משנה יבמות ה


יבמות פרק ה', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר נשיםמסכת יבמותפרק חמישי ("רבן גמליאל")>>

פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד •  משנה ה • משנה ו • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


רבן גמליאל אומר: אין גט אחר גט, ולא מאמר אחר מאמר, ולא בעילה אחר בעילה, ולא חליצה אחר חליצה.

וחכמים אומרים: יש גט אחר גט, ויש מאמר אחר מאמר, אבל לא אחר בעילה ולא אחר חליצה כלום.

כיצד? עשה מאמר ביבמתו, ונתן לה גט, צריכה הימנו חליצה.

עשה מאמר וחליצה, צריכה הימנו גט.

עשה מאמר ובעל, הרי זו כמצוותה.

נתן גט ועשה מאמר, צריכה גט וחליצה.

נתן גט ובעל, צריכה גט וחליצה.

נתן גט וחלץ, אין אחר חליצה כלום.

חלץ ועשה מאמר, נתן גט, ובעל, או, בעל ועשה מאמר, נתן גט, וחלץ, אין אחר חליצה כלום.

אחת יבמה אחת ליבם אחד, ואחת שתי יבמות ליבם אחד.

כיצד? עשה מאמר בזו ומאמר בזו, צריכות שני גיטין וחליצה.

מאמר בזו וגט לזו, צריכה גט וחליצה.

מאמר בזו ובעל את זו, צריכות שני גיטין וחליצה.

מאמר בזו וחלץ לזו, הראשונה צריכה גט.

גט לזו וגט לזו, צריכות הימנו חליצה.

גט לזו ובעל את זו, צריכה גט וחליצה.

גט לזו ומאמר בזו, צריכה גט וחליצה.

גט לזו וחלץ לזו, אין אחר חליצה כלום.

חלץ וחלץ, או, חלץ ועשה מאמר, נתן גט ובעל, או, בעל ובעל, או, בעל ועשה מאמר, נתן גט, וחלץ, אין אחר חליצה כלום, בין יבם אחד לשתי יבמות, בין שני יבמין ליבמה אחת.

חלץ, ועשה מאמר, נתן גט, ובעל, או, בעל, ועשה מאמר, ונתן גט, וחלץ, אין אחר חליצה כלום, בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף.

והבעילה, בזמן שהיא בתחילה, אין אחריה כלום.

באמצע ובסוף, יש אחריה כלום.

רבי נחמיה אומר, אחת בעילה ואחת חליצה, בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף, אין אחריה כלום.

(א)

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

אֵין גֵּט אַחַר גֵּט,
וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר,
וְלֹא בְּעִילָה אַחַר בְּעִילָה,
וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט,
וְיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר;
אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם:
(ב)

כֵּיצַד?

עָשָׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתוֹ, וְנָתַן לָהּ גֵּט,
צְרִיכָה הֵימֶנּוּ חֲלִיצָה.
עָשָׂה מַאֲמָר וַחֲלִיצָה,
צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט.
עָשָׂה מַאֲמָר וּבָעַל,
הֲרֵי זוֹ כְּמִצְוָתָהּ:
(ג)

נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר,

צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה.
נָתַן גֵּט וּבָעַל,
צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה.
נָתַן גֵּט וְחָלַץ,
אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.
חָלַץ,
וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וּבָעַל,
אוֹ בָּעַל,
וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וְחָלַץ,
אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.

אַחַת יְבָמָה אַחַת לְיָבָם אֶחָד,

וְאַחַת שְׁתֵּי יְבָמוֹת לְיָבָם אֶחָד:
(ד)

כֵּיצַד?

עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ,
צְרִיכוֹת שְׁנֵי גִטִּין וַחֲלִיצָה.
מַאֲמָר בָּזוֹ וְגֵט לָזוֹ,
צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה.
מַאֲמָר בָּזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ,
צְרִיכוֹת שְׁנֵי גִטִּין וַחֲלִיצָה.
מַאֲמָר בָּזוֹ וְחָלַץ לָזוֹ,
הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה גֵט.
גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ,
צְרִיכוֹת הֵימֶנּוּ חֲלִיצָה.
גֵּט לָזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ,
צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה.
גֵּט לָזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ,
צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה.
גֵּט לָזוֹ וְחָלַץ לָזוֹ,
אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם:
(ה)

חָלַץ וְחָלַץ,

אוֹ חָלַץ,
וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וּבָעַל,
אוֹ בָּעַל וּבָעַל,
אוֹ בָּעַל,
וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וְחָלַץ,
אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם,
בֵּין יָבָם אֶחָד לִשְׁתֵּי יְבָמוֹת,
בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין לִיבָמָה אֶחָת:
(ו)

חָלַץ,

וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וּבָעַל,
אוֹ בָּעַל,
וְעָשָׂה מַאֲמָר, וְנָתַן גֵּט, וְחָלַץ,
אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם,
בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף;
וְהַבְּעִילָה,
בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִלָּה,
אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם;
בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף,
יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
אַחַת בְּעִילָה וְאַחַת חֲלִיצָה,
בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף,
אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם:


נוסח הרמב"ם

(א) רבן גמליאל אומר:

אין גט - אחר גט,
ולא מאמר - אחר מאמר,
ולא בעילה - אחר בעילה,
ולא חליצה - אחר חליצה.
וחכמים אומרים:
יש גט - אחר גט,
ויש מאמר - אחר מאמר,
אבל - לא אחר בעילה
ולא אחר חליצה כלום.


(ב) כיצד?

עשה מאמר ביבמתו,
ונתן לה גט - צריכה ממנו חליצה.
עשה מאמר, וחלץ - צריכה ממנו גט.
עשה מאמר, ובעל - הרי זו כמצותה.


(ג) נתן גט, ועשה מאמר - צריכה גט וחליצה.

נתן גט, ובעל - צריכה גט וחליצה.
נתן גט, וחלץ - אין אחר חליצה כלום.
חלץ - ועשה מאמר,
נתן גט - ובעל,
או בעל - ועשה מאמר,
נתן גט - וחלץ,
אין אחר חליצה כלום.
אחד יבמה אחת,
ואחד שתי יבמות.


(ד) [ג] *הערה 1: כיצד?

עשה מאמר בזו, ומאמר בזו -
צריכות שני גיטין, וחליצה.
מאמר בזו, ובעל לזו -
צריכות שני גיטין, וחליצה.
מאמר בזו, וגט לזו -
צריכות גט, וחליצה.
מאמר בזו, וחלץ לזו -
הראשונה צריכה גט.
גט לזו, וגט לזו -
צריכות ממנו חליצה.
גט לזו, ובעל לזו -
צריכה גט, וחליצה.
גט לזו, ומאמר לזו -
צריכה גט, וחליצה.
גט לזו, וחלץ לזו -
אין אחר חליצה כלום.


(ה) חלץ - וחלץ,

או חלץ - ועשה מאמר,
נתן גט - ובעל,
או בעל - ובעל,
או בעל - ועשה מאמר,
נתן גט - וחלץ,
אין אחר חליצה כלום.
בין יבם אחד - לשתי יבמות,
בין שני יבמין - ליבמה אחת.


(ו) חלץ - ועשה מאמר,

חלץ, ונתן גט - ובעל,
או בעל - ועשה מאמר,
בעל - ונתן גט, וחלץ,
אין אחר החליצה כלום,
בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף.
הבעילה, בזמן שהיא בתחילה - אין אחריה כלום.
רבי נחמיה אומר:
אחת בעילה, ואחת חליצה -
בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף -
אין אחריהן כלום.

הערות

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם