נדרים לב א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מפני שנתעסק במלון תחלה שנאמר ויהי בדרך במלון רבן שמעון בן גמליאל אומר לא למשה רבינו בקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק שנאמר כי חתן דמים אתה לי צא וראה מי קרוי חתן הוי אומר זה התינוק דרש רבי יהודה בר ביזנא בשעה שנתרשל משה רבינו מן המילה באו אף וחימה ובלעוהו ולא שיירו ממנו אלא רגליו מיד ותקח צפורה צור ותכרת את ערלת בנה מיד וירף ממנו באותה שעה ביקש משה רבינו להורגן שנאמר הרף מאף ועזוב חמה ויש אומרים לחימה הרגו שנאמר חמה אין לי והכתיב כי יגורתי מפני האף והחמה תרי חימה הוו ואיבעית אימא גונדא דחימה תניא רבי אומר גדולה מילה שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו ולא נקרא תמים אלא על שם מילה שנאמר התהלך לפני והיה תמים וכתיב ואתנה בריתי ביני ובינך דבר אחר גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמר כי על פי הדברים האלה וגו' דבר אחר גדולה מילה שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' ופליגא דרבי אליעזר דאמר רבי אליעזר גדולה תורה שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וגו' אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו התהלך לפני והיה תמים אחזתו רעדה אמר שמא יש בי דבר מגונה כיון שאמר לו ואתנה בריתי ביני ובינך נתקררה דעתו ויוצא אותו החוצה אמר לפניו רבונו של עולם הסתכלתי במזל שלי (ואין לי אלא בן אחד) [ואיני ראוי להוליד בן] אמר לו צא מאיצטגנינות שלך אין מזל לישראל אמר רבי יצחק כל המתמים עצמו הקדוש ברוך הוא מתמים עמו שנאמר עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם אמר רבי הושעיא כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנאמר התהלך לפני והיה תמים וכתיב והיית לאב המון גוים אמר רבי כל המנחש לו נחש שנאמר כי לא נחש ביעקב והא בלמד אלף כתיב אלא משום מדה כנגד מדה תני אהבה בריה דרבי זירא כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל וגו' אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא שנאמר במה אדע כי אירשנה ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך וירק את חניכיו ילידי ביתו רב אמר שהוריקן בתורה ושמואל אמר שהוריקן בזהב שמנה עשר ושלש מאות אמר רב אמי בר אבא אליעזר כנגד כולם איכא דאמרי אליעזר הוא דחושבניה הכי הוי ואמר רב אמי בר אבא בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי חושבניה מאה ושבעין ותרין ואמר רמי בר אבא
רש"י (ריב"ן)
עריכה
מפני שנתעסק במלון תחלה. ואח"כ במילה והיה לו להתעסק במילה תחלה ואותו מלון סמוך למצרים דלא היה סכנה ואותו התינוק לא היה באותה שעה אלא בן שמונה ימים:
להורגן. לאותן שני מלאכים: גונדא דחימה חיל שלו אבל איהו גופיה נהרג:
'. שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה. דכתיב (שמות כד) הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה וכתיב במילה (בראשית יז) ואתנה בריתי וגו' כרתי ברית וגו' וכתיב להלן (שם) ואתנה בריתי מה להלן ברית אף כאן ברית:
אם לא בריתי יומם ולילה. מה להלן תורה אף כאן תורה והיינו פליגא דהכא מוקי לה להאי קרא במילה והתם מוקי לה בתורה:
שמא נמצא בי דבר מנוגה. (עד) עכשיו שלא אמר לו והיה תמים עד עכשיו:
כל המתמים. מתמם עמו:
כל המנחש. כלומר שרודף אחרי המנחשים:
לו נחש. אחריו רודפין ניחושין דכל דקפיד קפדי בהדיה:
בלמ"ד אל"ף. דמשמע דאין רודפין אחריו:
מדה כנגד מדה. דבמדה כאדם מודד בה מודדין לו ולא נפיק מקרא:
שנאמר כי לא נחש. כל זמן שאינו מנחש מה כתיב בתריה כעת יאמר ליעקב כלומר עדיין יהא אותו עת דמלאכי השרת יהיו שואלין אותו שאינו מנחש מה פעל אל לפי שהוא נכנס למקום שאין מלאכי השרת יכולין ליכנס:
שהפריז על מדותיו . שהגדיל לישאל על מדותיו של הקב"ה שאמר במה אדע:
תן לי הנפש והרכוש קח לך. ולא היה לו לעשות כן שהיה לו לגיירם:
שהוריקן בתורה.. שלימדם תורה כאדם שמריק מכלי זה לתוך כלי זה כך הוא לימדן תורה:
שהוריקן. לשון ציהוב שנא' (תהלים סח) ואברותיה בירקרק חרוץ שנתן להם זהב הרבה:
אליעזר. היה שקול כנגד כולן:
אליעזר הוא חושבניה. דאליעזר בגימטריא שמונה עשר ושלש מאות שלא היה עמו אלא אליעזר לחוד:
מאה ושבעים ותרתין. דהכי משמע עקב כמנין עק"ב שנים שמע אברהם בקולי וכל שנותיו היו קע"ה אלמא בן שלש שנים הכיר את בוראו:
ר"ן
עריכהשנתעסק במלון תחלה - שנאמר בדרך במלון דמשמע דמיד שבא מן הדרך נתעסק במלון והיה לו למול מתחלה וכ"ת היאך ימול כיון שהיה לו עדיין לצאת בדרך י"ל דאותו מלון סמוך למצרים היה ובאורחא פורתא ליכא סכנתא:
הוי אומר זה התינוק - שנעשה חתן ע"י ברית:
ולא שיירו ממנו אלא רגליו - מקום המילה כדכתיב (שמ"ב יט) ולא עשה רגליו:
שנאמר הרף מאף ועזוב חמה - כלומר הקב"ה אמר לו שיעזבם אלמא רוצה היה להרגם:
שנאמר חמה אין לי - אלמא נהרג:
גונדא דחימה - חיל של חימה:
כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית - כלומר ברית מילה ששקולה ככל הדברים דהיינו כל המצות:
צא מאצטגנינות שלך - ממשפט חכמת מזלות שלך והיינו דכתיב (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה:
שעה עומדת לו - שעולה לגדולה:
כל המנחש לו נחש - שהנחשים והקסמים רודפין אחריו שנזוק בכל דבר וכדאמרינן בפרק ערבי פסחים (פסחים קי:) מאן דקפיד קפדין ליה שנאמר כי לא נחש וגו':
כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל - שמלאכי השרת ישאלו לישראל מה פעל אל לפי שמתוך שאינן מנחשין מכניסין אותן למחיצה שאין מלאכי השרת יכולין ליכנס בה ונראה בעיני דהכי נמי מדה כנגד מדה שמתוך שאינו הולך לקראת נחשים לידע העתידות אלא בוטח בהקב"ה משום הכי הקב"ה מגלה לו רזי עולם שאינם גלויים למלאכי השרת:
שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים - שהוליכן למלחמה כדכתיב וירק את חניכיו דהיינו בני אדם שחנך לתורה -
שהפריז על מדותיו - שהרבה להרהר על מדותיו של הקב"ה - הפריז ויתר והפקיר:
שנאמר תן לי הנפש - ואברהם אבינו נתנם לו ואילו עכבן לעצמו היה מכניסן תחת כנפי שכינה:
שהוריקן בתורה - זרזן בתורה לשון אחר הריקן מן התורה מלשון והבור רק שעשה בהן אנגריי':
הוריקן בזהב - כדכתיב בירקרק חרוץ דהיינו זהב כלומר שנתן להם זהב הרבה כדי שילכו:
שנאמר עקב אשר שמע - כמנין עקב שמע ואברהם חיה קע"ה נמצא שבן שלש הכיר את בוראו:
תוספות
עריכה
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק ג (עריכה)
עט א טוש"ע י"ד סימן קעט [ושו"ע א"ח סי' תרסד סעיף א בהג"ה]:
ראשונים נוספים
הוי אומר זה התינוק. שמחתנין אותו במצוה ראשונה:
שנאמר הרף מאף ועזוב חמה. אלמא שרצה להרגם אלא שנצטווה להרפות ידיו מהם:
על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. אלמא ברית מילה חשובה ככל הדברים האלה:
אלא מדה כנגד מדה. מאן דקפיד קפדי בהדיה:
כעת יאמר ליעקב. שאין נחש לישראל אז אפילו המלאכים צריכין לישאל מה פעל אל:
מפני מה נענש אברהם אבינו ע"ה ושתעבדו ביו כו'. אע"פ שעבירת העונש מפורשת על אומרו במה אדע מ"מ עבירה זו הענישתו להיות נופל בבמה אדע:
שהוריקן בתורה. זרזן בזכות התורה ובשבילה נצחו במלחמה:
שהוריקן בזהב. פתח להם אוצרותיו כדי שילכו עמו בנפש חפצה:
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/נדרים/פרק ג (עריכה)
שנתעסק במלון תחלה. וכבר היה קרוב למצרים ויכול היה למול ואין כאן סכנה לתינוק שכל עיקר הסכנה ביום השלישי כדכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. עוד שמעתי דלכך נענש דמאחר ששם לדרך פעמיו קיים היטיב מצות המקום דלך שוב מצרימה ואם כן כשהיה במלון היה לו למול התינוק ולאחר עד שיתרפא. שיטה:
בדרך במלון על עסקי מלון. משמע שהיה לו להזכיר הדרך אף על פי שכבר ידוע שיצא לדרך. הרא"ם ז"ל:
כי חתן דמים. משמע הקרוי חתן היה רוצה לעשות דמים והתינוק קרוי חתן שנתחתן בהקדוש ברוך הוא על ידי הברית. שיטה. ומסיים הרא"ם ז"ל: על שנתחתן בהקדוש ברוך הוא נקרא חתן על דין ואירשתיך לי. עד כאן.
ובלעוהו האחד סייע לחברו לבלוע. אבל שניהם לא בלעוהו דקרא וירף ממנו אחד משמע. אלא רגליו. שנאמר ותגע לרגליו שלא מצאה מגולה ממנו כי אם רגליו. הרף מאף. הקדוש ברוך הוא אמר לו למשה מכלל שהיה רוצה להרגו על שפגעו בו בשליחותו של מקום. חמה אין לי. ומסתמא משה הרגו כיון שנתגרו יחד והכתיב כי יגורתי מפני האף ובתר הכי הוה. הרא"ם ז"ל.
וז"ל הרי"ץ ז"ל: באו אף וחימה ובלעוהו ולא שיירו ממנו אלא רגליו. כנוי הוא לערוה כי האחד בלעו מראשו עד אותו מקום והאחר מפרסת רגלו עד אותו מקום. ורמז הוא זה לומר כי חמה היתה עליו מאת ה' עד שלא מלו וכמעט שלא נענש עליו עונש מיתה. ובראות משה זה בקש רחמים מאת ה' לבטל ממנו אף והחימה שנאמר הרף מאף ועזוב חמה ולא עלה בידו. ויש אומרים לחמה הרגו. כלומר ומה שאמר תרי חמה הוו ואיבעית אימא גונדא דחמה דהיינו חיל שלה לרמוז (בו) כי מדת החמה לא נתבטלה לגמרי וכל זה רמז לנקמת פורענות הרשעים כדרך האדם הרוצה לינקם מחברו נענש עליו תחלה ועל ידי כן מתנקם ממנו כי דברה תורה כלשון בני אדם. עד כאן.
שמא יש בי דבר מגונה. שהוצרכתי להתמים עצמי. צא מאצטגנינות שלך. מחכמה שלך ואל תחוש אליה שאין מזל לישראל להתקיים כנגד מעשיהם אם רעים ואם טובים שנאמר אם תאבו ושמעתם אם בחקתי תלכו ואם בחקותי תמאסו. וכתיב ועשיתי את אשר בחקי תלכו שהתורה והמצוות מבטלות מזלות השמים שהרי המזלות תלויות בתורה דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה. מתמים עמו מסייעו לטהר. הרא"ם ז"ל.
וזה לשון הפירוש ז"ל: כל המתמים עצמו לילך בתמימות הקדוש ברוך הוא מתמים עמו שהקדוש ברוך הוא ממציא לו תמימות יותר. ושמא הכי קאמר הקדוש ברוך הוא מתמים עמו שאף הקדוש ברוך הוא מטפל עמו להלוך בתמימות דכיון דעובר על דבר קל הקדוש ברוך הוא פורע ממנו כמו שאמר להלן וסביביו נשערה מאד. פירוש.
שעה עומדת לו. מזלו עולה. וכן יש במדרש שכשישראל נולד במזל רע והוא מטיב מעשיו הקדוש ברוך הוא לוקח כוכבו של אחד מן האומות שנולד לו במזל טוב ומחליפו במזל של ישראל שנאמר מונה מספר לכוכבים וגו' ולעיל מיניה כתיב הרופא לשבורי לב שקורא לכוכב הטוב שמו של ישראל ומחליפו במזלו. וכן מצינו באברהם שנאמר מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו כדאיתא התם. וכתיב נתתי בפרך מצרים ואומר ידבר עמים תחתנו וגו'. וכן נדרש מונשא השעיר עליו את כל עונותם שעיר עשו תם יעקב. וכן במדרש למכה מצרים בבכוריהם מה ענינו אחר את הירח וכוכבים. מלמד שהפך הקדוש ברוך הוא מזלן של ישראל שהיה להם להיות שם ארבע מאות שנה על ידי הכוכבים שהחליף מקומן ולא היו שם כי אם רד"ו. מפי הרב ר' נתן.
לו נחש. אחריו הולכים הנחשים שאם משנה נחשו נותן רשות לשטן לשטנו בנחשו על שעבר מצות הקדוש ברוך הוא ומנחש לשמור גופו ומניח לבטוח בהקדוש ברוך הוא ובוטח על נחשו. והקדוש ברוך הוא אמר תמים תהיה עם ה' אלהיך שיניח שמירתו עליו לכן מכשילו בו מדה כנגד מדה. הרא"ם ז"ל:
אנגריא. אין אגרא שהטריחם בלא שכר. שיטה. וכתב הרא"ם ז"ל: ולפי סברתי לא פליגי אלא כל אחד מהם אומר גם זה גרם לבניו. עד כאן.
וזה לשון שיטה: ושמואל אמר מפני שהפריז. לשון מפריז אדם על שדהו. הפריז ויתר והפקיר. גם ר' אלעזר מודה ביה אבל שמואל למעוטי דר' אלעזר אתא. כלומר לא היה כי אם זה. עד כאן.
שהוריקן בתורה. זרזן בתורה שאמר להם הזהרו בתורה ובטחו בה. ולי נראה לפי שאמר להם מי האיש הירא שצותה תורה לומר בצאתם למלחמה. זהב נתן להם כדי שלא יתנו עיניהם להרויח ממון כי אם לעשות מלחמה. הרא"ם ז"ל.
שהריקן התורה. מפני הבטול שנתבטלו בלכתם למלחמה שכחו תלמודם שהיה בידם ונתרוקנו ממנו. שהריקן בזהב. שנתן כל השלל שלקחו למלך מחוט ועד שרוך נעל. ויש מפרשים שהריקן בתורה שלמדן תורה הרבה כאדם שמריק מכלי אל כלי וכן בזהב. ופירוש הראשון נראה בעיני. הרי"ץ ז"ל:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה