קטגוריה:בראשית יד ג
נוסח המקרא
כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.
כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃
כָּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַ/שִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַ/מֶּֽלַח׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | כָּל אִלֵּין אִתְכַּנַּשׁוּ לְמֵישַׁר חַקְלַיָּא הוּא אֲתַר יַמָּא דְּמִלְחָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | כָּל אִלֵין אִתְחַבְּרוּ לְמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא הוּא אָתַר דְמַסִיק פְּרַקְטוּנִין דְמַיִין וְשַׁדִי לְהוֹן לְיַמָא דְמִלְחָא: |
ירושלמי (קטעים): | כָּל אִלֵין אִתְחַבְּרוּ לְמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא: |
רש"י
"הוא ים המלח" - לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח ומ"א אומר שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הוּא יָם הַמֶּלַח – לְאַחַר זְמַן נִמְשַׁךְ הַיָּם לְתוֹכוֹ וְנַעֲשָׂה יָם הַמֶּלַח. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ הַצּוּרִים סְבִיבוֹתָיו, וְנִמְשְׁכוּ יְאוֹרִים לְתוֹכוֹ (בראשית רבה מב,ה).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
השדים — כמו "ושדת אותם בשיד" (דברים כז ב, "ותשם בסד רגלי" (איוב יג כז), כמו 'פת' – 'פתים':
ועמק מושך עצמו ואחר עמו, כמו "אל באפך תוכיחני" (תהלים ו ב). וכן הוא, עמק ים המלח:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
כל אלה חברו אל עמק השדים. שלש שמות נקראו לו: עמק השדים; עמק שוה; עמק סוכות. עמק השדים, שהיה מגדל סדנים. דבר אחר: שהוא עשוי שדים, שהוא מניק את בניו כשדים. עמק שוה, ששם הושוו כל האומות, וקצצו לו ארזים ועשו לו בימה והושיבוהו למעלה, והיו מקלסין אותו ואמרו: "שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו". אמרו לו: מלך אתה עלינו, נשיא אתה עלינו, אלהים אתה עלינו! אמר להם: אל יחסר העולם מלכו, אל יחסר העולם אלוהו. עמק סוכות, שהיה מסוכך באילנות, גפן ותאנה ורמון, אגוז ושקד, תפוח ופרסק.
הוא ים המלח. לא היה שם ים, אלא צנורות[1] היאור נתבקעו ונעשו ים; הדא הוא דכתיב: "בצורות יאורים בקע".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד ג.
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים
"חָבְרוּ" - התחברו לקבוצה, נעשו חברים במטרה להעניק חבורות[2] ופצעים על אנשי ככר הירדן. בהמשך אברם התקיף אותם, וכיוון שהצבאות היו זרים אחד לשני, כל צד ברח לכיוון שלו והיה קל לאברם להביס ולגרש אותם.
ארבעת המלכים מארצות הצפון המפוארות באו לעשות מלחמה בכנען. הם כבר עברו ותקפו את:
- "אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם" (בראשית יד ה) - לא ברור אם מדובר במלחמה אחת או שלוש התקפות על קבוצות שונות.
- "וְאֶת הַחֹרִי, בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן, אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר" (בראשית יד ו) - התקפה על החרי בהר שעיר עד איל פארן שבמדבר. כך התפנה הר שעיר לעשו.
- "אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם, אֶת הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר" (בראשית יד ז) - אלו היו האמורים, שבעתיד העמלקים יישבו בארצם.
מלכי ככר הירדן לא יצאו לעזור לשכניהם. אולי הם קיוו שהשכנים יסבו מספיק נזקים ואבדות לצבא ארבעת המלכים, מה שלבסוף יציל אותם מתבוסה.
אחרי התבוסות של שכניהם, ערי הככר הבינו שהם הבאים בתור, והתכוננו למלחמה. הם לא הסתגרו בעריהם וניסו למצוא מחסה בין החומות, אלא חברו יחדיו לכדי צבא גדול.
הם לא ביקשו עזרה מערי כנען, בין שהם ידעו שלא יעזרו להם ובין שהם היו בטוחים בכוחם.
עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח
מלכי הככר בחרו לצאת למלחמה בעמק השדים ליד ים המלח. אך למרות שהם בחרו את שדה המערכה וקיוו שהתוקפים יפלו ב-"בֶּאֱרֹת חֵמָר" של עֵמֶק הַשִּׂדִּים, הם הובסו לבסוף ונפלו בעצמם לתוך הבורות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ נ"א: צורות
- ^ השרש 'ח-ב-ר' במשמעות מכה: "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" (בראשית ד כג).
דפים בקטגוריה "בראשית יד ג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.