קטגוריה:בראשית יג י
וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כׇּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהֹוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהֹוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗י/ו וַ/יַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַ/יַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖/הּ מַשְׁקֶ֑ה לִ/פְנֵ֣י׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְ/אֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּ/גַן־יְהוָה֙ כְּ/אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲ/כָ֖ה צֹֽעַר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּזְקַף לוֹט יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת כָּל מֵישַׁר יַרְדְּנָא אֲרֵי כֻּלֵּיהּ בֵּית שִׁקְיָא קֳדָם חַבָּלוּת יְיָ יָת סְדוֹם וְיָת עֲמֹרָה כְּגִנְּתָא דַּייָ כְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מָטֵי צֹעַר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּזְקַף לוֹט יַת עֵינוֹי לִזְנוֹי וַחֲמָא יַת כָּל מֵישַׁר יַרְדְנָא אֲרוּם כּוּלָה בֵּית שַׁקְיָיא קֳדָם עַד לָא חַבֵּל יְיָ בְּרוּגְזֵיהּ יַת סְדוֹם וְיַת עֲמוֹרָה הֲוַת אַרְעָא הַהִיא מְשַׁבְּחָא בְּאִילָנַיָא כְּגִינוּנִיתָא דַיְיָ וּכְעִילָתָא כְאַרְעָא דְמִצְרַיִם מַעֲלָךְ לְצוֹעַר: |
רש"י (כל הפרק)
"כי כלה משקה" - ארץ נחלי מים לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה היה אותו מישור
"כגן ה'" - לאילנות
"כארץ מצרים" - לזרעים (ב"ר)
"באכה צער" - עד צער ומ"א דורשה לגנאי על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם במס' הוריותאבן עזרא (כל הפרק)
ככר הירדן — מקום צמחים. והכ"ף כפול, או נעדר מ"כר נרחב" (ישעיהו ל כג), וכן "בת עין" (תהלים יז ח) מן "בבת עינו" (זכריה ב יב):
משקה — זכר אחר נקבה, וכן: "תאכלהו אש לא נפח" (איוב כ כו):
לפני שחת ה' — קודם שישחית. והוא שם הפועל מהבניין הכבד הדגוש:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(י) "וירא את כל ככר הירדן", הנה הירדן נופל בצד צפונו אל ים המלח, וים המלח הוא ימה של סדום, ולא היה שם בתחלה, רק אחר שנהפכו ערי הככר פתחה הארץ את פיה ויהי שם עמק גדול, אשר נפלו לתוכה מי הירדן, והמים נעשו מלוחים מסבת התהום שמלא מלח ואין ראוי לחיות שום בריה, ובתחלה שלא היה להירדן ים לפול אל תוכו, עת עלה על גדותיו שטף על כל הככר, כמו הנילוס בעת ימלא מים ישקה את כל ארץ מצרים, ואחר מהפכת סדום שנעשה העמק והים הזה בעת שמתמלא הירדן מימיו נשפכים אל הים הזה, והגם שנשפכים לשם מים רבים אינו מתמלא לעולם, כי המים נבלעים בתהומות כמ"ש חוקרי הארץ, אמנם לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה היה הירדן עובר את גדותיו כנהר נילוס ומשקה את כל הככר שהולך יותר משלשים פרסאות, ושם ככר מיוחד בכ"מ רק לככר הירדן (ולא נמצא רק בנחמיה (יב כח) מן הככר סביבות ירושלים] ואמר כגן ה' כארץ מצרים, כי גם בגן עדן כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ופי' חז"ל במדרש כגן ה' לאילנות וכארץ מצרים לזרעים, כי בג"ע הצמיח ה' כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ובמצרים כתיב לא כא"מ היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק, כי האילנות דלים וקטנים במצרים כנודע וככר הירדן היה בו בין אילנות טובים בין זרעים, ולא היה צריך למי גשמים וככר זה נמשך עד צוער. ולכן,
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
וישא לוט את עיניו. כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות' סוף שמאכילין אותו מבשרו. אמר ר' יוחנן: כל הפסוק הזה לשום עבירה נאמר. וישא לוט, "ותשא אשת אדוניו". את עיניו, "כי היא ישרה בעיני". וירא, "וירא אותה שכם בן חמור". את כל ככר הירדן, "כי בעד אשה זונה עד ככר לחם". כי כלה משקה, "אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי וגו' שמני ושקויי". דבר אחר: כי כלה משקה, כמה דאת אמר: "והשקה את האשה". לפני שחת ה', כמה דאת אמר: "והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה". כגן ה' כארץ מצרים, כגן ה', לאילנות; כארץ מצרים, לזרעים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יג י.
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן
לוט לא ענה לאברם. ולא הסתכל עליו. הוא פנה והלך - לא ברור אם הוא כעס, אבל הכתוב לא מציין שלוט דיבר עם אברם וזרעו עד מותו. לוט לא דיבר כאשר אברם העניק לו את רכושו ולא לקח ממנו "מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל" (ביאור:בראשית יד כג), לא הודה לאברם, לא ברך את אברהם להולדת בניו: ישמעאל ויצחק, ולא בקש עזרה כשברח מסדום להר. אברם היה מודע לטינה הזאת ולא ניסה לדבר עם לוט לאחר שהציל אותם מכדרלעומר, וגם לא הזכיר את שמו כאשר הוא התמקח עם אלוהים על הצדיקים בסדום. אברהם ראה את חורבנה של סדום, אבל לא בדק האם אלוהים הציל את לוט, וגם לא בא להולדת בניו של לוט: מואב ועמון.
לוט חשב מה לעשות ולאיפה ללכת. הוא הפנה את מבטו לככר הירדן, אשר בעבר הירדן המזרחית, ראה את המקום כגן אלוהים, למרות רשעתם.
סביר שאלוהים הבטיח ללוט שגם הוא יהיה לגוי גדול, במידה והוא לא יתווכח ויעזוב את כל כנען לאברם, ויצא לככר הירדן הרשעה. אלוהים כבר ידע שהוא יביא את כדרלעומר אשר יהרוג את יושבי עבר הירדן המזרחית, ויפנה מקום ליורשיו של לוט, להקים שם את הממלכות מואב ועמון - כפי שאלוהים הודיע למשה: "כִּי לִבְנֵי לוֹט, נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (דברים ב ט), "כִּי לִבְנֵי לוֹט, נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה" (דברים ב יט).
כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה... כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם
משקה - מלשון השקיה. גם בבקעת הירדן וגם במצרים הגשמים מועטים, והחקלאות תלויה בהשקיה ע"י שאיבת מים מהנהר הסמוך. וכן נאמר בפירוש על ארץ מצרים (דברים יא י): "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם, אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק".
ומדוע זה חשוב? כי כאשר החקלאות תלויה כולה בעבודת האדם, מתפתחת הגישה שהעיבוד מקנה לאדם בעלות מוחלטת על הקרקע. ממילא מתפתחת שנאה כלפי נוודים ה"פולשים" לקרקע. ולכן במצרים תיעבו רועי-צאן, (בראשית מו לד): "וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן". ולכן בסדום שנאו אורחים והתעללו בהם, (ספרי על דברים יא טז): "אמרו אנשי סדום הרי מזון אצלינו, נעמוד ונשכח תורת רגל מבינינו".
כְּגַן יְהוָה
(אילן סנדובסקי)
ככר הירדן היתה כגן פורח, "כְּגַן יְהוָה": שפע מים מתוקים, שמש, ואדמה פורייה – קשה לא לקרוא לזה גן-עדן.
האם הגן הוא שארית של גן העדן שאלוהים ברא? האם אלוהים שגה כאשר בחר להותיר את הגן הזה עומד על תלו? ומה בעצם רצה אלוהים ללמדנו בעניין הגן הזה?
קשה להבין מדוע אברהם בחר לגור "בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (ביאור:בראשית יח א) לפני הפירוד, אם בקרבת מקום היה אזור כזה יפה ופורה, אולם סביר להניח שאברהם לא היה בוחר לגור באזור שנמצא מחוץ לארץ המובטחת. בהמשך נראה שהגן הזה הפך את יושביו לחוטאים ורשעים.
במידה מסוימת, העדפתו של לוט להתגורר בקרב אנשי סדום הרשעים, מאשר עם אברם, היא עלבון לאברם.
מיקומה של סדום
הכתוב נותן מספיק עובדות כדי להסיק שככר הירדן וסדום נמצאים צפונית לים המלח ובעברו המזרחי. הירדן הביא עמו כמויות גדולות של מים מתוקים. כשלוט ברח מסדום לא נאמר שהוא חצה את הירדן או ברח לגור במערה במדבר יהודה הצחיח, אלא שהוא ברח דרך צוער להר, היכן שבעתיד יתגוררו בני מואב ובני עמון. ייתכן שערי ככר בירדן נחרבו עם השנים והיום הן קבורות צפונית לים המלח.
בהמשך המלאכים מסבירים ללוט "כי משחתים אנחנו את המקום הזה" (ביאור:בראשית יט יג), ואכן "ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה" (ביאור:בראשית יט כה). מכאן ניתן להבין שככר הירדן וסדום לא נכללו בארץ המובטחת, ואלוהים לא גרע מהבטחתו לאברהם.
בֹּאֲכָה צֹעַר
"בֹּאֲכָה צֹעַר" לפני בואך לעיר צוער. כבר כאן נרמז שצוער לא היתה חלק מ"גַן יְהוָה", ואולי אנשיה לא היו רשעים כמו אנשי סדום.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יג י"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.