קטגוריה:בראשית יד ו
ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אֶת־הַ/חֹרִ֖י בְּ/הַרְרָ֣/ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַ/מִּדְבָּֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְיָת חוֹרָאֵי דִּבְטוּרָא דְּשֵׂעִיר עַד מֵישַׁר פָּארָן דִּסְמִיךְ עַל מַדְבְּרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת חוֹרָאֵי דִבְטַוְורַיָא רָמַיָא דִגְבָלָא עַד מֵישַׁר פָּארָן דִסְמִיךְ לִצְטַר מַדְבְּרָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְיַת חוֹרָוָאֵי אִילֵין דְשַׁרְיָין בְּטוּרָא דְגַבְלָא עַד מֵישַׁר חֲזוֹזָא דִסְמִיךְ עַל מַדְבְּרָא: |
רש"י (כל הפרק)
"בהררם" - בהר שלהם
"איל פארן" - כתרגומו מישור ואומר אני שאין איל לשון מישור אלא מישור של פארן איל שמו ושל ממרא אלוני שמו ושל ירדן ככר שמו ושל שטים אבל שמו אבל השטים וכן בעל גד בעל שמו וכולם מתורגמין מישור וכל אחד שמו עליו
"על המדבר" - אצל המדבר כמו (במדבר ב) ועליו מטה מנשהאבן עזרא (כל הפרק)
בהררם — מהבניין הדגוש, כמו "בדברם" (שמות ז ז). ופירושו, בעלותם אל הר שעיר:
- [הערה: כלומר שהוא פועל מבניין פיעל, ואיננו רוצה לומר "מההר שלהם" (כפי שפירש רש"י). ויקיעורך.]
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ו) "ואת החורי." שאח"כ היה שם ארץ אדום כנודע, "עד איל פארן" שישב שם ישמעאל שהיה קרוב לגבול מצרים, ואגב מלמדנו כי אז כבר נכבשו הארצות לפני בני אדום ובני לוט, שהיה בהשגחת ה', כמ"ש כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר (שם ב ו) וכן שם (י יא, ושם כא כב) שה' השמיד הענקים ע"י ארבעה מלכים אלה, כדי שיוכלו בני עשו ובני לוט להתישב שם:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר
כמתואר בפסוק שלנו, בימי אברהם הר שעיר היה מיושב ע"י בני העם החורי.
שני דורות מאוחר יותר הגיע לשם עֵשָו, "ויֵַּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הואּ אֱדוֹם" (בראשית לו ח). זהו גם המקום אליו שולח יעקב את מלאכיו לבשר לעשו שהוא חזר לכנען: "ויִַּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (בראשית לב ד).
במשך הזמן עשו ובניו השמידו את שרידי החורי, "ובְּשֵׂעִיר יָשְׁבו הַּחֹרִים לְפָנִים ובְּנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוםּ ויַַּשְׁמִידוםּ מִפְּנֵיהֶם ויֵַּשְׁבו תַּּחְתָּם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר נָתַן ה' לָהֶם" (דברים ב יב), כך שבסופו של דבר הר שעיר הפך להיות נחלתם הבלעדית של בני עשו – היינו, ארץ אדוֹם.
יהושע אומר לבני ישראל בשם משה, שדיבר בשם ה': "וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר, לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ" (יהושע כד ד). עם זאת, ניתן לראות שהענקת הר שעיר לעשו וצאצאיו הופיעה לראשונה בפסוק הזה. במהלך מלחמתו של כדרלעמר המתוארת בפסוק זה, הוא פגע קשה בעם החורי והחליש את כוחו, וכך אפשר לעשו להתיישב במקום ולהשמיד את השורדים.
באותה מלחמה גם פונו שאר האזורים שבעבר הירדן המזרחי, כדי שמואב ועמון – בני לוט – ירשו אותם.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יד ו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.