ביאור:בבלי כתובות דף לה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת כתובות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב | הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
מאי לאו - אסון ממש [1]!
לא, 'דין אסון' [2].
איכא דאמרי איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: (שמות כא כב: וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה) ולא יהיה אסון ענוש יענש [כאשר ישית עליו בעל האשה - ונתן בפללים]; מאי לאו 'דין אסון'[3]?
לא, אסון ממש.
אמר רבא: ומי איכא למאן דאמר 'חייבי מיתות שוגגין – חייבים'? והא תנא דבי חזקיה [על הפסוק ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת [ויקרא כד,כא]]: 'מכה אדם ומכה בהמה [4]: מה מכה בהמה לא חילקת בו בין בשוגג בין במזיד, בין מתכוין לשאין מתכוין [5], בין דרך ירידה לדרך עלייה [6] [7] - לפוטרו ממון, אלא לחייבו ממון [8] - אף מכה אדם לא תחלוק בו בין בשוגג בין במזיד, בין מתכוין לשאין מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עלייה לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון [9]'!
אלא כי אתא רבין, אמר: חייבי מיתות שוגגין כולי עלמא לא פליגי דפטורין [10]; כי פליגי בחייבי מלקות שוגגין ודבר אחר: רבי יוחנן אמר 'חייב': חייבי מיתות איתקוש [11], חייבי מלקיות לא איתקוש; ריש לקיש אמר 'פטור': בפירוש ריבתה תורה חייבי מלקיות כחייבי מיתות.
היכן ריבתה תורה?
אמר אביי: אתיא [12] (במדבר לה לא: ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא) רשע [למות כי מות יומת] [13] (דברים כה ב: והיה אם בן הכות ה)רשע [והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר]
רבא אמר: אתיא 'מכה' 'מכה' [14].
אמר ליה רב פפא לרבא: הי 'מכה'? אילימא (ויקרא כד כא) ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת - האי בקטלא כתיב? אלא האי מכה: (ויקרא כד יח) מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש, וסמיך ליה [הפסוק הבא]: ואיש כי יתן מום בעמיתו [כאשר עשה כן יעשה לו] [15] והאי [16] לאו 'מכה' היא [17]!?
[אמר רבא:] אנן - 'הכאה' 'הכאה' קאמרינן [18].
[שאל רב פפא:] והא כי כתיב - בחובל בחבירו הוא דכתיב, וחובל בחבירו בר תשלומין הוא [19]!!
[אמר רבא:] אם אינו [20] ענין להכאה שיש בה שוה פרוטה [21] - תנהו [22] ענין להכאה שאין בה שוה פרוטה [23].
[שאל רב פפא:] סוף סוף [24] לאו בר תשלומין הוא [25]?!
[אמר רבא:] לא, צריכא [26]: דבהדי דמחייה קרע שיראין דיליה [27].
אמר ליה רב חייא לרבא: ולתנא דבי חזקיה, דאמר 'מכה אדם ומכה בהמה' - ממאי דבחול כתיב [28], וליכא לאיפלוגי? דלמא בשבת כתיב [29], דבבהמה גופה איכא לאיפלוגי [30]?
[אמר רבא:] לא סלקא דעתא [31], דכתיב (ויקרא כד כא) ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת - היכי דמי?: אי דלא אתרו ביה – 'מכה אדם' אמאי יומת? אלא פשיטא דאתרו ביה, ואי בשבת – 'מכה בהמה ישלמנה' [32]? אלא - לאו בחול [33]?!
אמר ליה רב פפא לאביי: לרבה, דאמר [34] חידוש הוא שחידשה תורה בקנס ואף על גב דמיקטיל משלם - מתניתין כמאן מוקים לה [35]? אי כרבי מאיר [36] - קשיא בִּתוֹ [37]! אי כרבי נחוניא בן הקנה [38] - קשיא אחותו [39]! אי כרבי יצחק [40] קשיא ממזרת [41]!?
הניחא אי סבר לה [42] כרבי יוחנן [43] הוא נמי מתרץ לה [44] כרבי יוחנן; אלא אי סבר כריש לקיש [45] - היכי מתרץ לה [46]? על כרחך [47] כרבי יוחנן סבירא ליה [48].
Kesuvos 03: Kenas for a daughter
Binyomin Goodman asked:
My question is: We discuss that why isn't the case of daughter in the mishna, and have various answers. Who exactly would the father [49] pay the knas to? Himself?
Binyomin Goodman, New York, USA
----------------------------------------------
The Kollel replies:
It is possible to suggest that the case of "daughter" in the Mishnah actually
includes all cases of women which are Chayavei Misas Beis Din, such as
granddaughter -- it is as if it said "daughter etc.". [50]
However, the Yerushalmi and Rishonim do not accept this answer. They ask your
question [51], and
offer three answers:
[52] The Yerushalmi says that the case of Bito is valid in one of the cases
where the girl is entitled to her own Kenas, such as where she was divorced
previously [53]. Even though the Mishnah is
discussing a Mefutah [54], and a
Mefutah is Mochel any money that is coming to her by agreeing to the act
willingly, nevertheless the Yerushalmi holds that she cannot be Mochel the
Kenas; it is not yet in her possession to be Mochel it.
The Bavli, though [55] does not accept
this reasoning and holds that a Mefutah is Mochel, and can be Mochel, even
the Kenas.
[56] The Ra'ah [57] explains that the case is where she was divorced
previously [58], as we said above. Even if a
Mefutah normally is Mochel the Kenas, the Mishnah might be discussing a
Shoteh Mefutah. Since she is a Shoteh, she cannot be Mochel the Kenas.
[59] The Yerushalmi says further that the Mishnah can be discussing a
situation where she has became a Bogeres [60] before the
Ha'amadah b'Din, and therefore the Kenas is given to the daughter [61]. [62]
M. Kornfeld
אמר ליה רב מתנא לאביי: לריש לקיש, דאמר 'בפירוש ריבתה תורה חייבי מלקיות כחייבי מיתות [63]' - מאן תנא דפליג עליה דרבי נחוניא בן הקנה [64]? [65]
אי רבי מאיר [66], אי רבי יצחק [67].
Kesuvos Chart #6
Daf 31b-35b
________________________________________________ |
|
THE RESOLUTION OF THE CONTRADICTING MISHNAYOS IN |
KESUVOS AND MAKOS, AND THE HALACHAH WHEN ONE |
IS LIABLE FOR TWO PUNISHMENTS [68] |
________________________________________________ |
|
|
[69] [70] [71] |
ULA REBBI YOCHANAN REISH LAKISH |
___ ______________ ____________ |
|
1</ref> THE SUBJECT OF THE [72] was not given the view of |
[73] holds that one |
both gets Malkus |
and must pay[74] |
|
2</ref> THE SUBJECT OF THE A Yesomah [75] [76] |
MISHNAH IN MAKOS who was a |
[77] |
|
3</ref> A CHIYUV MALKUS AND One pays One does not pay One does not pay |
A CHIYUV MAMON AT [78][79] Chovel b'Chaveiro b'Chaveiro and |
and Edim Zomemin Edim Zomemin[80] |
|
4</ref> SHIGEGAS MALKUS One pays One pays One does not pay |
AND A CHIYUV MAMON [81] -- except in |
the cases of |
Chovel ba'Chavei-|
ro and Edim |
Zomemim |
==========
FOOTNOTES:
==========
[82] Rebbi Meir holds that one can receive both punishments of Malkus and
Mamon, but not both punishments of Misah and Mamon. This is true even when
the payment is a Kenas [83]. Therefore, one who rapes his daughter is exempt from the
Kenas because of "Kam Lei b'd'Rabah Minei." [84]
[85] This is the Girsa of Rashi, who explains that since she is a Yesomah [86] all of the payments go to her, but since she is a Mefutah [87], she was Mochel it all. Others have
the Girsa that the Mishnah is discussing a "Yesomah, *Shotah*, Mefutah." The
Rishonim write in the name of Rabeinu Shmuel ha'Nagid that according to this
Girsa, the Mishnah is discussing a case where she does have a father, and the Gemara calls her a Yesomah since she is a "Yesomah b'Chayei ha'Av" [88] since she was engaged and then divorced, and she receives no Kenas at all [89]. Since she is a Shotah, she does not suffer embarrassment or devaluation and does not receive any payments of Boshes or Pegam. Since she is a Mefutah, she does not suffer any Tza'ar.
[90] Ula learns that one pays, and does not get Malkus, from the Gezeirah
Shavah of "Tachas" from the case of Chovel ba'Chaveiro. According to Rashi,
Ula holds that in all cases one pays and does not get Malkus. According to
Tosfos [91], though, it is possible that Ula holds that one pays and does not
get Malkus in only three cases -- Chovel ba'Chaveiro, Edim Zomemim, and Kenas of Anusah [92].
[93] The Halachah of Chovel ba'Chaveiro is learned from the verse, "Ken
Yinasen Bo" [94], and the Halachah of Edim Zomemim is derived from "Yad b'Yad" [95] [96]. For all other Chiyuvei Malkus, one gets Malkus and does not pay; this is learned from the proximity of the verse describing Malkus to the verse that says that one receives only one
punishment and not two [97].
[98] In the case of Misah and Mamon, everyone agrees that one is exempt from
Mamon even if the Isur of Misah was done b'Shogeg [99], because of the teaching of Tana d'Vei Chizkiyah.
Reish Lakish holds that the same applies to Malkus and Mamon, since there is
a Gezeirah Shavah that compares Misah to Malkus [100].
תנו רבנן: 'עריות ושניות לעריות [101] - אין להן לא קנס [102] ולא פיתוי [103];
הממאנת [104] - אין לה לא קנס [105] ולא פיתוי;
איילונית [106] - אין לה לא קנס [107] ולא פיתוי;
והיוצאת משום שם רע [108] - אין לה לא קנס ולא פיתוי.'
מאי 'עריות' ומאי 'שניות לעריות'?: אילימא עריות -
הערות
עריכה- ^ אם לא מתה האשה - יענש הנוגף בדמי ולדות; הא אם מתה - לא יענש [בדמי ולדות] ואפילו לא התרו בו, וקשיא לרבי יוחנן
- ^ הכי קאמר קרא: אם אין משפט מות לנוגף, כגון שלא מתה האשה, או מתה ולא התרו בו ענוש יענש
- ^ צריך עיון כיצד רבי יוחנן, שלומד את הפסוק שלא כפשוטו יכול – מהדרוש שלו – להקשות על ריש לקיש שלומד כפשוטו!?
- ^ 'מכה בהמה ישלמנה, ומכה אדם - לא ישלם אלא - יומת - הקיש פטור ממון דמכה אדם לחיוב ממון דמכה בהמה
- ^ אין בו חיוב מיתה באדם
- ^ שהכהו בהגבהת ידו או שחתכו בחרבו מלמטה למעלה
- ^ 'בין דרך ירידה לדרך עלייה' - משום דגבי גלות דהורג בשוגג איכא חילוק בין דרך ירידה לדרך עלייה, כדאמרינן במכות (ז,ב): כל שבדרך ירידתו גולה, דכתיב 'ויפל עליו' (במדבר לה כג) - עד שיפול כדרך נפילה
- ^ מה מכה בהמה אין לך בו חילוק לחיוב
- ^ אף מכה אדם אין לך בו חילוק לפטור: מכה בהמה לעולם חייב, דאמרינן בבא קמא (כו,ב): 'פצע תחת פצע' - לחייב על השוגג כמזיד ואונס כרצון
- ^ מדתנא דבי חזקיה
- ^ למכה בהמה
- ^ נאמר בחייבי מיתות
- ^ ונאמר בחייבי מלקות:
- ^ דמלקות נמי איתקוש למכה בהמה, ולאו מגזרה שוה דחייבי מיתות ילפינן
- ^ והאי 'יעשה לו' - מלקות קאמר; ולקמן פריך: והא חובל בחבירו בתשלומין ולא מלקות?
- ^ מלקות
- ^ לאו 'מכה' כתיב אלא 'כי יתן מום', ומאי 'אתיא מכה מכה' דקאמר רבא
- ^ ומום - על ידי הכאה הוא ניתן
- ^ והיכי מוקמת ליה את במלקות ופטור ממון
- ^ האי קרא
- ^ ולתשלומין, דהא מקרא דבתריה ילפינן דכתיב ביה 'כן ינתן בו' - דבר הניתן מיד ליד
- ^ להאי כן יעשה לו
- ^ ולמלקות ואיתקיש למכה בהמה שלא תחלוק בו
- ^ האי - לא תחלוק בו לחייבו ממון
- ^ טעמא משום דאין בו כדי תשלומין, ולא משום היקישא; אבל היכא דיש בה שוה פרוטה - אימא תחלוק
- ^ להכי איתקש
- ^ כלומר: ואשמועינן דלוקה משום חבלה, ופטור מתשלומי קריעה, לא שנא התרו בו ולא שנא לא התרו - דלא לקי, פטור מתשלומין מהיקישא דלא תחלוק
- ^ דפשיטא ליה דמכה בהמה, בין שוגג בין מזיד - חייב לשלם
- ^ ועל כרחך אשוגג כתיב קרא, דאי במזיד הוה ליה מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין
- ^ בין שוגג למזיד
- ^ דבשבת כתיב, ובשוגג
- ^ בתמיה
- ^ דליכא לפלוגי, ואיתקש לה 'מכה אדם' שלא תחלוק, בו ואפילו אינו חייב מיתה
- ^ לרבי מאיר
- ^ לשנויי רומיא דרמינן עלה ד'אלו הן הלוקין', וקיימא לן ד'אין לוקה ומשלם'
- ^ דאמר לוקה ומשלם וכדשנינהו ריש לקיש
- ^ דבשלמא לריש לקיש דאוקמה לההיא דגנב וטבח בשבת - בטובח על ידי אחר, אבל בטובח על ידי עצמו לא משלם - לא קשיא, ד'מת ומשלם' לית ליה לרבי מאיר, אפילו בקנס! אלא לרבה קשיא 'בתו', דקנס הוא, וקתני מתניתין 'פטור'
- ^ דאית ליה נמי 'לוקה ומשלם' כרבי מאיר, מדקאמר 'יום הכפורים כשבת' - יום הכיפורים הוא דפטור מתשלומין, ומשום כרת דאית ביה, ומגזירה שוה ד'אסון' 'אסון', אבל משום לאו ומלקות דאית ביה - לא פטר; ומתניתין נמי, דאית ליה 'לוקה ומשלם' - דידיה הוא, ו'מת ומשלם' - לית ליה אפילו בקנס
- ^ נהי נמי דמשום מלקות לא פטר ליה - ליפטריה משום כרת
- ^ תוקמה, דאמר במסכת מכות (יד,א) 'אין חייבי כריתות בכלל מלקות ארבעים', ולית ליה האי ד'אלו הן הלוקין: הבא על אחותו', ומשום הכי חייבין בתשלומין
- ^ דהכל מודים שהוא במלקות, וקתני 'אית לה קנס'
- ^ רבה
- ^ כשלא התרו בו דמשלם, דחייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר חייב
- ^ מוקי למתניתין בשלא התרו בו
- ^ בממון ומלקות, דאפילו לא התרו בו - פטור מממון, ופליג אדרבי יוחנן, וכל שכן אדעולא, דאמר 'אפילו התרו בו - משלם ממון ואינו לוקה'
- ^ לא כרבי יוחנן ולא כעולא ולא כריש לקיש
- ^ אי סבירא ליה בממון ומלקות דלוקה ואינו משלם
- ^ בשוגגים, דמשלם ממון; ומוקי לה בשלא התרו בו
- ^ the mi-ah-nais
- ^ D. Zupnick
- ^ see TOSFOS 29a DH v'Al Eshes Achiv, TOSFOS HA'ROSH 36b, etc.
- ^ a
- ^ according to Rebbi Akiva, Daf 38a
- ^ according to the Gemara in Sanhedrin 74a
- ^ 32a, according to Rashi's Girsa at least
- ^ b
- ^ 36b
- ^ according to Rebbi Akiva, Daf 38a
- ^ c
- ^ or lost her father
- ^ as the
Mishnah says on 41b - ^ The TOSFOS ROSH, ibid., rejects this for another
reason. - ^ דחייבי מלקיות שוגגין פטורין מלשלם
- ^ ומחייב תשלומין בחייבי כריתות, כגון ההיא דשבועות: ושהדליק גדיש ביום הכיפורים – חייבין [בפרק 'שבועת העדות' (שבועות לג)], ומתניתין דהכא, דקנסה ב'אחותו'
- ^ ונהי נמי דלית ליה 'אסון' 'אסון' למיפטריה משום כרת - ליפטריה משום לאו, בין התרו בו בין לא התרו בו, דאין כרת בלא לאו - חוץ מפסח ומילה? דבשלמא רבי יוחנן מוקי לה אפילו כרבנן, דפליגי עליה דרבי מאיר, דאמרי 'אין לוקה ומשלם', והני בשלא התרו בו, אלא לריש לקיש - כמאן מוקי לה?
- ^ דאמר לוקה ומשלם
- ^ דאמר לא שייך מלקות בחייבי כריתות, וגזירה שוה ד'אסון' 'אסון' לית ליה, ובמאי ליפטר? הילכך מתניתין דהכא - על כרחך רבי מאיר היא, ולא רבי יצחק, משום דקשיא 'ממזרת', אבל ההיא דשבועות - בין כרבי מאיר בין כרבי יצחק
- ^ MALKUS AND MAMON
- ^ A
- ^ B
- ^ C
- ^ A normal The perpetrator The Mishnah is |
MISHNAH IN KESUVOS case - ^ that one must pay a Hasra'ah Rebbi Meir, who |
Kenas for raping - ^ 1
- ^ A normal case
- ^ A normal case
- ^ that one receives Mefutah(2) |
Malkus for raping - ^ and does (3) -- except in -- except in the|
THE SAME TIME not get the cases of cases of Chovel |
Malkus - ^ 3
- ^ 4
- ^ 5
- ^ 1
- ^ according to the way Reish Lakish understands Rebbi
Meir's opinion - ^ According to Rabah, Rebbi Meir
holds that one *can* be punished with both Misah and Kenas, and our Mishnah
is not expressing the view of Rebbi Meir - Daf 35b. - ^ 2
- ^ an
orphan - ^ who
willingly allowed herself to be seduced - ^ with
regard to payments of Kenas - ^ like Rebbi Yosi ha'Gelili rules in the Mishnah on 38a
- ^ 3
- ^ 32b, DH Ela Ula; see Maharshal and Maharsha on 35b on Tosfos DH
Masnisin - ^ which is learned from Chovel through the Gezeirah Shavah
- ^ 4
- ^ Vayidra 24:20
- ^ Devarim 19:21
- ^ 32b
- ^ Devarim 25:2
- ^ 5
- ^ and no punishment is
actually administered - ^ Daf 35a
- ^ לקמן מפרש להו
- ^ דאנוסה
- ^ דמפותה
- ^ בבעלה, כגון יתומה קטנה שהשיאתה אמה ומיאנה בבעלה
- ^ שאינה בחזקת בתולה הואיל וניסת
- ^ שאין לה סימני נערות לעולם ואינה יולדת; 'איילונית' לשון איל זכר 'דוכרניתא', דלא ילדה (לעיל דף יא,א)
- ^ לפי שאין קנס אלא לנערה, וזו: שלא תביא שערות לעולם - כל עשרים שנה היא בחזקת קטנה, ומשם ואילך בוגרת
- ^ קא סלקא דעתא שלא מצא לה בעלה בתולים; ולקמן פריך: בת סקילה היא!?