ביאור:תוספתא/יבמות/ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תוספתא מסכת יבמות פרק שני עריכה

מאמר ביבמה עריכה

(א)
כיצד "אשת אחיו שלא היה בעולמו"?


ראו משנה ב, א-ב.
בניגוד לקידושין א, א, שלפיה אין היבמה נקנית אלא בביאה, כאן יש גם מצב של "מאמר", המקביל לקידושין (ראו הלכה ב), לפני כניסתה לבית המיבם. אם השני עשה בה רק מאמר – ראו גם משנה ג, ו.
לדברי ר' שמעון ראו משנה ב, ב.



שני אחים בעולם אחד, חיים באותו זמן ומת אחד מהם בלא ולד
ועמד השני ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו, עד שנולד להן אח, ואח"כ מת האח השני לא עשה מאמר ביבימתו ומת
הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, שניה או חולצת או מתיבמת כי האח השני לא עשה ביבמתו אפילו מאמר, ולכן אינה צרתה.
עשה מאמר ולא הספיק לכונסה עד שנולד להם אח, ואח"כ מת
או שנולד להם אח ועשה בה מאמר, ולא הספיק לכונסה עד שמת
ראשונה תצא משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה – חולצת ולא מתיבמת כי היא חצי צרתה של הראשונה
ר"ש אומר: ביאתה או חליצה של אחת מהן פוטרת צרתה
אם חלץ לבעלת מאמר - חולץ לראשונה
כנסה ומת, ונולד להן אח - שתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום, דברי ר"מ
ר"ש אומר: הואיל ולא נאסרה אחת מהן עליו, ובא ומצא שתיהן בהיתר
ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.

(ב)
איזו הוא מאמר? "הרי את מקודשת לי בכסף, בשוה כסף, ובשטר"


לגבי נוסח השטר, ראו משנה ד, ד.
קידושין גומרים, ואין אפשרות לסגת מהם אלא בתשלום כתובה ובגט. לעומתם מאמר אינו סופי ויתכן לחלוץ אחריו.



איזהו שטר? "אני פב"פ מקבל אני עלי פלונית יבמתי, לזון ולפרנס כראוי
ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון"
כשם שהקדושין אין קונין באשה אלא מדעת שניהם - כך מאמר אין קונה ביבמה אלא מדעת שניהם
מה בין קדושין למאמר? שהקדושין גומרין, מאמר אין גומר.

איסור מצווה ואיסור קדושה עריכה

(ג)
העריות שאמרו - אינן כאשתו לכל דבר


ראו משנה ב, ד. אם אדם נשא אחת מחמש עשרה העריות שפורטו במשנה א, א – אין תוקף לנישואין. אבל כהן גדול שנשא אלמנה וכו' – בדיעבד היא אשתו כמעט לכל דבר, אלא שאינו מיטמא לה, ובניה חללים (ראו עוד במשנה ז, א.)
הברייתא מוסיפה שניות מדברי סופרים, הנמצאות במצב ביניים: בעניין הירושה, הטומאה וכשרות הולדות היא כאשתו, ולענייני הממון השונים – לא.
ר' יהודה חולק על הניסוח במשנה הנ"ל "איסור קדושה" ו"איסור מצווה". לדעתו יש להפוך את הכינויים.
רשב"א ור' יוסי מסבירים את ההחמרה בשניות מדברי סופרים לעומת גרושה לכה"ג. ההסבר השני של ר' יוסי תולה את הנישואין בשניות מד"ס ביוזמת האשה, שהיא בדרך כלל מבוגרת יותר, ולכן קנסו אותה.



אין להם כתובה לא פירות לא מזונות לא בלאות
ואין זכאי, לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה, אין יורשה ואין מטמא לה
אין לו בה קדושין ואין צריכה הימנו גט, היא פסולה והולד ממזר
אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט - הרי הן כאשתו לכל דבר
ויש לה כתובה ופירות, מזונות ובלאות
וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה, יורשה ואין מטמא לה
יש בה קדושין וצריכה הימנו גט, היא פסולה והולד פסול
שניות מד"ס אינו כאשתו לכל דבר
אין להם כתובה לא פירות ולא מזונות ולא בלאות
ואין זכאי, לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה, יורשה ומטמא לה
יש לו בה קדושין וצריכה ממנו גט, היא כשירה והולד כשר, וכופין אותו להוציא
ר' יהודה אומר: אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט - איסור מצוה
שניות מד"ס - איסור קדושה. אין לה כתובה!
אמר רשב"א: ומפני מה אמרו "אלמנה לכה"ג יש לה כתובה"?
מפני שהוא כשר והיא פסולה, וכל מקום שהוא כשר והיא פסולה קנסו אותו ליתן לה כתובה
מפני מה אמרו "שניות מד"ס אין לה כתובה"?
מפני שהוא כשר והיא כשרה. קנסו אותה כתובה, כדי שתהא קלה בעיניו להוציאה
ר' יוסי אומר: זו ד"ת, וד"ת אין צריכין חיזוק; וזו מד"ס, וד"ס צריכין חיזוק
ד"א: זו - הוא הרגילה להנשא לו, וזו הרגילה את עצמה שתנשא לו.

טטראדרמה בחליצה וביבום עריכה

(ד)

יש חולצות או מתיבמות, מתיבמות ולא חולצות, חולצות ולא מתיבמות, לא חולצות ולא מתיבמות.

העריות שאמרנו - לא חולצות ולא מתיבמות. מוסיף עליהן אשת סריס חמה


לעניין הסריסים והאיילונית ראו משנה ח, ד-ה. לעניין החירשת ראו משנה יב, ד. איסורי מצווה וקדושה – ראו משנה ב, ד, ובהלכה ג לעיל.
לפנינו שתי טטראדרמות: אחת מצד האשה ואחת מצד האיש.



ואשת אח מאם, ואשת גר, ואשת עבד משוחרר, ואיילונית - לא חולצות ולא מתיבמות
החרשת והשוטה - מתיבמות ולא חולצות
איסור מצוה, ואיסור קדושה - חולצות ולא מתיבמות
עקרה וזקנה, ושאר כל הנשים - או חולצות או מתיבמות
יש או חולצין או מיבמין, מיבמין ולא חולצין, חולצין ולא מיבמין, לא מיבמין ולא חולצין
העריות שאמרנו - לא מיבמין ולא חולצין
מוסיף עליהן סריס חמה, ואנדרוגינוס, ואח מאם, וגר ועבד משוחרר - לא חולצין ולא מיבמין
החרש והשוטה - מיבמין ולא חולצין
פצוע דכא וכרות שפכה, סריס אדם וזקן - חולצין ולא מיבמין
ושאר כל אדם - או חולצין או מיבמין.