קטגוריה:בראשית כו ג
גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כׇּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
גּ֚וּר בָּ/אָ֣רֶץ הַ/זֹּ֔את וְ/אֶֽהְיֶ֥ה עִמְּ/ךָ֖ וַ/אֲבָרְכֶ֑/ךָּ כִּֽי־לְ/ךָ֣ וּֽ/לְ/זַרְעֲ/ךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽ/אֲרָצֹ֣ת הָ/אֵ֔ל וַ/הֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַ/שְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְ/אַבְרָהָ֥ם אָבִֽי/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | דּוּר בְּאַרְעָא הָדָא וִיהֵי מֵימְרִי בְּסַעֲדָךְ וַאֲבָרְכִינָּךְ אֲרֵי לָךְ וְלִבְנָךְ אֶתֵּין יָת כָּל אַרְעָתָא הָאִלֵּין וַאֲקַיֵּם יָת קְיָמָא דְּקַיֵּימִית לְאַבְרָהָם אֲבוּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דוּר בְּאַרְעָא הֲדָא וִיהֵי מֵימְרִי בְּסַעֲדָךְ וַאֲבָרֵיכִנָךְ אֲרוּם לָךְ וְלִבְנָךְ אֶתֵּן יַת כָּל אַרְעָתָא הָאִלֵין וַאֲקַיֵים יַת קְיָימָא דְקַיֵימִית לְאַבְרָהָם אָבוּךְ: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
כי לך ולזרעך וגו': ובשביל שנתתי לו ולזרעו את הרץ הזאת ציויתי לו ללצאת מארצו וממולדתו כדכתיב שם אל הארץ אשר אראך:
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
גור בארץ הזאת. צוה אותו שלא יצא חוצה לארץ. וטעם הדבר לפי שנתקדש בהר המוריה והיה עולה תמימה ועל כן הזהירו שלא יצא מן הארץ הקדושה לעולם ושלא יטמא בארץ העכו"ם.
ספורנו (כל הפרק)
"גור בארץ הזאת" ואתה גור בארץ כנען: " ואהיה עמך ואברכך" שאף על פי שיש בארץ כנען עתה חסרון מרעה אני אהיה עמך ולא תחסרו מרעה:
" ואברכך" בממון ובמקנה ולא בחוצה לארץ: כי לך ולזרעך אתן והקימותי את השבועה. והטעם שאמרתי שתגור בארץ הזאת ובזה איטיב לך הוא כי כבר נשבעתי לאברהם לתת לו ולזרעו את הארץ הזאת ולפיכך בהיותך גר בה תהיה נשיא אלהים בתוכה ותקנה בה חזקה להורישה לזרעך:מלבי"ם (כל הפרק)
(ג) "גור בארץ הזאת." הגרות שנתחייבת יהיה בארץ הזאת, כי הגרות יהיה או ע"י טלטול ממקום למקום, או ע"י מה שמחשיב עצמו כגר בארץ אף שיושב במקום אחד קבוע, ותוכל לקיים גרות גם בארץ הזאת, ואל תחוש אל הרעב הכולל כי "אהיה עמך ואברכך" בברכה פרטיית ע"י השגחתי שתדבק בך בפרטות, ואל תאמר הלא אברהם יצא למצרים בעת הרעב, כי יש הבדל בינך ובין אברהם. א] מצד הארץ "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל," וחל עליהם קדושת הארץ עד שתדבק בה ההנהגה הנסיית, (כי יצחק לא כבש את הארץ והיה הנתינה רק לענין שתחול עליה הקדושה וההשגחה הפרטיית), וממילא הרעב הוא השגחיי ולא יחול עליך. ב] מצדך אחר שכבר נשבעתי לאברהם שתדבק בו ובזרעו ההשגחה הנסיית, והקמתי את השבועה "אשר נשבעתי לאברהם", משא"כ יציאת אברהם למצרים היה קודם השבועה הזאת:
אור החיים (כל הפרק)
כי לך ולזרעך וגו'. ארץ פלשתים בכלל נתינת הארץ היא, ולזה גם כן הסכים רמב"ן, ואומרו לך הבטחה זו אולי שהיא על מה שהצליח הוא שם דכתיב (פסוק יב) ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו'. עוד נתכוון לומר לו שיזכה הוא בה לזרע, ואולי כי לא החזיק אברהם בארץ פלשתים בחזקה הראשונה לזה רצה ה' שיחזיק יצחק בה והוא החזיק בה בחזקה מעולה שחרש וזרע, ולזה דקדק ה' בדבריו לומר את כל הארצות האל:
עוד נתכוין להבטיחו כי אין לישמעאל חלק ונחלה בהבטחות אברהם זולת ליצחק לבד והוא אומרו לך. ודקדק לומר ולזרעך לשלול חלק מבניו כי דוקא אותו שנקרא זרעו דכתיב (כ"א י"ב) כי ביצחק יקרא לך זרע (נדרים לא) ולא כל יצחק:ילקוט שמעוני (כל הפרק)
גור בארץ הזאת, את עולה תמימה: מה עולה, אם יצאה חוץ לקלעים נפסלת, אף את, אם את יוצא חוץ לארץ את נפסל.
כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, הקשות וכו' (בב"ר פס"ד). האל, מקצתן; אימתי אני נותן לך את השאר? לעתיד לבוא.בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו ג.
גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ
גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת
הכוונה לגור בגרר אשר בארץ פלישתים אשר בכנען, ולא לרדת לארץ מצרים.
השורש של המילה "גֵּר" הוא "ג-ו-ר" - כלומר, תגור עם הפלישתים אבל אל תיטמע בהם.
אלוהים אמר ליצחק: "שְׁכֹן בָּאָרֶץ", "גּורּ בָּאָרֶץ" - כלומר: היה שכן שלהם והיה כגר עבורם.
וַאֲבָרְכֶךָּ
המילה "כִּי" בדברי אלוהים מרמזת על תנאי: יצחק יבורך אר ורק אם הוא יעשה כפי שאלוהים מצווה עליו.
אלוהים אמר שהברכה תינתן ליצחק בגלל השבועה "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ", אולם למעשה אלוהים אומר ליצחק: 'אם תעשה כדבריי כאביך, אז תקבל את הברכה. השבועה מתחדשת וקמה כל פעם מחדש, ככתוב: "והֲַקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה".
אלוהים אמר שזכות האבות תהיה ליצחק, כדבריו: "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי ולְּשֹׁמְרֵי מִצְותָי" (שמות כ ה), אולם למעשה אדם שלא שומר את המצוות כבר בחייו, החסד יימנע ממנו. כך גם ליצחק יש את האפשרות ליהנות משבועת אלוהים לאברהם, אך אם יצחק יסרב להקשיב לאלוהים, אזי הברית איתו תסתיים. עם זאת, לבניו כמובן תהיה הזכות להמשיך את הברית, וזאת בתנאי שהם ישמרו את המצוות.
זאת הפעם השנייה שיצחק שומע את ברכת אלוהים. להלן המקרים שבהם יצחק שמע את ברכת אדוני:
- הפעם הראשונה היתה בעקדה כאשר יצחק שמע את המלאך מברך את אביו וזרעו, עם זאת המלאך לא דיבר איתו ישירות.
- בפעם השנייה אלוהים מדבר ישירות עם יצחק ומשכנע אותו לא לרדת למצרים. בתמורה הוא נותן לו ברכה בזכות אברהם ששמר על בריתו עם אלוהים (ביאור:בראשית כו ה).
- בפעם השלישית אלוהים נגלה ליצחק ומברך אותו בעבור אברהם אביו, וזאת בגלל שיצחק חזר לבאר שבע מגרר (ביאור:בראשית כו כד).
- בפעם הרביעית ואחרונה, ייתכן שרבקה סיפרה ליצחק על ברכת אדוני: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" (ביאור:בראשית כה כג).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כו ג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.