פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות ג


יבמות פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק שלישי ("ארבעה אחים") · >>

פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

ארבעה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואים את האחיות, הרי אלו חולצות ולא מתיבמות.

ואם קדמו וכנסו, יוציאו.

רבי אליעזר אומר, בית שמאי אומרים יקיימו, ובית הלל אומרים יוציאו.

משנה בעריכה

היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה, אסור בה ומותר באחותה, והשני אסור בשתיהן. איסור מצוה ואיסור קדושה, חולצת ולא מתיבמת.

משנה געריכה

היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה, והשניה אסורה על זה איסור ערוה, האסורה לזה מותרת לזה, והאסורה לזה מותרת לזה.

וזו היא שאמרו, אחותה כשהיא יבמתה, או חולצת או מתיבמת.

משנה דעריכה

שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות, או אשה ובתה או אשה ובת בתה, או אשה ובת בנה, הרי אלו חולצות ולא מתיבמות.

ורבי שמעון פוטר.

היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה, אסור בה ומותר באחותה.

איסור מצוה או איסור קדושה, חולצות ולא מתיבמות.

משנה העריכה

שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד מופנה, מת אחד מבעלי אחיות, ועשה בה מופנה מאמר, ואחר כך מת אחיו השני; בית שמאי אומרים, אשתו עמו, והלה תצא משום אחות אשה. ובית הלל אומרים, מוציא את אשתו בגט ובחליצה, ואשת אחיו בחליצה. זו היא שאמרו, אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו.

משנה ועריכה

שלשה אחין, שנים מהן נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומת -- הראשונה יוציאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה.

עשה בה מאמר, ומת, נכרית חולצת ולא מתיבמת.

שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת הנשוי נכרית, וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת, הראשונה יוציאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה.

עשה בה מאמר, ומת, נכרית חולצת ולא מתיבמת.

משנה זעריכה

שלשה אחים, שנים מהן נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומתה אשתו של שני, ואחר כך מת נשוי נכרית, הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

שלשה אחים, שנים מהן נשואין שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש, ומת, זו היא שאמרו, וכולן שמתו או נתגרשו, צרותיהן מותרות.

משנה חעריכה

וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק, הרי אלו צרות חולצות ולא מתיבמות.

כיצד ספק קדושין? זרק לה קדושין, ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק קדושין . ספק גרושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גרושין.

משנה טעריכה

שלשה אחין נשואין שלש נכריות, ומת אחד מהן, ועשה בה השני מאמר, ומת, הרי אלו חולצות ולא מתיבמות, שנאמר, (דברים כה) ומת אחד מהם, יבמה יבא עליה, שעליה זיקת יבם אחד, ולא שעליה זיקת שני יבמין.

רבי שמעון אומר, מיבם לאיזו שירצה, וחולץ לשניה.

שני אחין נשואין לשתי אחיות, ומת אחד מהן, ואחר כך מתה אשתו של שני, הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

משנה יעריכה

שנים שקדשו שתי נשים, ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה לזה, ואת של זה לזה, הרי אלו חייבים משום אשת איש.

היו אחין, משום אשת אח.

ואם היו אחיות, משום אשה אל אחותה.

ואם היו נדות, משום נדה.

ומפרישין אותן שלשה חדשים, שמא מעוברות הן.

ואם היו קטנות שאינן ראויות לילד, מחזירין אותן מיד.

ואם היו כהנות, נפסלו מן התרומה.

משנה מנוקדתעריכה

משנה יבמות ג ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) ארבעה אחים שנים מהן נשואים לשתי אחיות מתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות אם קדמו וכנסו יוציאו רבי אליעזר אומר משום בית שמאי יקיימו בית הלל אומרין יוציאו.

(ב) הייתה אחת מהן אסורה לאחד איסור ערווה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתייבמות.

(ג) הייתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערווה והשניה אסורה על זה איסור ערווה האסור לזה מותר לזה והאסור לזה מותר לזה זו היא שאמרו אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת.

(ד) שלשה אחים שנים מהן נשואין שתי אחיות או אישה ובתה או אישה ובת בתה או אישה ובת בנה ומתו הנשואין את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות רבי שמעון פוטר הייתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערווה אסור בה ומותר באחותה איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתייבמות.

(ה) שלשה אחים שנים מהן נשואים לשתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה המופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני בית שמאי אומרין אשתו עימו והלז תצא משום אחות אישה בית הלל אומרין מוציא את אשתו בגט וחליצה ואשת אחיו בחליצה זו היא שאמרו אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו.

(ו) שלשה אחים שנים מהן נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי נוכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס הנשוי נוכרית את אשתו ומת השניה יוצאה משום אחות אישה והראשונה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נוכרית חולצת ולא מתייבמת.

שלשה אחים שנים מהן נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי נוכרית מת הנשוי נוכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצא משום אחות אישה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נוכרית חולצת ולא מתייבמת.

(ז) שלשה אחים שנים מהן נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי לנוכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס הנשוי נוכרית את אשתו מתה אשתו של שני ואחר כך מת הנשוי נוכרית הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

שלשה אחים שנים מהן נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי נוכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הנשוי נוכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכלם אם מתו או מיאנו או נתגרשו צרותיהן מותרות.

(ח) וכלם שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות כיצד ספק קידושין זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זה הוא ספק קידושין כיצד ספק גירושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי הוא ספק גירושין.

(ט) שלשה אחים נשואים לשלש נשים נוכרייות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות שנאמר ומת אחד מהם ובן אין לו יבמה יבוא עליה (דברים כה ה) שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין רבי שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה.

שני אחים נשואים לשתי אחיות מת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

(י) שנים שקידשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה לזה ואת של זה לזה הרי אלו חייבין משום אשת איש ואם היו אחין משום אשת אח ואם היו אחיות משום אישה אל אחותה ואם היו נידות משום נידה ומפרישין אותן שלשה חודשים שמא מעוברות הן ואם היו קטנות ולא היו ראויות לילד מחזירין אותן מיד ואם היו כוהנות נפסלו מן הכהונה ומן התרומה.

פירושיםעריכה