◥

►

◄

ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וְ/ד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲו‍ֹ֥ן הָ/אֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה

מקראות גדולות בראשית

תרגום

אונקלוס:	וְדָרָא רְבִיעָאָה יְתוּבוּן הָלְכָא אֲרֵי לָא שְׁלִים חוֹבָא דֶּאֱמוֹרָאָה עַד כְּעַן׃
ירושלמי (יונתן):	וְדָרָא רְבִיעָאָה דִבְנָךְ יְתוּבוּן הָכָא לְמֵירְתָא אֲרוּם לָא שְׁלִים חוֹבָא דְאֱמוֹרָאֵי (עַד) כְּדוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ודור רביעי" - לאחר שיגלו למצרים יהיו שם ג' דורות והרביעי ישובו לארץ הזאת לפי שבארץ כנען הי' מדבר עמו וכרת ברית זה כדכתיב לתת לך את הארץ הזאת לרשתה וכן הי' יעקב ירד למצרים צא וחשוב דורותיו יהודה ופרץ וחצרון וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה

"כי לא שלם עון האמורי" - להיות משתלח מארצו עד אותו זמן שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה שנאמר (ישעיהו כז) בסאסאה בשלחה תריבנה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ודור רביעי — רובי המפרשים השתבשו בפירוש דור. והנה אמרו הקדמונים: "עשרה דורות" (משנה אבות ה ב), ונמצא "לאלף דור" (דברים ז ט), ובאיוב "ארבעה דורות" (איוב מב טז). והנכון בעיני, כי פירוש דור כמו "יושב", "מדור באהלי רשע" (תהלים פד יא). ומידתו, הקץ שידור אדם בחלדו, ויש ארוך ויש קצר. ודור רביעי, אחר היות זרעו גר. והטעם על מצרים, וכן כתוב: "כי גר היית בארצו" (דברים כג ח), וכן היה קהת גר, ועמרם ומשה, גם אהרן. ובניהם שבו אל ארץ כנען.

עון האמורי — מפורש בפסוק "גדול עוני מנשוא" (בראשית ד יג). והזכיר האמורי בעבור תקפו. והנה משה הרג המלכים הגדולים, והם מלכי האמורי. וחמשת מלכי האמורי נתחברו על יהושע, ויש ראיות אחרות. וכן אמר הנביא: "אשר כגבה ארזים גבהו" (עמוס ב ט). והמפרש האמורי מגזרת אומר, לא אמר כלום:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ודור רביעי ישובו הנה" - לאחר שיגלו למצרים יהיו שלשה דורות וכן היה יעקב גולה צא וחשוב דורותיו יהודה פרץ חצרון וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה לשון רש"י ואיננו נכון כלל והנכון בעיני כי "דור רביעי" לאמורי המשלים עונו כי מיום הגזירה האריך לו כי הוא פוקד עון על שלשים ועל רבעים כי אם ישובו לא יחרימם אבל יהיו למס עובד או יפנו להם

"עון האמורי" - הזכיר התקיף שבהם אשר כגבה ארזים גבהו ולא יוכלו לו עד שתתמלא סאתו ועונותיו ילכדונו ועוד כי הוא הנלכד להם אשר הורישו בתחלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

(טז) "ודור רביעי ישובו הנה", פרש"י לאחר שיגלו ממצרים יהיו שלשה דורות, יהודה פרץ חצרון כלב בן חצרון מבאי הארץ, וזה לשטתו שכלב בן חצרון הוא כלב בן יפונה, ואני בררתי בפי' ד"ה שמ"ש (דה"א ב' י"ח) וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה הוא כלב בן חצרון, וכלב שנכנס לארץ הוא בן יפונה בן קנז, ואבותיו של קנז לא נתבארו והיה דור החמישי או הששי, וגם אם היה כלב זה בן חצרון, בארתי (שם פסוק מ"ב בראיות) שהיה בן בנו של חצרון עיי"ש, ולדעתי אחר שאמר שישובו הנה מדבר מאותם שיצאו מן הארץ, שהשב הוא מי שיצא, ומהם נחשב הדורות, ובמ"ש ישובו הנה יל"פ על היוצאים ממצרים שאף שלא נכנסו לארץ הלא שבו ע"מ ללכת שם כמו הנה שבה יבמתך (רות א), או שיכוין על גמר השיבה שהוא על באי הארץ, והרבה מן היוצאים היו דור רביעי ויותר, וכן הרבה מן הנכנסים, למשל משה ואהרן בן עמרם בן קהת דור שלישי ובניהם דור רביעי. יאיר בן שגוב בן חצרון נכנס לארץ והיה דור שלישי כמ"ש בדה"א ב' כ"א, יהושע בן נון בן אלישמע בן עמיהוד בן לעדן (אף שנפרש לעדן בנו של בריעה שהוא עירן) בן בריעה בן שותלח ותפרש מ"ש שותלח בנו של ברד (עיין היטב דה"א ז' ט) בן ברד בן שותלח בן אפרים, היה הדור העשירי, ויצא ממצרים ונכנס לארץ, וכן רבים, וא"כ נעלם מאתנו חשבון הדורות, וי"ל שכל חמשים שנה נחשב לדור חדש וזה היה בצאתם ממצרים, או שכל ששים שנה נחשב דור, שכן במ"ש אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה מתו בני ששים, ויל"פ שר"ל בעת שיהי' לאמורי דור רביעי אז ישובו, כי פוקד עון אבות עד רבעים. וכשיתמידו ד' דורות ברעת אבותיהם תתמלא סאתם, כי עד הנה לא שלם עון האמורי, שא"א לכלותם עד שתתמלא סאת עונותיהם בשלמות, ועי' מ"ש בזה בריש פ' בשלח:

ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כי לא שלם עוון האמורי עד הנה

(בראשית טו טז): "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה, כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה"

הקבלות

מהו עוון האמורי? מדוע הוא לא שלם, ומתי הוא כן שלם?

העוון היחיד שנזכר בפרשה הוא עוון אנשי סדום, (בראשית יג יג): "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לה' מְאֹד". עוונם של אנשי סדום ידוע - הם שנאו אורחים. הם חשבו שהארץ שהם גרים בה שייכת רק להם, וכל מי שנכנס אליה בלי רשות חייב מיתה או התעללות. לכן, כששמעו שלוט הכניס אורחים, (בראשית יט ה): "וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ: אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה? הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם"( פירוט ). האורחים הללו היו, כידוע, שליחים של ה', שנועדו לברר אם אכן " שלם עוון סדום ", (בראשית יח כא): "אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה"( פירוט ). ואכן, התנהגותם של אנשי סדום הוכיחה, שעוון סדום כבר שלם, ולכן מייד נגזר דינם להשמדה.

אולם, שאר הכנענים יושבי הארץ היו יותר ידידותיים. כך למשל, אברם העברי, (בראשית יד יג): "שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם"( פירוט ). אותם מלאכים שהגיעו ללוט, עברו לפני כן אצל אברהם באלוני ממרא, (בראשית יח א): "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיֵּרָא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה". אברהם אירח אותם, בדיוק כמו לוט (לוט הרי למד ממנו את דרכי הכנסת האורחים), אולם, שכניו האמורים לא התנהגו באותו אופן כמו הסדומים, ולא התנגדו למידת הכנסת האורחים שלו. ומכאן, ש" לא שלם עוון האמורי עד הנה ".

ומתי שלם עוון האמורי?

במדבר כא כא: " "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר:" "אעברה בארצך, לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר, בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך. ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו, ויאסף סיחן את כל עמו, ויצא לקראת ישראל המדברה, ויבא יהצה, וילחם בישראל" ": כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם ביקשו לעבור דרך ארץ האמורי אשר בעבר הירדן המזרחי, קצת ממזרח לסדום. אולם האמורים כבר התקלקלו ולמדו את דרכיהם של אנשי סדום, הם התנגדו לכל מעבר של אורחים דרך נחלתם, ולכן נגזר דינם.

דקויות

ודור רביעי... כי לא שלם

1. יש שפירשו, שהדור הרביעי הוא דור רביעי לבני ישראל שירדו למצרימה, "לאחר שיגלו למצרים יהיו שם ג' דורות, והרביעי ישובו לארץ הזאת... וכן היה: יעקב ירד למצרים, צא וחשוב דורותיו יהודה ופרץ וחצרון, וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה... כי לא שלם עון האמורי להיות משתלח מארצו עד אותו זמן, שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה, שנאמר (ישעיהו כז) בסאסאה בשלחה תריבנה" ( רש"י ) ; "פעמים שהקב"ה מבטיח לאב לעשות טובה לזרעו לדור שלישי או לדור רביעי, והאב זכה לאותו הדור שתבוא להם אותה הטובה... לפי שקהת מיורדי מצרים, ומשה מיוצאי מצרים, ובני משה נכנסו לארץ שירד ממנה קהת, והם דור רביעי. לפי שמה שאמר הש"י ודור רביעי ישובו הנה הוא מתחיל משעה שנסעו מן הארץ. ר"ל ירידתם למצרים. כמו שנאמר ישובו הנה, כאלו אמר משעה שיצאו מן הארץ הזאת עד ד' דורות ישובו אליה" (ברטנורא עם עיקר תוספות יום טוב, משנה עדיות ב ט ) .

- אולם, לפי פירוש זה, אין זה ברור מדוע דווקא דור רביעי? מה הקשר בין מספר הדורות של יורדי מצרים, לבין עוון האמורי?

2. נראה יותר, שהדור הרביעי הוא דור רביעי לאמורי יושבי הארץ, וזאת ע"פ העיקרון, (שמות לד ו): "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת; נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה; פֹּקֵד עון אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים": ה' רחום וחנון, וכאשר עם כלשהו חוטא לו, גם כשהעם הזה עובר את 'המכסה המותרת' של חטאים, ה' לא משמיד אותו מייד אלא נותן לו 'ארכה' של 4 דורות לחזור בתשובה, ורק אז משמיד אותו. ה' אמר לאברם שעוונם של האמורים לא היה שלם עד לרגע זה - רק עכשיו הם השלימו את המכסה המותרת של עוונות. ולכן ה' מתחיל לספור להם 4 דורות רק מעכשיו, ולכן בניו של אברם יוכלו לחזור לכאן רק אחרי 4 דורות של אמורים (ע"פ רמב"ן ) .

3. ואפשר גם לפרש ע"פ (בראשית יד יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן"( פירוט ): מלכיצדק, המלך של העיר שלם, היה מלך צדיק וטוב. נאמר על יהוא, (מלכים ב י ל): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא: יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב, בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל". מכאן, השכר שנותן ה' למלך צדיק הוא שבניו ימלכו אחריו עוד 4 דורות. ולכן אמר ה' לאברם: ודור רביעי ישובו הנה - בניך יוכלו לשוב לכאן רק בעוד 4 דורות, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה - כי עוון האמורי לא הגיע עדיין אל העיר שלם - יש בעיר הזאת מלך צדיק שראוי למלוך עוד 4 דורות.