ביאור:בבלי כתובות דף צב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת כתובות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב | הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
ואתא בעל חוב דראובן [1] וקטריף ליה מיניה - דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה [2].
אמר ליה רבא: נהי דאחריות דעלמא [3] קביל עליה [4] - אחריות דנפשיה [5] - מי קביל עליה?
ומודה רבא בראובן שירש שדה מיעקב, ומכרה לשמעון שלא באחריות, ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות, ואתא בעל חוב דיעקב וקטריף ליה מיניה - דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה מיניה.
מאי טעמא?
בעל חוב דיעקב כבעל חוב דעלמא דמי [6].
אמר רמי בר חמא: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, וזקף עליו במלוה [7], ומת ראובן, ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה משמעון, ופייסיה בזוזי [8] - דינא הוא דאמרי ליה בני ראובן: "אנן - מטלטלי שבק אבון גבך [9], ומטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי [10]",
אמר רבא: אי פקח אידך - מגבי להו ניהלייהו ארעא [11], והדר גבי לה מינייהו [12], כרב נחמן; דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: יתומים שגבו קרקע בחובת אביהן - בעל חוב [13] חוזר וגובה אותה מהן [14].
אמר רבה: ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון, וחזר שמעון ומכר שדה אחת ללוי, ואתא בעל חוב דראובן - רצה מזה גובה רצה מזה גובה; ולא אמרן אלא דזבנה בינונית, אבל זבנה עידית וזבורית - מצי אמר ליה: להכי טרחי וזביני ארעא דלא חזיא לך; ובינונית נמי לא אמרן אלא דלא שבק בינונית דכוותה
אבל שבק בינונית - דכוותה מצי אמר ליה: "הנחתי לך מקום לגבות הימנו". [15]
אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה מיניה - דינא הוא דאזיל ראובן ומפצי ליה [16], ולא מצי אמר ליה "לאו בעל דברים דידי את [17]" משום דאמר ליה: "דמפקת מיניה - עלי הדר [18]".
ואיכא דאמרי: אפילו שלא באחריות נמי [19], דאמר ליה: "לא ניחא לי דתהוי ליה לשמעון תרעומת עלי".
אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליו
הערות
עריכה- ^ שהיה שטרו קודם למכירה ראשונה שמכרה ראובן לשמעון, ואילו בא ומצאה ביד שמעון - הכי נמי הוה טריף לה
- ^ כשם שאילו מכרה שמעון זה לאיש אחר באחריות, ובא בעל חוב דראובן וטורפה - היה שמעון מפצהו, ועל ראובן לא יוכל לחזור, שהרי שלא באחריות לקחה הימנו - כך כשמכרה לראובן עצמו יפצה לו
- ^ כל העוררים עליה שלא מחמת ראובן
- ^ שמעון
- ^ ערעור הבא לו מחמת עצמו
- ^ המעורר עליה שלא מחמת ראובן אלא מחמת מי שמכר לו לראובן תחלה; וכשם שאם לקחה ראובן מלוי, ומכרה לשמעון - שאינו אחיו - שלא באחריות, וחזר שמעון ומכרה לראובן באחריות, ובא בעל חוב דלוי הקודם לשטר מכירה ראשונה וטורפה מראובן - צריך שמעון לפצותו, שהרי באחריות מכרה, והוא לקחה שלא באחריות - אף כשירשה ראובן מיעקב ומכרה, ובא בעל חוב דיעקב - יפצנו שמעון; ולא אמרינן דראובן כרעיה דאבוה הוא, ואחריות דראובן לא קיבל עליה שמעון
- ^ שלא נתן לו שמעון דמי השדה אלא כתב לו שטר חוב עליהם
- ^ במעות דמי השדה שהיה חייב ליתמי - פייס את הנוֹשה בשביל ראובן, שבאחריות מכרה לו
- ^ והיה בעל חוב של אבינו מסולק ממנו, שאין לנו קרקע, והמעות לא היה לך ליתן
- ^ ועתה גם אתה אין לך לחזור עלינו על האחריות, לפי שאין לנו קרקע מאבינו
- ^ כשתבעוהו היתומים - יפרע להן קרקע בדמי המעות
- ^ בשביל אחריות אביהם, ולא מצו למימר "לא ירשנו קרקע זה מאבינו אלא לקחנוהו במעות", דאמר להו: "על ידי שעבוד חוב אביכם באה לכם, והרי היא לכם כירושת קרקע שלקח אביכם בחייו"
- ^ של אביהם
- ^ כאילו נפלה להם ממש בירושה
- ^ ראובן מכר כל שדותיו ללוי בשטר אחד; דבשני שטרות אין גובין מלוי אלא אם כן לקח משמעון אותה שלקח מראובן באחרונה, דמצי אמר ליה: "הניח לך שמעון מקום לגבות הימנו כשלקח את זו, ואין זו בשעבודך", דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין; רצה מזה גובה רצה מזה גובה - וכדמסיים ואזיל דזבן לוי משמעון בינונית, ששעבוד בעל חוב עליה, ולא שבק בינונית משל ראובן אצל שמעון; הלכך רצה לגבות משמעון עידית – גובה, דאמר ליה: "אתה לקחת כל השדות ונכנסת תחת ראובן להשתעבד לחובי, וכל זמן שאמצא משל ראובן אצלך כלום - לא אטריח את לוי שהניח לי מקום לגבות"; רצה מלוי גובה: כגון אם לא ימצא אצל שמעון משל ראובן אלא זיבורית - גובה בינונית מלוי, דאמר ליה: "לקחת את שעבודי - בינונית - שדיני מוטל עליה"! ואף על גב דאילו לקחה לוי לבינונית זו מראובן, והניח אצלו זיבורית , לא היה יכול בעל חוב דראובן לחזור על לוי, כדתנן [גיטין פ"ה מ"ב]: אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין, ואפילו הן זיבורית - התם הוא, דראובן בעל חובו הוא, ואמור רבנן מפני תקון העולם: כל זמן שיש אצל בעל חובו כדי חובו - לא יטרוף לקוחות; אבל כאן שמעון לאו בעל חובו הוא, ואף עליו מכח טירפא הוא בא.
- ^ אם יש לו עליו שום גלגול דברים לחשוב חוב כנגד חוב, או "אישתבע לי דלא פרעתיך"
- ^ איני טורף ממך כלום
- ^ מה שאתה מוציא ממנו יחזור עלי
- ^ מכרה ראובן לשמעון - לא מצי אמר ליה בעל חוב לראובן "לאו בעל דברים דידי את"