ביאור:בבלי כתובות דף יג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת כתובות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב | הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
דאם כן [1] קשיא הלכתא אהלכתא: דקיימא לן הלכתא כרב נחמן בדיני, ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל 'הלכה כרבן גמליאל' אלא לאו שמע מינה כדמשנינן?
שמע מינה.
משנה:
היא אומרת: "מוכת עץ אני" [2] והוא אומר: "לא כי, אלא דרוסת איש את":
רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת,
ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה.
גמרא:
טענתייהו במאי [3]?
רבי יוחנן אמר: במאתים ומנה [4]; רבי אלעזר אמר: במנה ולא כלום [5].
רבי יוחנן אמר: במאתים ומנה; סבר לה [6] כרבי מאיר דאמר 'בין הכיר בה ובין לא הכיר בה – מאתים'; ורבי אלעזר אומר: במנה ולא כלום - סבר לה כרבנן, דאמרי 'בין הכיר בה בין לא הכיר בה – מנה'.
בשלמא רבי אלעזר לא קאמר כרבי יוחנן, דקא מוקי לה כרבנן; אלא רבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כרבי אלעזר?
קסבר [7] כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה - יש לה כתובה מנה; הכא [8]: הוא קאמר מנה והיא קאמרה מנה [9] - מאי איכא בין טענה דידיה לטענה דידה?
בשלמא לרבי אלעזר [10] - היינו דקתני תרתי [11]: חדא לאפוקי מדרמי בר חמא, וחדא לאפוקי מדרב חייא בר אבין אמר רב ששת [12]; אלא לרבי יוחנן [13] תרתי למה לי [14]?
חדא להודיעך כחו דרבן גמליאל, וחדא להודיעך כחו דרבי יהושע: קמייתא להודיעך כחו דרבי יהושע: דאף על גב דאיכא למימר מיגו [15] - לא מהימנא; בתרייתא [16] להודיעך כחו דרבן גמליאל: דאף על גב דליכא למימר מיגו - מהימנא.
Chart #5
Daf 11b-15a
____________________________________________ |
|
THE KESUVAH OF A WOMAN WHO WAS FOUND TO BE A |
"MUKAS ETZ" OR A "BE'ULAH" AND THE HUSBAND |
DID NOT KNOW ABOUT IT BEFORE THE MARRIAGE[17] |
____________________________________________ |
|
[18] [19] |
MUKAS ETZ BE'ULAH |
_________ _______ |
|
1</ref> RAMI BAR CHAMA 0 0 |
|
2</ref> RAVA [20] Rabanan: 0 0 |
R. Meir: 200[21] |
|
3</ref> RAV SHESHES, Rabanan: 100 100[22] |
REBBI YOCHANAN [23] R. Meir: 200 |
|
4</ref> RAVA [24], R. Meir: 200 |
REBBI ELAZAR [25] |
==========
FOOTNOTES:
==========
[26] If the husband knew about it before the marriage, everyone agrees that the Kesuvah of a Be'ulah is 100. The Kesuvah of a Mukas Etz is 100 according to the Rabanan and 200 according to Rebbi Meir [27]. The Machlokes between Rebbi Meir and the Rabanan is that Rebbi Meir compares a Mukas Etz to a Bogeres [28], and the Rabanan compare her to a Be'ulah [29].
[30] Rava argues with Rami bar Chama, based on the Mishnah [31] of "Mukas Etz Ani," in which it is clear that one who claims she was a Mukas Etz receives more than a Be'ulah [32].
[33] According to Rava after he changed his view [34] the Mishnah [35] can be expressing the view of the Rabanan who argue with Rebbi Meir. The husband claims she deserves nothing [36], and she claims that she is a Mukas Etz and is entitled to 100.
[37] Rav Sheshes [38] hold that the Mishnah [39] is in accordance with Rebbi Meir. The husband claims that she is entitled to only 100 since he found her to be a Be'ulah, and she claims that she is entitled to 200 since she is a Mukas Etz.
[40] Rava's reason, after he changed his view, is that when the Mishnah [41] says that the husband claims that she became a Be'ulah before the Erusin and "the Mekach is a Mekach Ta'us," the words "Mekach Ta'us" imply that she receives *nothing* for her Kesuvah, since she was found to be a Be'ulah [42]. Nevertheless, if she was found to be a Mukas Etz, even though her Kesuvah is diminished to 100, it is *not* a Mekach Ta'us, "because he is not so particular about Mukas Etz" [43].
משנה:
ראוה מדברת [44] עם אחד, ואמרו לה [45]: מה טיבו של איש זה?
"איש פלוני וכהן הוא":
רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת [46],
ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה.
היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה?
"מאיש פלוני וכהן הוא":
רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת,
ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה.
גמרא:
מאי מדברת?
זעירי אמר: נסתרה [48];
רב אסי אמר: נבעלה.
בשלמא לזעירי, היינו דקתני מדברת; אלא לרב אסי - מאי מדברת?
לישנא מעליא, כדכתיב (משלי ל כ: כן דרך אשה מנאפת) אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און [49];
בשלמא לזעירי - היינו דקתני תרתי: מדברת ומעוברת [50]; אלא לרב אסי תרתי למה לי?
חדא להכשיר בה, וחדא להכשיר בבתה [51].
הניחא למאן דאמר [52] 'לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה', אלא למאן דאמר 'לדברי המכשיר בה - פוסל בבתה' - מאי איכא למימר [53]?
רב אסי סבר כמאן דאמר 'לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה'.
אמר ליה רב פפא לאביי: לזעירי, דאמר מאי מדברת – נסתרה, ואמר רבי יהושע לא מהימנא - האמר רב 'מלקין על היחוד [54] ואין אוסרין [55] על היחוד', לימא דלא כרבי יהושע [56]?
אפילו תימא רבי יהושע: מעלה עשו ביוחסין [57].
מיתיבי: 'ראוה שנכנסה עם אחד לסתר [58]
או לחורבה [59], ואמרו לה: מה טיבו של איש זה? – "כהן הוא ובן אחי אבא הוא":
רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת;
רבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה';
בשלמא לזעירי - היינו דקתני תרתי: לסתר או לחורבה; אלא לרב אסי, דאמר 'נבעלה' - תרתי למה לי?
חדא קתני: 'לסתר דחורבה'.
והא 'לסתר או לחורבה' קתני?
חדא לחורבה דמתא [60] וחדא לחורבה דדברא [61]; וצריכי: דאי אשמעינן חורבה דמתא - בהא קמכשר רבן גמליאל משום דרוב כשרים אצלה, אבל לחורבה דדברא, דרוב פסולין אצלה - אימא מודה ליה לרבי יהושע! ואי אשמעינן בההיא - בההיא קאמר רבי יהושע, אבל בהא - אימא מודה לרבן גמליאל - צריכא.
מיתיבי: 'זו עדות שהאשה [62] כשרה לה [63]; ורבי יהושע אומר: אינה נאמנת [64];
אמר להם רבי יהושע: אי אתם מודים בשבויה שנשבית ויש לה עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני שאינה נאמנת?
אמרו לו: אבל [65].
ומה הפרש יש בין זו לזו? [66]
לזו יש עדים [67] ולזו אין לה עדים [68];
אמר להם: אף לזו יש עדים: שהרי כריסה בין שיניה [69]!?
אמרו לו: רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות הם! [70]
אמר להן: אין אפוטרופוס לעריות! [71]
במה דברים אמורים [72]? - בעדות אשה בגופה [73], אבל עדות אשה בבתה - דברי הכל הולד שתוקי.'
מאי קאמר להו, ומאי קמהדרי ליה [74]?
הכי קאמרי ליה: 'השבתנו על המעוברת [75]; מה תשיבנו על המדברת?
אמר להם: מדברת היינו שבויה! [76]
אמרו לו: שאני שבויה דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות הם [77]!
אמר להם: הא נמי - כיון דאיסתתר - אין אפוטרופוס לעריות [78].
קתני מיהת תרתי: מדברת ומעוברת; תיובתא דרב אסי?
תיובתא.
[79] ותיפוק ליה [80]: דהתם רוב פסולין אצלה והכא רוב כשרין אצלה!?
מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: לדברי המכשיר - מכשיר אפילו ברוב פסולין [81]; לדברי הפוסל - פוסל אפילו ברוב כשרים.
אמר רבי יוחנן: לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה; לדברי הפוסל בה - פוסל בבתה; ורבי אלעזר אומר: לדברי המכשיר בה - פוסל בבתה.
אמר רבה: מאי טעמא דרבי אלעזר?
בשלמא איהי - אית לה חזקה דכשרות [82]; בתה לית לה חזקה דכשרות.
איתיביה רבי אלעזר לרבי יוחנן: במה דברים אמורים? - בעדות אשה בגופה אבל עדות אשה בבתה דברי הכל הולד שתוקי – מאי? לאו 'שתוקי ופסול'?
- לא, שתוקי וכשר [83].
ומי איכא שתוקי כשר?
אין, כדשמואל, דאמר שמואל: עשרה כהנים עומדים ופירש אחד מהם [84] ובעל - הולד שתוקי [85]!
מאי 'שתוקי'? אילימא שמשתיקין אותו מנכסי אביו – פשיטא: ומי ידעינן אבוה מנו? אלא שמשתיקין אותו מדין כהונה [86], דכתיב (במדבר כה יג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם [תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל] - מי שזרעו מיוחס אחריו [87], יצא זה שאין זרעו מיוחס אחריו.
ההוא ארוס וארוסתו [המעוברת] דאתו לקמיה דרב יוסף. היא אמרה: "מיניה" והוא אמר:
הערות
עריכה- ^ דרב נחמן לא מיתוקם כרבן גמליאל אלא כרבי יהושע
- ^ קודם שארסתיך
- ^ מה היא תובעתו ומה הוא רוצה ליתן
- ^ היא אומרת "מוכת עץ אני, ויש לי מאתים, ואף על פי שלא הכרת בי"; והוא אומר: "דרוסת איש את ואין לך אלא מנה", וקסבר: כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה
- ^ היא תובעת מנה, והוא אומר "אין ליך כלום"
- ^ תנא דמתניתין; דאילו רבי יוחנן לא שביק רבנן ועביד כרבי מאיר
- ^ רבי יוחנן
- ^ הלכך על כרחך 'מוכת עץ' דמתניתין - רבי מאיר היא, דאמר 'מאתים'
- ^ הוא אומר "דרוסת איש את, ויש ליך מנה"; דאי רבנן - היא לא תבעה אלא מנה, והוא אומר "דרוסת איש את ויש לך מנה"
- ^ דאמר דרוסת איש אין לה כלום
- ^ בבי במתניתין גבי פלוגתא דממונא: היא אומרת "משארסתני נאנסתי" והיא אומרת "מוכת עץ אני"
- ^ היא אומרת "משארסתני נאנסתי" תנא למיתני בה והיה מקחי מקח טעות - לגמרי משמע, ואין לה כלום - לאפוקי מדרב חייא בר אבין דאמר לעיל (דף יא) 'כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה - יש לה כתובה מנה'; ותנא היא אומרת "מוכת עץ אני" - לאפוקי מדרמי בר חמא דאמר לעיל גבי מוכת עץ 'אבל לא הכיר בה - דברי הכל ולא כלום'
- ^ דאמר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה - אם כן מאי 'מקח טעות' דקתני? אמאתים, אבל מנה יש לה
- ^ למה לי למיתני כלל לההיא? אי לאשמועינן פלוגתא דרבן גמליאל ורבי יהושע בברי ושמא ואוקי ממונא בחזקת מריה - ליתני חדא לאפוקי מדרמי בר חמא, ולאשמעינן פלוגתייהו
- ^ מגו דאי בעיא אמרה "מוכת עץ אני"
- ^ ליכא למימר מגו לרבי יוחנן, דמוקי מתניתין כרבי מאיר, דאמר 'מוכת עץ שלא הכיר בה כתובתה מאתים' - ליכא שום מגו, דמה לי אומרת "מוכת עץ אני תחתיך" מה לי אמרה מעיקרא
- ^ 1
- ^ A
- ^ B
- ^ originally
- ^ 2
- ^ 4
- ^ 13a
- ^ after he Rabanan: 100(3) 0(5) |
changed his view - ^ 13a
- ^ 1
- ^ Mishnah 11a
- ^ who does not have her full Besulim, but since she did not cohabitate she *is* a Besulah
- ^ since an act was done to her to cause her to lose her Besulim
- ^ 2
- ^ 13a
- ^ at least according to Rebbi Meir
- ^ 3
- ^ and according to Rebbi Elazar
- ^ 13a
- ^ since he married her thinking that she was a Besulah, and he found her to be a Be'ulah
- ^ 4
- ^ and Rebbi Yochanan
- ^ 13a
- ^ 5
- ^ 12b
- ^ in contrast to Rav Sheshes who says that she still gets 100
- ^ TOSFOS DH l'Rabanan
- ^ בפנויה
- ^ ומשום חששא דפסולין לנתין ולממזר, וכיון שנבעלה לפסול פסלה מן הכהונה
- ^ וכשרה לכהונה, ולא מספקינן לה בנבעלה לפסול לה
- ^ בגמרא מפרש תרתי למה לי.
- ^ ואף על פי שלא ראוה שנבעלה - נפסלה לכהונה לרבי יהושע, כדלקמן: דמעלה עשו ביוחסין
- ^ אלמא נקט תשמיש בלשון אכילה
- ^ מדברת - להודיעך כחו דרבי יהושע: דאף על גב דלא ראוה שנבעלה – פסולה; ומעוברת - להודיעך כחו דרבן גמליאל
- ^ אם העובר הזה נקבה - תנשא לכהונה לרבן גמליאל, דאי אשמועינן בדידה - הוה אמינא: איהי, הואיל דהוה לה חזקה דכשרות מעיקרא – אמרינן: אוקמה אחזקה ואל תפסילנה מספק; אבל עובר, דלא הוה ליה חזקה דכשרות - אימא לא
- ^ לקמן בשמעתין
- ^ תרתי להכשיר בה למה לי, כיון דמדברת - בראוה שנבעלה
- ^ מכת מרדות
- ^ אשה על בעלה בשביל יחוד בעלמא
- ^ דמשום יחוד מחזיק לה בנבעלת
- ^ בכהונה
- ^ משמע יחוד בעלמא
- ^ סתמא לבעילה, שהוא מקום לזנות
- ^ סתם בעילתה מאחד מבני העיר; ואיכא למימר בעיר שרובה ישראל כשרים קאמר
- ^ ספק אחד מסוף העולם בא לכאן, ורוב העולם עובדי כוכבים הם ופוסלים אשה בביאתם לכהונה, כדאמר ביבמות (דף מה) ובקדושין (דף עה,ב): יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה
- ^ עצמה
- ^ לומר לכשר נבעלתי
- ^ לינשא לכהן
- ^ אבל - הן; כמו אבל שרה אשתך (בראשית יז יט) דמתרגמינן 'בקושטא'
- ^ רבי יהושע קאמר לה.
- ^ שנבעלה, דכיון דנשבית לבין העובדי כוכבים והם פרוצים בעריות - כולנו עדים שנבעלה
- ^ שנבעלה, שלא ראוה, אלא מדברת; ומיגו דאי בעיא אמרה 'לא נבעלתי' - כי אמרה נמי 'לכשר נבעלתי' - מהימנא
- ^ כלומר: אף כאן יש אחת שיש לה עדים - ואתם חולקים עלי בהיותה מעוברת
- ^ לקמיה מפרש מאי קא מהדרי ליה על מאי דקאמר להו.
- ^ לקמן מפרש
- ^ דנאמנת לרבן גמליאל
- ^ כלומר: להכשיר את עצמה לכהונה דלא מחזקינן לה בנבעלה לפסול
- ^ כלומר: מאי קאמר להו איהו דקא מהדרי ליה אינהו רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות?: כלום תשובה היא זו על מה שאמר להם אף לזו יש לה עדים? אין לך פרוץ גדול מזה דקחזינן דנתעברה ממנו!
- ^ תשובה גמורה ונצחת
- ^ מה מדברת אין לה עדים - אף שבויה אין לה עדים בבעילה, ואתם מחזיקים אותה כנבעלה!
- ^ והא ודאי נבעלה
- ^ אין אתם יכולים להיות לה אפוטרופוס לומר לא נבעלה
- ^ לרבי יהושע פריך: נהי נמי דאין אפוטרופוס לעריות
- ^ דלא דמי לשבויה
- ^ דאמרינן אוקמה אחזקה; ועל רוב פסולים שהיו מכשירים אותה - הביא הוא להם ראיה מן השבויה
- ^ ויש לומר 'אשה זו בחזקת כשרות עומדת', ומספק אתה בא לפוסלה!? אל תפסילנה מספק!
- ^ כלומר שתוקי הוא במקצת, שאם כהן היה הבועל, והעובר יהיה זכר - משתקין אותו מדין כהונה, כדלקמן; אבל כשר הוא ליוחסין: שאם נקבה היא - תינשא לכהונה, ואם זכר הוא - בתו ואלמנתו כשרות לכהונה
- ^ ואין ידוע איזה הוא
- ^ ואף על פי שברור לנו שמכהן כשר בא; והאי שתוקי - על כרחך כשר ליוחסין, ואם נקבה היא ראויה לכהן, וקרי ליה 'שתוקי'
- ^ שלא יעבוד עבודה ולא יאכל תרומה
- ^ שאנו יודעין מי אביו