קטגוריה:בראשית יז כג
ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗/וֹ וְ/אֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵית/וֹ֙ וְ/אֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔/וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּ/אַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַ/יָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗/ם בְּ/עֶ֙צֶם֙ הַ/יּ֣וֹם הַ/זֶּ֔ה כַּ/אֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖/וֹ אֱלֹהִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּדְבַר אַבְרָהָם יָת יִשְׁמָעֵאל בְּרֵיהּ וְיָת כָּל יְלִידֵי בֵיתֵיהּ וְיָת כָּל זְבִינֵי כַּסְפֵּיהּ כָּל דְּכוּרָא בַּאֲנָשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וּגְזַר יָת בִּסְרָא דְּעוּרְלַתְהוֹן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין כְּמָא דְּמַלֵּיל עִמֵּיהּ יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּדְבַר אַבְרָהָם יַת יִשְׁמָעֵאל בְּרֵיהּ וְיַת כָּל מַרְבְּיָינֵי בֵיתֵיהּ וְיַת כָּל זְבִינֵי כַּסְפֵּיהּ כָּל דְכוּרָא בְּאֵינָשָׁא בֵּיתָא דְאַבְרָהָם וּגְזַר יַת בִּשְרָא דְעוּרְלַתְהוֹן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין כְּמָה דְמַלֵיל עִמֵיהּ יְיָ: |
רש"י (כל הפרק)
"בעצם היום" - בו ביום שנצטוה ביום ולא בלילה לא נתיירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקיים מצותו של מקום
"וימל" - ל' ויפעלרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וַיָּמָל – לְשׁוֹן וַיִּפְעַל.
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כב - כג)" ויעל אלהים". פי' הר"ן מפני שמדרך הנבואה שגם בכלות הדבור לא יעלה האור תיכף, רק בכאן נסתלק תיכף כדי שיקיים המצוה, וע"כ "ויקח אברהם "וכו' "וימל בעצם היום הזה," ולמד שמלן כולם ביום אחד שלא לאחר המצוה אפילו יום אחד, הגם שזה היה "כל זכר" הנמצא "באנשי בית אברהם" וזולת זה לא היו זכרים בביתו ויש סכנה מפני שכניהם שיפלו עליהם בהיותם כואבים ויהרגום, בטח לבו בה':
אור החיים (כל הפרק)
ויקח אברהם וגו'. להיות שישמעאל היה גדול בן י"ג שנה לזה הוצרך לקחתו בדברים להתרצות לו. וגם לילידי ביתו ומקנת כספו כי היה בהם גדולים ולקחם בפיוס כי רצה שכולם יקבלו עליהם ברצונם מצות המלך:
כאשר דבר וגו'. צריך לנו לדעת למה הוצרך לומר כאשר דבר וגו' רואה אני כי כן עשה. ואולי שיכוין לומר שאותו מעשה שלקח אותם בריצוי הוא כאשר דבר אתו אלהים:
עוד יכוין לומר שלא נתעכב מעשות מצות ה' אלא תכף ומיד כאשר דבר פירוש סמוך, וזה להודיע זריזותו ע"ה בעבודת הקדוש ברוך הוא:
עוד יכוין לומר על דרך אומרם ז"ל (ע"ז כז א) המול ימול שצריך המל שיהיה הוא עצמו נימול. וזה הוא שאמר כאשר דבר אתו פי' שקדם הוא ומל עצמו תחלה ואחר כך מל האחרים. וכפי זה לא קשה למה לא הזכיר הכתוב מילת אברהם כי מב' טעמים יש לו להקדים עצמו, בין מצד הזריזות קשוט עצמך וכו', בין מצד כדי שימול אותם כהלכה אשר צוהו ה' המול ימול, ומה שאמר הכתוב אחר כך ואברהם בן צ"ט שנה וגו' זה להודיע הזמן שבו נימול כשם שאמר וישמעאל בן י"ג אף על פי כן הזכירו קודם. ולמה שפירשתי לא קשה כי השמיענו הכתוב שהוא מל עצמו תחלה כמ"ש כאשר דבר אתו וגו' על אופן שפירשתי:
חסלת פרשת לך לךילקוט שמעוני (כל הפרק)
וימל. בן מ"ח שנה היה בשעה שהכיר לבוראו, אלא שלא לנעול דלת בפני גרים. ואם תאמר ימול בן ע"ה, בשעה שנדבר עמו בברית בין הבתרים? אלא כדי שיצא יצחק מטפה קדושה. ימול בן פ"ו שנה, בשעה שנולד ישמעאל? אמר הקב"ה: כקינמון שאני מעמיד בעולם; מה קינמון זה, כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות, כך אברהם, משנצרר דמו, משבטל יצרו, משבטלה תאותו. אמר: אם חביבה היא המילה, למה לא נתנה לאדם הראשון? א"ל הקב"ה: אברהם, דייך אני ואתה בעולם, ואם אין אתה מקבל עליך למול, דיו לעולמי עד כאן, ודיה לערלה עד כאן, ודיה למילה שתהא עגומה עד כאן. אמר: עד שלא מלתי היו באין ומזדווגין לי, תאמר משמלתי שהם באין ומזדווגין לי? א"ל הקב"ה: דייך שאני פטרונך, ולא לך לבדך, אלא דיו לעולם שאני אלוהו, שאני פטרונו:
ויקח אברהם את ישמעאל בנו. בשעה שמל אברהם את ילידי ביתו, העמידן גבעה ערלות וזרחה עליהם חמה והתליעו, ועלה ריחן לפני הקב"ה כקטורת סמים וכעולה שהיא כליל לאישים. אמר הקב"ה: בשעה שיהיו בניו באין לידי מעשים רעים אני נזכר אותו הריח ומתמלא עליהן רחמים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז כג.
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ
אלוהים פקד: "הִמּוֹל לָכֶם, כָּל זָכָר ... וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ: אֶת בְּרִיתִי הֵפַר" (ביאור:בראשית יז יד).
אברהם הבין:
- כל הזכרים הגברים בביתו, מגיל 8 ימים ומעלה, חייבים לעבור את הברית ולקיים ברית מילה.
- כל מי שיסרב יגורש מהמחנה וכל קשרי המשפחה איתו ינותקו.
- עבדים שנקנו בכסף לא יכולים לסרב לברית המילה.
- כל עוד שהמילה מתעכבת, הברית לא התחילה.
למרות שאלוהים לא אמר לו לעשות את זה מיד, אברהם בציתנות מושלמת הלך ולקח את כל הגברים וביצע עליהם את המילה ואחר כך לעצמו ולישמעאל.
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
זאת הדרך לקיים הוראה או משאלה. מיד!
אברהם הפגין נאמנות מלאה. הוא לא התווכח או ביקש הסברים מאדוני כדי לעכב את הכאב והפחד שכרוכים במילה. אברהם לא היה מוכן לשמוע דבר מאנשיו. הוא עצמו לקח ומל את כולם. לפי חוקי חמורבי מספר 26, איש שהמלך פקד עליו לעשתו משהו, חייב אישית לבצע את פקודת המלך. אם האיש הורה לאחר לבצע את הפקודה עבורו, האיש יומת ורכושו יעבור לאחר.
ישמעאל עבר את המילה בגיל 13, גיל מצווה, ככתוב: "וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (ביאור:בראשית יז כה). גם בהמשך (לפי אחת הדעות), כאשר לילד/לנער, יצחק, ימלאו כ-13 שנים, אברהם יבצע מיד את פקודת אלוהים לעקוד את יצחק: "וְהַעֲלֵהו שָּׁם, לְעֹלָה" (ביאור:בראשית כב ב).
ולוט?
לוט, בן אחיו של אברהם, לא הוזמן למילה כפקודת אלוהים: "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ" (ביאור:בראשית יז יד). מכאן שלוט אינו שותף לברית. ייתכן שזוהי גם הסיבה מדוע לוט אינו מנסה לברוח אל אברהם לאחר מהפכת סדום.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יז כג"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.