פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

מסכת כתובות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

----

הכתובה וזכות המזונותעריכה

חטיבה I: מזונות ללא כתובהעריכה

האלמנה יכולה לתבוע את כתובתה, ויכולה להשאר בביתה ולהמשיך בחייה הקודמים, אפילו אם מחיר המזונות גבוה מהכתובה שלה; וראו לעיל ד, יב, מנהג ירושלים.

אם בחרה באפשרות השניה, המשנה מפרטת את זכויותיה. זכויות נוספות ראו בתוספתא יא, ז. והשוו לעיל ד, ד.

(א) אלמנה נזונת מנכסי יתומים

מעשה ידיה - שלהן, ואין חייבין בקבורתה.
יורשיה, יורשי כתובתה - חייבין בקבורתה:


חטיבה II: הזכות למכירת נכסים למימון הכתובה, והתלות בזכות המזונותעריכה

אלמנה מהנישואין מוכרת כדי להתפרנס, ולכן אינה ממתינה לבית הדין ולהחלטותיו. לדעת ת"ק גם אלמנה מהאירוסין, שאינה תלויה בכתובה למזונותיה, מוכרת מיד, כדי לזרז את בית הדין להחליט מהר בעניינה.

השוו לעיל ח, ו: שם מדובר בשומרת יבם, שאין לה כתובה, אבל גם לה מרשים למכור מנכסיה בלי בית דין! - יתכן ששם נוסחה המשנה לפני שבית הדין התחיל להתערב בענייני הירושות.

(ב) אלמנה, בין מן האירוסין בין מן הנשואין - מוכרת מנכסי בעלה שלא בבית דין.

רבי שמעון אומר: מן הנשואין - מוכרת שלא בבית דין.
מן האירוסין - לא תמכור אלא בבית דין, מפני שאין לה מזונות. המכירה אינה לממן מזונות, אלא את הכתובה.
וכל שאין לה מזונות - לא תמכור אלא בבית דין:


תחילת משנה זו היא המשך דברי ר' שמעון. לדעתו אם התחילה האלמנה לגבות חלק מכתובתה - היא כבר אינה זכאית למזונות (ראו תוספתא יא, א), ולכן את המשך המכירה תעשה בבית דין.

חכמים לא מקבלים את הקשר בין הזכות למזונות לבין הפטור מבית דין, וכמו כן לדעתם כל זמן שלא גבתה את כל הכתובה - זכאית למזונות (שם).

הם ממליצים לאלמנה לרשום מה היה יעוד המכירה, לצורך התחשבנות עתידית.

גרושה מוכרת רק בבית הדין, לדעת הכל, כי על בית הדין לפקח על המכירה ואין סומכים עליה.

(ג) מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר או מקצתה

לא תמכור את השאר, אלא בבית דין.
וחכמים אומרים: מוכרת היא אפילו ארבעה וחמישה פעמים
ומוכרת למזונות שלא בבית דין, וכותבת "למזונות מכרתי".

וגרושה - לא תמכור אלא בבית דין:


חטיבה III: טעויות בהערכת המחיר של הנכסיםעריכה

(ד) אלמנה שהיתה כתובתה מאתים

האלמנה סופגת טעויות שעשתה במחיר השדה, אבל אינה מרויחה אם טעתה לטובתה.

הטעויות שכיחות כי מוכרת בלי פיקוח, כדלעיל משנה ב-ג, והן הסיכון שהיא לוקחת במכירה זו.

טעות בתוך מסגרת הכתובה נספגת, אבל טעות - אפילו קטנה - החורגת מהכתובה - חוזרת.

המשנה כולה היתה יכולה להיות מודגמת בכתובה של מאתיים, והשינויים בגובה הכתובה שבדוגמאות (200 - 100 - 400) נועדו להבחין בין המקרים מבחינה ספרותית. הגדלים הללו היו הגדלים המקובלים, ראו לעיל א, ב-ה.

לדעת רשב"ג, במקרה שמכרה שדה גדול מדי - ראו ב"ב א, ו.

אם מכרה לכמה לקוחות, ורק במכירה אחת טעתה - מודים חכמים ששאר המכירות בתוקף.

ומכרה שוה מנה במאתים, או שוה מאתים במנה - נתקבלה כתובתה.
היתה כתובתה מנה, ומכרה שוה מנה ודינר במנה - מכרה בטל.
אפילו היא אומרת "אחזיר את הדינר ליורשין" - מכרה בטל.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם מכרה קיים

עד שתהא שם כדי שתשייר:
בשדה - בת תשעה קבים, ובגנה - בת חצי קב, וכדברי רבי עקיבא - בית רובע.

היתה כתובתה ארבע מאות זוז, ומכרה לזה במנה ולזה במנה לשלושה לקוחות שדות של מנה,

ולאחרון יפה מנה ודינר במנה - של אחרון בטל, ושל כולן - מכרן קיים:


לדעת ת"ק בית הדין מחוייב יותר מאדם רגיל, שהרי בדרך כלל הקרקעות הן מהדברים שאין להם אונאה (ראו ב"מ ד, ט.) אבל בית הדין חייב לדייק. לדעת רשב"ג ההפך הוא הנכון: מעמדם של אנשי בית הדין מאפשר למכירה להשאר בתוקף גם אם טעו, וראו בכורות ד, ד, שם פוטרים את ר' טרפון מלפצות על טעותו, אבל הטעות חוזרת, ואצלנו המכירה בתוקף.

אם עשו אגרת ביקורת (כלומר, מכרז - וראו ערכין ו, א) - מודים כולם שהמכירה בתוקף.

(ה) שום הדיינין שפחתו שתות או הוסיפו שתות - מכרן בטל.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: מכרן קיים.
אם כן, מה כח בית דין יפה?
אבל אם עשו אגרת ביקורת
אפילו מכרו שוה מנה במאתים, או שוה מאתים במנה - מכרן קיים:


חטיבה IV: נשים בלי כתובה ובלי מזונותעריכה

לגבי ממאנת - ראו יבמות יג. לגבי השניה - ראו יבמות ב, ד. לגבי האיילונית - ראו יבמות ו, ה.

הממאנת ביטלה את קידושיה, השניה - אסור לו לקדשה, ולמרות שהאיסור הוא מדברי חכמים הוא חמור יותר מאיסורי תורה, כגון אלמנה לכהן גדול וכו' - וראו יבמות ט, ג. האיילונית התקדשה בטעות, ולכן הקידושין בטלים בשלושת המקרים וכן הכתובה.

אם קידושי האיילונית אינם טעות - יש לה כתובה וכן שאר הזכויות.

הקידושין חלים גם במקרים האחרונים, ראו קידושין ג, יב, ולכן יש להן כתובה.

(ו) הממאנת, השניה, והאיילונית - אין להם כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות.

ואם מתחילה נשאה לשם איילונית - יש לה כתובה.

אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט,

ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר - יש להן כתובה: