קטגוריה:בראשית יג ה
נוסח המקרא
וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים
וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים.
וְגַ֨ם־לְל֔וֹט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃
וְ/גַם־לְ/ל֔וֹט הַ/הֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּ/בָקָ֖ר וְ/אֹהָלִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאַף לְלוֹט דְּאָזֵיל עִם אַבְרָם הֲווֹ עָאן וְתוֹרִין וּמַשְׁכְּנִין׃ |
אונקלוס (דפוס): | וְאַף לְלוֹט דְּאָזֵיל [נ"א: דַּאֲזִיל] עִם אַבְרָם הֲווֹ עָן [נ"א: הֲוָה עָאן] וְתוֹרִין וּמַשְׁכְּנִין׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאוּף לְלוֹט דַהֲוָה מִדְבַּר בִּזְכוּתֵיהּ דְאַבְרָם הֲווֹ עָאן וְתוֹרִין וּמַשְׁכְּנִין: |
רש"י
[ד] לשון קצר. דאין לומר כמשמעו, דאם כן 'ולא נשאה' מיבעי ליה, שהארץ לשון נקיבה, ואותם שנמצאו שהם לשון זכר - הם זרים ויוצאים מן הכלל נגד מספר הרב שמצינו שהם לשון נקיבה. ואפשר שאותם גם כן יש לתרץ על דרך לשון קצר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
שקרא אברם בשם ה', וה' לא דבר לו מאומה, ומה גם עתה שבא לבית מלונו ממצרים. על כן היה מקום לומר כי הקפיד הוא יתברך על אברם על אשר יצא חוץ לארץ. לזה יאמר ראה נא רצונו יתברך, כי "וגם ללוט" למה שהיה "עם אברם" ברכו ה' והיה לו צאן וכו', (ו) עד גדר שלא נשא אותם וכו' ויהי ריב כו' עד שהוצרכו להתפרד, והוצרך ללוט את כל ככר הירדן כו' לרוב מקנה קנינו. ושמא תאמר אם כן איפה למה לא דבר לו ה', הלא הוא על התחברו ללוט, כי הנה "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט" מה שאין כן טרם יפרד ממנו:
עוד כיוון להורות, כי בחברת צדיק עם רשע, נמשך לרשע מהצדיק טובה, וההפך מהרשע לצדיק. כי הנה "וגם ללוט" למה שהיה "הולך את אברם היה צאן" כו' עד הוצרך ליפרד על רוב מקנהו, אך לאברהם נמשך רעה מחברתו, כי מה שוה' אמר אל אברם היה "אחרי הפרד לוט", אך עודנו אתו לא נדבר בו:
"ולא נשא אותם" כו'. אמר שני טעמים. א. "כי היה רכושם רב". ב. כי אין צדיק עם הפכו מתקשרים, כי מי יתן טהור וכו'
וזהו "ולא יכלו" וכו':ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וגם ללוט ההולך את אברם וגו'. ד' דברים טובים היה לו ללוט בעבור אברהם: "וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט"; וגם ללוט ההולך את אברם; "וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו"; "ויהי בשחת אלקים את ערי הככר ויזכר אלקים את אברהם וישלח את לוט". וכנגדן היו צריכין לפרוע לבניו טובות. ולא דיין שלא פרעו להם טובות, אלא רעות, הדא הוא דכתיב: "וישלח מלאכים אל בלעם", "ויאסוף אליו בני עמון", "ואחרי כן באו אליו מואב ובני עמון", והדין: "ידו פרש צר על כל מחמדיה". ונכתב חטא שלהן בד' מקומות: "לא יבוא עמוני ומואבי על דבר אשר לא קדמו"; "עמי זכר נא מה יעץ"; "כי לא קדמו ישראל בלחם"; "וישכור עליך את בלעם לקלל". ועמדו ארבעה נביאים וחתמו גזר דינם. ישעיה אמר: "משא מואב כי בליל שודד ער מואב נדמה" וגו'. וירמיה אמר: "הנה ימים באים נאם ה' והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה". ויחזקאל אמר: "לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים ובמואב אעשה שפטים". צפניה אמר: "לכן חי אני נאם ה' צבאות וגו' כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה".
היה צאן ובקר ואהלים, שני אוהלים: רות המואביה ונעמה העמונית. ודכוותה "קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות", שתי מציאות: רות המואביה ונעמה העמונית; "מצאתי דוד עבדי", היכן מצאתיו? בסדום.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יג ה.
וְגַם לְלוֹט ... הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים
ללוט היה מה שהוא הביא עמו מחרן: ירושת אביו הרן שנפטר ואולי חלק מנדוניית אימו. עיקר רכושו של אברם היה נדוניית שרי אשתו, ולא ברור אם הוא היה יותר עשיר מלוט בצאתם מחרן.
לוט וצאנו שרדו את המסע למצרים, עם זאת, לא נראה שהוא התעשר במצרים או שאברם התחלק איתו במתנות שקיבל (במרמה?) מפרעה. אולי בשונה מאברם ושרי שהיו מוכנים לקחת את הסיכון שפרעה יהרוג אותם, לוט לא היה מוכן להסתכן. כך או כך, בתור אחד מבני ביתו של אברם גם לוט היה בסכנה, אך עם זאת אברם עדיין לא התחלק איתו ברכוש שקיבל מפרעה.
צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים
המילים 'מאד' ו-'כבד' אינן מופיעות בתיאור רכושו של לוט. לכן ניתן להניח שהיה לו הרבה פחות מאשר לאברם. מקודם לא נתגלעו מריבות בין הרועים של אברם ולוט, והנה עכשיו יש חיכוכים שאינם מאפשרים להם לחיות בקרבה גדולה כמו מקודם.
התוספת "וְאֹהָלִים", ברבים, אינה ברורה:
- סביר להניח שגם לאברם היה אוהל לעצמו ולשרי, אם כך מדוע זה לא מוזכר.
- לא צוין שללוט היתה אישה (אחרת גם אותה היו יכולים לקחת במצרים), ולכן כנראה שלא היה לו צורך בהרבה אוהלים.
- הן לאברם והן ללוט היו הרבה רועים, עד כדי כך שהללו התחילו לריב ביניהם. ייתכן שמדובר על האוהלים של הרועים, אבל אם כך מדוע הכתוב מדגיש זאת?
- ייתכן שהמחבר רצה להוסיף על רכושו של לוט: "צֹאן ובָּקָר", ולכן הוסיף אוהלים לכבודו של לוט כהקבלה לזהב והכסף של אברם.
הכתוב מכין אותנו למאבק שהולך להתרחש בין שני כוחות לא שווים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יג ה"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.