(שמואל א ל כד): "וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה? כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים, יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"

(שמואל א ל כה): "וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה, וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה"

הפסוקים מתארים חוק שקבע דוד המלך לאחר מלחמתו בעמלקים שפגעו בצקלג: השלל שלקחו הלוחמים צריך להתחלק שווה בשווה בין הלוחמים לבין האנשים שנשארו בעורף לשמור על הכלים, "כי אם לא שמרו הם הכלים לא היה מהאפשר להלוחמים להלחם"  ( מצודות ) .

החוק יפה ומתקבל על הדעת, אבל מעלה שאלה של "הפרדת רשויות": המלך בישראל הרי לא אמור לחוקק חוקים - הוא אמור רק לקיים את חוקי התורה, (דברים יז יט): "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם"( פירוט ). באיזו זכות חרג דוד המלך מתפקידו וקבע חוק לדורות?

נראה שדוד לא המציא חוק חדש, אלא רק הזכיר חוק שהיה קיים כבר מהעת העתיקה:

• אברהם אבינו כבר קבע, (בראשית יד כד): "בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם"- השלל התחלק בין הנערים - שומרי הכלים, לבין האנשים - הלוחמים.   
• גם בימי משה רבנו, לאחר מלחמת מדיין, נאמר,  (במדבר לא כז): "וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה".

הדבר נרמז גם בסגנון הפסוק: "מהיום ההוא ומעלה - לא נאמר והלאה אלא ומעלה: כבר הנהיג אברהם בחוק זה" ( רש"י ע"פ בראשית רבה מג ט) . "מהראוי לחלוק עמהם שוה בשוה, כי כן הוא הנהוג מאז, שיהיה כחלק היורד וגו' ויחדיו יחלוקו, מבלי קדימה כלל ליורדי המלחמה"  ( מצודות ) .

[1]

-- DAIAN SHEM, 2019-09-11 14:52:07