ביאור:משנה יבמות פרק ט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

מסכת יבמות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

----

הפרק אינו מחדש הלכות, אלא מציג אותן במסגרות משחקיות: טטראדרמות ומסעות היסורים של האלמנה השכולה.

ראו שתי טטראדרמות נוספות בתוספתא ב, ד.

טטראדרמות (רביעיות)עריכה

חטיבה I: טטראדרמה באיסורי קדושהעריכה

(א) יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן

מותרות לאלו ולאלו, ואסורות לאלו ולאלו

הטטראדרמה (רביעיה) המאפיינת מקומות רבים במשנה חוזרת גם כאן.

גם כהן הדיוט שנשא בתולה, ויש לו אח כהן גדול - אסורה ליבם, וראו לעיל ו, ד. המשנה מזכירה את הדוגמא הזו כדי לעמת אותה עם האמור במשנה ב.

ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן:

כהן הדיוט שנשא את האלמנה, ויש לו אח כהן גדול
חלל כהן פסול. אלמנתו נפסלה בגלל הנישואין. שנשא כשרה, ויש לו אח כשר
ישראל שנשא בת ישראל, ויש לו אח ממזר
ממזר שנשא ממזרת, ויש לו אח ישראל
מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן:


(ב) ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן:

כהן גדול שקדש אבל לא נשא את האלמנה, ויש לו אח כהן הדיוט
כשר כהן כשר שנשא חללה, ויש לו אח חלל
ישראל שנשא ממזרת, ויש לו אח ממזר
ממזר שנשא בת ישראל, ויש לו אח ישראל
מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן.

אלמנה שהתקדשה לכהן גדול, שגם אחיו כהן גדול - אסורה לשניהם. אם נישאה לכהן הגדול - היא פסולה לכהונה בכלל.

הרשימות הללו אינן כוללות עריות, אלא רק איסורי קדושה. וראו לעיל ב, ג-ד.

אסורות לאלו ולאלו:

כהן גדול שנשא את האלמנה, ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט
כשר שנשא חללה, ויש לו אח כשר
ישראל שנשא ממזרת, ויש לו אח ישראל
ממזר שנשא בת ישראל, ויש לו אח ממזר - אסורות לאלו ולאלו.

ושאר כל הנשים - מותרות לבעליהן וליבמיהן:

גם כאן מפרטת הטטראדרמה את האסורות לבעל או ליבם, הפעם מסיבות של שניות לעריות.

חטיבה II: טטראדרמה בשניות לעריותעריכה

הקנס השולל מהאשה את הכתובה ואת כל שאר זכויותיה חל רק על איסורי השניות (ראו לעיל ב, ד,) ולא על איסורי קדושה. וראו גם כתובות יא, ו.

(ג) שניות מדברי סופרים, שניה לבעל, ולא שניה ליבם - אסורה לבעל ומותרת ליבם.

שניה ליבם, ולא שניה לבעל - אסורה ליבם ומותרת לבעל.
שניה לזה ולזה - אסורה לזה ולזה.

אין לה, לא כתובה, ולא פירות, ולא מזונות, ולא בלאות

והולד - כשר, וכופין אותו להוציא.

אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט

ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר - יש להן כתובה:

הטטראדרמה הזו היא המשך הדיון מפרק ז חטיבות II-III. משנה ד חוזרת לפוסלים שאינם מאכילים, ומשניות ה-ו מדגימות את הפוסלים המאכילים. אין מי שמאכיל ואינו פוסל, ואין צורך להדגים את מי שאינו פוסל ואינו מאכיל, כי זה המצב הרגיל.

בפרק ז פורטו יותר דוגמאות, ואילו כאן עוסקים במקרים שכיחים, ולא בדוגמאות הנדירות של חרש וקטן.

חטיבה III: טטראדרמה באכילת תרומהעריכה

(ד) בת ישראל מאורסת לכהן, מעוברת מכהן, ובעלה מת, ואין לה ילדים אחרים ממנו שומרת יבם לכהן,

וכן בת כהן לישראל - לא תאכל בתרומה.

ראו לעיל ז, ד, שהאירוס והעובר והיבם פוסלים ואינם מאכילים. המשניות הבאות יציגו את הבעל והזרע, הפוסלים וגם מאכילים.

בת ישראל מאורסת ללוי, מעוברת מלוי, שומרת יבם ללוי,

וכן בת לוי לישראל - לא תאכל במעשר.

בת לוי מאורסת לכהן, מעוברת מכהן, שומרת יבם לכהן

וכן בת כהן ללוי - לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר:


הדוגמא שלפנינו היא מסע מתמשך: האשה התאלמנה שלש פעמים: מכהן, מלוי, ומישראל, ושלושת בניה מתו. בסוף נשארה ריקה, וחזרה לבית אביה.

העיקרון הוא שהבעל או הבן (או נכד) מעניקים זכויות ("מאכילים") רק אם הם בחיים, וכל עוד הם מעניקים זכויות הם גם "פוסלים" את זכויות האכילה של האשה מהעבר.

(ה) בת ישראל שנסת לכהן - תאכל בתרומה.

מת, ולה הימנו בן - תאכל בתרומה.
נסת ללוי - תאכל במעשר. אבל לא בתרומה
מת, ולה הימנו בן - תאכל במעשר.
נסת לישראל - לא תאכל לא בתרומה, ולא במעשר.
מת, ולה הימנו בן - לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.
מת בנה מישראל - תאכל במעשר. כי חזרה לבנה הלוי
מת בנה מלוי - תאכל בתרומה. בזכות בנה הכהן
מת בנה מכהן - לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר:


עוד אשה אומללה. הפעם לפחות בסוף דרכה חוזרת לאכול בתרומה מבית אביה.

(ו) בת כהן שנשאת לישראל - לא תאכל בתרומה.

מת, ולה הימנו בן - לא תאכל בתרומה.
נשאת ללוי - תאכל במעשר.
מת, ולה הימנו בן - תאכל במעשר.
נשאת לכהן - תאכל בתרומה.
מת, ולה הימנו בן - תאכל בתרומה.
מת בנה מכהן - לא תאכל בתרומה.
מת בנה מלוי - לא תאכל במעשר.
מת בנה מישראל - חוזרת לבית אביה.

ועל זו נאמר, (ויקרא כב יג) "ושבה אל בית אביה כנעוריה, מלחם אביה תאכל":