בראשית רבה לט

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה לט

בראשית רבה פרשה לט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

א. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ'" ר' יצחק פתח (תהלים מה, יא): "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךָ" אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם (יב): "וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדוֹנַיִךְ" "וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ" ליפותיך בעולם "וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ" הוי "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם":

ב. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם" רבי ברכיה פתח (שיר א, ג): "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך" אמר רבי ברכיה למה היה אברהם אבינו דומה לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית ולא היה ריחו נודף כיון שהיתה מיטלטלת היה ריחו נודף כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם:

ג. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם" רבי ברכיה פתח (שיר ח, ח): "אחות לנו קטנה ושדים אין לה וְגוֹ'".

"אָחוֹת לנו קטנה" זה אברהם שאיחה את כל באי העולם בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע.
"קטנה" שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים "ושדים אין לה" לא הניקוהו לא למצות ומעשים טובים.
"מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה" ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש.
(ט): "אם חומה היא נבנה עליה" אם מעמיד דברים כחומה יבנה עליה.
"ואם דלת היא נצור עליה" אם דל הוא במצות ובמעשים טובים.
"נצור עליה לוח ארז" מה הצורה הזו אינה אלא לשעה כך אין אני מתקיים עליו אלא לשעה אמר לפניו רבון העולמים.
(י): "אני חומה" מעמיד אני דברי.
"ושדי כמגדלות" זה חנניה מישאל ועזריה.

"אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום" שנכנס בשלום ויצא בשלום:

ד. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ" (קהלת ז, יט): "החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר" מעשרה דורות שמנח ועד אברהם ומכולם לא דברתי עם אחד אלא עמך "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ":

ה. [ עריכה ]
ר' עזריה פתח (ירמיה נא, ט): "רִפִּינוּ אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפֵּאת עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ".

"רִפִּינוּ אֶת בָּבֶל" - בדור אנוש.
"וְלֹא נִרְפָּתָה" - בדור המבול.
"עִזְבוּהָ" - בדור הפלגה.

"וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ" - "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ":

ו. [ עריכה ]
רבי עזריה משום רבי אחא פתח (תהלים מה, ח): "אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ" רבי עזריה פתר קרייה באברהם בשעה שעמד אברהם אבינו לבקש רחמים על הסדומים מה כתיב תמן (בראשית יח, כה): "חָלִלָה לְךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה וְגוֹ'" א"ר אחא נשבעת ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם ומה אתה מערים על השבועה אתמהא מבול של מים אין אתה מביא מבול אש אתה מביא א"כ לא יצאת ידי השבועה אמר רבי לוי "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" אם עולם אתה מבקש אין דין ואם דין אתה מבקש אין עולם ומה אתה תופש חבל בתרין ראשין את בעי עלמא ובעי דינא סב לך חדא מנייהו ואם לית את מוותיר ציבחר לית עלמא יכול קאים א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם "אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע וְגוֹ' מֵחֲבֵרֶיךָ" מהו מחבריך מנח ועד אצלך י' דורות ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך:

ז. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ" מה כתיב למעלה מן הענין (בראשית יא, לב): "וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן" א"ר יצחק אם לענין החשבון ועד עכשיו מתבקש לו עוד ששים וחמש שנים אלא בתחלה אתה דורש הרשעים קרוים מתים בחייהן לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר אצא ויהיו מחללין בי שם שמים ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו אמר ליה הקב"ה לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם ולא עוד אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתך בתחלה "וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן" ואחר כך "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם":

ח. [ עריכה ]
רבי יהודה ורבי נחמיה, רי"א "לֶךְ לְךָ" שתי פעמים אחד מארם נהרים ואחד מארם נחור רבי נחמיה אמר "לֶךְ לְךָ" שתי פעמים אחד מארם נהרים ומארם נחור ואחד שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים קי, ג): "עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ" עמך הייתי בעת שנדבת לשמי לירד לכבשן האש "בְּיוֹם חֵילֶךָ" בעת שכנסת אתה לי כל החיילות והאוכלסים "בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ" מהדרו של עולם הקדשתיך "מרחם משחר" מרחמו של עולם שחרתיך לי "לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ" לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר שיש בידי עון שהייתי עובד עבודת כוכבים כל השנים הללו א"ל הקדוש ברוך הוא "לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ" מה טל זה פורח אף עונותיך פורחים מה הטל הזה סימן ברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם.

הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים נה, ז): "וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה" למה כיונה ר' עזריה בשם רבי יודן אמר לפי שכל העופות בשעה שהם יגעים הן נחין על גבי סלע או על גבי אילן אבל היונה הזו בשעה שהיא פורחת ויגיעה קופצת באחד מאגפיה ופורחת באחד מאגפיה (ח): "הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד" נדנוד טלטול אחר טלטול "אלין במדבר סלה" מוטב ללון במדברות של א"י ולא ללון בפלטריות של ח"ל וא"ת שלא גהץ אברהם ושמח על דיבור המקום ולמה לא יצא שעדיין לא הורשה אבל משהורשה (בראשית יב, ד): "וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט".

אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת אמר לו הקב"ה (שם, ז) "לזרעך אתן את הארץ הזאת":

ט. [ עריכה ]
אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב "לֶךְ לְךָ" ואין אנו יודעים אי זו חביבה אם השנייה אם הראשונה ממה דכתיב (בראשית כב, ב): "אל ארץ המוריה" הוי השנייה חביבה מן הראשונה.
אמר רבי יוחנן "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" מארפכי שלך "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" זו שכונתך "וּמִבֵּית אָבִיךָ" זו בית אביך "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ולמה לא גלה לו כדי לחבבה בעיניו וליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה הוא דעתיה דרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן (שם) א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אמר לו "אשר אהבת" א"ל ואית תחומין במעיא א"ל "את יצחק" ולמה לא גלה לו כדי לחבבו בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור דאמר רב הונא משם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי משהה הקדוש ברוך הוא ומתלא עיניהם של צדיקים ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר כך "אל הארץ אשר אראך" "על אחד ההרים אשר אומר אליך" (יונה ג, ב): "וקרא אליה את הקריאה אשר אני דובר אליך" (יחזקאל ג, כב): "קום צא אל הבקעה ושם אדבר אֹתְךָ":

י. [ עריכה ]
רבי ברכיה בשם רבי נחמיה אמר למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו עמד המלך והעמיד פמליא שלו שם ועשה צבורים והביא מכברות וכבר את הראשונה ולא מצא השני ולא מצא ובשלישי מצאה אמרו מצא המלך מרגליות שלו כך אמר הקב"ה מה צורך היה לי לייחס שם ארפכשד שלח עבר פלג רעו שרוג נחור תרח אלא בשבילך (נחמיה ט, ח): "ומצאת את לבבו נאמן לפניך" כך אמר הקדוש ברוך הוא לדוד מה צורך היה לי ליחס פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד לא בשבילך (תהלים פט, כא): "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו":

יא. [ עריכה ]
"ואעשך לגוי גדול" אמר לו ומנֹח לא העמדת שבעים אומות אמר לו אותה אומה שכתוב בה (דברים ד, ז): "כי מי גוי גדול".

אני מעמיד ממך אמר רבי ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא "ואעשך" משאני עושה אותך בריה חדשה את פרה ורבה.
רבי לוי בר חויית ורבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמרו שלשה גדולות וארבע ברכות כתיב כאן בישרו שהן שלש אבות וארבע אמהות אמר רבי חייא לפי שהדרך מגרמת לשלשה דברים:

ממעטת פריה ורביה
וממעטת את היציאה
וממעטת את השם

ממעטת פריה ורביה - "ואעשך לגוי גדול"

ממעטת את היציאה - "ואברכך"

ממעטת את השם - "ואגדלה שמך"

ולפום דאמרין אינשי מבית לבית חלוק מאתר לאתר נפש ברם את לא נפש את חסר ולא ממון.

רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר שיצא מוניטין שלו בעולם.
ארבעה הם שיצא להם מוניטין בעולם:

אברהם - "ואעשך לגוי גדול" יצא לו מוניטין ומהו מוניטין שלו זקן וזקנה מיכן בחור ובתולה מיכן.
יהושע - (יהושע ו, כז): "וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ" יצא לו מוניטין בעולם מהו שור מיכן וראם מיכן ע"ש (דברים לג, יז): "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו".
דוד - (דה"א כה, יז): "ויצא שם דוד בכל הארצות" יצא לו מוניטין בעולם ומה היה מוניטין שלו מקל ותרמיל מיכן ומגדל מיכן ע"ש (שיר ד, ד): "כמגדל דויד צוארך"
מרדכי - (אסתר ט, ד): "כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות" יצא לו מוניטין ומה מוניטין שלו שק ואפר מיכן ועטרת זהב מיכן.

א"ר יודן קובע אני לך ברכה בשמונה עשרה אבל אין את יודע אם שלי קודמת אם שלך קודמת א"ר אחויה בשם רבי זעירא שלך קודמת לשלי בשעה שהוא אומר מגן אברהם אח"כ מחיה המתים.
רבי אבהו אמר הבט נא שמים אין כתיב כאן אלא השמימה אמר הקב"ה בה"א בראתי את העולם הריני מוסיף ה"א על שמך ואת פרה ורבה.
ואמר רבי יודן והיו אותותיך מנין "אברככה" מאתים וארבעים ושמונה.

אמר ר' לוי לא שם אדם פרה מאברהם עד שנתברך ולא שמה לו עד שנתברך מאברהם כיצד אברהם היה מתפלל על עקרות והם נפקדות ועל החולים והם מרויחים.
רב הונא אמר לא סוף דבר אברהם הולך אצל החולה אלא החולה רואה אותו ומרויח.
א"ר חנינא אפילו ספינות שהיו מפרשות בים הגדול היו ניצולות בזכותו של אברהם ולא של יין נסך היו אתמהא אלא חלא מזיל חמרא בכ"מ שיין עובדי כוכבים מצוי יין של ישראל נמכר בזול.
א"ר יצחק אף לאיוב עשה כן שנאמר (איוב א, י): "מעשה ידיו ברכת" לא נטל אדם פרוטה מאיוב ונצטרך ליטול ממנו פעם שנייה.

"וֶהְיֵה בְּרָכָה" קרי ביה בְּרֵכָה מה בריכה זו מטהרת את הטמאים אף את מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם שבשמים.

א"ר ברכיה כבר כתוב "ואברככה" מה תלמוד לומר "והיה ברכה" אלא א"ל עד כאן הייתי זקוק לברך את עולמי מיכן ואילך הרי הברכות מסורות לך למאן דחזי לך למברכא בריך:

יב. [ עריכה ]
"וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ" א"ר ירמיה החמיר הקדוש ברוך הוא בכבודו של צדיק יותר מכבודו בכבודו כתיב (ש"א ב, ל): "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו" ע"י אחרים ובכבודו של צדיק כתיב "ואברכה מברכיך ומקללך אאר" אֲנָא.

תניא אלו ברכות שאדם שוחה בהם, באבות - תחלה וסוף. מודים - תחלה וסוף. והשוחה על כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא לשוח.
רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי אמר כהן גדול תחלת כל ברכה שוחה.
והמלך בתחלת כל ברכה וסוף כל ברכה שוחה.
רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר המלך משהיה כורע לא היה נזקף עד שהיה גומר כל תפלתו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (מ"א ח, נד): "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו וכפיו פרושות השמים".
ואיזו כריעה ואיזו בריכה רבי חייא רבה הראה כריעה לפני רבי ונפסח ונתרפא ובר סיסי הראה בריכה לפני רבי ונפסח ולא נתרפא.

"וְנִבְרְכוּ בְּךָ" הגשמים בזכותך הטללים בזכותך.
הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (אסתר ב, כב): "ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה וגו'" זה מהול וזה ערל וחס עליו אתמהא ר"י ור"נ ר"י אומר (תהלים קיט, ק): "מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי" אמר יעקב בירך את פרעה שנאמר (בראשית מז, ז): "ויברך יעקב את פרעה" יוסף גילה לו, דניאל גילה לנבוכדנצר, אף אני כן "ויגד לאסתר המלכה".

ור' נחמיה אמר אמר הקב"ה לאברהם אבינו "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" אין תימר דלהוי עתירין הרי עתירין אנון מינן אלא לשאלה כשהן נכנסין לצרה הם נשאלים לנו ואנו מגלין להם:

יג. [ עריכה ]
"וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וגו'" ולוט טפל לו.
"ואברם בן שבעים וחמש שנים" הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (אסתר ב, ז): "ויהי אומן את הדסה היא אסתר" רב אמר בת מ' היתה ושמואל אמר בת שמונים שנה רבנן אמרי בת שבעים וחמשה רבי ברכיה בשם רבנן דתמן אמר אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אתה יצאת מבית אביך בן שבעים וחמשה שנים חייך אף גואל שאני מעמיד ממך יהיה בן שבעים וחמשה שנים כמנין הדסה:

יד. [ עריכה ]
"ואת הנפש אשר עשו בחרן" אמר רבי אלעזר בן זימרא אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה ואת אמר ואת הנפש אשר עשו אלא אלו הגרים שגיירו ואם כן שגיירו למה אמר עשו אלא ללמדך שכל מי שהוא מקרב את העובד כוכבים ומגיירו כאלו בראו ויאמר אשר עשה למה נאמר אשר עשו אמר רב הונא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים:

טו. [ עריכה ]
"ויעבר אברם בארץ וגו' [והכנעני אז בארץ]" עד עכשיו נתבקש להם זכות בארץ.

"וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך וגו' [ויבן שם מזבח]" לא בנה מזבח אלא על בשורת א"י.
"ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל" לשעבר היתה נקראת בית אל ועכשיו היא נקראת בית און אר"א לא זכה להקראות בית העמד הרי היא נקראת בית העמל תמן קריין לפועלא טבא עמידא ולהרהון של מימי רגלים עמילה.

"וַיֵּט אָהֳלֹה" אָהֳלָהּ כתיב מלמד שנטע אהל שרה תחלה ואחר כך נטע אהלו:

טז. [ עריכה ]
"ויבן שם מזבח לה'" אמר רבי אלעזר ג' מזבחות בנה אחד לבשורת א"י וא' לקנינה וא' שלא יפלו בניו הה"ד (יהושע ז, ו): "ויקרע יהושע שמלותיו ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה' עד הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם" אר"א בן שמוע התחילו מזכירים זכותו של אברהם אבינו שנאמר (בראשית יט, כז): "ואנכי עפר ואפר" כלום בנה אברהם מזבח בעי אלא שלא יפלו בניו בעי.

"ויקרא בשם ה'" מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ויקרא" התחיל מגייר גרים ולהכניסם תחת כנפי השכינה.

"ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה" מחקה והולך ומכוין כנגד ביהמ"ק.

<< · בראשית רבה · לט · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.

מדרש לך לך