מדרש תנחומא חוקת

<< · מדרש תנחומא · חוקת · >>

פסקה א

יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וּלְנִפְלְאוֹתָיו אֵין מִסְפָּר, דִּכְתִּיב, כּוֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם וְגוֹ' (תהלים לג, ז). וּמַהוּ כּוֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם. בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, אָמַר לֵיהּ (לַנֹּאד) [לְשַֹר] שֶׁל יָם, פְּתַח פִּיךָ וּבְלַע כָּל מֵימֵי בְּרֵאשִׁית. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּי שֶׁאֶעֱמֹד בְּתוֹךְ שֶׁלִּי, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת. בָּעַט בּוֹ וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם, וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב (איוב כו, יב). אַתְּ מוֹצֵא שֶׁשַּׂר שֶׁל יָם, רַהַב שְׁמוֹ. מֶה עָשָֹה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּבָשָׁן וּדְרָכָן, וְכָךְ קִבְּלָן הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר, וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, ה' [אֱלֹהֵי] צְבָאוֹת שְׁמוֹ (עמוס ד, יג). שָֹם לַיָּם חוֹל, בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם וְגוֹ', וָאָשִֹים בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם (איוב לח, ח-י). וּכְתִיב, הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה', אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַֹמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם (ירמיהו ה, כב). וְאָמַר, וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, וּפֹה יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ (איוב לח, יא). אָמַר לֵיהּ הַיָּם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם כֵּן יִתְעָרְבוּ מֵימַי הַמְּתוּקִים בַּמְּלוּחִים. אָמַר לוֹ, לָאו, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יְהֵא לוֹ אוֹצָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, נוֹתֵן בְּאוֹצְרוֹת תְּהוֹמוֹת (תהלים לג, ז). וְאִם תֹּאמַר, שֶׁזֶּה תֵּמַהּ גְּדוֹלָה שֶׁאֵין מִתְעָרְבִין כָּל מֵימֵי הַיָּם. הֲרֵי פַּרְצוּף שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְנֵי אָדָם מְלֹא הַסִּיט, יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעְיָנוֹת וְאֵינָן מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה. מֵי עֵינַיִם, מְלוּחִים. מֵי אָזְנַיִם, שְׁמֵנִים. מֵי חֹטֶם, סְרוּחִים. מֵי הַפֶּה, מְתוּקִים. וּמִפְּנֵי מָה מֵי עֵינַיִם מְלוּחִים. שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם בּוֹכֶה עַל הַמֵּת בְּכָל שָׁעָה, (מִיָּד) מִסְתַּמֵּא. אֶלָּא עַל שֶׁהֵן מְלוּחִים, פּוֹסֵק וְאֵינוֹ בּוֹכֶה. מִפְּנֵי מָה מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנָיו שְׁמוּעָה קָשָׁה, אִלְמָלֵא תּוֹפְשָֹהּ בְּאָזְנָיו, הִיא מִתְקַשְּׁרָה בְּלִבּוֹ וָמֵת. וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵן שְׁמֵנִים, מַכְנִיס בָּזֶה וּמוֹצִיא בָּזֶה. מִפְּנֵי מָה מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִין. שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ רַע, אִלְמָלֵא מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִין שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ, מִיַּד מֵת. וּמִפְּנֵי מַה מֵי הַפֶּה מְתוּקִין. פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה וְאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בְּלִבּוֹ וּמְקִיאָהּ, אִם אֵין מֵי הַפֶּה מְתוּקִין, אֵין נַפְשׁוֹ חוֹזֶרֶת. וְעוֹד לְפִי שֶׁקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה, וּכְתִיב בְּהוּ, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים (תהלים יט, יא). לְפִיכָךְ מֵי הַפֶּה מְתוּקִים. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמַה מְּלֹא הַסִּיט, יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעְיָנוֹת. הַיָּם הַגָּדוֹל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשֹ וְאֵין מִסְפָּר (שם קד, כה). מַהוּ. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבְּכָל דָּבָר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶֹה שְׁלִיחוּתוֹ, וְלֹא בָּרָא דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה. וּפְעָמִים שֶׁהוּא עוֹשֶֹה שְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי צְפַרְדֵּעַ, וּפְעָמִים עַל יְדֵי יַתּוּשׁ, וּפְעָמִים עַל יְדֵי צִרְעָה, וּפְעָמִים עַל יְדֵי עַקְרָב.

אָמַר רַבִּי חָנָן דְּצִפּוֹרִי, מַעֲשֶֹה בָּעַקְרָב אֶחָד שֶׁהָלַךְ לַעֲשֹוֹת שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁם צְפַרְדֵּעַ אַחַת וְעָבַר עָלֶיהָ, וְהָלַךְ אוֹתוֹ עַקְרָב וְעָקַץ אֶת הָאָדָם וָמֵת.

וּמַעֲשֶֹה בְּקוֹצֵר אֶחָד שֶׁהָיָה מְעַמֵּר וְקוֹצֵר בְּבִקְעַת בֵּית כּוּזֵבָא. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַשָּׁרָב, נָטַל עֵשֶֹב וּקְשָׁרוֹ בְּרֹאשׁוֹ. אָתָא עָלֶיהָ חַד חִיוְיָא גִּבּוֹר, קָם וְקָטְלֵיהּ. עָבַר עָלֶיהָ חַד חָבֵר, חָמָא חִיוְיָא קְטִיל. אָמַר לֵיהּ, מַאן קָטִיל הַדֵּין חִיוְיָא. אָמַר לֵיהּ, אֲנָא. אִסְתַּכֵּל בְּעִשְֹבָּא דִּבְרֵישֵׁיהּ. אֲמַר לָהּ, מֵרִים אַתְּ עִשְֹבָּא דִּבְרֵישֵׁךְ וְאַתְּ מַשְׁבִּיחַ. עֲבַד הָכִי. קְרַב לְגַבֵּיהּ, וְלֹא הִסְפִּיק לִיגַע בּוֹ, עַד שֶׁנָּשַׁר אֵבָרִים אֵבָרִים.

רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וּפוֹשֵׁט בְּשַׁעַר עִירוֹ. רָאָה נָחָשׁ מַרְתִּיחַ וּבָא לָעִיר. מִן דְּמוּקְמִין לֵיהּ מִן הָכָא, אַזִּיל לְהָכָא. אָמַר, כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁזֶּה הוֹלֵךְ לַעֲשֹוֹת שְׁלִיחוּתוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לָעִיר, נָפַל הֲבָרָה בָּעִיר, פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת.

רַבִּי (יִצְחָק בֶּן) אֶלְעָזָר הֲוֵה מְטַיֵּל בְּשׁוּנִיתָא דְּיַמָּהּ דְּקֵיסָרִי, מָצָא קוּלְיָא אַחַת מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ. הֲוָה מַצְנָע לֵיהּ מִן הָכָא, הֲדַר מַשְׁכַּח לֵיהּ מִן הָכָא. מִן דְּמַצְנָע מִן הָכָא, הֲדַר מַשְׁכַּח לֵיהּ מִן הָכָא. אָמַר כִּמְדֻמֶּה אֲנִי, שֶׁזּוֹ מְתֻקֶּנֶת לַעֲשֹוֹת שְׁלִיחוּתָהּ. בָּתַר יוֹמִין עָבַר בַּלְדְּרִים, נִכְשַׁל בָּהּ, נָפַל וָמֵת. בָּדְקוּ אַחֲרָיו, מָצְאוּ בְּיָדוֹ כְּתָבִין בִּישִׁין עַל יְהוּדָאִין.

מַעֲשֶֹה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אֶחָד פִּקֵּחַ וְאֶחָד סוּמָא. יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם לְעֵשֶֹב הַשָּׂדֶה וְאָכְלוּ מֵהֶם. זֶה שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ, נִסְתַּמֵּא. וְזֶה שֶׁהָיָה סוּמָא, נִתְפַּקֵּחַ. לֹא זָזוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁזֶּה נִסְמַךְ עַל זֶה שֶׁהָיָה מְסַמְּכוֹ.

מַעֲשֶֹה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מֵאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל לְבָבֶל. כְּשֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם, רָאָה שְׁנֵי צִפָּרִים מִתְנַצִּים זֶה עִם זֶה, הָרַג אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ, הָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶֹב וְהֵנִיחוֹ עַל פִּיו וְהֶחְיָהוּ. הָלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ נָטַל אוֹתוֹ עֵשֶֹב שֶׁנָּפַל מִן הַצִּפּוֹר, הָלַךְ לְהַחְיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים כְּשֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צֹר, מָצָא אַרְיֵה מֵת מֻשְׁלָךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהֵנִיחַ אוֹתוֹ הָעֵשֶֹב עַל פִּיו וְהֶחְיָהוּ. עָמַד הַאֲרִי וַאֲכָלוֹ. מַתְלָא אָמַר בֶּן סִירָא, טַב לְבִישׁ לָא תַּעֲבִיד, וּבִישָׁא לָא יִמְטֵי לָךְ.

מַעֲשֶֹה בְּשִׁיחִין, אֶחָד סוּמָא שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל בַּמַּיִם בַּמְּעָרָה, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּאֵר שֶׁל מִרְיָם, וְטָבַל וְנִתְרַפֵּא.

טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים כְּשֶׁהוּא מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. עָמַד וְגָדַר אֶת הַפָּרֹכֶת, וְנָטַל סֵפֶר תּוֹרָה וְהִצִּיעָהּ, וְהֵבִיא שְׁתֵּי זוֹנוֹת וְעָבַר עֲלֵיהֶם. שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְקָצַץ אֶת הַסֵּפֶר, וְנַעֲשָֹה נֵס, וְהִתְחִיל הַדָּם מְבַצְבֵּץ מִמֶּנּוּ. הִתְחִיל מִשְׁתַּבֵּחַ לוֹמַר, שֶׁעַצְמוֹ הָרַג. הִתְחִיל מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַיָּם, הָיָה הַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר. אָמַר, אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ אֵין גְּבוּרָתוֹ אֶלָּא בַּיָּם. עָמַד פַּרְעֹה, בַּיָּם טִבְּעוֹ וְכֵן לְסִיסְרָא. עַכְשָׁו אִם הוּא רוֹצֶה, הֲרֵי הַיַּבָּשָׁה בֵּינִי לְבֵינוֹ וְנִרְאֶה מִי נוֹצֵחַ. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע בֶּן רָשָׁע, בְּרִיָּה פְּחוּתָה וְקַלָּה שֶׁבִּבְרִיּוֹתַי אֲנִי מְשַׁלֵּחַ בְּךָ לְבַעֶרְךָ מִן הָעוֹלָם. [נִכְנַס יַתּוּשׁ בְּחָטְמוֹ, וְעָמַד בְּחָטְמוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה עוֹבֵר בְּמָקוֹם שֶׁהַנַּפָּחִים עוֹשִֹין מְלַאכְתָּן, כַּד הֲוָה שָׁמַע קַלָּא דְּמַרְזֶפְתָּא, הֲוָה נָח. כָּל דַּהֲוָה עָבַר קַמֵּיהּ נָכְרִי, הֲוָה אַגִּיר בְּאַרְבַּע זוּזֵי, וְאָמַר לֵיהּ מַחִי קָמֵי כֻלֵיהּ יוֹמָא בְּמַרְזֶפְתָּא. וּכְדֵין הֲוָה עֲבִיד כָּל יוֹמָא, וַהֲוָה יָהִיב אַרְבַּע זוּזֵי. וְכַד עָבַר עָלָיו בַּר יִשְֹרָאֵל, וְאוֹמֵר לוֹ, קַח וְהַכֵּה עַל הַמָּקוֹם וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְֹכָרְךָ, וְהָיָה מַכֶּה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. כֵּיוָן שֶׁבָּא לִיפָּטֵר מִמֶּנּוּ, אוֹמֵר לוֹ הַיְּהוּדִי, תֵּן לִי שְֹכָרִי. וְהָיָה מְשִׁיבוֹ וְאוֹמֵר לוֹ, מִסְתַּיֵּיךְ דְּקָא חֲזִית בְּשַֹנְאַךְ. כָּךְ הָיָה עוֹשֶֹה בְּכָל יוֹם, שָׁלשׁ שָׁנִים. כֵּיוָן שֶׁמֵּת, קָרְעוּ רֹאשׁוֹ וּמָצְאוּ שֶׁנַּעֲשָֹה כְּמִין גּוֹזָל וּכְצִפּוֹר דְּרוֹר, וְהָיוּ צִפָּרְנָיו קָשִׁין כִּנְחשֶׁת, וּמֵת בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה]. וְלָמָּה נִקְרָא [שְׁמָהּ] בְּרִיָּה שְׁפָלָה. שֶׁמַּכְנִיס וְאֵינוֹ מוֹצִיא.

וּפְעָמִים עַל יְדֵי צִרְעָה, דִּכְתִּיב, וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה (שמות כג, כח). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּשֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצִּרְעָה לִפְנֵי יִשְֹרָאֵל לַהֲרֹג אֶת הָאֱמוֹרִיִּים, רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶם, וַאֲנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת וְגוֹ' (עמוס ב, ט). הָיְתָה הַצִּרְעָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ עֵינוֹ שֶׁל יָמִין וְשׁוֹפֶכֶת אַרְסָהּ, וְהָיָה מִתְבַּקֵּעַ וְנוֹפֵל וָמֵת. שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשֹוֹת שְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי דְּבָרִים קַלִּים לְכָל הַמִּתְגָּאִים עָלָיו, וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם בְּרִיָּה קַלָּה לְהִפָּרַע מֵהֶן, לְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין גְּבוּרָתָם מַמָּשׁ. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִפָּרַע מִן אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל יְדֵי דְּבָרִים קַלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב (ישעיהו ז, יח). וּכְתִיב, וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וְגוֹ' (שם, יט):

פסקה ב

שְׁאִלְתָּא,ְ דִּמְחַיְיבִים כָּל בֵּית יִשְֹרָאֵל לְאַפְרוּשֵׁי מִן מִדַּעַם מְסַאֲבָא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לַטְּמֵאָה וְגוֹ' (ויקרא כ, כה). וְלֹא מִיבַּעְיָא מִן מִדַּעַם מְסַאֲבָא, דְּאָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְבִשּׁוּלֵי בְּהוֹן עַד דְּמִיפְלַט לְהוּ כָּל חַד וְחַד, שֶׁנֶּאֱמַר, כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָּאֵשׁ וְגוֹ' ( במדבר, לא). וְהַשִּׁפּוּדִין וְהָאַסְכְּלָאוֹת דְּאִשְׁתַּמְשׁן בְּהוֹן גּוֹיִם, לָא מִשְׁתַּרְיַין עַד דְּצַיְילִין בְּנוּרָא, כְּדִתְנַן, הַשִּׁפּוּד וְהָאַסְכְּלָא מְלַבְּנוֹ בָּאוּר. וְעַד כַּמָּה מְלַבְּנָן. עַד דְּמֵסִיר קְלִפָּתָן. הַיּוֹרוֹת וְהַקוּנְמוּסִין וּמֵחַמֵּי חַמִּין דְּשַׁמִּישׁוּ עַל יְדֵי רִיתּוּחַ, צָרִיךְ לִפְלוּטִינְהוּ בְּרוֹתְחִין. וְאַף עַל גַּב דְּקוּמְקָא לָאו דַּרְכֵיהּ לְבִשּׁוּלֵי בֵּיהּ, כֵּיוָן דְּזִמְנִין דְּלָא מַשְׁכַּח מַאנֵ' וּמִקְרֵי וּמְבַשֵּׁל בֵּיהּ. וְיוֹרָה דְּאֵין רֹאשׁ צִפּוֹר דְּרוֹר יָכוֹל לִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ, לֹא צָרִיךְ לִפְלוּטֵיהּ. דְּתַנְיָא, כּוּסְפָּן שֶׁל נָכְרִים שֶׁהוּחְמוּ חַמִּין בְּיוֹרָה גְּדוֹלָה, אָסוּר. בְּיוֹרָה קְטַנָּה, מֻתָּר. וְאִי זוֹ הִיא יוֹרָה קְטַנָּה. כָּל שֶׁאֵין רֹאשׁ צִפּוֹר דְּרוֹר יָכוֹל לִיכָּנֵס לְתוֹכוֹ. וְהֵיכִי מִיפְלֵט לְהוּ בְּרוֹתְחִין. מֵנִיחַ יוֹרָה קְטַנָּה לְתוֹךְ יוֹרָה גְּדוֹלָה. וְיוֹרָה גְּדוֹלָה מַאי. כִּי הָא דְּהַהִיא דּוּדָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְרַב עוּקְבָא, עָבַד לָהּ גְּדַנְפָא דְּלִישָׁא וּמַלְיָא מַיָּא וְאַרְתְּחָא. וְכַפָּא צָרִיךְ לְמִשְׁדַּיֵהּ בְּגַוֵּיהּ דְּדוּדָא וְלִטְפוּיֵהּ. קְעָרוֹת שֶׁתַּשְׁמִישָׁן בִּכְלִי שֵׁנִי, כִּי נָטַל מַיָּא מִדּוּד' וְשַׁדִי עֲלוֹהִי, שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאַף עַל גַּב דְּמִפְלֵט לְהוּ, צָרִיךְ לְאטבְּלִינְהוּ בְּמַיָּא. דְּתַנְיָא, וְכֻלָּן צְרִיכִין טְבִילָה בַּמִּקְוֶה שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה, וַהֲדָר מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהוּ יִשְֹרָאֵל. מְנָא הנֵי מִלֵּי. אָמַר רַבָּא, דַּאֲמָר קְרָא, כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָּאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְגוֹ' (במדבר לא, כג), הוֹסִיף הַכָּתוּב טָהֳרָה אַחֶרֶת. וְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר, אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ הֲזָאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. תַּלְמוּד לוֹמַר, וְטָהֵר. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מֵי נִדָּה. מַיִם שֶׁהַנִּדָּה טוֹבֶלֶת בָּהֶן. וְכַמָּה שִׁעוּרָהּ. אַרְבָּעִים סְאָה. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהַ, אֲפִלּוּ הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים חֲדָשִׁים מִן הַנַּגָּר, צְרִיכִין טְבִילָה. כֵּלִים יְשָׁנִים, מְלַבְּנָן בָּאוּר וַהֲווּ לְהוּ כַּחֲדָשִׁים, וַאֲפִלּוּ הֲכִי צְרִיכִין טְבִילָה. מַתְקִיף לָהּ רַב שֵׁשֶׁת, אִם כֵּן אֲפִלּוּ סְתָמָהּ נַמֵּי. אָמַר לוֹ רָבָא, כְּלֵי סְעוּדָה הָאֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה, דִּכְתִּיב, כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָּאֵשׁ. רַבִּי יִצְחָק בַּר אָבִין הֲוָה לֵיהּ הַהִוא מַאנָא דְּפַחְרָא חַדְתָּא מִגּוֹי, סָבַר לְאַטְבּוּלָה. אָמַר לֵיהּ הַהוּא מִדְּרַבָּנָן וְרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ, הָכֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כְּלֵי מַתָּכוֹת אֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֶּסֶף (במדבר לא, כב). אֲבָל הֲנֵי, מַאנֵי דְּפַחְרָא נִינְהוּ, חֲדָשִׁים צְרִיכִין טְבִילָה, יְשָׁנִים אֵין צְרִיכִין טְבִילָה, שֶׁאֵין יוֹצְאִין מִידֵי דָּפְיָן לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי חַטָּאת, וּכְלִי חֶרֶשֹ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר (ויקרא ו, כא). בְּרַם צְרִיכִין, הֲנֵי קְעָרוֹת דְּקוּנְיָא דְּאִשְׁתַּמְשׁוּ בְּהוֹן חֲמִירָא בְּרוֹתְחִין, מַהוּ, אִית לְהוּ פְּלִיטָא אוֹ לֹא, מִשּׁוּם דְּמֵעִקַרַיְיהוּ כְּלֵי חֶרֶס נִינְהוּ, וּשְׁעִינְהוּ בְּקוּנְיָא, מֵגִין הַהוּא שְׁעִיָיא דְּקוּנְיָא עֲלַיְהוּ וְלֹא בָּלַע חֶרֶס, מִשּׁוּם דְּהַאי קוּנְיָא כְּעֵין מַתֶּכֶת הוּא וְסַגִּי לֵיהּ בִּפְלִיטָה, אוֹ דִּילְמָא לָא מֵגִין וּבָלַע חֶרֶס, לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא. תָּא שְׁמַע, דְּבָעֵי מִנֵּיהּ מִמְרֵימַר לְעִנְיַן חָמֵץ בְּפֶסַח, הֲנֵי מַאנֵי דְּקוּנְיָא מִי אִית לְהוּ פְּלִיטָא וְשָׁרִי לְאִשְׁתַּמּוּשֵׁי בְּהוֹן בְּפִסְחָא אוֹ לֹא. הֵיכִי דְּאִית בְּהוּ [קַרְטוּפְנֵי, לָא קָמִבָּעֵיא לָן, דְּמִצְרַף צְרוּפִין. כִּי תִּבָּעֵי לָךְ חִיוְרֵי וְאוּכְמֵי, מַאי. אָמַר לֵיהּ, חֲזִינָא לְהוּ דִּמְדַיְיתֵי, וּמִדִּמְדַיְיתֵי וַדַּאי בָּלְעוּ, (ס"א דְּכִי רָמָה בְּהוּא חֲמִימֵי מְדַיְיתֵי ש"מ בָּלְעָן), הִלְכָּךְ כִּכְלֵי חֶרֶס דָּמְיָן]. וְהַנֵּי מִילֵי, לְעִנְיַן חָמֵץ בְּפֶסַח וּלְעִנְיַן בִּשּׁוּלֵי גּוֹיִם, דְּתַשְׁמִישַׁיְהוּ בְּרוֹתְחִין. אֲבָל לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ אוֹ חָמֵץ בְּפֶסַח דְּתַשְׁמִישַׁיְהוּ בְּצוֹנֵן, יְרוֹקָא אָסִיר, מִשּׁוּם דְּמִצְרֵיף. אוּכְמֵי וְחִיוְרֵי, אִית בְּהוּ קַרְטוּפְנֵי, אָסוּר. לֵית בְּהוּ קַרְטוּפְנֵי, בְּשִׁפְשׁוּף בְּעַלְמָא סַגִּי לֵיהּ, כִּכְלִי מַתָּכוֹת דָּמוּ, דְּקַיְימָא לָן הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב זְבִיד. דְּאָמַר רַב זְבִיד, הֲנֵי מַאנֵי דְּקוּנְיָא, חִיוְרֵי וְאוּכְמֵי שָׁרִי, יְרֻקֵּי אָסִיר. וְאִי אִית בְּהוּ קַרְטוּפְנֵי, אָסִיר כֻּלְּהוּ. וְכֵן הִלְכְתָא:

פסקה ג

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא, לֹא אֶחָד (איוב יד, ד). כְּגוֹן אַבְרָהָם מִתֶּרַח, חִזְקִיָּה מֵאָחָז, יֹאשִׁיָּה מֵאָמוֹן, מָרְדְּכַי מִשִּׁמְעִי, יִשְֹרָאֵל מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הַבָּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. מִי עָשָֹה כֵן. מִי גָּזַר כֵּן. מִי צִוָּה כֵן. לֹא אֶחָד. לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָּן תְּנִינָן, בַּהֶרֶת כִּגְרִיס, טָמֵא. מַאי כִּגְרִיס, כַּחֲצִי פוּל, בָּאָדָם, טָמֵא. פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ, טָהוֹר. מִי עָשָֹה כֵן. מִי גָּזַר כֵן. מִי צִוָּה כֵן. לֹא אֶחָד. לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָּן תְּנִינָן, הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וְהוֹשִׁיטָה חַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגַע בָּהּ, הַחַיָּה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. הַמֵּת בַּבַּיִת, הַבַּיִת טָהוֹר. יָצָא מִתּוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. מִי עָשָֹה כֵן. מִי צִוָּה כֵן. מִי גָּזַר כֵּן. לֹא אֶחָד. לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָּן תְּנִינָן, כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הִיא גּוּפָהּ מְטַהֶרֶת בְּגָדִים. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, וְאֵין אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי:

פסקה ד

[זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי פָּתַח], אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת (תהלים יב, ז). וְכִי אִמְרוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרוֹת, וְאִמְרוֹת בָּשָֹר וָדָם אֵינָן אֲמָרוֹת. אֶלָּא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָֹר וָדָם נִכְנָס לַמְּדִינָה, וּבְנֵי הַמְּדִינָה מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, וְעָרֵב לוֹ קִלּוּסֵיהֶן. אָמַר לָהֶם, לְמָחָר אֲנִי בּוֹנֶה לָכֶם דִּימוּסִיאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת וּמַכְנִיס לָכֶם אַמַּת שֶׁל מַיִם. וְיָשַׁן לוֹ וְלֹא עָמַד. הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן אִמְרוֹתָיו. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מַאֲמַר אֱלֹהִים אֱמֶת, שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר, מָצִינוּ שֶׁעִקֵּם הַכָּתוּב שְׁנַיִם וְשָׁלשׁ תֵּבוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּבַר טֻמְאָה מִפִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר, מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהוֹרָה (בראשית ז, ח), וְלֹא כְּתִיב, מִן הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן, כְּשֶׁבָּא לִפְתֹּחַ בְּסִימָנֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה, לֹא פָּתַח אֶלָּא בְּסִימָנֵי טָהֳרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶת הַגָּמָל. כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא (ויקרא יא, ד) אֵין כְּתִיב, אֶלָּא כִּי מַעֲלֶה גֵּרָה הוּא. אֶת הָאַרְנֶבֶת. כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא אֵין כְּתִיב, כָּאן אֶלָּא כִּי מַעֲלַת גֵּרָה. אֶת הַחֲזִיר. כִּי לֹא מַעֲלֶה גֵּרָה הוּא אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי מַפְרִיס פַרְסָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, תִּינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי דָּוִד, עַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, הָיוּ יוֹדְעִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָּנִים טָמֵא וּבְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָּנִים טָהוֹר. וְהָיָה דָּוִד מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר, אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם, תִּצְרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם (תהלים יב, ח). אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם, נָטַר אוֹרַיְיתְהוֹן בְּלִבְּהוֹן. תִּצְרֶנּוּ מִן דָּרָא דְּהוּא חַיָּב כְּלָיָה. וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִין, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בָּהֶן דֵּלָטוֹרִין. הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר, נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים, בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה (תהלים נז, ה). נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים, זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָֹא, שֶׁהָיוּ לְבָאִים בַּתּוֹרָה. אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים, זֶה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, שֶׁהָיוּ לוֹהֲטִים אַחַר לָשׁוֹן הָרַע. בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים, אֵלּוּ אַנְשֵׁי קְעִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר, הֲיַסְגִּרֻנִי בַּעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ (שמואל א כג, יא). וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה, אֵלּוּ הַזִּיפִים, שֶׁנֶּאֱמַר, בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָּוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ (תהלים נד, ב). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד, רוּמָה עַל שָׁמַיִם, אֱלֹהִים (שם נז, ו), סַלֵּק שְׁכִינָתְךָ מִבֵּינֵיהֶם. אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב, כֻּלָּן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ. וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן דֵּלָטוֹרִין, יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין. הוּא שֶׁאָמַר עוֹבַדְיָהוּ לְאֵלִיָּהוּ, הַלֹּא הֻגַּד לַאֲדוֹנִי אֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתִי בַּהֲרוֹג אִיזֶבֶל אֶת נְבִיאֵי ה' וָאַחְבִּיא מִנְּבִיאֵי ה' מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וַאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמַיִם (מלכים א יח, יג). אִם לֶחֶם, לָמָּה מַיִם. אֶלָּא שֶׁהָיָה מַיִם קָשֶׁה לְהָבִיא לָהֶם יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם. וְאֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּהַר הַכַּרְמֶל, אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי (שם יח, כב). וְכָל עַמָּא יַדְעִין וְלָא מְפַרְסְמִין לְמַלְכָּא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת. אָמַר לָהֶם, אֲנִי פָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּמִפְּנֵי מָה אַתָּה הוֹלֵךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת. אָמַר לָהֶם, הִיא גָּרְמָה לִי. וּמִפְּנֵי מַה כָּל חַיָּה נוֹשֶׁכֶת וְאֵינָהּ מְמִיתָה, וְאַתָּה נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. שֶׁנֶּאֱמַר, אִם יִשֹּׁך הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ, וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן (קהלת י, יא). אֶפְשָׁר דַּאֲנָא עֲבִיד כְּלוּם דְּלָא מִתְאַמַּר לִי מִן עֶלְיוּתָא. וּמִפְּנֵי מָה אַתְּ נוֹשֵׁךְ בְּאֵבֶר אֶחָד וְכָל הָאֵיבָרִים מַרְגִּישִׁין. אָמַר לָהֶם, וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים. אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, שֶׁהוּא כָּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שְׁלִישִׁי. שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה, הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמָר עָלָיו. וּבִימֵי שָׁאוּל נֶהֶרְגוּ אַרְבָּעָה, דּוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ, שָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, וַאֲחִימֶלֶך שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, וְאַבְנֵר בֶּן נֵר. וְלָמָּה נֶהֱרַג. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר, עַל יְדֵי שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד, הָדָא הוּא דִּכְתִּיב, וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ (שמואל ב ג, יב). כָּתַב, מִן אַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, עַל יְדֵי שֶׁעָשָֹה דָּמָן שֶׁל נְעָרִים הֶפְקֵר, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַֹחֲקוּ לְפָנֵינוּ (שמואל ב ב, יד). וְרַבָּנָן אָמְרֵי, עַל יְדֵי שֶׁהִמְתִּין לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי כִּי בְּכָרְתִי אֶת כְּנַף מְעִילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ (שמואל א כד, יא). אָמַר לֵהּ, אַבְנֵר, מָה אַתְּ בָּעִי מִן גְּלִימָא, אָמַרְתְּ בְּסִירָה הוּעַדְתָּ. כֵּיוָן דְּאָתִי לְגַבֵּי מַעְגָּל, אָמַר לֵיהּ, הֲלֹא תַּעֲנֶה אַבְנֵר, בִּכְנַף מְעִיל אָמַרְתָּ, בְּסִירָה הוּעַדְתָּ. חֲנִית וְצַפַּחַת, בְּסִירָה מִי הוּעֲדוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, עַל שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ סִפֵּק לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מָחָה:

פסקה ה

רַבִּי חַנִּין בֶּן פָּזִי פָּתַח קְרָא בְּפָרָשַׁת פָּרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשִּׁבְעָה שִׁבְעָה. שֶׁבַע פָּרוֹת, שִׁבְעָה שְֹרֵפוֹת, שִׁבְעָה הַזָּאוֹת, שִׁבְעָה כִּבּוּסִין, שִׁבְעָה טְמֵאִין, שִׁבְעָה טְהוֹרִין, שִׁבְעָה כֹּהֲנִים. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, חֲסֵרִים הֵן. אֱמֹר לוֹ, משֶׁה בִּכְלָל הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה:

פסקה ו

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי (קהלת ז, כג). אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה. כְּתִיב (כָּאן), וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב וְגוֹ' (מלכים א ה, ט). [אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִדַּאי. אָמַר לֵיהּ הַמֶּלֶךְ, שְׁאַל מִמֶּנִּי כָּל מַה שֶּׁתִּרְצֶה וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ. וְהָיָה אוֹתוֹ אוֹהֵב, חָכָם גָּדוֹל. אָמַר, אִם אֶשְׁאַל שֶׁיַּעֲשֶֹה אוֹתִי דּוּכּוּס, הוּא עוֹלֶה בְּיָדִי. אִם אֶשְׁאַל שֶׁיַּעֲשֶֹה אוֹתִי אֲפַרְכּוּס, עוֹלֶה בְּיָדִי. אֶלָּא הֲרֵינִי שׁוֹאֵל דָּבָר שֶׁכָּל הַגְּדֻלּוֹת טְפֵילוֹת לָהּ. מִיָּד הֵשִׁיב וְאָמַר לַמֶּלֶךְ, הוֹאִיל וְאָמַרְתָּ לִי שֶׁאֶשְׁאַל לְפָנֶיךָ [דָּבָר], שׁוֹאֵל אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּשִּׂיאֵנִי בִּתְּךָ. אָמַר לֵיהּ הַמֶּלֶךְ, חַיֶּיךָ, בְּכָךְ אֲנִי רוֹצֶה, הֲרֵי בִּתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה, שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ (מלכים א ג, ה). אָמַר שְׁלֹמֹה, מָה אֶשְׁאַל. אִם אֶשְׁאַל כֶּסֶף וְזָהָב, הוּא שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי. אִם אֶשְׁאַל אֶת הַמַּלְכוּת, הוּא שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי. אֶלָּא הֲרֵינִי שׁוֹאֵל דָּבָר, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים טְפֵלִין לוֹ. מִיָּד אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא חָכְמָה. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ שֶׁשָּׁאַלְתָּ חָכְמָה, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים טְפֵלִין לָהּ, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב טְפֵלִין לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז, וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר (משלי ח, יט). וְהַמַּלְכוּת טְפֵלָה לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ (שם, טו), וַהֲרֵי הַכֹּל נָתוּן לְךָ. לְכָךְ כְּתִיב, וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה (מלכים א ה, ט), שֶׁנָּתַן לוֹ הַחָכְמָה בְּמַתָּנָה. כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְֹפַת הַיָּם (שם). רַבָּנָן אָמְרֵי, מְלַמֵּד, שֶׁהָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְֹרָאֵל, שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַּחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְֹרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם (הושע ב, א). כֵּיצַד. הַחֲכָמִים יֵשׁ בָּהֶם דַּעַת, וְהַזְּקֵנִים יֵשׁ בָּהֶם דַּעַת, וְהַיְּלָדִים יֵשׁ בָּהֶם דַּעַת, וְהֵן מְחֻלָּקִין זֶה מִזֶּה. וְאִם יַעַמְדוּ כָּל יִשְֹרָאֵל לְצַד אֶחָד וּשְׁלֹמֹה לְצַד אֶחָד, חָכְמָתוֹ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶן. וְרַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁהַחוֹל הָיָה עוֹשֶֹה לוֹ סְיָג וְגָדֵר שֶׁלֹּא יֵצֵא וְיִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ הָיְתָה חָכְמָתוֹ עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי יִצְרוֹ שֶׁלֹּא יֶחְטָא]. מַתְלָא אָמְרֵי, דֵּעָה חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ, דֵּעָה קָנִיתָ מַה חָסַרְתָּ. עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה (משלי כה, כח). כְּעִיר פְּרוּצָה בְּאֵין חוֹמָה, כָּךְ אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ (שם). וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם (מלכים א ה, יא). וּמֶה הָיְתָה חָכְמָתָן שֶׁל בְּנֵי קֶדֶם. שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים בַּמַּזָּלוֹת, וַעֲרוּמִים בְּטייר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים אֲנִי אוֹהֵב אֶת בְּנֵי הַמִּזְרָח. כְּשֶׁנּוֹשְׁקִין, אֵינָן נוֹשְׁקִין בַּפֶּה אֶלָּא בַּיָּד. וּכְשֶׁחוֹתְכִין בָּשָֹר, אֵין חוֹתְכִין עַל גַּב הַיָּד אֶלָּא בַּסַּכִּין וְלֹא בַּיָּד. וּכְשֶׁנּוֹטְלִין עֵצָה, אֵין נוֹטְלִין עֵצָה אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ (בראשית לא, ד). [וּ]מִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם (מלכים א ה, י). מֶה הָיְתָה חָכְמָתָם שֶׁל מִצְרִים. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שָׁלַח אֵצֶל פָּרְעֹה נְכֹה. אָמַר לוֹ, שְׁלַח לִי אוּמָנִין בִּשְֹכָרָן, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מֶה עָשָֹה פַּרְעֹה. כִּנֵּס אֶצְלוֹ כָּל אִצְטְרוֹלֹגִין שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם, צְפוּ וּרְאוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲתִידִין לָמוּת בַּשָּׁנָה הַזּוֹ, וְאֶשְׁלְחֵם אֶצְלוֹ, [כְּדֵי שֶׁאָבֹא עָלָיו בְּתַרְעֹמֶת, וְאוֹמַר לוֹ, תֵּן לִי דָּמִים מֵאוּמָנִין שֶׁהָרַגְתָּ]. כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל שְׁלֹמֹה, צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם מֵתִים בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. נָתַן לָהֶם תַּכְרִיכֵיהֶן וּשְׁלָחָן וְהֶחֱזִירָן אֶצְלוֹ. שָׁלַח לוֹ לוֹמַר בְּיָדָם, לֹא הָיָה לְךָ תַּכְרִיכֵיהֶן לִקְבֹּר בָּהֶן אֶת מֵתֶיךָ. הֲרֵי הֵם וְתַכְרִיכֵיהֶן, לֵךְ קְבֹר מֵתֶיךָ. לְכָךְ נֶאֱמַר, מִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל (מלכים א ה, יא). מִכָּל הָאָדָם, מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן. וּמֶה הָיְתָה חָכְמָתוֹ. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראֹת אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶם, נַעֲשֶֹה אָדָם בְּצַלְּמֵנוּ (בראשית א, כו). אָמְרוּ לְפָנָיו, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִּזְכְּרֶנּוּ (תהלים ח, ה). אָמַר לָהֶם, אָדָם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִבְראֹת, תְּהֵא חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם. מֶה עָשָֹה. כִּנֵּס כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף וְהֶעֱבִירָן לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהֶם, מַה שְּׁמוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ. לֹא יָדְעוּ. כֵּיוָן שֶׁבָּרָא אָדָם, הֶעֱבִירָן לְפָנָיו, אָמַר לֵיהּ, מַה שְּׁמוֹתָן שֶׁל אֵלּוּ, אָמַר לָזֶה נָאֶה לִקְרוֹתוֹ שׁוֹר, וְלָזֶה אֲרִי, וְלָזֶה סוּס, וְלָזֶה חֲמוֹר, וְלָזֶה גָּמָל, וְלָזֶה נֶשֶׁר, וְכֵן כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וְגוֹ' (בראשית ב, כ). אָמַר לֵיהּ, וְאַתָּה מַה שִּׁמְךָ. אָמַר לֵיהּ, אָדָם. וְלָמָּה. שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי מַה שְּׁמִי. אָמַר לֵיהּ, ה'. לָמָּה. שֶׁאַתָּה הוּא אָדוֹן לְכָל הַבְּרִיּוֹת, הַיְנוּ דִּכְתִּיב, אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי (ישעיהו מב, ח), שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן. הוּא שְׁמִי, שֶׁהִתְנֵיתִי בֵּינִי וּבֵין בְּרִיּוֹתַי. מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר, מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי (תהלים פט, א). וְהֵימָן, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז). וְכַלְכֹּל, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר, וִיכַלְכֵּל יוֹסֵף (בראשית מז, יב). אָמְרוּ הַמִּצְרִים, כְּלוּם מָלַךְ עָלֵינוּ עֶבֶד זֶה אֶלָּא בְּחָכְמָתוֹ. מֶה עָשֹוּ לוֹ. הֵבִיאוּ לוֹ שִׁבְעִים פְּתָקִין כָּתְבוּ עֲלֵיהֶן שִׁבְעִים לָשׁוֹן וְהָיוּ מַשְׁלִיכִין לְפָנָיו, וְקָרָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּלְשׁוֹנוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים, וְלֹא הָיָה בָּהֶן כֹּחַ לִשְׁמֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר, עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָֹמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְֹפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמַע (תהלים פא, ו). וְדַרְדַּע, זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁהָיָה בָּהֶן דֵּעָה. בְּנֵי מָחוֹל, אֵלּוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, שֶׁמָּחֲלָה לָהֶם הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲשֵֹה הָעֵגֶל. וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל (מלכים א ה, יב). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָאוֹת וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁנִּתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה אֶלָּא קָרוֹב לִשְׁמוֹנָה מֵאוֹת פְּסוּקִים. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁכָּל פָּסוּק וּפָסוּק יֵשׁ בּוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה טְעָמִים, כְּמַּה דְּאַת אָמַר (נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר (משלי יא, כב)), נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם (שם)"כה". וְרַבָּנָן אָמְרֵי, שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל עַל כָּל פָּסוּק וּפָסוּק, אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים עַל כָּל מָשָׁל וּמָשָׁל. וַיְהִי שִׁירָיו אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא שִׁירוֹ (מלכים א ה, יב), שִׁירוֹ שֶׁל מָשָׁל. וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים (שם ה, יג). וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְדַבֵּר עַל הָעֵצִים. אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, מִפְּנֵי מַה מְּצֹרָע נִטְהַר בַּגָּבֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים, וּבַנָּמוּךְ שֶׁבַּנְּמוּכִים, בְּעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב. עַל יְדֵי שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ כְּאֶרֶז, לָקָה בַּצָּרַעַת. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב, נִתְרַפֵּא עַל יְדֵי אֵזוֹב. וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף (שם). וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף. אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, מִפְּנֵי מַה בְּהֵמָה נִתֶּרֶת בִּשְׁנֵי סִימָנִין וְהָעוֹף בְּסִימָן אֶחָד. עַל שֶׁהַבְּהֵמָה נִבְרֵאת מִן הַיַּבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשֹ (בראשית א, כד), נִתֶּרֶת בִּשְׁנֵי סִימָנִים. עוֹף שֶׁנִּבְרָא מִן הָרְקָק, נִתָּר בְּסִימָן אֶחָד. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, מִן הַיַּבָּשָׁה. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, מִן הַיָּם. מִן הַיַּבָּשָׁה, וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֶת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם (בראשית ב, יט). וּמִן הַמַּיִם, דִּכְתִּיב, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ (שם א, כ). בַּר קַפָּרָא אָמַר, מֵרְקָק שֶׁבַּמַּיִם נִבְרְאוּ. וְרַבִּי אִבּוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אַף עַל פִּי כֵן רַגְלוֹהִי דְּתַרְנְגוֹלָא דַּמְיַן לְפַרְצוּפֵיהּ דְּנוּנָא. וְעַל הָרֶמֶשֹ (מלכים א ה, יג). וְכִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל הָרֶמֶשֹ. אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, מִפְּנֵי מָה שְׁמֹנָה שְׁרָצִים בַּתּוֹרָה הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב וּשְׁאָר שְׁרָצִים פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹרוֹת. וְעַל הַדָּגִים (שם). וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן. אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, מִפְּנֵי מַה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף טְעוּנִין שְׁחִיטָה, וְדָגִים אֵין טְעוּנִים שְׁחִיטָה. הוֹרָה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפָר גִּבּוֹרַיָּא בְּצוֹר, עַל הַדָּגִים שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה, וְשָׁמַע רַבִּי חַגַּי שָׁלַח לַאֲתוּיֵיהּ. אָמַר לֵהּ, מְנַן הוֹרֵיתִי', אָמַר לֵיהּ מִן הָכָא, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְגוֹ' (בראשית א, כ). מָה עוֹף טָעוּן שְׁחִיטָה, אַף הַדָּגִים טְעוּנִין שְׁחִיטָה. אָמַר לְהוּ, אַרְבַּעְתֵיהּ דְּלָקִי. אָמַר, בַּר אִינַשׁ דַּאֲמַר מִילָא דְּאוֹרַיְתָא לָקִי. אָמַר לֵיהּ, לָא הוֹרֵיתָ טַב. אָמַר לֵיהּ, מִנַּיִן. אָמַר לֵיהּ, מֵהָכָא, הַצֹּאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם (במדבר יא, כב). אֵלּוּ טְעוּנִין שְׁחִיטָה, וְאֵלּוּ טְעוּנִין אֲסִיפָה. אָמַר לֵיהּ, חֲבוֹט חֲבִיטְךָ, דְּהִיא טָבָא בְּקִלְטָא. הוֹרָה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹרַיָּא בְּצוֹר, עַל בַּר יִשְֹרָאֵל הַבָּא עַל הַנָּכְרִית וְהוֹלִידָה לוֹ בֵּן, שֶׁנִּמּוֹל בְּשַׁבָּת. שָׁמַע רַבִּי חַגַּי, שָׁלַח לְאִיתוּיֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, מְנָא לָךְ הָא. אָמַר לֵיהּ, דִּכְתִּיב, וַיִּתְיַלְּדוּ עַל מִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם. [אָמַר לְהוּ] אַרְבָּעוּנְהִי דְּיִלְקֵי. אָמַר לֵיהּ, בַּר נַשׁ דְּאָמַר מִילֵי דְּאוֹרַיְתָא, יִלְקֵי. אָמַר לֵיהּ, לֹא הוֹרֵיתָ טַב. אָמַר לֵיהּ, מְנָא לְךָ הָא. אָמַר לֵיהּ, רְבִיעַ וְאַתְּ שָׁמַע. אָמַר לֵיהּ, אִי אָתִי בַּר אִינַשׁ מֵעַמְמַיָּא לְגַבִּיךְ וְאָמַר בְּעִינָא מִתְעַבֵּד יְהוּדָאי עַל מְנַת לַמִּגְזַר (דְּיִנְחֵי) בְּיוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא אוֹ בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרַיָיא, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת אוֹ לָאו, אָמַר לֵיהּ, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא עַל בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְֹרָאֵל בִּלְבָד. אָמַר לֵיהּ, מְנָא לְךָ הָא. אָמַר לֵיהּ, דִּכְתִּיב, נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָּל (ה)נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶן בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ (עזרא י, ג). (וּכְתִיב, וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶֹה (שם). אָמַר לֵיהּ, מִן הַקַּבָּלָה אַתְּ מַלְקֵנִי. אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב, וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶֹה. אָמַר לֵיהּ, מֵאֵיזֶה תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ, מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, כְּתִיב [וְ]לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִּתֵּן לִבְנוֹ (דברים ז, ג). לָמָּה. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי (שם, ד). בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְֹרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַנָּכְרִית קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְגַם אֶת בֶּן הָאַמָּה לְגוֹי אֲשִֹימֶנּוּ (בראשית כא, יד). אָמַר לֵיהּ, חֲבוֹט חֲבִיטְךָ, דְּהִיא טָבָא בְּקִלְטָא. אָמַר שְׁלֹמֹה, עַל כָּל אֵלֶּה עָמַדְתִּי וּפָרָשָׁה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה חָקַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי וּפִשְׁפַּשְׁתִּי, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי (קהלת ז, כג). מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר (שם ח, א). מִי כְּהֶחָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב, ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ (משלי ג, יט). וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה לְמשֶׁה, (שֶׁנֶּאֱמַר) חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו (קהלת ח, א). אָמַר רַבִּי יוּדָן, גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל נְבִיאִים, שֶׁמְּדַמִּים דְּמוּת גְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה לְצוּרַת אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר, וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם וְגוֹ' (דניאל ח, טז). וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִמּוֹן אָמַר מֵהָכָא, וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא [דְּמוּתְךָ] כְּמַרְאֵה אָדָם (יחזקאל א, כו). וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּה (קהלת ח, א), שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים עַל יִשְֹרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה, הָיָה אוֹמֵר לוֹ, טֻמְאָתוֹ וְטָהֳרָתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְגוֹ', אָמַר משֶׁה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם נִטְמָא הַכֹּהֵן, בְּמַה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ. לֹא הֱשִׁיבוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל משֶׁה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אוֹתָהּ מִדָּה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, וְאָמַרְתָּ לִי, אִם נִטְמָא, בְּמַה תְּהֵא כַּפָּרָתוֹ, וְלֹא הֲשִׁיבוֹתִיךָ זוֹ הִיא כַּפָּרָתוֹ, וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְֹרֵפַת הַחַטָּאת וְגוֹ':

פסקה ז

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַרְבָּעָה דְּבָרִים יֵצֶר הָרַע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶם, וּכְתִיב בָּהֶן חֻקָּה. וְאֵלּוּ הֵן, אֵשֶׁת אָח, וְכִלְאַיִם, שָֹעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּפָרָה אֲדֻמָּה. אֵשֶׁת אָח, דִּכְתִּיב, עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ וְגוֹ' (ויקרא יא, טז). מֵת בְּלֹא בָּנִים, יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ (דברים כה, ה). וּכְתִיב בָּעֲרָיוֹת, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת (כָּל) חֻקּוֹתַי וְאֶת (כָּל) מִשְׁפָּטַי (ויקרא יח, ה). וְכִלְאַיִם, דִּכְתִּיב, לֹא תִּלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז (דברים כב, יא). סָדִין בַּצִּיצִית, מֻתָּר. וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה, אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּך לֹא תַּרְבִּיעַ כִּלְאַיִם וְגוֹ' (ויקרא יט, יט). שָֹעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דִּכְתִּיב, וְהַמְּשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו (ויקרא טז, כו), וְהוּא עַצְמוֹ מְכַפֵּר עַל אֲחֵרִים. וּכְתִיב בָּהּ, וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם (שם, לד). פָּרָה אֲדֻמָּה מִנַּיִן. דִּתְנַן, כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהִיא גּוּפָהּ מְטַהֶרֶת בְּגָדִים, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה:

פסקה ח

וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ. רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אָמַר, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֲנִי מְגַלֶּה לְךָ טַעַם פָּרָה. אֲבָל לָאֲחֵרִים, חֻקָּה. דְּאָמַר רַב הוּנָא, כְּתִיב, כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט (תהלים עה, ג). וּכְתִיב, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן (זכריה יד, ו), יְקִפָּאוֹן. דְּבָרִים הַמְּכֻסִּים מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, עֲתִידִין לִהְיוֹת צְפוּיִם לָכֶם לָעוֹלָם הַבָּא, כַּהֲדֵין סַמְיָא דְּצָפִי, דִּכְתִּיב, וְהוֹלַכְתִּי עִוְּרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם. וּכְתִיב, אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִֹיתִים. אֶעֱשֶֹה אֵין כְּתִיב, אֶלָּא עֲשִֹיתִם, שֶׁכְּבָר עֲשִֹיתִים לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. דָּבָר אַחֵר, דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִגְלוּ לְמשֶׁה, נִגְלוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ (איוב כח, י), זֶה רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, רָמְזוּ שֶׁכָּל הַפָּרוֹת בְּטֵלוֹת, וְשֶׁלְּךָ קַיֶּמֶת. רַבִּי אֶחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, הֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרָהּ, (רַבִּי) אֱלִיעֶזֶר בְּנִי אָמַר, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם. אָמַר משֶׁה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים שֶׁלְּךָ הֵן וְאַתָּה אוֹמֵר הֲלָכָה בִּשְׁמוֹ שֶׁל בָּשָֹר וָדָם. אָמַר לוֹ, צַדִּיק אֶחָד עָתִיד לַעֲמֹד בְּעוֹלָמִי, וְעָתִיד לִפְתֹּחַ בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה תְּחִלָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מֵחַלָּצַי. אָמַר לוֹ, חַיֶּיךָ, שֶׁהוּא מֵחַלָּצֶיךָ, הָדָא הוּא דִּכְתִּיב, וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר (שמות יח, ד). וְשֵׁם אוֹתוֹ הַמְּיֻחָד, אֱלִיעֶזֶר. מַעֲשֶֹה בְּגֵר אֶחָד שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי, אִילִין מִילַיָּא דְּאַתּוּן עַבְדִּין נִרְאִין כְּמִין כְּשָׁפִין. אַתֶּם מְבִיאִין פָּרָה וְשֹוֹרְפִין אוֹתָהּ וְכוֹתְשִׁין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין אֶת אֶפְרָהּ. וְאִם אֶחָד מִכֶּם מִטָּמֵא מֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁנַיִם וְשָׁלשׁ טִפִּין, וְאַתֶּם אוֹמְרִים לוֹ, טָהַרְתָּ. אָמַר לוֹ, נִכְנְסָה בְּךָ רוּחַ חֲזָזִית מִיָּמֶיךָ. אָמַר לוֹ, לָאו. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ חֲזָזִית. אָמַר לוֹ, הֵן. אָמַר לוֹ, וּמָה אַתֶּם עוֹשִֹים לוֹ. אָמַר לוֹ, מְבִיאִין עִיקָּרִין מְעַשְּׁנִין תַּחְתָּיו וּמַרְבִּיצִין עָלֶיהָ מַיִם, וְהִיא בּוֹרַחַת. אָמַר לוֹ, יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. כָּךְ הָרוּחַ הַזּוֹ הִיא רוּחַ הַטֻּמְאָה, דִּכְתִּיב, וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ (זכריה יג, ב), מַזִּין עָלָיו מֵי נִדָּה, וְהוּא בּוֹרֵחַ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא הַגּוֹי, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבֵּנוּ, לְזֶה דָּחִית בְּקָנֶה. לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר. אָמַר לָהֶן, חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא, (וְלֹא פָּרָה מְטַהֲרָה), וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִין. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי, דִּכְתִּיב, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. וּמִפְּנֵי מַה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְזוֹ נְקֵבָה. אָמַר רַבִּי אִיבּוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פַּלְטְרִין שֶׁל מֶלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנֵּחַ אֶת הַצּוֹאָה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תָּבֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵֹה הָעֵגֶל:

פסקה ט

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה קַח אֶת הַמַּטֶּה וְגוֹ' וְהִשְׁקֵיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם. מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְֹרָאֵל. וַיַּקְהִילוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסֶּלַע. מְלַמֵּד, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד עַל פְּנֵי הַסֶּלַע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְאֶת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא ח, ג). וְכֵן כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, נִכְנְסוּ כָּל יִשְֹרָאֵל בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל (כָּל) בְּנֵי יִשְֹרָאֵל גְּשׁוּ הִנֵּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם (יהושע ג, ט). וּכְתִיב, וְכָל יִשְֹרָאֵל עוֹמְדִין מִזֶּה וּמִזֶּה לָאֲרוֹן (שם ח, לג). אַף כָּאן, כָּל יִשְֹרָאֵל עוֹמְדִין וְרוֹאִין נִסִּין שֶׁבַּסֶּלַע. הִתְחִילוּ לוֹמַר, יוֹדֵעַ משֶׁה חֹק הַסֶּלַע הַזֶּה. אִם הוּא מְבַקֵּשׁ, יוֹצִיא לָנוּ מַיִם מִזּוֹ. נִמְצָא הָיָה משֶׁה עוֹמֵד בְּסָפֵק, אִם שׁוֹמֵעַ לָהֶם, נִמְצָא מְבַטֵּל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לוֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה (איוב ה, יג). לְפִי שֶׁהָיָה משֶׁה מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁלֹּא לְהַקְפִּיד כְּנֶגְדָם, שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִן הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרַע הַזֶּה (דברים א, לה). אָמְרוּ לוֹ, וַהֲרֵי סֶלַע. כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִסֶּלַע זוֹ, תּוֹצִיא מִזּוֹ. צָוַח עֲלֵיהֶם, שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים הֲמִן הַסֶּלַע. מַהוּ הַמּוֹרִים. שִׁיטִין הַרְבֵּה יֵשׁ בּוֹ. הַמּוֹרִים, סַרְבָּנִים. הַמּוֹרִים, שׁוֹטִין. שֶׁכֵּן בִּכְרָכֵי הַיָּם קוֹרִין לְשׁוֹטִין, מוֹרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַמּוֹרִים, שֶׁמּוֹרִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶן. הַמּוֹרִים, חִצִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת (שמואל א לא, ג). וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיָּךְ. הִכָּה פַּעַם אַחַת, הִתְחִיל הַסֶּלַע נוֹטֵף מַיִם מוּעָטִים, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר, הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם (תהלים עח, כ), כְּזָב שֶׁנּוֹטֵף טִיפִּים. אָמְרוּ לוֹ, בֶּן עַמְרָם, הַלָּלוּ הַמַּיִם לְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם אוֹ לִגְמוּלֵי חָלָב. מִיָּד הִקְפִּיד כְּנֶגְדָן וְהִכָּהוּ פַּעֲמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיָּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמַיִם, וְיָצְאוּ מַיִם רַבִּים, וְשָׁטְפוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה נָתוּן כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר, וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ (שם). וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשָֹה משֶׁה אֶלָּא מִן הַסֶּלַע שֶׁאָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל אוֹתוֹ סֶלַע שֶׁאָמְרוּ יִשְֹרָאֵל עָלָיו וְכָל סֶלַע וּצְרוֹר שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ מוֹצִיאִין מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, יִבְקַע צוּרִים בַּמִּדְבָּר (שם עח, טו). משֶׁה כְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, עַל שֶׁשָּׁתְקוּ וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה, לָכֵן נִתְפְּשֹוּ:

פסקה י

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי. לָמָּה נֶעֱנַשׁ אַהֲרֹן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְבַעַל חוֹב שֶׁבָּא לִטֹּל גָּרְנוֹ שֶׁל לֹוֶה, נָטַל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל שְׁכֵנוֹ. אָמַר לוֹ הַלֹּוֶה, אִם אֲנִי חַיָּב, שְׁכֵנִי עָנִי מֶה חָטָא. אַף כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי הִקְפַּדְתִּי, אַהֲרֹן מֶה חָטָא. לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְקַלְּסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיך לְאִישׁ חֲסִידֶךָ וְגוֹ' (דברים לג, ח). יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי. וְכִי לֹא אָמַר משֶׁה דָּבָר קָשֶׁה מִזֶּה, שֶׁאָמַר, הַצֹּאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וְגוֹ' (במדבר יא, כב). אַף שָׁם אֵינָהּ אֲמָנָה וְהִיא גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִגְזַר עָלָיו שָׁם מִיתָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב, וְהָיָה מֵגִיס בֵּינוֹ לְבֵין הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים קָשִׁים וְלֹא הָיָה הַמֶּלֶךְ מַקְפִּיד עָלָיו. לְיָמִים עָמַד (הַמֶּלֶךְ) וְהֵגִיס בְּמַעֲמַד לִגְיוֹנוֹתָיו. גָּזַר עָלָיו מִיתָה. אַף כָּאן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשִֹיתָ בֵּינִי לְבֵינְךָ, לֹא הִקְפַּדְתִּי. עַכְשָׁו כְּנֶגֶד הָרַבִּים אִי אֶפְשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר, לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָֹה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵֹה הָרְשָׁעִים (קהלת ז, יד). אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁקִּלֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַנָּחָשׁ וְאָמַר לֵיהּ אָרוּר אַתָּה (בראשית ג, יד), לֹא הֵנִיחוֹ לִטְעֹן כְּלוּם. שֶׁהָיָה לוֹ לַנָּחָשׁ לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ לָאָדָם, לֹא תֹּאכַל. וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ, אֱכֹל. דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד, דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין. לָמָּה אַתָּה מְקַלְּלֵנִי. וְלֹא הֵנִיחוֹ לִטְעֹן כְּלוּם. וּמשֶׁה הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֲנִי לֹא עָבַרְתִּי עַל דְּבָרֶיךָ, לָמָּה אֲנִי מֵת. יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לָכֵן לֹא תָּבִיאוּ אֶת הַקָּהָל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלּוֹקוֹת בְּבֵית דִּין, אַחַת קִלְקְלָה, וְאַחַת אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית. אָמְרָה לָהֶם אוֹתָהּ שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹדִיעוּ לַבְּרִיּוֹת עַל מָה אֲנִי לוֹקָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, אַף אֲנִי קִלְקַלְתִּי. הֵבִיאוּ פַּגִּין שֶׁבְּיָדָהּ וְתָלוּ עָלֶיהָ וְהִכְרִיזוּ וְאָמְרוּ, זוֹ קִלְקְלָה וְלָקְתָה, וְזוֹ אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְלָקְתָה. אַף כָּךְ אָמַר משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי גָּזַרְתָּ עָלַי לָמוּת בַּמִּדְבָּר עִם הַדּוֹר הָרַע הַזֶּה שֶׁהִכְעִיסוּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר, כַּמָּה יַמְרוּהו בַּמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בַּיְּשִׁימוֹן (תהלים עח, מ). עַכְשָׁו יֹאמְרוּ הַדּוֹרוֹת, אַף אֲנִי שָׁוֶה לָהֶם. יִכְתֹּב עָלַי עַל מַה נֶּעֱנַשְׁתִּי. לְפִיכָךְ כְּתִיב, יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי. לָכֵן לֹא תָּבִיאוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה, בְּאֵיזֶה פָּנִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָבוֹא לָאָרֶץ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לָרוֹעֶה אֶחָד שֶׁיָּצָא לִרְעוֹת צֹאנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְנִשְׁבֵּית הַצֹּאן. בִּקֵּשׁ הָרוֹעֶה לִיכָּנֵס לְפַלְטְרִין שֶׁל מֶלֶךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, יֹאמְרוּ שֶׁאַתָּה הִשְׁבִּיתָ הַצֹּאן. אַף כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שִׁבְחֲךָ הוּא שֶׁהוֹצֵאתָ שִׁשִּׁים רִבּוֹא וּקְבַרְתָּם בַּמִּדְבָּר, וְאַתָּה מַכְנִיס דּוֹר אַחֵר. עַכְשָׁו יֹאמְרוּ, אֵין לְמֵתֵי הַמִּדְבָּר חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אֶלָּא תִּהְיֶה בְּצִדָּן וְתָבֹא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם וְגוֹ' (דברים לג, כא). לְכָךְ נֶאֱמַר, לֹא תָּבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, שֶׁיָּצָא עִמָּךְ:

פסקה יא

הֵמָּה מֵי מְרִיבָה. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁמִּקֹּדֶם הָיָה מְתֻקָּן שֶׁיֵּעָנֵשׁ משֶׁה עַל הַמַּיִם, רְאֵה מַה כְּתִיב, וַיָּשׁוּבוּ וְיָבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִיא קָדֵשׁ (בראשית יד, ז), הִיא עֵין מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל משֶׁה, הוּא קָדֵשׁ. הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְַיִקָּדֵשׁ בָּם. וְנִקְרָא קָדֵשׁ, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר, לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְנֵי יִשְֹרָאֵל. הֵמָּה מֵי מְרִיבָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אֶבֶן וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ, וְהָיָה אָבִיו אוֹמֵר עַל כָּל אֶבֶן וָאֶבֶן, זֶה הוּא שֶׁסִּמֵּא עֵינוֹ שֶׁל בְּנִי. לְכָךְ נֶאֱמַר, הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְגוֹ':

פסקה יב

וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים וְגוֹ' כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְֹרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָֹא עַל קְרוֹבוֹ (תהלים טו, ג). בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְסִיד, פָּרַשׁ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ. וּמשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, וְיַקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיָּרַע לְמשֶׁה בַּעֲבוּרָם (שם קו, לב), לֹא פָּרַק משֶׁה מַשָּׂאָן מֵעָלָיו, אֶלָּא וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ. אָמְרוּ לוֹ, אַתָּה יָדַעְתָּ, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ (בראשית טו, יג), אָנוּ נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ, וְאַתָּה בֶּן חוֹרִין. וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁיָּצָא שְׁטַר חוֹב עַל זִקְנֵיהֶם, פָּרַע אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם. לְיָמִים הִתְחִיל לִשְׁאֹל חֵפֶץ מֵאָחִיו. אָמַר לוֹ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוֹתוֹ חוֹב שֶׁפָּרַעְתִּי, עַל שְׁנֵינוּ הָיָה, וַאֲנִי הוּא שֶׁפְּרַעְתִּיו, לְכָךְ אַל תַּחְזִירֵנִי מִן חֶפְצִי שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל. וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיִם. מַה טִּיבָן שֶׁל אָבוֹת כָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרִים וְלַאֲבוֹתֵינוּ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְֹרָאֵל בַּצָּרָה, אַף הֵם בַּצָּרָה. נַעְבְּרָה נָא בְּאַרְצְךָ וְגוֹ', מֵי בְּאֵר, מֵי בּוֹרוֹת הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר. לִמְּדְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁהַהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בְּיָדוֹ צְרָכָיו, לֹא יֹאכַל מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁלּוֹ יְהֵא מֻנָּח, וְיִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי, בִּשְׁבִיל לְהַנּוֹתוֹ. כָּךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, הַבְּאֵר עִמָּנוּ, וּמָן אָנוּ אוֹכְלִין. לֹא תֹּאמַר שֶׁאָנוּ מַטְרִיחִין עָלֶיךָ. שָֹכָר אַתָּה עוֹשֶֹה לְעַצְמְךָ. וְכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם (דברים ב, ו). וּמשֶׁה אָמַר לָהֶם לְיִשְֹרָאֵל, הַתִּירוּ לָהֶם כַּסְפֵּיכֶם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, עֲבָדִים הָיוּ וַעֲנִיִּים, הַרְאוּ לָהֶם עָשְׁרֵיכֶם יֵדְעוּ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הִפְסַדְתֶּם בַּשִּׁעְבּוּד, שֶׁכְּבָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל (בראשית טו, יד), וְיֵדְעוּ שֶׁאֵין אַתֶּם חֲסֵרִים כְּלוּם, וְלֹא מִשֶּׁלָּכֶם אַתֶּם נוֹתְנִין, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכָל מַעֲשֵֹה יָדֶךָ וְגוֹ' (דברים ב, ז). דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, שֶׁאָנוּ חוֹסְמִין אֶת בְּהֶמְתֵנוּ. לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְֹמֹאל, זֶה קָשֶׁה מִכֻּלָּם, שֶׁאָמְרוּ לוֹ, בְּכָל סְבִיבוֹתֶיךָ יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לָבוּז וְלַהֲרֹג, וּבִגְבוּלְךָ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְֹמֹאל:

פסקה יג

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַּעֲבֹר בִּי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה (תהלים קכ, ז). וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לַעֲבֹר וְלֹא הַכֹּל מֵהֶן, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרוֹצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם וְגוֹ' (דברים ב, ה). וּכְתִיב, וַיְמָאֵן אֱדֹם נָתֹן אֶת יִשְֹרָאֵל וְאַחַר כֵן שָׁלְחוּ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא אָבָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ כָּאן, הֲרֵי מְפֹרָשׁ בְּשׁוֹפְטִים. מְלַמֵּד, שֶׁהַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֻלָּן קַל מִן יִפְתַּח, וְהוּא פֵּרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּשְׁלַח יִשְֹרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אָדֹם לֵאמֹר, אֶעֶבְּרָה נָא בְּאַרְצְךָ (שופטים יא, יז). וְאַף משֶׁה רָמַז, שֶׁנֶּאֱמַר, כַּאֲשֶׁר עָשֹוּ לִי בְּנֵי עֵשָֹו הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵֹעִיר וְגוֹ' (דברים ב, כט):

פסקה יד

וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ כָּל הָעֵדָה וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶֹיךָ (דברי הימים ב כ, לז), עַל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לָרָשָׁע הַזֶּה לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ, חָסְרוּ לְאוֹתוֹ צַדִּיק. לָכֵן נִסְמְכָה אֲסִיפַת אַהֲרֹן אַחַר פָּרָשַׁת מֶלֶךְ אֱדוֹם. וַיֵּט יִשְֹרָאֵל מֵעָלָיו, וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל כָּל הָעֵדָה. מַהוּ כָּל הָעֵדָה. עֵדָה שְׁלֵמָה, עֵדָה הַנִּכְנֶסֶת לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. לְפִי שֶׁמֵּתוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְאֵלּוּ מִן אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' וְגוֹ' (דברים ד, ד). הֹר הָהָר. מַהוּ הֹר הָהָר. הַר עַל גַּבֵּי הַר, כְּתַפּוּחַ קָטָן עַל גַּבֵּי תַּפּוּחַ גָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֶעָנָן מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם מַשְׁפִּיל אֶת הַגָּבֹהַּ וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַשָּׁפָל, הֵנִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָהָר הַזֶּה דֻּגְמָא, שֶׁיֵּדְעוּ בַּנִּסִּים שֶׁעָשָֹה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ הַר בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִתְיַגְּעִין וְעוֹלִין וְיוֹרְדִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עוֹשֶֹה הֶעָנָן כָּל הַמִּדְבָּר מִישׁוֹר, הָיָה מֵנִיחַ מָקוֹם גָּבוֹהַּ לַמִּשְׁכָּן, שֶׁיְּהֵא חוֹנֶה שָׁם. וְהֵנִיחַ שְׁלשָׁה הָרִים, הַר סִינַי לַשְּׁכִינָה, וְהַר נְבוֹ לִקְבוּרַת משֶׁה, וְהֹר הָהָר לִקְבוּרַת אַהֲרֹן:

פסקה טו

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר וְגוֹ', יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו. מְלַמֵּד, שֶׁמּוֹדִיעִין לַצַּדִּיקִים יוֹם מִיתָתָן, כְּדֵי שֶׁיּוֹרִישׁוּ אֶת כִּתְרָן לִבְנֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה לֹא מֵת אַהֲרֹן כְּמָה שֶׁמֵּתָה מִרְיָם וְלֹא נִתְעַסֵּק בּוֹ בְּרִיָּה אֶלָּא נֶאֱמַר לְמשֶׁה יֵאָסֵף אַהֲרֹן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי קַתּוֹלִיקִין, וְלֹא הָיוּ עוֹשִֹין דָּבָר בְּלֹא דַּעַת הַמֶּלֶךְ. הָיָה לְאֶחָד מֵהֶן חָלוּק יָפֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהָיָה הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתִי, אֵינִי לוֹבֵשׁ חָלוּק עַד שֶׁאֲנִי מוֹדִיעוֹ. אַף כָּאן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַלָּלוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים לֹא עָשֹוּ דָּבָר חוּץ מִדַּעְתִּי, וְעַכְשָׁו שֶׁאֲנִי מְסַלְּקָן, אֵינִי מְסַלְּקָן עַד שֶׁאוֹדִיעֵם. לְכָךְ נֶאֱמַר, יֵאָסֵף אַהֲרֹן. אָמַר לוֹ משֶׁה, רִבּוֹנִי, הָנִיחַ אוֹתוֹ אֵצֶל בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָּד. אָמַר לוֹ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל, מִיתָתוֹ מְעַכֶּבֶת מַתְּנַת אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. רְצוֹנְךָ שֶׁלֹּא יָמוּת, וְלֹא יִכָּנְסוּ יִשְֹרָאֵל לָאָרֶץ. לְכָךְ נֶאֱמַר, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל:

פסקה טז

עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּמֵי מְרִיבַת וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק (משלי י, ג), זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן. שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ וְנִגְזְרָה מִיתָה עֲלֵיהֶם, אֵינָן נִפְטָרִין עַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה, וּמוֹכִיחִין לָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְאוֹמְרִים לוֹ, אַתָּה גָּרַמְתָּ לָנוּ מִיתָה. וְהוּא מְשִׁיבָן, אֲנִי בְּיָדִי חֵטְא אֶחָד, וְאַתֶּם אֵין לָכֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם שֶׁאֵין לוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע עֲוֹנוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִין לָאָדָם הָרִאשׁוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר, אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ, יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל (ישעיהו לח, יא). וְהַצַּדִּיקִים נֶעֱנָשִׁין מִיתָה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְפָּשֹ עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק (משלי י, ג). לְכָךְ כְּתִיב, עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי:

פסקה יז

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה קַח אֶת אַהֲרֹן, וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אַתָּה מְנַחֲמוֹ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ כִּתְרוֹ לְבָנָיו מַה שֶּׁאֵין אַתָּה מוֹרִישׁ לְבָנֶיךָ. וַיַּפְשֵׁט משֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ אוֹתָם. וַהֲלֹא אִם יָצָא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה הַקְּדשִׁים חוּץ מֵהַר הַבַּיִת, סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, שֶׁהָיוּ צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁבַּלָּשׁוֹן שֶׁקָּרְבוּ לַכְּהֻנָּה וְאָמַר לוֹ קַח אֶת אַהֲרֹן, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אָמַר לֵיהּ לְהַעֲלוֹתוֹ לָהָר. וַיַּעַשֹ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וְגוֹ'. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר גְּזִירָה זוֹ עַל אַהֲרֹן אָחִיו, לֹא עִכֵּב. וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָּוַע אַהֲרֹן. כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר, נִתְקַבְּצוּ כָּל הַקָּהָל עֲלֵיהֶם. אָמְרוּ לָהֶם, הֵיכָן אַהֲרֹן. אָמְרוּ לָהֶם, מֵת. אָמְרוּ לָהֶם, הֵיאַךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת יָכֹל לִפְגֹּעַ בּוֹ, אָדָם שֶׁעָמַד בְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת וַעֲצָרוֹ, דִּכְתִּיב, וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצֵר הַמַּגֵּפָה (במדבר יז, יג). אִם אַתֶּם מְבִיאִין אוֹתוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, נִסְקֹל אֶתְכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד משֶׁה בִּתְפִלָּה, אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹצִיאֵנִי מִן הַחֲשָׁד. מִיָּד פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמְּעָרָה וְהֶרְאָהוּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּרְאוּ כָל הָעֵדָה כִּי גָּוַע אַהֲרֹן:

פסקה יח

מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד וְנִרְאוּ כְּאִשָּׁה פְּרוּעָה. וּמִי הָיָה מֶלֶךְ עֲרָד. זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר, עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב (שם יג, כט), וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַפִּרְצָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, מִיָּד נִתְגָּרָה בָּהֶם. דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים, הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁתָּר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים לָתוּר וְגוֹ' (שם י, לג). וַיִּלָּחֵם בְּיִשְֹרָאֵל, עֲמָלֵק הָיָה. לָמָּה קְרָאוֹ כְּנַעֲנִי. לְפִי שֶׁנֶּאֶסְרוּ יִשְֹרָאֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עֵשָֹו, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם וְגוֹ' (דברים ב, ה). כְּשֶׁבָּא עֲמָלֵק וְנִתְגָּרָה בָּהֶם פַּעַם אַחֶרֶת, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין זֶה אָסוּר עֲלֵיכֶם כִּבְנֵי עֵשָֹו, אֶלָּא הֲרֵי הוּא לָכֶם כִּכְנַעֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, בָּהֶם, כִּי הַחְרֵם תַּחְרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמוֹרִי הַכְּנַעֲנִי (שם כ, יז). לְכָךְ נִקְרָא כְּנַעֲנִי. לְפִי שֶׁמֵּעוֹלָם רְצוּעָה מַרְדּוּת הָיָה עֲמָלֵק לְיִשְֹרָאֵל. אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ, הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן (שמות יז, ז), מִיָּד, וַיָּבֹא עֲמָלֵק (שם, ח). וְכָאן, וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָּוַע אַהֲרֹן, וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יוֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָא יִשְֹרָאֵל וְגוֹ' וַיִּלָּחֵם בְּיִשְֹרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. וְיֹאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה (במדבר יד, ד), וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ' וְיַכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה (שם, מה). אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן, יָצָא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק, וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שֶׁבַע מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה, שָׁם מֵת אַהֲרֹן (דברים י, ו). וְכִי שָׁם מֵת אַהֲרֹן. וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת, דִּכְתִּיב, וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּהֹר הָהָר וַיֵּרֶד משֶׁה וְגוֹ', וְהַפְּסוּקִים מוֹכִיחִין שֶׁהֵן שֶׁבַע מַסָּעוֹת. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן:

פסקה יט

וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וְגוֹ' וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ. וַהֲלֹא כְּתִיב, וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְֹכִּילָם (נחמיה ט, כ). אֶלָּא אוֹתָן שַׁיָּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה, לֹא הָיוּ רוֹאִים בַּמִּדְבָּר נַחַת רוּחַ וְלֹא רוּחַ טוֹבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רוֹעִים בַּמִּדְבָּר וְגוֹ' (במדבר יד, לג), זֶה הוּא עַם שֶׁקָּצְרָה נַפְשָׁם בַּדֶּרֶךְ. וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה, הִשְׁווּ עֶבֶד לְקוֹנוֹ. וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל, שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל אוֹתוֹ הַדּוֹר לִטְעֹם מִן פֵּרוֹת הָאָרֶץ כְּלוּם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁהָיוּ מְגַלִּין לָהֶם הַתַּגָּרִים הַסַּל הַבָּא מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ, הָיוּ מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרַע הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה (דברים א, לה), כָּל טוּב הַבָּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ. לְכָךְ נִתְקַצֵּר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ. הֵם שֶׁרִנְּנוּ, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה. וַיִּשְׁלַח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. מָה רָאָה לִיפָּרַע מֵהֶן בִּנְחָשִׁים. אֶלָּא נָחָשׁ הוּא פָּתַח בְּלָשׁוֹן הָרַע תְּחִלָּה, וְנִתְקַלֵּל, וְלֹא לָמְדוּ מִמֶּנּוּ וַיְדַבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יָבֹא נָחָשׁ מִי שֶׁהִתְחִיל בְּלָשׁוֹן הָרַע תְּחִלָּה וְנִתְקַלֵּל, וְיִפָּרַע מִמְּסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר, וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשָּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִפְרַע מֵהֶם בִּנְחָשִׁים. הַנָּחָשׁ, אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם, נֶהְפָּכִין בְּפִיו לֶעָפָר, דִּכְתִּיב, וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ (ישעיהו סה, כה). וְאֵלּוּ אוֹכְלִין אֶת הַמָּן שֶׁנֶּהְפַּךְ לָהֶם לְמַטְעַמִּים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁאֵלָתָם (תהלים קו, טו), וְתַאֲוָתָם יָבִיא לָהֶם (שם עח, כט). וְאוֹמֵר, זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר (דברים ב, ז). יָבֹא נָחָשׁ שֶׁאוֹכֵל מִינִין הַרְבֵּה וּבְפִיו טַעַם אֶחָד, וְיִפָּרַע מֵאוֹכְלֵי מִין אֶחָד וְטוֹעֲמִים מִינִין הַרְבֵּה. אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, שֶׁשּׂוֹרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ. רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר, הַנְּחָשִׁים שֶׁהָיָה הֶעָנָן שֹוֹרֵף אוֹתָן וְעוֹשֶֹה אוֹתָן גָּדֵר לַמַּחֲנֶה לְהוֹדִיעָם נִסִּים שֶׁעָשָֹה לָהֶם הַמָּקוֹם, אוֹתָן גִּירָה בָּהֶן. וַיָּבֹא הָעָם אֶל משֶׁה וְיֹאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה' וּבָךְ, יָדַעְנוּ שֶׁדִּבַּרְנוּ בְּמשֶׁה. וְנִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ, הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ. רַבִּי אוֹמֵר, נָחָשׁ יְחִידִי הָיָה, לְהוֹדִיעֲךָ עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּהָה לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וּלְהוֹדִיעְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ חָטָאנוּ, מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, שֶׁאֵין הַמּוֹחֵל נַעֲשָֹה לָהֶם אַכְזָרִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיְרַפֵּא הָאֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ (בראשית כ, יז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְּלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ (איוב מב, י). וּמִנַּיִן שֶׁאִם סָרַח אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ חָטָאתִי שֶׁאִם אֵינוֹ מוֹחֵל לוֹ נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר, גַּם אֲנֹכִי חָלִילָה לִי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם (שמואל א יב, כג). אֵימָתַי. כְּשֶׁבָּאוּ לוֹ וְאָמְרוּ חָטָאנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאנוּ כִּי עָבַרְנוּ וְגוֹ' (שם, יט). וְהֵשִׁיב, חָלִילָה לִי מֵחֲטֹא. וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עֲשֵֹה לְךָ שָֹרָף וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ. לֹא נְשׁוּךְ נָחָשׁ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַנָּשׁוּךְ, אֲפִלּוּ נָשׁוּךְ מִפֶּתֶן וְעַקְרָב וְחַיָּה רָעָה וְכֶלֶב. וַיַּעַשֹ משֶׁה נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִֹימֵהוּ עַל הַנֵּס, זְרָקוֹ לָאֲוִיר וְעָמַד. וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בְּאוֹבוֹת, שֶׁנַּעֲשֹוּ אוֹיְבִים לַמָּקוֹם. וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, שֶׁהָיוּ מְלֵאִים עֶבְרָה. וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד, שֶׁלֹּא הָיָה הַנַּחַל אֶלָּא מָלֵא זֶרֶת וְלֹא יָכְלוּ לְעָבְרוֹ. וּשְׁלשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה נִשְׁתַּהוּ לְעָבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, עַתָּה קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד, וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְגוֹ' (דברים ב, יג-יד). מִשָּׁם נָסְעוּ וַיַּחֲנוּ מַעֲבַר אַרְנוֹן, שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסקה כ

אָז יָשִׁיר יִשְֹרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, נֶאֶמְרָה בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַבְּאֵר נִתְּנָה לָהֶם מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה. מָה רָאָה לִכְתֹּב כָּאן. הָעִנְיָן הַזֶּה כְּבָר נִדְרַשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, עַל כֵּן יֵאָמֵר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה, מַהוּ. שֶׁעָשָֹה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹת וְנִסִּים בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן, כַּנִּסִּים שֶׁעָשָֹה לָהֶם בְּיַם סוּף. וּמַה הֵם נִסִּים [שֶׁל] נַחֲלֵי אַרְנוֹן. אָדָם עוֹמֵד עַל הָהָר מִזֶּה וּמְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּהַר אַחֵר, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה מִילִין, וְהַדֶּרֶךְ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַנַּחַל וְעוֹלֶה לְדַרְכָּן שֶׁל יִשְֹרָאֵל לַעֲבֹר בְּתוֹךְ הֶהָרִים. נִתְכַּנְּסוּ כָּל הָאֻמּוֹת לְשָׁם, אֻכְלוּסִין שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. יָשְׁבוּ מִקְצָתָן בְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְהָהָר מִלְּמַעְלָן עָשֹוּי מְעָרוֹת מְעָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַמְּעָרוֹת הַר שֶׁכְּנֶגְדוֹ עָשֹוּי סְלָעִים סְלָעִים כְּמִין שָׁדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים. נִכְנְסוּ הָאֻכְלוּסִין לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְאָמְרוּ, כְּשֶׁיֵּרְדוּ יִשְֹרָאֵל לְתוֹךְ הַנַּחַל, אֵלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם בְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְאָנוּ לְמַעְלָה מִן הַמְּעָרוֹת וְנַהֲרֹג אֶת כֻּלָּן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ יִשְֹרָאֵל לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הִצְרִיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵירֵד לְמַטָּן לַנַּחַל, אֶלָּא רָמַז לֶהָרִים, וְנִכְנְסוּ שָׁדַיִם שֶׁל הַר זֶה לְתוֹךְ מְעָרוֹת שֶׁל הַר זֶה, וּמֵתוּ כֻּלָּן. וְהִקִּיפוּ הֶהָרִים רָאשֵׁיהֶם זֶה לָזֶה וְנַעֲשָֹה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, וְלֹא נוֹדַע אֵי זֶה הַר נִסְמַךְ לַחֲבֵרוֹ. וְאוֹתוֹ נַחַל, מַפְסִיק בֵּין תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל לְאֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי. הַר שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹאָב לֹא נִזְדַּעְזֵעַ, שֶׁבּוֹ הַמְּעָרוֹת. וְהַר שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל נִזְדַּעְזֵעַ, שֶׁבּוֹ הַסְּלָעִים כְּמִין שָׁדַיִם וְנִסְמַךְ לָהָר שֶׁכְּנֶגְדוֹ. וּמִפְּנֵי מַה נִּזְדַּעְזֵעַ אוֹתוֹ הָהָר שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשִׁפְחָה שֶׁרָאֲתָה בֶּן אֲדוֹנֶיהָ בָּא אֶצְלָהּ, קָפְצָה הִיא וְקִדְּמָה כְּנֶגְדוֹ וְקִבַּלְתּוֹ. כָּךְ נִכְנְסוּ הַסְּלָעִים לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְרִצְצוּ כָּל אוֹתָן גִּבּוֹרִים, וְהַבְּאֵר יָרְדָה לְתוֹךְ הַנַּחַל וְנִתְגַּבְּרָה שָׁם וְאִבְּדָה כָּל הָאוּכְלֻסִין, כְּשֵׁם שֶׁאִבֵּד אוֹתָם הַיָּם. לְכָךְ הִקִּישׁ הַכָּתוּב אֶת וָהֵב בְּסוּפָה לְנַחֲלֵי אַרְנוֹן. וְעָבְרוּ יִשְֹרָאֵל עַל אוֹתָן הֶהָרִים וְלֹא יָדְעוּ כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְבָנַי כַּמָּה אוּכְלֻסִין אִבַּדְתִּי מִפְּנֵיהֶם. יָרְדָה הַבְּאֵר לְאוֹתָן הַמְּעָרוֹת וְהוֹצִיאָה גֻּלְגָּלִיּוֹת וּזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר. וְיִשְֹרָאֵל חָזְרוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּאֵר וְרָאוּ אוֹתָהּ מְאִירָה כַּלְּבָנָה בְּתוֹךְ הַנַּחַל, שֶׁהָיְתָה מוֹצִיאָה אֵבָרִים אֵבָרִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּאֵר הוֹדִיעָה לָהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר, וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים וְגוֹ' וּמִשָּׁם בְּאֵרָה. וְכִי מִשָּׁם הָיְתָה וְלֹא מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיְתָה עִמָּהֶם. אֶלָּא שֶׁיָּרְדָה לְפַרְסֵם אֶת הַנִּסִּים. וְהָיוּ יִשְֹרָאֵל עוֹמְדִים עַל הַנְּחָלִים וְאוֹמְרִים לָהּ, עֲלִי בְּאֵר עֱנוּ לָהּ:

פסקה כא

אָז יָשִׁיר יִשְֹרָאֵל. מִפְּנֵי מָה לֹא נִזְכַּר משֶׁה שָׁם. מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל הַמַּיִם, וְאֵין אָדָם מְקַלֵּס לִסְפֶּקְלָטוֹר שֶׁלּוֹ. וְלָמָּה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִזְכַּר בָּהּ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְשִׁלְטוֹן שֶׁעָשָֹה סְעוּדָה לַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, פְּלוֹנִי אוֹהֲבִי יֵשׁ שָׁם אָמְרוּ לוֹ, לָאו. אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַף אֲנִי אֵינִי הוֹלֵךְ לְשָׁם. אַף כָּאן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וּמשֶׁה אֵינוֹ נִזְכַּר, אַף אֲנִי אֵינִי נִזְכַּר שָׁם. בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָֹרִים. (וְכִי חֲפָרוּהָ שָֹרִים). וְכִי חֲפִירָה הָיְתָה שָׁם. אֶלָּא שֶׁנִּתְּנָה בִּזְכוּת אָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ שָֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר, פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר, כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ (תהלים קה, מא-מב). כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, שֶׁהָיוּ הַנְּשִֹיאִים עוֹמְדִין עַל גַּבָּהּ וּמוֹשְׁכִים בְּמַטּוֹתֵיהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַדְּגָלִים מָלֵא מַיִם תִּגְבּוֹרִין. וְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לֵילֵךְ אֵצֶל חֲבֶרְתָּהּ מִדֶּגֶל לְדֶגֶל, הָיְתָה הוֹלֶכֶת בִּסְפִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר, הָלְכוּ בְּצִיּוֹת נָהָר. וְאֵין צִיּוֹת אֶלָּא סְפִינוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ (ישעיהו לג, כא). וְהַמַּיִם הָיוּ יוֹצְאִין חוּץ לַמַּחֲנֶה וּמַקִּיפִין פִּיסָא גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר, יַנְחֵנִי בַּמַּעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ (תהלים כג, ג). וּמְגַדְּלִין מִינֵי דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר, בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא וְגוֹ' (שם, ב). כָּל אוֹתָן יָמִים שֶׁהָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּדְבָּר, (כָּךְ) הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין בָּהּ. לְכָךְ קִלְּסוּ עָלֶיהָ, בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָֹרִים. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, שֶׁנִּתְנָה לָהֶם מַתָּנָה בַּמִּדְבָּר לְשַׁמְּשָׁן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר. שֶׁאִלּוּ נִתְּנָה לָהֶם בָּאָרֶץ, הָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁנִּתְּנָה בִּתְחוּמוֹ, מִדַּיֵּן וְאוֹמֵר, אֲנִי קוֹדֵם בָּהּ. לְכָךְ נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁיְּהוּ הַכֹּל שָׁוִין בָּהּ. וְעוֹד לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר. כְּשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶעֱבָד, כָּךְ הַמְּקַבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וּכְשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר אֵין מַעֲלֶה אַרְנוֹן, כָּךְ בְּנֵי תּוֹרָה בְּנֵי חוֹרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר, [וּ]מִמִּדְבָּר. מִי מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. מִי שֶׁמֵּשִֹים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, מְפַנֶּה עַצְמוֹ מִן הַכֹּל. וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת. שְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת אֵלּוּ, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִּינִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ מְפָרְשִׁין תּוֹרָה לְכָל יִשְֹרָאֵל. [וּ]מִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין שֶׁבָּעֲזָרָה בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ. וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְֹדֵי מוֹאָב, אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית בִּתְחוּם אוֹתָהּ שֶׁבָּאתָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר, נַעֲרָה מוֹאָבִיָּה הִיא הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב (רות ב, ו). [וְנִשְׁקְפָה עַל פְּנֵי הַיְּשִׁימוֹן, שֶׁמִּשָּׁם יָצָא הַתּוֹרָה לְכָל יִשְֹרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, וּמִמִּדְבַּר מַתָּנָה. אָמַר משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַחַר כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשִֹיתָ לָהֶם, אֲנִי מֵת מִתַּחַת יְדֵיהֶם. מִן הַמִּדְבָּר נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, וּמִמִּדְבַּר מַתָּנָה. וְעַל יָדִי נָחֲלוּ אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל. וּמִשֶּׁנָּחֲלוּ אוֹתָהּ, גָּזַרְתָּ עָלַי מִיתָה. וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, בָּא מָוֶת. וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְֹדֵה מוֹאָב וְגוֹ', זוֹ קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַּגַּי(א) בְּאֶרֶץ מוֹאָב (דברים לד, ו). זֶהוּ שֶׁאָמַר אִיּוֹב, אֲשֶׁר לֹא נָשָֹא פְּנֵי שָֹרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵֹה יָדָיו כֻּלָּם (איוב לד, יט)]. וְנִשְׁקְפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן, זֶה לְעִנְיַן בְּאֵר שֶׁבָּאת עִמָּהֶם עַד שֶׁנִּגְנְזָה לְתוֹךְ יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה. וְהָעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן, רוֹאֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּמְלֹא פִי תַּנּוּר, וְהוּא הַבְּאֵר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן:

פסקה כב

וַיִּשְׁלַח יִשְֹרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, סוּר מֵרַע וַעֲשֵֹה טוֹב וְגוֹ' (תהלים לד, טו). וְלֹא פָּקְדָה הַתּוֹרָה לִרְדֹּף אַחַר הַמִּצְוֹת, אֶלָּא, כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ (דברים כב, ו), כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אוֹיִבְךָ (שמות כג, ד), כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שְֹנַאֲךָ (שם, ד), כִּי תַּחְבֹּט (דברים כד, כ), כִּי תִּבְצֹר (שם, כא), כִּי תָּבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ (שם כג, כה). כֻּלָּם, אִם בָּאוּ לְיָדְךָ, אַתָּה מְצֻוֶּה עָלֶיהָ, וְלֹא לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ. וְהַשָּׁלוֹם, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם בִּמְקוֹמְךָ, וְרָדְפֵהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן עָשֹוּ יִשְֹרָאֵל. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה (שם ב, כד), רָדְפוּ אֶת הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּשְׁלַח יִשְֹרָאֵל מַלְאָכִים וְגוֹ':

פסקה כג

וַיִּשְׁלַח יִשְֹרָאֵל מַלְאָכִים. כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה, צְרִיכִין זֶה לָזֶה. שֶׁמַּה שֶּׁזֶּה נוֹעֵל, זֶה פּוֹתֵחַ. כָּאן כָּתוּב, וַיִּשְׁלַח יִשְֹרָאֵל מַלְאָכִים. וּבְמָקוֹם אַחֵר, תָּלָה שְׁלִיחוּת בְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת (דברים ב, כו). בְּמָקוֹם אַחֵר, וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אָדֹם (במדבר כ, יד). הַכְּתוּבִים אֵלּוּ צְרִיכִין זֶה לָזֶה, שֶׁמּשֶׁה הוּא יִשְֹרָאֵל, וְיִשְֹרָאֵל הוּא משֶׁה. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁרֹאשׁ הַדּוֹר, הוּא כָּל הַדּוֹר. נַעְבְּרָה נָא בְּאַרְצְךָ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶל מֶלֶךְ אֱדֹם שֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ, כָּךְ שָׁלַח לָזֶה. אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּירֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף. דַּרְכָּן שֶׁל מַיִם לִיתְּנֵם חִנָּם, אָנוּ נִתֵּן דָּמָיו. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ. וּבְמָקוֹם אַחֵר כְּתִיב, עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן (דברים ב, כט). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַשּׁוֹמֵר שֶׁנָּטַל שְֹכָרוֹ לִשְׁמֹר גֶּפֶן אוֹ תְּאֵנָה, בָּא אֶחָד אָמַר לֵיהּ, עֲבֹר מִכָּאן, שֶׁאֲנִי בּוֹצֵר אֶת הַכֶּרֶם. אָמַר לוֹ, אֵינִי יוֹשֵׁב לִשְׁמֹר אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ, וְאַתָּה בָּאתָ לְבוֹצְרָהּ. כָּךְ הָיָה נוֹטֵל סִיחוֹן שָֹכָר מִכָּל מַלְכֵי אֶרֶץ כְּנַעַן וְהָיוּ מַעֲלִין לוֹ מִסִּים, שֶׁהוּא מַמְלִיךְ אוֹתָם. וְשָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם הוּא וְעוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר, לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכָל מַמְלְכוֹת כְּנַעַן (תהלים קלה, יא). אָמְרוּ לוֹ יִשְֹרָאֵל, נַעְבְּרָה נָא בְּאַרְצְךָ, לִכְבּשׁ אֶת הַמְּלָכִים. אָמַר לָהֶם, אֵינִי יוֹשֵׁב כָּאן אֶלָּא לְשָׁמְרָן מִפְּנֵיכֶם. וְלֹא נָתַן סִיחוֹן אֶת יִשְֹרָאֵל עֲבֹר בִּגְבוּלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחוֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְֹרָאֵל. לֹא עָשָֹה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן אֶלָּא לְמָסְרָן בְּיָדָן שֶׁלֹּא בַּצַּעַר, דִּכְתִּיב, סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן (דברים א, ד). אִלּוּ הָיְתָה חֶשְׁבּוֹן מְלֵאָה יַתּוּשִׁים, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְכָבְשָׁהּ. וְאִלּוּ הָיָה סִיחוֹן בְּבִקְעָה, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בּוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהָיָה גִּבּוֹר וְשָׁרוּי בְּעִיר מִבְצָר סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן. אִלּוּ יָשַׁב בָּעֲיָרוֹת שֶׁלּוֹ הוּא וְאֻכְלוּסָיו, (לֹא) הָיוּ יִשְֹרָאֵל מִתְיַגְּעִין לִשְׁלֹט בּוֹ וְלִכְבּשׁ אֶת כָּל עִיר וְעִיר. אֶלָּא כִּנְּסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶן לְמָסְרָן בְּיָדָן בְּלֹא צַעַר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, רְאֵה הַחִלּוֹתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחוֹן (שם ב, לא). הָרְגוּ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל גִּבּוֹרָיו שֶׁיָּצְאוּ לִקְרָאתָם, וְחָזְרוּ עַל הַנָּשִׁים וְעַל הַטַּף שֶׁלֹּא בִּיגִיעָה. לְכָךְ כְּתִיב, וַיֶּאֱסֹף סִיחוֹן אֶת כָּל עַמּוֹ:

פסקה כד

וַיִּקַּח יִשְֹרָאֵל אֶת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּשֵׁב יִשְֹרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, כִּי [אֲנִי] ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שֹוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה (ישעיהו סא, ח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֶל תָּצֵר אֶת מוֹאָב (דברים ב, ט). וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מוֹאָב הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִיא וְגוֹ'. בָּאוּ יִשְֹרָאֵל נָטְלוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁהָיְתָה שֶׁל סִיחוֹן, וְכָל מַה שֶּׁנָּטַל מִמּוֹאָב. שֶׁאִלּוּ נְטָלוּהָ מִמֶּנּוּ, הָיָה בְּיָדָן גֶּזֶל שֶׁל עוֹלָם. אֶלָּא נָטַל סִיחוֹן מִמּוֹאָב וְנָטְלוּ יִשְֹרָאֵל מִסִּיחוֹן, שֶׁהָיוּ פְּטוּרִין מִן הַגֶּזֶל. לְכָךְ כְּתִיב, כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן וְגוֹ'. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים, זֶה בִּלְעָם וְאָבִיו, שֶׁשְּׂכָרָן סִיחוֹן לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב. וְהֵם אָמְרוּ, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן. כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן אָכְלָה עַר מוֹאָב, שֶׁקִּלְּלוּ אֶת מוֹאָב שֶׁיִּמָּסְרוּ בְּיָדוֹ. אוֹי לְךָ מוֹאָב, וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן, וַיֵּשֶׁב יִשְֹרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי. נִשְׁתַּיְּרָה יַעְזֵר. וַיִּשְׁלַח משֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר. אוֹתָן מְרַגְּלִים, זְרִיזִין הָיוּ. אָמְרוּ, בְּטוּחִין אָנוּ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל משֶׁה, וּכְבָר שָׁלַח מַלְאָכִים מְרַגְּלִים לְשֶׁעָבַר וְהֵבִיאוּ תַּקָּלָה. אֲבָל אָנוּ לֹא נַעֲשָֹה כֵן, אֶלָּא נֶאֱמָנִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנַעֲשֶֹה מִלְחָמָה. עָשֹוּ כָּךְ, וְהָרְגוּ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן. מַהוּ וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, מִלְחֲמוֹת סִיחוֹן עָשֹוּ בֶּאֱלוּל, וְעָשֹוּ אֶת הָרֶגֶל בְּתִשְׁרֵי, וְעָשֹוּ אַחַר הָרֶגֶל מִלְחֶמֶת עוֹג, וּפָנִיתָ בַּבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ (דברים טז, ז). וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ, שֶׁכִּנְּסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָסְרָן בְּיָדָם:

פסקה כה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפֹּל בְּרָעָה (משלי כח, יד). כָּךְ הִיא מִדַּת הַחֲסִידִים, אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחָן, אֵינָן פּוֹרְקִין יִרְאָה. וְכֵן בְּיַעֲקֹב כְּתִיב, וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד (בראשית לב, ח). לָמָּה נִתְיָרֵא. אָמַר, שֶׁמָּא נִתְקַלְקַלְתִּי אֵצֶל לָבָן בִּכְלוּם. וּכְתִיב, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ (דברים כג, טו), וְהִנִּיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַף משֶׁה תָּפַשֹ אֶת הַיִּרְאָה בְּדֶרֶךְ אָבִיו. וְלָמָּה נִתְיָרֵא. אָמַר, שֶׁמָּא מָעֲלוּ יִשְֹרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן, אוֹ נִתְקַלְקְלוּ בַּעֲבֵרָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּירָא, כֻּלָּן הִשְׁלִימוּ בְּצֶדֶק. אַל תִּירָא אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא עָמַד גִּבּוֹר בָּעוֹלָם קָשֶׁה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים (דברים ג, יא). וְהוּא נִשְׁאַר מֵאוֹתָן הַגִּבּוֹרִים שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם (בראשית יד, ה). וְזֶה פְּסֹלֶת שֶׁלָּהֶם כִּפְרִיצֵי זֵיתִים הַפְּלִיטִים מִתּוֹךְ הַגֶּפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם וְגוֹ' (שם, יג), זֶה עוֹג. וְכָאן עָשָֹה אוֹתוֹ שִׁירַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, (ו)הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים (יהושע יג, יב). וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁיֵּצֵא אַבְרָהָם וְיֵהָרֵג. נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְֹכַר רַגְלָיו וְחָיָה כָּל אוֹתָן שָׁנִים, וְגָבָה מִמֶּנּוּ עַד שֶׁנָּפַל בְּיַד בָּנָיו. כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשֹוֹת מִלְחָמָה עִמּוֹ, נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ. אָמַר, אֲנִי בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, וְזֶה מִיֶּתֶר חָמֵשׁ מֵאוֹת. אִלּוּלֵי שֶׁהָיָה לוֹ זְכוּת, לֹא חָיָה כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַל תִּירָא אוֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אוֹתוֹ, אַתָּה בְּיָדְךָ תַּהַרְגֵהוּ, וְעָשִֹיתָ לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִֹיתָ לְסִיחוֹן. וַנַּחֲרֵם אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִֹינוּ לְסִיחוֹן וְגוֹ' (דברים ג, ו). וַהֲלֹא כְּתִיב שָׁם, וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ (שם, ז). אֶלָּא גּוּפָן הֶחְרִימוּ, שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מֵהֶן כְּלוּם. וַיַּכּוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, בְּנוֹ כְּתִיב, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָשֶׁה מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְֹרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַתֶּם מְכַלִּין אֶת הָאֻמּוֹת קִמְעָא קִמְעָא, וְלֶעָתִיד לָבֹא, אֲנִי מְבָעֲרָן מִן הָעוֹלָם בְּבַת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהָיוּ עַמִּים מִשְֹרְפוֹת סִיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יֻצָּתוּ (ישעיהו לג, יב). אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: