קטגוריה:בראשית טז יד
על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַ/בְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּ/בֵ֥ין בָּֽרֶד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | עַל כֵּן קְרָא לְבֵירָא בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ הָא הִיא בֵּין רְקַם וּבֵין חַגְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּגִין כֵּן קָרָא לְבֵירָא בֵּירָא דְאִתְגְלֵי עֲלָהּ חַי וְקַיָם וְהָא הִיא יְהִיבָא בֵּין רְקַם וּבֵין חֲלוּצָה: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יד) "על כן קרא לבאר". יש הבדל בין עין ובין באר, העין נובע מן התהום בבקעה או בהר, ואם חופרים סביבו באורך ורוחב ועומק שיתקבצו שם המים, נקרא באר, ועל הבאר בא לשון חפירה וכריה לא על העין שנולד בטבע, ותחלה היה רק עין המים ואח"כ חפרו סביבו באר, וקראו לו ע"ש המאורע לחי רואי, רואי הוא מיוחס לאל חי, לא להגר בן אדם תמותה רק לחי העולם, והיה הבאר ההוא מקום מיועד להישמעאלים להתפלל שם ע"כ מציין מקומו שהוא בין קדש ובין ברד:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית טז יד.
עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי
קָרָא
הפועל "קָרָא" מופיע בזכר יחיד. האם הכוונה היא שאברם קרא כך לבאר לאחר שהגר סיפרה לו את הסיפור או שמדובר בטעות כתיב ושהאות 'ה' חסרה.
בכל מקרה, הגר סיפרה לאברם אודות הבריחה וברכת האלוהים, והמעיין או הבאר זכו בשם "בְּאֵר לַחַי רֹאִי" לכבוד המאורע הזה.
יצחק השתמש בשם הזה, ולא ראה פגיעה בנחלתו או בברכת אלוהים לזרעו.
בְּאֵר לַחַי רֹאִי
הבאר הזו שכנה במדבר, בדרך לעיר שור (ביאור:בראשית טז ז) שנמצאת על גבול מצרים (בראשית כה יח), בין העיר קדש לעיר ברד, שבנגב (בראשית כד סב). כלומר, הבאר היתה על דרך ראשית מאשור לשור שבמצרים, והיוותה מקום מנוחה והצטיידות במים עבור השיירות העוברות ושבות. אברהם ויצחק גרו ליד הבאר ונהנו מהמים ומהיתרון הכלכלי שהדרך הזו סיפקה להם.
לַחַי
"כֹּה לֶחָי" - קריאת ברכה וחיזוק על מעשה טוב ומוצלח, "וַאֲמַרְתֶּם: כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם" (שמואל א כה ה).
"לַחַי" - מהשורש 'חיה', קריאת ברכה, לחיים, להצלחה, לטובה, הלואי יהיה תמיד כך.
- בצרוף שם, הקריאה היא ברכה לחייו של הנקרא: "לַחַי רֹאִי".
- הקריאה בצירוף השם היא גם שבועה: "חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה" (בראשית מב טו).
ייתכן שהגר אמרה ברכה לחיי רע, אל השמש המצרי, שלדעתה ברך אותה, וזה אברם שנתן לבאר את שמה העברי – ברכה לחיי אלוהים רואי – "בְּאֵר לַחַי רֹאִי", כי זהו המקום שבו הגר וישמעאל זכו לברכה גדולה מאלוהים. לפי סגנון הברכה והדרישה לשוב שבאה אחריה, היה ברור לאברם שאלוהיו עשה זאת למענו.
אבן עזרא מציין שבאר לחי נקראה בימיו באר זמום, ובכל שנה היו הישמעאלים חוגגים בבאר הזאת.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית טז יד"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.