קטגוריה:בראשית טז ט

המלאך ידע הכל: למרות שזו היתה הפעם הראשונה שהוא פגש את הגר, הוא ידע ששרי מענה אותה. המלאך לא מבטיח להגר שהעינויים ייפסקו ושאברם יציל אותה וייקח אותה אליו.

ראה מאמרו של אראל סגל: [עינה]
במקרא, למילה 'עינוי' יש הרבה משמעויות ופירושים. אחד מהם הוא פעולה הגורמת לאדם אחר השפלה, צער או כאב, עד כדי כך שהנפגע יגיב ויענה.

לא נאמר שהגר ענתה לשרי או התלוננה בפניה. כדי שפעולה תהיה עינוי, אין חובה שהנפגע ממש יצעק ויענה, שכן לפעמים תגובה לא תעזור ואפילו רק תחמיר את המצב.
במקרה של הגר, ניסיון הבריחה המסוכן מעיד על כך שהגר סבלה תחת ידה של שרי והיתה מוכנה לסכן את עצמה ועוברה כדי לברוח ממנה.

לא נאמר שהגר נפגעה בגופה או חלתה. מכאן שהיא היתה חופשייה לנוע במחנה, לבוא ולצאת כרצונה, וכן גם לברוח. ניתן להבין שהעינוי שבו שרי עינתה את הגר היה השפלה, הרי היא החזירה אותה למעמדה הקודם: אמה כמו כל יתר האמות.
ניתן להבין שהמלאך לא חושב שהעינוי הזה הוא בלתי-נסבל, אלא שהגר היא אישה רגישה מאוד.
המלאך לא רצה לומר להגר שהוא לא רואה במצבה תחת שרי עינוי אמיתי, וזאת כדי לא להרגיז אותה ולהתחיל בוויכוח. אולם בסוף דבריו המלאך מציין שאלוהים שמע "אֶל עָנְיֵךְ" (ביאור:בראשית טז יא), כלומר שאין כאן עינוי פיזי, אלא עינוי על ידי הורדה במעמד לעניות. ^[1]
המלאך בדבריו אומר להגר שהסבל שלה הוא עינוי, אבל שיש בכוחה לעמוד בעינוי הזה. ואכן אחרי שהמלאך מעניק להגר את ברכת אלוהים היא חוזרת למחנה אברם ומוכנה להמשיך להתענות מידי שרי.

מברכת אלוהים, "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב ...כִּי שָׁמַע יְהוָה אֶל עָנְיֵךְ" (ביאור:בראשית טז יא), משתמע שישמעאל לא יקבל את הברכה אם הגר לא תשוב למחנה אברם. השיבה היא התנאי לברכה.
ישמעאל יבורך רק בגלל השירות שהגר וישמעאל יעניקו לאברם: הגר תלד לו את ישמעאל, וישמעאל יאפשר לו להתאמן בגידול בן.