קטגוריה:בראשית יד ז
נוסח המקרא
וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר
וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר.
וַ֠יָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כׇּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃
וַ֠/יָּשֻׁבוּ וַ/יָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַ/יַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָ/עֲמָלֵקִ֑י וְ/גַם֙ אֶת־הָ֣/אֱמֹרִ֔י הַ/יֹּשֵׁ֖ב בְּ/חַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתָבוּ וַאֲתוֹ לְמֵישַׁר פִּלּוּג דִּינָא הִיא רְקַם וּמְחוֹ יָת כָּל חֲקַל עֲמָלְקָאָה וְאַף יָת אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּעֵין גֶּדִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתָבוּ וְאָתוּ לְאַתְרָא דְאִתְפְּלִיג דִינָא דְמשֶׁה נְבִיָא עַל עֵינָא דְמֵי מַצוֹתָא הוּא רֵיקָם וּמְחוֹי יַת כָּל חַקְלֵי עֲמַלְקָאֵי וְאוֹף יַת אֱמוֹרָאֵי דְיָתִיב בְּעֵין גֶדִי: |
רש"י
"שדה העמלקי" - עדיין לא נולד עמלק ונקרא על שם העתיד
"בחצצון תמר" - הוא עין גדי מקרא מלא (בד"ה ב') ביהושפט
[יג] ואונקלס תרגם כמשמעו. שהוא תירגם 'אתרא פילג דינא', פירוש חילוק הדין, שהדין היה מתחלק לשם בין הזכאי ובין החייב. ולשון "עין" מתפרש לפי זה, כי צריך לעיין בדבר המשפט בין זכאי וחייב. והרמב"ן מפרש (סד"ה אל) 'פילג דינא' מלשון עומק דינא, כמו פלגי ים בלשון חכמים (אסת"ר ה, א), כי שם ישבו כסאות למשפט לרדת לעומק המשפט, ולשון "עין" לפי זה מלשון מעיין הנובע מן עומק:
[יד] ועדיין לא נולד עמלק וכו'. דהא בן בנו של עשו הוא (להלן לו, יב). והקשה הרמב"ן אם הרצון בזה שמשה רבינו קרא שמו בשם הנקרא בימיו ואם כן אין זה דבר עתיד, עד כאן דבריו. ואין זה קשיא, כי בפרק קמא דכתובות (דף י:) גם כן אמרינן 'ומי כתיבי קראי לעתיד, אין, דכתיב (לעיל ב, יד) "ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור", ותני רב יוסף אשור זו סליקא, ומי הואי, אלא דעתידה'. והתוספות (ד"ה ותנא) הקשו לשם - וקשה אף על גב דסליק לא הוי בימי אדם - בימי משה הואי, וכיון דהואי בימי משה אם כן שפיר כתב לך קרא "הוא ההולך קדמת אשור", והוצרכו לתרץ דכך מקשה; 'וסליקא מי הואי' פירוש הואי בימי משה, דקים להו דלא הוי סליקא בימי משה:
ואני אומר דלא קשה מידי גם התם, דאילו כתיב בתחלת התורה 'אלה דברי משה בן עמרם בראשית ברא אלקים' שכל הספר הזה הוא דברי משה - היה קשיא, אבל השתא דלא כתיב 'דברי משה', וכאילו היה מגיד לך הענין כאשר הוא מראשית הבריאה עד סופו, ואיך יתכן לומר שהוא דברי משה אחר שלא נזכר משה בתחלה בתורה, ונכתב כל הענין על שעת המעשה, ולפיכך צריך לומר שהכתוב מגיד לך על שם העתיד. וכן כאן דכתיב "שדה העמלקי", ולא תוכל לומר שהוא דברי משה, כי לא נכתב בתחלת התורה 'אלה דברי משה' ואז היינו (נוכל) [יכולים] לומר כי דברי משה הם. וזה הענין פשוט הוא מאד, ודברי רש"י עיקר שהוא על שם העתיד:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי – עֲדַיִין לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק, וְנִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד (בראשית רבה מב,ז).
בְּחַצְצֹן תָּמָר – הוּא עֵין גֶּדִי, מִקְרָא מָלֵא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"ב כ,ב) בִּיהוֹשָׁפָט.
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש. לא באו להזדווג אלא בתוך גלגל עינו של עולם, בקשו לסמותה וכו' (בב"ר פמ"ב).
ויכו את כל שדה העמלקי. עדיין לא עמד עמלק, אלא מגיד מראשית אחרית. וגם את האמורי היושב בחצצן תמר, בעין גדי דתמרייא.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד ז.
וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי
וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי
לא נאמר שהכו את העמלקים, אלא את שדה העמלקי. כלומר, עם אחר ישב במקום שבעתיד יהפוך למקום מושבם של העמלקים, שכן עמלק הוא נכדו של עשו והוא עדיין לא נולד, ככתוב: "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת עֲמָלֵק; אֵלֶּה, בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו" (בראשית לו יב).
וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר
במלחמה הוכה רק חלק מהאמורי, הרי לא נכתב את 'כל' האמורי, היינו, רק את האמורים שישבו בחצצן תמר (היא עין גדי).
אברם "שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל ואֲַחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד יג), כלומר, מכאן אנו למדים שהאמורים היו מפוזרים מחברון עד ככר הירדן.
הפליט, שבא להודיע שסדום נפלה ושלוט נלקח בשבי, לא הלך לממרא האמורי כדי לספר גם לו שבני עמו בחצצן תמר נשבו. ייתכן שהדבר קרה מספר ימים קודם לכן, ולמרות שממרא כבר שמע את הבשורה, הוא לא אסף את אחיו ואת אברם למלחמה. היה מסוכן מאוד ליושבי כנען להתערב, הואיל וצבאו של כדרלעמר היה גדול וחזק
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יד ז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.