קטגוריה:בראשית יז ה
ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/לֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְ/ךָ֖ אַבְרָ֑ם וְ/הָיָ֤ה שִׁמְ/ךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽי/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְלָא יִתְקְרֵי עוֹד יָת שְׁמָךְ אַבְרָם וִיהֵי שְׁמָךְ אַבְרָהָם אֲרֵי לְאַב סְגֵי עַמְמִין יְהַבְתָּךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְלָא יִתְקְרֵי תּוּב יַת שְׁמָךְ אַבְרָם וִיהֵי שְׁמָךְ אַבְרָהָם אֲרוּם לְאַב סַגִי סוֹגְעֵי עַמְמִין מַנִיתָךְ: |
רש"י
"כי אב המון גוים" - לשון נוטריקון של שמו ורי"ש שהיתה בו בתחלה שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו אב לכל העולם ואפילו רי"ש שהיתה בו מתחלה לא זזה ממקומה שאף יו"ד של שרי נתרעמה על השכינה עד שהוסיפה ליהושוע שנאמר (במדבר יג) ויקרא משה להושע בן נון יהושוע
מפרשי רש"י
והבן למה באתה בראש יהושע דוקא היו"ד, [כי היו"ד יש לה חיבור אל האחדים, שאין חוזר למנות אחד עשר עד אחר עשרה. ויש לה חיבור גם כן אל מספר עשרות, שהרי תמנה - 'עשר עשרים שלושים'. ואל האבות שייך בהם האחדות, כי האב אחד והבנים הרבה, ולפיכך האותיות שהם תוספות בשם האבות, ואינם מעיקר השם - הם אותיות האחדים. ולפיכך היו"ד ראוי לאבות, שהרי היו"ד מתחבר עם האחדים - האבות, וראוי לבנים - מצד שהיו"ד עם מספר העשרות. ולפיכך כאשר רצה להעלות שרה למדריגה יותר גדולה נתן לה אות ה"א במקום היו"ד, שאין היו"ד לגמרי מן האחדים בעבור חיבור שלה אל מספר העשרות, ונתן אותה בראש יהושע. כי האבות הם אחדים, והבנים בהם ריבוי, והיו"ד בסוף האחדים ובראש הכללים שהם ריבוי. ומכל מקום אצל הבנים אות יו"ד מעלה, שהבנים כמו יהושע - שהם יחידי הדור - ובשביל כך הם קרובים אל מעלת האבות - נחשבים יחידים, לכך נתן בראשו אות יו"ד, שהיו"ד מתחברת עם אחדים גם כן, אף על גב שהיא מספר כלל. לכך היו"ד שהיתה באבות ובנקיבה בסוף, בעבור שראוי לאבות האחדים כמו שהם אחדים, והיו"ד - אף על גב שהיא מתחברת עם האחדים, מכל מקום היא מתחברת עם הכלל שהוא מספר הריבוי, לכך לא היתה באה רק בסוף בנקיבה, לפי שעיקר מעלת האבות שהם יחידים, והיו"ד אין בה יחידות גמור, לפיכך לא נתן רק בסוף בנקיבה. אבל אצל הבנים היתה בראש, ונתקיימה בזה 'אבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פינה', וזהו קטנות היו"ד שאינה כמו שאר מספרים אחדים]. מפני כי הוא ראוי לה, בעבור כי פני יהושע כפני הלבנה (בבא בתרא דף עה.) "המאור הקטון" (לעיל א, טז), לכן נתנה לו היו"ד הקטנה מן שרה שהיא נקיבה, דומה גם כן לירח, שהוא כח נקבה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אברהם — תוספת הרי"ש, "אביר המון גוים". ולא בא השם לחסר משמו אות, כי אם להוסיף. ו"שרה" (בראשית יז טו), שם תאר כלל, לא כ"שרי".
וברוך השם אשר לו נתכנו עלילות, שהקדים וציוה אברהם להמול קודם שתהר שרה, להיות זרעו קדוש:רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והיה שמך אברהם. הה"א הזאת שנתוספה בו היא אחרונה שבשם, ועמה היה לו כח התולדה ומשתלשלת ממנו, וכן מצינו באברהם שנקרא משרה והיא תשלום בנינו, כי כן הוא למעלה תשלום המרכבה העליונה.
כי אב המון גוים נתתיך היה אברהם אבינו ע"ה אב העולם כאדם הראשון שהיה אב המון גוים שכל התולדות משתלשלות וכן מצינו באברהם שנקרא אדם, ממה שדרשו רז"ל (יהושע יד) האדם הגדול בענקים, זה אברהם, וכבר רמזתי זה בסדר בראשית.
ובפרשה הזאת נתנה לו מצות מילה ונכרתו עליה י"ג בריתות, והנה הם רמוזים שם.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"והיה שמך אברהם" מעכשיו:
" כי אב המון גוים נתתיך" כי ענין זה השם מתחיל היום שכבר נתתיך לאב המון גוים ולפיכך לא יקרא עוד שמך אברם כלל לעולם ולא כן היה בשם ישראל כי אמנם עקר ענין שם ישראל היה לעתיד לבא כמו שיתבאר במקומו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ה) "ולא יקרא". מה שנקראת בשם אב רם, תקרא בשם אב רם של המון, באשר תהי' אב המון גוים, ולא שיהיה כן בעתיד, כי מעתה "אב המון גוים נתתיך", וע"כ תיכף תשנה את שמך, ורמז לו כי ע"י מצות המילה שהיא באבר העומד במקום תקפו וחזקו של אדם ואליו ישפכו כל עורקי הגוף, שהוא האבר הנושא פרי, והטפה הזרעיית מאוספת מכל כחות הגויה והנוגע בו כנוגע בכל חלקי האדם וכחותיו, ובמצוה הזאת תשלח תושיה בכל רמ"ח אברים שהם כמספר אברהם, עד שתמלוך על כל רמ"ח אבריך וכן תמלוך על הגוף הכללי שהם כל המון גוים, כמש"פ במ"ש ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל ויהודה, שע"י שתמלוך על המון הכחות שבנפשך ועל תאותך ומאויך כן תמלוך על הגוי כולו, וע"י שיהיה שמך אברהם תהיה אב המון גוים:
אלשיך
להשלים נוטריקון של רמ"ח. אך אין מזה בכתוב כלום. ויתכן בהעיר כי אומרו והפרתי כו' היה לו לומר לאומרו למעלה באומרו וארבה כו'. אך הוא שהכתוב עצמו נותן טעם לדבר שאמר לא יקרא כו' כי אב המון כו', ושמא תאמר אם כן איפה תתחלף הר' בה' ואקרא אבהם, לא כן הוא כי הלא "והפריתי כו' ונתתיך לגוים ומלכים" ועל כן צריך רמז הר', כי הנה תיבת גוים ותיבת מלכים מספרם עולה קצ"ט, ועם כללות התיבה ר', על כן לרמוז זה נשארה הר' ולא הפסיקה בין ה"א למ"ם, למען ידרש דרשת אב המון עם אב, והר' אל גוים ומלכים שבקרב ההמון:
או בדרך אחרת, והיא כי דרך רבותינו ז"ל לדרוש מספר מרובע, כאומרם (סוטה לו א) באר היטב שנכתבה בשבעים לשון, כמספר היטב "ה הי היט היטב" עולה שבעים כמפורש למעלה במאמר סוד ה'. ונבא אל הענין והוא כי באומרו כי אב המון גוים נתתיך, הוא שני דברים. א. היות אב המון. ב. שם הנותן. נמצא שצריך לרמוז היות אב המון, וגם ששם אלהים נתנו לאב המון, כי הוא האומר נתתיך כי שם אלהים הוא הדובר. ואומר "והיה שמך אברהם", אבהם על כי אב המון גוים, והר' להיות
כי אני שם אלהים נתתיך, שאני במספר הנזכר עולה ר':אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד צריך לדעת אומרו שרי לא ילדה וכו' נדרשתי ללא שאלו שהרי לא טען אלא אברם. לא היה לו להשיב אלא אברם וכו' כי שרי מי הזכירה:
ונראה להיות שעיקר בנים של אברהם הם אשר תוליד לו שרה דכתיב כי ביצחק וגו' ואברהם אבינו ע"ה ידע זה ברוח הקודש כי ישמעאל אינו אלא בירורי פסולתו של יצחק וראה במזל כי עיקר זרעו לא יצא לעולם כי מן הסתם לא יגיד המזל אלא על איש עם בת זוגו, ולזה אמר אברם אינו מוליד כי לידת ישמעאל אינו לידה כאומרו כי ביצחק יקרא לך זרע, ובזה יתיישב למה בתשובת ה' אליו הזכיר שרה כי היא עיקר לידת אברהם:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מנין לנוטריקון מן התורה? שנאמר: כי אב המון גוים נתתיך; אב נתתיך באומות, בחור נתתיך באומות, חביב נתתיך באומות, מלך נתתיך באומות, נאמן נתתיך לאומות. "אנכי", אנא נפשי כתבית יהבית. אמירה כתיבה נעימה יהיבה. יהיבה כתיבה נעימה אמירה. "ירט הדרך", יראתה ראתה נטתה. "כרמל", כר מלא. "נצטדק", נכונים צדיקים טהורים דכים קדושים:
והיה שמך אברהם. אמר רמי בר חמא: בתחילה המליכו הקב"ה על רמ"ג אברים, ולבסוף המליכו על רמ"ח, ואלו הן: שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה:
בר קפרא אמר: כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה. אמר ר' לוי: בעשה ולא תעשה; ולא יקרא עוד את שמך אברם, הרי בלא תעשה; והיה שמך אברהם, הרי בעשה. והרי אנשי כנסת הגדולה קראוהו אברם: "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם"? שניא היא, שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? (ולא) הוא שנצטוה עליה. ודכוותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה? תני: לא שיעקר שם יעקב, אלא "כי אם ישראל יהיה שמך", ישראל עיקר ויעקב טפל. ר' זכריה בשם ר' אחא אמר: מכל מקום יעקב שמו; אלא "כי אם ישראל יהיה שמך", יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז ה.
וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם
אַבְרָם ... אַבְרָהָם
רש"י מסביר:
- שהשם "אַבְרָם" מייצג את אברם - ארם
- השם "אַבְרָהָם" מייצג את ההסבר בתורה "אַב הֲמוֹן" - אברהמון.
וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם
שם ניתן על ידי האב או האם לילד הנולד. השם מסמל את רצונותיו של נותן השם ואת תקוותיו לעתיד של הילד. כך יצחק ורבקה העניקו שמות לעשו ויעקב, רחל ולאה העניקו שמות לבניהן, תמר ויהודה העניקו שמות לפרץ וזרח, ויוסף העניק שמות למנשה ואפרים.
ישמעאל ויצחק זכו שאלוהים העניק להם שמות, ככתוב: "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" (בראשית טז יא), "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ, יִצְחָק" (בראשית יז יט) .
שינוי שמות בתורה:
- שמו של אברם שונה לאברהם (בראשית יז ה).
- שמה של שרי שונה לשרי, ככתוב: "שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ" (בראשית יז טו).
- שמו של יעקב שונה לישראל, ככתוב (פעמים): "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל" (בראשית לב כט), (בראשית לה י).
- רחל נתנה לבנה השני את השם "בֶּן אוֹנִי; וְאָבִיו, קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" (בראשית לה יח).
- פרעה שינה את שמו של יוסף ל"צָפְנַת פַּעְנֵחַ" (בראשית מא מה).
- משה שינה את שמו של הושע ליהושע, ככתוב: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג טז).
- מלך בבל שינה את שמו של מתניה: "וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ, תַּחְתָּיו; וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ, צִדְקִיָּהוּ" (מלכים ב כד יז).
- מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר, ככתוב: "הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר " (אסתר ב ז) כדי לעזור לה להבחר כמלכה.
שינוי שמות הוא תהליך של חידוש וניתוק מהעבר
- רחל סבלה והשם שהעניקה לבנה לא מצא חן בעייני יעקב. יעקב שינה את השם כדי לנתק את בנימין ממותה של אימו, כדי להסיר את צערה ממנו. המטרה היתה שבנימין יגדל כבן יקר לאביו. שמו של בנימין מסמל לידה חדשה ובריאה.
- פרעה שינה את שמו של העבד העברי יוסף לשם מצרי "צָפְנַת פַּעְנֵחַ". לא בטוח שהשם הוא באמת מצרי כי משמעות השם היא מפענח צפונים – חושף סודות. שינוי השם למעשה העביר את יוסף מעבדות לפוטיפר לרשות פרעה מלך מצרים. יוסף נעשה עבד נאמן לפרעה.
- אלוהים נתן שם חדש ליעקב כדי לרכז בו את כל האבות והאמהות. (ראה פרוש השם ישראל)
מכאן ניתן להסיק:
- אלוהים ניתק את אברם ושרי מעברם. כל שהיה עד כה שייך לתרבות אחרת, לזהות אחרת. עתה אברם יעבור מילה, יקבל את הברית ויתחיל את חייו מחדש עם שם וזהות חדשה. [מקובל בהרבה דתות שכאשר אדם משנה את דתו הוא מקבל שם חדש.]
- אלוהים הגדיל והאריך את שמו של אברם. שם ארוך מסמל כבוד רם יותר, בעוד שקיצור שם משמש לציון חיבה וידידות.
- אלוהים הוסיף לשם את האות 'ה', שהיא חלק משמו של אלוהים, וכך הוא האציל על אברהם חלק מעצמו.
- אדוני הבין את משמעות שינוי השם, והבין שמעכשיו הוא חייב להסביר לאברהם את "דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח יט).
- שרי אומנם זכתה בשינוי שמה וב'ה' אולם היא הפסידה את ה'י'. אפשרי שה'יוד' של שרי עברה להיות ה'יוד' של יצחק שנולד לה. [1]
אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ
- הועבר בחלקו לדף השיחה
"גּוֹיִם" - 'עם, מי שאינו יהודי ע"פ ההלכה היהודית; נוכרי' (מילוג), וכאן במשמעות 'עם', ככתוב: "אִיֵּי הַגּוֹיִם, בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם" (בראשית י ה).
אלוהים הבטיח לאברהם שזרעו יהיה לעמים רבים, וכל עם יהיה המון גדול.
הערות שוליים
- ^ אלוהים השתמש בשמה החדש של שרה באומרו: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כב יב), אבל לא ידוע אם אברהם הודיע לשרי על שינוי שמה, והאם שרה ואברהם השתמשו בשמה החדש של שרה.
רואים שאברהם לא סיפר לה שעוד שנה יהיה לה בן ושמו יהיה יצחק, ואולי כך הוא גם לא סיפר לה ששמה הוא שרה ואולי אפילו ששמו שונה לאברהם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית יז ה"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.