קטגוריה:בראשית יב טו
נוסח המקרא
ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה
וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה.
וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
וַ/יִּרְא֤וּ אֹתָ/הּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַ/יְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖/הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַ/תֻּקַּ֥ח הָ/אִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַחֲזוֹ יָתַהּ רַבְרְבֵי פַּרְעֹה וְשַׁבַּחוּ יָתַהּ לְפַרְעֹה וְאִדְּבַרַת אִתְּתָא לְבֵית פַּרְעֹה׃ |
אונקלוס (דפוס): | וַחֲזוֹ יָתָהּ רַבְרְבֵי פַרְעֹה וְשַׁבַּחוּ יָתָהּ לְפַרְעֹה וְאִדְּבַרַת [נ"א: וְאִדַבָּרַת] אִתְּתָא לְבֵית פַּרְעֹה׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְחָמוּן יָתָהּ רַבְרְבֵי פַּרְעה וְשַׁבָּחוּ יָתֵהּ לְפַרְעה וְאִידְבָּרַת אִנְתְּתָא לְבֵית מַלְכוּתָא דְפַרְעה: |
ירושלמי (קטעים): | וְאִידְבָּרַת אִתְּתָא לְפַלְטִין דְפַרְעה: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
גם יל"פ עפ"י הנודע בספורי ימי קדם שכל אשה שראו בה יופי מופלגת למעלה מן הרגיל היו מיחסים לה אלהות והיו מהבילים שהיא בת אלוה פלוני ושהאלהים חושקים אותה, והיה אסור לאיש הדיוט ליגע בה וכ"ש שיקחנה לאשה, שהיה חייב מיתה שמועל בקודש, לבד המלך שהיה ג"כ אלוה אצלם היה מותר לקחתה. וע"כ חשש אברהם שכשיראו אותה המצריים יאמרו איך יתכן שאשתו זאת. והלא פגם בכבוד אלהות ויתחייב מיתה בנימוסיהם, ועי"כ יהרגו אותי. משא"כ כשתאמר אחותי את ייטיבו לי כשאני אח לאלוה. וע"כ הללו אותה אל פרעה ואמרו לו זו ראויה למלך, שהוא ג"כ אלהים. רק ע"י שנגע אותו אלהים היה ירא מאברהם שראה שאלהים רב ריבו והיא ראויה אליו:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה. מתעלה והולכת, דין אמר: אנא יהיב מאה דינרין ואיעלל עמה, והדין אמר: אנא יהיב מאתן דינרין ואיעלל עמה. אין לי אלא בעליתן, בירידתן מנין? "ויקחו את ירמיה" וגו', מעלין אותו. אין לי אלא בעולם הזה, לעולם הבא מנין? תלמוד לומר "ולקחום עמים (רבים) והביאום אל מקומם":
ותקח האשה בית פרעה. ואותה לילה היה יום טוב של פסח, והביא הקב"ה על פרעה ועל ביתו נגעים, להודיע שכך הוא עתיד להכות את ארצו, שנאמר: "עוד נגע אחד אביא על פרעה". פרעה מאהבתו אותה כתב לה שטר כתובתה מכל ממונו, בין כסף בין זהב בין עבדים בין שפחות וקרקעות, וכתב לה את ארץ גשן; לפיכך ישבו ישראל בארץ גשן. וכתב לה את בתו הגר מפילגשיו לשפחה. ואף אבימלך לקחה, וירד מיכאל המלאך ושלף חרבו עליו להרגו. הנס השישי, באו עליו כל המלכים להרגו ואמרו: נתחיל ראשון בבן אחיו. ובשביל לוט לקחו את כל רכוש סדום ועמורה, ובא מיכאל והגיד לאברהם, שנאמר: "ויבוא הפליט"; הדא הוא דכתיב: "ובעל כנפים יגיד דבר". ולמה נקרא שמו פליט? אלא בשעה שהפיל הקב"ה לסמאל מקדושתו מן השמים, אחז בכנפו של מיכאל להפילו עמו, ופלטו הקב"ה מידו; לפיכך נקרא שמו פליט, ועליו אמר יחזקאל: "בא אלי הפליט מירושלים לאמר הוכתה העיר". השכים אברהם ולקח ג' תלמידיו: ענר אשכול וממרא, ואת אליעזר, ורדף אחריהם עד דן. ושם נתעכב, מפני עבודה זרה, שנאמר: "ואת האחד בדן". ושם הניח שלשה תלמידיו, ולקח את עבדו אליעזר שמנין אותיות שמו י"ח וג' מאות, ורדף אחריהם עד משמאל לדמשק. "ויחלק עליהם לילה", הוא הלילה שיצאו ישראל ממצרים. "וישב את כל הרכוש", עמד אברהם והיה מתפלל: רבון העולמים, לא בכח ידי עשיתי אלא בכח ימינך, שאתה מגן לי בעולם הזה ובעולם הבא; וענו העליונים ואמרו: "ברוך אתה ה' מגן אברהם":
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב טו.
וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה
כפי שאברם חשב קרה. בבואו למצרים היא נעשתה לאטרקציה, אישה יפה ומיוחדת. אנשים הסתכלו עליה ודיווחו לפקידי המלך, והם דיווחו לשרי המלך על שרי היפה.
פרעה מאשים אותו שהוא אמר: "אֲחֹתִי הִוא" (ביאור:בראשית יב יט), אולם לא ברור למי אברם אמר זאת: לפרעה או לאנשיו. בכל מקרה היא היתה גם אחותו וגם אשתו, ופרעה לא שאל בפרוש אם היא אשתו. כנראה אברם התייחס אליה כאל אחותו, היא לבשה בגדים המתאימים לאישה לא נשואה, גרה באוהל לחוד ואברם לא בא אליה. לא היו ילדים במחנה של אברם, וכך כולם הניחו שהיא אחותו בלבד.
האנשים ראו שהיא יפה, כלומר אברם לא הסתיר אותה, כיסה אותה מכף רגל עד ראש, או פגע ביופייה. להפך, הוא קישט אותה כדי שתראה יפה ומרשימה. שרי היתה כרטיס הכניסה שלו לארמון המלך. למרות ש"לֹא יוכְּלוןּ הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מג לב), פרעה לקח את שרי העברייה והתייחס יפה לאברם.
כאשר אחשורוש לקח בתולות יפות לבית הנשים, הוא חיכה עד "מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ" (ביאור:אסתר ב יב) לפני שהוא קיים איתן יחסים. ייתכן שגם פרעה המתין זמן מה עם שרי כדי לוודא שהיא לא בהריון ולא חולה. בינתיים עבר הרעב בכנען, כלומר חלפה לפחות חצי שנה לפני שפרעה החזיר את שרי לאברם וגירש אותם ממצרים.
חוקי טהרה
אחשורוש לקח נערות מרחבי ממלכתו אבל לפני שהנערות באו לפניו, נאמר: "מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים" (ביאור:אסתר ב יב). מטרת העיכוב היתה להבטיח שהנערה לא בהריון ואינה חולה או מדביקה אחרים.
משה, שגדל בתרבות בית פרעה, הקדיש פרקים שלמים למחלות ולחוקי נקיון וטהרה בספר ויקרא. בספר דברים משה מורה איך לקחת שבוית מלחמה: "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה" (דברים כא יא-יג).
פרעה לקח לביתו אישה מארץ רחוקה, וכך הוא חשף את ביתו לוירוסים זרים, שבני ביתו לא היו מחוסנים נגדם.
אפשרי שפרעה הפריד אותה ולא בא אליה, וכך, כאשר אנשי ביתו, שהיו במגע עם שרי, נפגעו במחלות, הוא הבין ששרי היא הסיבה למחלות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יב טו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.