קטגוריה:בראשית יב טז
ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/לְ/אַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּ/עֲבוּרָ֑/הּ וַֽ/יְהִי־ל֤/וֹ צֹאן־וּ/בָקָר֙ וַ/חֲמֹרִ֔ים וַ/עֲבָדִים֙ וּ/שְׁפָחֹ֔ת וַ/אֲתֹנֹ֖ת וּ/גְמַלִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְאַבְרָם אוֹטֵיב בְּדִילַהּ וַהֲווֹ לֵיהּ עָאן וְתוֹרִין וּחְמָרִין וְעַבְדִּין וְאַמְהָן וַאֲתָנָן וְגַמְלִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְאַבְרָם אוֹטֵב פַּרְעה בְּגִינָהּ וַהֲווֹ לֵיהּ מִדִילֵיהּ עָאן וְתוֹרִין וְחַמְרִין וְעַבְדִין וְאַמְהָן וְאַתְנָן וּגְמַלִין: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
גם יל"פ עפ"י הנודע בספורי ימי קדם שכל אשה שראו בה יופי מופלגת למעלה מן הרגיל היו מיחסים לה אלהות והיו מהבילים שהיא בת אלוה פלוני ושהאלהים חושקים אותה, והיה אסור לאיש הדיוט ליגע בה וכ"ש שיקחנה לאשה, שהיה חייב מיתה שמועל בקודש, לבד המלך שהיה ג"כ אלוה אצלם היה מותר לקחתה. וע"כ חשש אברהם שכשיראו אותה המצריים יאמרו איך יתכן שאשתו זאת. והלא פגם בכבוד אלהות ויתחייב מיתה בנימוסיהם, ועי"כ יהרגו אותי. משא"כ כשתאמר אחותי את ייטיבו לי כשאני אח לאלוה. וע"כ הללו אותה אל פרעה ואמרו לו זו ראויה למלך, שהוא ג"כ אלהים. רק ע"י שנגע אותו אלהים היה ירא מאברהם שראה שאלהים רב ריבו והיא ראויה אליו:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה מרובה. לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: ולאברם היטיב בעבורה. אמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב טז.
וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ
בכתוב לא נאמר שפרעה שילם מוהר עבור שרי. נאמר "ולְּאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבורָּהּ" – כלומר פרעה העניק מתנות לאברם ללא משא ומתן. מכאן שפרעה לא נשא את שרי לאישה, לפחות לא כחוק וכדין. הדבר מעיד על כך שאברם לא היה מחויב לומר את האמת, הרי ככל שאנחנו יודעים אולי פרעה העסיק את שרי בחצרו בתור מוזגת יין יפה ובעבור זה הוא העניק מתנות לאברם. עם זאת, בהמשך פרעה מתלונן בפני אברם באומרו "לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא" (ביאור:בראשית יב יט), ומאשים אותו: "מַה זֹאּת עָשִׂיתָ לִּי; לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא" (ביאור:בראשית יב יח), כלומר, אברם הצהיר ששרי היא אחותו, ובכך גרם לפרעה לחטוא. בהמשך אברם מסביר לאבימלך: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ, לֹא בַת אִמִּי" (בראשית כ יב), אך הרי ייתכן מאוד שזהו פשוט שקר נוסף.
המקרה מעורר שאלות רבות, שאלות שאין להן מענה, למשל, האם שרי ניצלה את מעמדה בחצר פרעה, האם היא זו ששכנעה את פרעה לתת לאברם מתנות, מה היה יחסה כלפי פרעה, וכן הלאה. כל שידוע לנו הוא שפרעה שמח בה מאוד ובתמורה העניק לאברם מתנות רבות. ניתן לראות שאברם לא סירב לקבל את המתנות, כדברי עשו: "יֶשׁ לִי רָב אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית לג ט), הלוא אסור לסרב לקבל מתנות ממלך.
סביר להניח שכאשר אברם ירד למצרים לא היה לו רכוש רב, ואולי הוא היה על סף כליה. והנה עכשיו הוא מקבל רכוש רב וצבא של עבדים. או-אז הוא חוזר לכנען, עובר דרך הנגב אבל ממשיך עד למרכז כנען, עולה לבית אל, ולבסוף מתיישב "בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן" (ביאור:בראשית יג יח) כגביר בעמו. נראה שכשאברם חזר לכנען הרעב נגמר, כלומר הוא היה לפחות חצי שנה במצרים עד לגרושו.
בזכות המסע הזה למצרים אברם למד שאלוהים בירך את שרי, ששרי תהיה שותפתו ביצירת הגוי הגדול שאלוהים הבטיח לו, ושאלוהים גם בירך אותו בעשותו לאיש עשיר וחזק מאוד.
וַיְהִי לוֹ
לא ברור איך אברם הגיע למצב ש'היה לו'. לא נאמר 'ויתן לו', אלא רק שלאחר שפרעה הטיב עימו, היו לאברם צאן ובקר רבים. אפשרי שפרעה נתן מתנות לאברם, אבל גם אפשרי שפרעה העניק מקום טוב לאברם במצרים, וכתוצאה מזה גדל רכושו של אברם. אולם לפי הכתוב, אברם ושרי היו זמן קצר במצרים, כך סביר שרכושם גדל ממתנות במצרים או ממסחר במצרים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יב טז"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.