פתיחת התפריט הראשי


יבמות פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק רביעי ("החולץ ליבמתו") · >>

פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

החולץ ליבמתו, ונמצאת מעוברת וילדה, בזמן שהוולד של קיימא, הוא מותר בקרובותיה, והיא מותרת בקרוביו, ולא פסלה מן הכהונה.

אין הוולד של קיימא, הוא אסור בקרובותיה, והיא אסורה בקרוביו, ופסלה מן הכהנה.

משנה בעריכה

הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה, בזמן שהוולד של קיימא, יוציא וחייבין בקרבן.

ואם אין הוולד של קיימא, יקיים.

ספק בן תשעה לראשון, ספק בן שבעה לאחרון, יוציא והוולד כשר, וחייבין באשם תלוי.

משנה געריכה

שומרת יבם שנפלו לה נכסים, מודים בית שמאי ובית הלל, שמוכרת, ונותנת, וקיים.

מתה, מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסים ויוצאין עמה?

בית שמאי אומרים, יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב.

ובית הלל אומרים, נכסים בחזקתן: כתובה בחזקת יורשי הבעל; נכסים הנכנסים ויוצאים עמה בחזקת יורשי האב.

משנה דעריכה

כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר, ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון.

משנה העריכה

מצוה בגדול לייבם.

לא רצה, מהלכין על כל האחין.

לא רצו, חוזרין אצל גדול ואומרים לו, עליך מצוה, או חלוץ או יבם.

משנה ועריכה

תלה בקטן עד שיגדיל, או בגדול עד שיבוא ממדינת הים, או בחרש, או בשוטה, אין שומעין לו, אלא אומרים לו: עליך מצוה, או חלוץ או יבם.

משנה זעריכה

החולץ ליבמתו, הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה.

ואם יש שם אב, נכסים של אב.

הכונס את יבמתו, זכה בנכסים של אחיו.

רבי יהודה אומר, בין כך ובין כך אם יש שם אב, נכסים של אב.

החולץ ליבמתו, הוא אסור בקרובותיה, והיא אסורה בקרוביו.

הוא אסור באמה, ובאם אמה, ובאם אביה, ובבתה, ובבת בתה, ובבת בנה, ובאחותה בזמן שהיא קיימת.

והאחין מותרין.

והיא אסורה באביו, ובאבי אביו [ובאבי אמו], ובבנו, ובבן בנו, באחיו, ובבן אחיו.

מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו, ואסור בצרת קרובת חלוצתו.

משנה חעריכה

החולץ ליבמתו, ונשא אחיו את אחותה, ומת, חולצת ולא מתייבמת.

וכן המגרש את אשתו, ונשא אחיו את אחותה, ומת, הרי זו פטורה מן החליצה ומן הייבום.

משנה טעריכה

שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה, משום רבי יהודה [בן בתירא] אמרו, אומרים לו, המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה.

חלץ לה אחיו, או כנסה, יכנוס את אשתו.

מתה היבמה, יכנוס את אשתו.

מת יבם, יוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו בחליצה.

משנה יעריכה

היבמה לא תחלוץ, ולא תתייבם, עד שיש לה שלושה חודשים.

וכן כל שאר הנשים לא יתארסו, ולא ינשאו, עד שיהיו להן שלושה חודשים.

אחד בתולות ואחד בעולות, אחד גרושות ואחד אלמנות, אחד נשואות ואחד ארוסות.

רבי יהודה אומר, הנשואות יתארסו, והארוסות ינשאו, חוץ מן הארוסות שביהודה, מפני שלבו גס בה.

רבי יוסי אומר, כל הנשים יתארסו, חוץ מן האלמנה, מפני האיבול.

משנה יאעריכה

ארבעה אחין נשואין ארבע נשים, ומתו, אם רצה הגדול שבהם לייבם את כולן, הרשות בידו.

מי שהיה נשוי לשתי נשים, ומת, ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.

היתה אחת כשרה, ואחת פסולה, אם היה חולץ, חולץ לפסולה.

ואם היה מייבם, מייבם לכשרה.

משנה יבעריכה

המחזיר גרושתו, והנושא חלוצתו, והנושא קרובת חלוצתו, יוציא, והוולד ממזר, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, אין הוולד ממזר.

ומודים בנושא קרובת גרושתו, שהוולד ממזר.

משנה יגעריכה

איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא בלא יבוא, דברי רבי עקיבא.

שמעון התימני אומר, כל שחייבין עליו כרת בידי שמים.

והלכה כדבריו.

רבי יהושע אומר, כל שחייבים עליו מיתת בית דין.

אמר רבי שמעון בן עזאי, מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה, איש פלוני ממזר מאשת איש, לקיים דברי רבי יהושע.

אשתו שמתה, מותר באחותה.

גרשה ומתה, מותר באחותה.

נישאת לאחר ומתה, מותר באחותה.

יבמתו שמתה, מותר באחותה.

חלץ לה ומתה, מותר באחותה.

[נישאת לאחר ומתה, מותר באחותה].

משנה מנוקדתעריכה

משנה יבמות ד ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימה הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא נפסלה מן הכהונה ואם אין הוולד של קיימה הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ונפסלה מן הכהונה.

(ב) הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימה יוציא וחייבין בקרבן ואם אין הוולד של קיימה יקיים ספק בן תשעה לראשון ובן שבעה לאחרון יוציא והוולד כשר וחייבין באשם תלוי.

(ג) שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים בית שמאי ובית הלל שהיא מוכרת ונותנת וקיים מתה מה ייעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסים והיוצאין עימה בית שמאי אומרין יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב בית הלל אומרין נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסים והיוצאין עימה בחזקת יורשי האב.

(ד) כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון.

(ה) מצוה בגדול לייבם לא רצה מהלכין על כל האחים לא רצו חוזרים אצל הגדול ואומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם (ו) תלה בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבוא ממדינת הים ובחירש ובשוטה אין שומעין לו אלא אומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם.

(ז) החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחים בנחלה אם יש שם אב הנכסים של אב הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו רבי יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסים של אב.

החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו הוא אסור באימה ובאם אימה ובאם אביה בבתה ובבת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחים מותרים והיא אסורה באביו ובאבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו.

החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת וכן המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה.

שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו אומרין לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה חלצו אחים או כנסו יכנוס את אשתו מתה היבמה יכנוס את אשתו מת היבם מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה.

היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהיו לה שלשה חודשים וכן שאר כל הנשים לא יינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חודשים אחד הבתולות ואחד הבעולות ואחד האלמנות ואחד הגרושות ואחד הארוסות ואחד הנשואות רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסה שביהודה מפני שלבו גס בה ורבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול.

ארבעה אחים נשואים לארבע נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם לייבם את כלם הרשות בידו וכן מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה הייתה אחת כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשרה.

המחזיר את גרושתו והנושא את חלוצתו והנושא את קרובת חלוצתו יוציא והוולד ממזר דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים אין הוולד ממזר ומודים בנושא את קרובת גרושתו שהוולד ממזר.

ואיזה הוא ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבה שמעון התמני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמיים והלכה כדבריו רבי יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין אמר רבי שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסים בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש לקיים דברי רבי יהושע.

אשתו שמתה מותר באחותה גירשה ומתה מותר באחותה נישאת לאחר ומתה מותר באחותה יבמתו שמתה מותר באחותה חלץ לה ומתה מותר באחותה נישאת לאחר ומתה מותר באחותה.

פירושיםעריכה