קטגוריה:בראשית יז יט
ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּ/ךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְ/ךָ֙ בֵּ֔ן וְ/קָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖/וֹ יִצְחָ֑ק וַ/הֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥/י אִתּ֛/וֹ לִ/בְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְ/זַרְע֥/וֹ אַחֲרָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַאֲמַר יְיָ בְּקוּשְׁטָא שָׂרָה אִתְּתָךְ תְּלִיד לָךְ בַּר וְתִקְרֵי יָת שְׁמֵיהּ יִצְחָק וַאֲקֵים יָת קְיָמִי עִמֵּיהּ לִקְיָם עָלַם לִבְנוֹהִי בָּתְרוֹהִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ בְּקוּשְׁטָא שָרָה אִנְתְּתָךְ תְּלִיד לָךְ בַּר וְתִקְרֵי יַת שְׁמֵיהּ יִצְחָק וְאָקִים יַת קְיָימִי עִמֵיהּ לִקְיַים עֲלָם לִבְנוֹי בַתְרוֹי: |
רש"י (כל הפרק)
"אבל" - ל' אמתת דברים וכן (לקמן מב) אבל אשמים אנחנו (מ"ב ד) אבל בן אין לה
"וקראת את שמו יצחק" - על שם הצחוק וי"א על שם העשרה נסיונות וצ' שנה של שרה וח' ימים שנימול וק' שנה של אברהם (ס"א ואת בריתי למה נאמר הרי כבר כתיב ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך וגו' אלא לפי שאומר והקמותי וגו' יכול בני ישמעאל ובני קטורה בכלל הקיום ת"ל והקמותי את בריתי אתו ולא עם אחרים ואת בריתי אקים את יצחק למה נאמר אלא למד שהיה קדוש מבטן ד"א אמר ר' אבא מכאן למד ק"ו בן הגבירה מבן האמה כתיב הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו זה ישמעאל וק"ו ואת בריתי אקים את יצחק)
"את בריתי" - ברית המילה תהא מסורה לזרעו של יצחקרמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יט) "ויאמר אלהים". השיב לו, לא כמו שאתה חושב שאני עושה נס זה יען שישמעאל ימות, רק מפני "ששרה אשתך יולדת לך בן", מפני שהזרע המיועד צריך להיות משרה שהיא מיועדת לכך, שמצד שהיא אשתך תלד בן הראוי לך, שיהיה לב וסגולה, שאין הגר ראויה שיצא ממנה זרע כמוהו, וקראת את שמו יצחק ע"ש הצחוק, כי יולד באמת בדרך נס ופליאה, וזאת אני רוצה שיצחקו כולם ויתפלאו על לידתו, "והקימותי, ואתו אקים את בריתי" לא עם ישמעאל וזרעו שזרע ישמעאל אינם בכלל הברית אשר כרתי עמך:
כלי יקר (כל הפרק)
"אבל שרה אשתך יולדת לך בן". יש להתבונן והלא כבר אמר לו הקב"ה וגם נתתי לך ממנה בן (יז.טז) ומלת נתתי אע"פ שהבטחת הש"י דומה כאלו היא נתונה כבר מ"מ נראה שהזכיר לשון עבר כי כבר נתן לשרה הה"א אשר היא סיבה לתולדה כאמור. ועוד מה שאמר הלבן מאה שנה יולד. וכי היה אברהם מסופק ביכולת האל חלילה, כי פשוטו משמע שאין זה תמיהה קיימת, ויגיד עליו ריעו ואם שרה הבת תשעים שנה תלד. והקרוב אלי בזה לפי שמצינו לשון בן אף בלא לידה כמו שאמר במשה רבינו ע"ה שמות ב.י) ויהי לה לבן. כך חשב אברהם מאחר שנאמר גם נתתי לך ממנה בן ולא הוזכר הלידה ודאי כוונתו שתביא אסופי מן השוק ותגדלהו על ברכה, ודומה כאילו היה בנו ובנה ממש, כי למה נאמר שישנה הקב"ה הטבע במקום שיש לפרש דברי השם מסכימים עם הטבע. לכך אמר בלשון תמוה הלבן מאה שנה יולד. על כן השיב לו הקב"ה אבל שרה אשתך יולדת בן לידה ממש.
ומה שאמר והיתה לגוים לשון רבים, יתכן לפרשו שרמז לו שבזכותה נפקדו כל העקרות שבכל העולם וע"י זה דומה כאילו יצאו גוים רבים ממנה שהרי מן שרה לא יצאו כי אם ישראל גוי אחד בארץ. שהרי עשו אינו בכלל כי כבר נאמר כי ביצחק יקרא לך זרע.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז יט.
אֲבָל
אלוהים הבטיח הבטחות גדולות:
- לאברהם "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית יז ו).
- לשרה "וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (בראשית יז טז).
אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן
"אֲבָל" היא מילת ויכוח, הסתייגות, היא מציינת סתירה לנאמר לפני כן. אלוהים מבטיח ששרה תלד, ואברהם לא מאמין לו ומנסה לשמור על בכורו ישמעאל, "וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד...לו יִּשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (בראשית יז-יח).
אלוהים יכול לגרום לאישה בת תשעים ללדת, אבל הוא לא יכול לשנות את מחשבותיו של אברהם. כל שהוא יכול לעשות זה להסביר, לעשות ניסים ולקוות שמילותיו ישכנעו את האנשים להמשיך בדרכו ולקיים את הברית, "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (ביאור:בראשית יז ז). המילה מבטאת את גבול יכולתו של אדוני. אדוני יכול להעניש את אנשי סדום, להרוג את קורח ועדתו "הִבָּדְלו,ּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹאּת; ואֲַכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע" (במדבר טז כא), אולם הוא לא יכול לשנות את מחשבותיהם של אנשי סדום, קורח ועדתו, או לחילופין, של אברהם.
"נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן" – הבן ייוולד משרה בין אם תרצה או לא. "וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק" – הילד ייקרא יצחק בין אם תרצה או לא. "והֲַקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ" – הברית תהיה רק עם יצחק – בין אם תרצה או לא. לכן בחיי שרה ואחרי מותה לא יתאפשר יורש נוסף מלבד יצחק. מכאן אברהם היה חייב להבין שאלוהים לא יהרוג את יצחק לפני שנולדו ליצחק ילדים.
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו
יצחק יהיה בעל הברית של אלוהים. הכבוד יינתן ליצחק בזכות עצמו ולא בזכות אביו, וכך הברכה תימשך דרך יצחק וזרעו עד עולם.
למה רק "לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו"?
אלוהים חוזר ומגביל את הברכה לזרעו של אברהם ואת שטח המחייה לארץ כנען בלבד, "וְנָתַתִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַתּ, עוֹלָם" (ביאור:בראשית יז ח). בנוסף אלוהים הבטיח שזרעו של אברהם יהיה רב ככוכבים, "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (ביאור:בראשית כב יז). אם-כן, כיצד יחיו כולם בארץ כנען הקטנה?
אלוהים רצה להיות האל הבלעדי של אברהם וזרעו, ככתוב "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (ביאור:בראשית יז ז). אלוהים בדבריו רצה להפריד ולהגביל את אברהם וזרעו משאר אומות העולם. סביר להניח שאלוהים התכוון להפוך את בני ישראל לעם מאוחד ומגובש כמשפחה ושהוא יהיה להם לאלוהים. אולם כוונתו של אלוהים לא היתה לצמצם את עצמו לעם אחד קטן בלבד בכנען. כוונתו היתה שכל אומות העולם ילמדו מאברהם וזרעו וגם הם יקבלו את אלוהים. ואכן כך באמת קרה במקרה של הנצרות והאיסלם, אולם מנהיגי היהדות הרבנית, כמנהגם, לקחו את דברי אדוני והחמירו והקפידו על טוהר הזרע. הם דחו זרים והתנכרו להם. הם המציאו חוקים קשים ומחמירים נגד התגיירות, ובעזות מצח הם מקשים על התפוצות המבודדות ששרדו מלשוב לחיק היהדות.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יז יט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.