קטגוריה:בראשית יד יב

כאשר לוט יצא מכנען נאמר: "וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, ויֶַּאֱהַל, עַד סְדֹם" (ביאור:בראשית יג יב), כלומר הוא התגורר באוהל ולא בבית קבע, והוא לא נכנס לעיר סדום עצמה.
עכשיו הוא כבר יושב בסדום עצמה, זאת חרף העובדה שהוא ראה וידע שהם רשעים

ייתכן שבגלל עושרו הוא קיבל רשות לשבת בסדום, ואולי גם להתחתן שם,^[1] הרי ידוע שבהמשך היו לו לפחות ארבע בנות בסדום.^[2]

הכתוב מזכיר לנו את קשרי המשפחה שבין אברם ללוט כדי להזכיר לאברם שהוא הביא את לוט לכנען ואחר כך גרש אותו מחברתו. לאברם לא היה חלק בהחלטתו של לוט להתיישב בסדום, ואף-על-פי-כן הוא הרגיש אחראי למצבו של לוט, הרי הוא אילץ את לוט לעזוב ואפילו לא שילם לו בעבור זכויות האדמה והמרעה בכנען שעליהן לוט וויתר.

• "וַיִּקְחוּ אֶת רְכֻשׁוֹ" - זאת גנבה ותפיסת שלל. לוט היה אורח בסדום ולא מאנשי המקום. הוא לבטח ידע לדבר בשפת אנשי קדם מהצפון כי הוא עצמו נולד באור-כשדים ובא מחרן. לפי חוקי חמורבי מספר – 8, כל מי שגנב מאיש חופשי, יאלץ לשלם פי עשר מערך גנבתו. לפי חוקי חמורבי מספר 22, שודד שייתפס עם שללו, יומת.
• "וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט" ובנותיו. לפי חוקי חמורבי מספר 14, גניבה של קטין (בן אציל) דינה מוות. לוט היה איש חופשי ועשיר, אשר לא היו לו בנים אלא רק בנות, אבל העונש לגניבת בת אינו מוגדר בחוקי חמורבי.
• "וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט" - לוט ומשפחתו נלקחו והפכו לעבדים. לפי חוקי חמורבי מספר 282 ו-280, במידה שהפכו אזרח חופשי של ארצות קדם, לעבד במדינה זרה, יש לו זכות ללכת לבית משפט ולטעון שהוא אינו עבד, ושהוא שייך לעם הכפוף לחוקי חמורבי, וכך לצאת לחופשי.

ללוט היתה זכות לפנות למלך בצפון, ולטעון שכאזרח של חרן חייבים לשחרר אותו. אולם אפשרי שכדרלעמר עצמו היה מלך ושופט עליון, והיה יכול לקבוע שלוט היה שותף למרד של סדום. לפי תגובת אברם, שיצא להציל את לוט,^[3] ניתן להבין שללוט היה סיכוי נמוך לזכות במשפט ולזכות בחירותו.