קטגוריה:בראשית יז טז
וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/בֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔/הּ וְ/גַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛/נָּה לְ/ךָ֖ בֵּ֑ן וּ/בֵֽרַכְתִּ֙י/הָ֙ וְ/הָֽיְתָ֣ה לְ/גוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥/נָּה יִהְיֽוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲבָרֵיךְ יָתַהּ וְאַף אֶתֵּין מִנַּהּ לָךְ בַּר וַאֲבָרְכִנַּהּ וּתְהֵי לְכִנְשָׁן מַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָּא מִנַּהּ יְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲבָרֵךְ יָתָהּ בְּגוּפָהּ וְאַף אֶתֵּן מִנָהּ לָךְ בַּר וַאֲבָרְכִינָהּ בֵּיהּ וּתְהִי לְכִנְשִׁין וּמַלְכִין שַׁלִיטִין בְּעַמְמַיָא מִינָהּ יְהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"וברכתי אותה" - ומה היא הברכה שחזרה לנערותה שנאמר (לקמן יח) היתה לי עדנה
"וברכתיה" - בהנקת שדים כשנצרכה לכך ביום משתה של יצחק שהיו מרננים עליהם שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא והביאה כל אחת בנה עמה ומניקתה לא הביאה והיא היניקה את כולם הוא שנאמר היניקה בנים שרה ב"ר רמזו במקצתאבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(טז)" וברכתי". וגם תכלל בברכה שנתברכת," והבן "שאני צריך לתת לך "יהיה ממנה", ואז "תתברך" שנית במה "שתהיה לגוים" וכן "המלכים של העמים" של בניו לא יהיו מבני ישמעאל רק ממנה יהיו, וכבר בארתי (ישעיה א) ההבדל בין עם לגוי, גוי מציין הקבוץ הגדול ואינו מציין שי"ל מלוכה והנהגה כוללת, ועם מציין שי"ל מלך מנהיג אותם לכן אמר מלכי עמים:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
וברכתי אותה. ר' יהודה אומר: וברכתי אותה, ליתן לה בן; וברכתיה, לברכה בחלב. אמר ליה ר' נחמיה: וכי כבר נתבשרה וכו'? אלא מלמד שהחזירה הקב"ה לימי נערותה. ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנין: נותן אני יראתה על כל אומות העולם, דלא יהו מונין לה וקורין לה עקרתא. ר' יודן בשם ר' שמעון בן לקיש: עיקר מטרין לא היה לה, וגלף לה הקב"ה עיקר מטרון.
מלכי עמים ממנה יהיו. מכאן דרש אברהם והחזיר קטורה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז טז.
וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן
ברכת אלוהים לא באה רק בזכות אברהם. הברכה באה בזכות אברהם ושרה, הואיל ורק ממנה ייוולד נושא הברית.
אלוהים נהג להעניק יורש ועם לאנשים שהצטרפו ועזרו לאברהם וזרעו:
- אלוהים ברך את הגר וישמעאל ונתן להם 12 נשיאים ועם רב.
- אלוהים ברך את לוט ונתן לו ולבניו נחלה במואב ובעמון.
- אלוהים ברך את עשו ונתן לו את הר אדום לירושה.
מכאן סביר שאלוהים העניק לשרה את הכבוד הזה בזכות נכונותה לשרת את אברהם ולדבוק בו כל חייה על-פי פקודת אדוני.
פקודת המילה קדמה לברכת הבן
קודם אלוהים הודיע על פקודת המילה: "וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא" (בראשית יז יב).
כלומר - קודם תעשה את ברית המילה ורק אחר כך אתה ושרה תקבלו בן.
קיימת אפשרות שהסרת הערלה שיפרה את הפוריות המינית של אברהם, ולכן שרה נכנסה להריון.
לאלוהים היה חשוב שאברהם יאמין שהוא יצליח להכניס את שרה להריון, אחרת הוא אפילו לא היה מנסה לבוא אליה. כאשר שרה שמעה מהמלאך שהיא תלד בן היא צחקה בלבה, וזה מוכיח שאברם לא סיפר לה שאלוהים הבטיח לו בן משרה. אברהם כנראה לא סיפר לשרה כי הוא חשש שהיא תסרב להאמין לו ותעליב אותו.
לכן היתה חובה על אדוני לשלוח את המלאכים לאברהם ושרה, ובנוכחות אברהם, להודיע לשרה בצורה ישירה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יז טז"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.