משנה יבמות ו
יבמות פרק ו', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק שישי ("הבא על") · >>
פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
הבא על יבמתו, בין בשוגג, בין במזיד, בין באונס בין ברצון, אפילו הוא שוגג והיא מזידה, הוא מזיד והיא שוגגת, הוא אנוס והיא לא אנוסה, היא אנוסה והוא לא אנוס, אחד המערה ואחד הגומר, קנה, ולא חלק בין ביאה לביאה.
משנה ב
וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה, או פסולות, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, פסל, ולא חלק בין ביאה לביאה.
משנה ג
אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, מן האירוסין לא יאכלו בתרומה.
רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין.
נתארמלו או נתגרשו, מן הנישואין פסולות, מן האירוסין כשרות.
משנה ד
כהן גדול לא ישא אלמנה, בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין, ולא ישא את הבוגרת.
רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת.
לא ישא את מוכת עץ.
אירס את האלמנה, ונתמנה להיות כהן גדול, יכנוס.
ומעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת בייתוס, ומינהו המלך להיות כהן גדול, וכנסה.
שומרת יבם שנפלה לפני כהן הדיוט, ונתמנה להיות כהן גדול, אף על פי שעשה בה מאמר, הרי זה לא יכנוס.
כהן גדול שמת אחיו, חולץ ולא מייבם.
משנה ה
כהן הדיוט לא ישא איילונית, אלא אם כן יש לו אשה ובנים.
רבי יהודה אומר, אף על פי שיש לו אשה ובנים, לא ישא איילונית, שהיא זונה האמורה בתורה.
וחכמים אומרים, אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות.
משנה ו
לא יבטל אדם מפריה ורביה, אלא אם כן יש לו בנים.
בית שמאי אומרים, שני זכרים.
ובית הלל אומרים, זכר ונקבה, שנאמר, (בראשית ה) זכר ונקבה בראם.
נשא אשה, ושהה עמה עשר שנים, ולא ילדה, אינו רשאי לבטל.
גירשה, מותרת לינשא לאחר.
ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים.
ואם הפילה, מונה משעה שהפילה.
האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה.
רבי יוחנן בן ברוקא אומר, על שניהם הוא אומר, (בראשית א) ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו.
הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ,
- בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד,
- בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן,
- אֲפִלּוּ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה,
- הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת,
- הוּא אָנוּס וְהִיא לֹא אֲנוּסָה,
- הִיא אֲנוּסָה וְהוּא לֹא אָנוּס,
- אֶחָד הַמְּעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר,
- קָנָה.
- וְלֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה:
וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אוֹ פְּסוּלוֹת,
- כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
- גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
- מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,
- בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין,
- פְּסָלָהּ;
- וְלֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה:
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
- גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
- מִן הָאֵרוּסִין,
- לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין.
- נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ מִן הַנִּשּׂוּאִין,
- פְּסוּלוֹת;
- מִן הָאֵרוּסִין, כְּשֵׁרוֹת:
כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא יִשָּׂא אַלְמָנָה,
- בֵּין אַלְמָנָה מִן הָאֵרוּסִין בֵּין אַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין,
- וְלֹא יִשָּׂא אֶת הַבּוֹגֶרֶת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת.
- לֹא יִשָּׂא אֶת מֻכַּת עֵץ.
- אֵרַס אֶת הָאַלְמָנָה, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- יִכְנוֹס.
- וּמַעֲשֶׂה בִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא,
- שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת מָרְתָא בַּת בַּיְתוֹס,
- וּמִנָּהוּ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- וּכְנָסָהּ.
- שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט,
- וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנוֹס.
- וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו, חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם:
כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית,
- אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים,
- לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית,
- שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
- אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִּיּוֹרֶת, וּמְשֻׁחְרֶרֶת, וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת:
לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה,
- אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ בָּנִים.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁנֵי זְכָרִים.
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, זָכָר וּנְקֵבָה,
- שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, ב): "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם".
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, זָכָר וּנְקֵבָה,
- נָשָׂא אִשָּׁה, וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה,
- אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל.
- גֵּרְשָׁהּ,
- מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְאַחֵר,
- וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים.
- וְאִם הִפִּילָה,
- מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה.
הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה.
- רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר,
- עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (בראשית א, כח):
- "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ":
- עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (בראשית א, כח):
נוסח הרמב"ם
(א) הבא על יבמתו -
- בין שוגג - בין מזיד,
- בין באונס - בין ברצון,
- אפילו הוא שוגג - והיא מזידה,
- הוא מזיד - והיא שוגגת,
- הוא אנוס - והיא לא אנוסה,
- היא אנוסה - והוא לא אנוס,
- אחד המערה,
- ואחד הגומר,
- קנה.
- ולא חלק - בין ביאה לביאה.
(ב) וכן, הבא על אחת -
- מכל העריות האמורות בתורה,
- או פסולות, כגון -
- אלמנה - לכוהן גדול,
- גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
- ממזרת, ונתינה - לישראל,
- בת ישראל - לממזר, ולנתין,
- פסל.
- ולא חלק - בין ביאה לביאה.
(ג) אלמנה - לכוהן גדול,
- גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
- מן האירוסין - לא יאכלו בתרומה.
- רבי אלעזר, ורבי שמעון - מכשירין.
- נתאלמנו, או נתגרשו -
- מן הנשואין - פסולות.
- מן האירוסין - כשרות.
- מן האירוסין - לא יאכלו בתרומה.
(ד) כוהן גדול -
- לא יישא את האלמנה -
- בין אלמנה - מן האירוסין,
- בין אלמנה - מן הנשואין.
- ולא יישא - את הבוגרת.
- רבי אלעזר, ורבי שמעון - מכשירין בבוגרת.
[ה] *הערה 1: לא יישא - את מוכת עץ.
- אירס - את האלמנה,
- ונתמנה להיות כוהן גדול - יכנוס.
- מעשה, ביהושע בן גמלה -
- שקידש - את מרתה בת בייתוס,
- ומינהו המלך, להיות כוהן גדול - וכנסה.
- שומרת יבם - לכוהן הדיוט,
- ונתמנה להיות כוהן גדול,
- אף על פי שעשה בה מאמר - לא יכנוס.
- כוהן גדול - שמת אחיו,
- חולץ - ולא מייבם.
(ה) [ו] כוהן הדיוט -
- לא יישא - את האילונית,
- אלא אם כן - יש לו אישה ובנים.
- רבי יהודה אומר:
- אף על פי, שיש לו אישה ובנים,
- לא יישא - את האיילונית,
- שהיא זונה (ויקרא כא ז ויקרא כא יד) האמורה בתורה.
- וחכמים אומרין:
- אין זונה - אלא גיורת, ומשוחררת, ושנבעלה בעילת זנות.
(ו) [ז] לא יבטל אדם - מפריה ורביה,
- אלא אם כן - יש לו בנים.
- בית שמאי אומרין:
- שני זכרים.
- ובית הלל אומרין:
- זכר ונקבה,
- שנאמר: "זכר ונקבה בראם" (בראשית ה ב).
- נשא אישה -
- ושהת עימו עשר שנים - ולא ילדה,
- אינו רשאי ליבטל.
- גירשה - מותרת להינשא לאחר,
- ורשאי השני - לשהות עימה עשר שנים.
- ואם הפילה - מונה משעה שהפילה.
- ושהת עימו עשר שנים - ולא ילדה,
- האיש - מצווה על פריה ורביה,
- אבל - לא האישה.
- רבי יוחנן בן ברוקה אומר:
- על שניהם הוא אומר:
- "ויברך אותם אלוהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו" (בראשית א כח).
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה יבמות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב