קטגוריה:דברים ח י
ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אָכַלְתָּ֖ וְ/שָׂבָ֑עְתָּ וּ/בֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔י/ךָ עַל־הָ/אָ֥רֶץ הַ/טֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽ/ךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְתֵיכוֹל וְתִשְׂבַּע וּתְבָרֵיךְ יָת יְיָ אֱלָהָךְ עַל אַרְעָא טָבְתָא דִּיהַב לָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתֶהֱווֹן זְהִירִין בִּזְמַן דְּאַתּוּן אָכְלִין וּשְבֵעִין הֲווֹן מוֹדִין וּמְבָרְכִין קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן עַל כָּל פֵּירֵי אַרְעָא מְשַׁבְּחָא דִיהַב לְכוֹן: |
רמב"ן (כל הפרק)
"ואמר ואכלת ושבעת וברכת" - כי תזכור עבודת מצרים וענוי המדבר וכאשר תאכל ותשבע בארץ הטובה תברך עליה את השם ורבותינו (ברכות מח) קבלו שזו מצות עשה וטעמו ותברך את ה' אלהיך וכן ועשית מעקה לגגך (להלן כב ח) וכן ועשית פסח לה' אלהיך (להלן טז א) ולקחת מראשית כל פרי האדמה (להלן כו ב) ורבים כן וטעם על הארץ הטובה כמו ועל הארץ הטובה יצוה שתברכהו בכל עת שתשבע על השובע ועל הארץ שנתן לך שינחילנה לך לעולמים ותשבע מטובה והנה חיוב המצוה הזאת בכל מקום
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
ברכת המזון - מצוה מהתורה?
ברכת המזון היא אחת מתרי"ג מצוות . חז"ל למדו את המצווה הזאת מהפסוק (דברים ח י) "ואכלת ושׂבעת וברכת את-ה' אלהיך על-הארץ הטבה אשׁר נתן-לך". אך בקריאה פשוטה של הפרק, ניתן לחשוב, שהפסוק הזה הוא בכלל לא מצווה אלא חלק מהתיאור של טוּב הארץ (ח 7-10): "כי ה' אלהיך מביאך אל-ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושׂערה וגפן ותאנה ורמון ארץ-זית שׁמן ודבשׁ. ארץ אשׁר לא במסכנת תאכל-בה לחם לא-תחסר כל בה ארץ אשׁר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשׁת. ואכלת ושׂבעת וברכת את-ה' אלהיך על-הארץ הטבה אשׁר נתן-לך".
איך הגיעו חז"ל למסקנה שזו מצווה?
נראה לי, שחז"ל התבוננו במבנה הפרק. ניתן להבחין בשני קטעים מקבילים (הביטויים המקבילים בכל טור מסומנים בקו):
"איך צריך לחיות בארץ:" |
ח6: " "" ושׁמרת את-מצות ה' אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו" |
ח7-10: "כי ה' אלהיך מביאך אל-ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושׂערה וגפן ותאנה ורמון ארץ-זית שׁמן ודבשׁ. ארץ אשׁר לא במסכנת תאכל-בה לחם לא-תחסר כל בה ארץ אשׁר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשׁת. ואכלת ושׂבעת וברכת את-ה' אלהיך על-הארץ הטבה אשׁר נתן-לך" |
"איך אסור לחיות בארץ:" |
ח11: " השׁמר לך פן-תשׁכח את-ה' אלהיך לבלתי שׁמר מצותיו ומשׁפטיו וחקתיו אשׁר אנכי מצוך היום" . |
ח12-14: " "" פן- תאכל ושׂבעת ובתים טבים תבנה וישׁבת. ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה-לך וכל אשׁר-לך ירבה. ורם לבבך ושׁכחת את-ה' אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים" . |
השורה הראשונה מתחילה במילה "ושמרת" והשורה השנייה מתחילה במילים "הישמר לך";
השורה הראשונה מסתיימת ב"ואכלת ושבעת וברכת" ובשורה השנייה נאמר "...פן תאכל ושבעת" ולא כתוב "וברכת".
מכאן ניתן להסיק, ששתי השורות מתארות שני מצבים מנוגדים - השורה הראשונה מתארת את המצב הרצוי והשורה השנייה מתארת את המצב הלא-רצוי. המצב הרצוי הוא לשמור את מצוות ה', וזה מתבטא בכך, שאחרי שהאדם אוכל ושבע - הוא מברך את ה' על הארץ הטובה שנתן לו; המצב הלא-רצוי הוא לשכוח את ה', וזה מתבטא בכך, שהאדם אוכל ושבע ואינו מברך.
לפי זה נראה, שצריך לברך גם על טיולים בארץ ועל בניית בתים, גם על חציבת חומרים, על גידול צאן ובקר, וגם - באופן כללי - על כל מצב שבו האדם מתעשר.
אך המצווה היא לברך רק מיד אחרי ששבעים, כי תחושת השובע של האדם היא התחושה הבסיסית ביותר שמזכירה לו את טוב הארץ. כאשר האדם שבע, הוא נזכר בכל שאר הדברים הטובים שיש בארץ - הטיולים, המחצבים, הכסף וכו'.
לכן, זמן הברכה הוא - אחרי שאוכלים ושבעים, אבל תוכן הברכה הוא - לא רק על האוכל אלא על הארץ באופן כללי.
ע"ע:
מקורות
על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-01-10.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "דברים ח י"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.