קטגוריה:בראשית יד ה
ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/בְ/אַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְ/הַ/מְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔/וֹ וַ/יַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּ/עַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְ/אֶת־הַ/זּוּזִ֖ים בְּ/הָ֑ם וְ/אֵת֙ הָֽ/אֵימִ֔ים בְּ/שָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְאַרְבַּע עַסְרֵי שְׁנִין אֲתָא כְדָרְלָעֹמֶר וּמַלְכַיָּא דְּעִמֵּיהּ וּמְחוֹ יָת גִּבָּרַיָּא דִּבְעַשְׁתְּרָת קַרְנַיִם וְיָת תַּקִּיפַיָּא דִּבְהָמְתָא וְיָת אֵימְתָנֵי דִּבְשָׁוֵה קִרְיָתָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבִירְבֵּיסְרֵי שְׁנִין אָתָא כְדָרְלָעוֹמֶר וּמַלְכַיָא דְעִימֵיהּ וּמְחוֹ יַת גִבָּרַיָא דִבְעַשְׁתְּרוֹת קַרְנָיִם וְיַת תַּקִיפַיָא דִבְהֶמְתָּא וְיַת אֵימְתָנֵי דִבְשָׁוֵהּ קִרְיָתָיִם: |
| ירושלמי (קטעים): | וּקְטוּלוּ יַת זִיבָּרַיָא דִבְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם וְיַת זַוְיָתָנַיָא דִי בְּהוֹן וְיַת אֵמְתָנַיָא אִילֵין דְשַׁרְיָין דִבְנוּהָ קַרְתָּא: |
רש"י
"ובארבע עשרה שנה" - למרדן בא כדרלעומר לפי שהוא הי' בעל המעשה נכנס בעובי הקורה
"והמלכים" - אלה שלשה מלכים
"הזוזים" - הם זמזומים
מפרשי רש"י
[ט] הם זמזמים וכו'. שהכתוב מוכח שלא נכתב אלו האומות רק להגיד שגבורים היו אלו המלכים, שהרי נצחו אלו הגבורים, ואפילו הכי נצחם אברהם (רש"י פסוק ט), דאם לא כן מאי בא להגיד לך במה שכבר עשו מלחמה, ואם כן קשיא מהיכא ידעינן שאלו הזוזים היו גבורים - שהכתוב בא לספר גבורות מלחמות המלכים הד' שנצחו אותם, ולפיכך צריך לומר שהם זמזמים שהכתוב אומר בפרשת דברים (דברים ב, כ) שהיו ענקים, ומגיד לך הכתוב שנצחו אותם המלכים הארבע:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהַמְּלָכִים... – אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה מְלָכִים.
זוּזִים – הֵם זַמְזֻמִּים (דברים יב,כ).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רפאים — שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים, שהם מתים.
האימים — שיש מהם אימה:רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"והמלכים אשר אתו" אשר היו אתו בפשרת עמק השדים ובתוכם אמרפל:
"ויכו את רפאים ואת הזוזים ואת האימים."שהיו כלם עבדים לה' מלכים ונלחמו בעדם ובזה הודיע שהיו הה' מלכים גדולים והודיע גבורת הד' מלכים שנצחום ומזה נודע גודל גבורת אברהם ותחבולות מלחמתו וחסדיו עם אחיו שמסר עצמו להתגבר עליהם ולהושיע מחרב מפיהם את בן אחיו ואת רכושו ומשיניהם השליך טרף יותר ממה שבקש בחמלת ה' עליו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ה) "ובארבע", ובשנת הארבע עשרה בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו, כי היו מקושרים שיעזור כ"א לחברו נגד המורדים, "ויכו את רפאים" באשר בצד הדרומי לארץ כנען קרוב לסדום ישבו עמים רבים גבורים, על הארץ שאח"כ ישב שם עוג מלך הבשן ובצדו עמון ובצדו מואב ובצדו שעיר, כמו שתראה שישראל בהליכתן ממערב למזרח על מצר הדרומי לא"י עברו ארץ אדום ומואב ועמון עד עוג, והתיראו המלכים פן יתחברו כולם לעזר למלכי ערי הככר, לכן הכו את כ"א בפ"ע, ועשתרות קרנים הוא היה אח"כ ארץ עוג אשר הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים, ר"ל מן המוכים בימי אמרפל, "ואת הזוזים" שם היו אח"כ ארץ בני עמון כמ"ש (דברים ב) רפאים ישבו בה והעמונים יקראו להם זמזומים, "ואת האימים בשוה קריתים" שם היה אח"כ ארץ מואב, שקריתים נחשב בין ערי מואב וכמ"ש (שם י) האמים לפנים ישבו בה:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד ה.
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר
בשנה ה-13, כְדָרְלָעֹמֶר לא קיבל את המס שלו ממלכי ערי הככר. אז הוא המתין כשנה כדי לראות אם מדובר רק באיחור.
כאשר הגיע היבול של השנה ה-14, הוא לא המתין יותר כדי לראות את תגובתם של המלכים, אלא צירף אליו שלושה מלכים והקים צבא גדול כדי להעניש את הערים.
כְדָרְלָעֹמֶר הגיע עם צבאו לכנען, הכה בעומדים כנגדו, ולקח את "כָּל רְכֻשׁ סְדֹם ועֲַמֹרָה, וְאֶת כָּל אָכְלָם, ויֵַּלֵכו" (בראשית יד יא).
- כלומר, הוא לקח את המס המגיע לו: את האנשים כעבדים ואת רכושם לעצמו.
- הוא לא השאיר שליט מטעמו בערים. הוא לא שרף את הערים. הוא לא רדף אחרי התושבים שנמלטו.
אולי כְדָרְלָעֹמֶר התכוון לבוא לביקור מדי שנה, כשם שקרה מאוחר יותר בתקופת השופטים, ככתוב: "וְהָיָה, אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן ועֲַמָלֵק ובְּנֵי קֶדֶם, וְעָלו עָּלָיו" (שופטים ו ג) (בני קדם הם אנשי הצפון). אך לאחר שהוא סבל מפלה מידי אברם, הוא החליט לא לחזור לכנען כדי להכות באברם ולשדוד את הערים שחזרו לגדולתן.
וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם
לפי רשימת שמות המקומות: בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, בְּחַצְצֹן תָּמָר,[1] וככר הירדן, נראה שההתקפה נערכה בעבר הירדן המזרחי ובעמק הירדן ולא בכנען עצמה. כדרלעמר ניקה את עבר הירדן המזרחית מתושבים, וכך התפנה מקום למואב, אמון ועשו להקים עמים באזור.
הערות שוליים
- ^ "בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי" (דברי הימים ב כ ב)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יד ה"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.