ביאור:בבלי כתובות דף צח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

בבתוליה - שיהו כל בתוליה קיימין ^[1], בין בכדרכה בין שלא כדרכה ^[2].

ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה ^[3], קתבעה מזוני. אתאי לקמיה דרבא. אמר להו ליתמי: זילו הבו לה מזונות: לית דחש להא דרבי שמעון דאמר 'לא אמרינן מקצת כסף ככל כסף'.

שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף: מוכרת שלא בבית דין - צריכה שבועה ^[4] או אין צריכה שבועה?

ותבעי לך [האם צריכה] הכרזה?

אמר ליה: הכרזה לא קמיבעיא לי, דאמר רבי זירא אמר רב נחמן: אלמנה ששמה לעצמה ^[5] לא עשתה ולא כלום' ^[6] – היכי דמי? אי דאכרוז - אמאי 'לא עשתה ולא כלום'? אלא - לאו דלא אכרוז, ו'לעצמה' - הוא ד'לא עשתה ולא כלום', הא לאחר - מה שעשתה עשתה [ואין צורך באכרזה]!?

לעולם דאכרוז, ודאמרי לה: "מאן שם ליך" ^[7]? ^[8]

כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא ^[9] דיתמי; אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי. אייקר, קם בשית מאה. אתא לקמיה דרבי אמי. אמר ליה 'מאן שם לך'? והלכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה.

[ונראה שהסבה היא שאין אדם שם לעצמו.]

משנה:

אלמנה שהיתה כתובתה מאתים, ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה - נתקבלה כתובתה ^[10].

היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה - מכרה בטל ^[11]; אפילו היא אומרת "אחזיר דינר ליורשין" - מכרה בטל.

רבי שמעון בן גמליאל אומר: לעולם מכרה קיים ^[12] עד שתהא שם ^[13] כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין ^[14] ובגנה בת חצי קב ^[15], וכדברי רבי עקיבא ^[16]: בית רובע ^[17];

היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה, ולאחרון יפה מנה ודינר במנה - של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים.

גמרא:

מאי שנא שוה מאתים במנה, דאמרי לה את אפסדת - שוה מנה במאתים נמי תימא "אנא ארווחנא"!?

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:

עמוד ב

כאן שנה ^[18] רבי: הכל לבעל המעות ^[19], כדתניא ^[20] ^[21]: הוסיפו לו אחת יתירה - הכל לשליח, דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: חולקין., והתניא: רבי יוסי אומר: הכל לבעל המעות!? אמר רמי בר חמא: לא קשיא: כאן בדבר שיש לו קצבה ^[22] ; כאן בדבר שאין לו קצבה ^[23].

אמר רב פפא: הלכתא: דבר שיש לו קצבה - חולקין; דבר שאין לו קצבה - הכל לבעל המעות.

מאי קא משמע לן?

שינויא דשנינן [תירוצו של רמי בר חמא] - שינויא הוא.

איבעיא להו: אמר ליה ^[24] "זבין לי ליתכא ^[25]" ואזל וזבין ליה כורא – מאי?: מוסיף על דבריו הוא, וליתכא מיהא קני ^[26]? או דלמא מעביר על דבריו הוא, וליתכא נמי לא קני?

אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבינא: תא שמע [מעליה פ"ו מ"א]: אמר בעל הבית לשלוחו "תן להן חתיכה ^[27] לאורחין" והוא אומר "טלו שתים ^[28]", והן נטלו שלש ^[29] - כולן מעלו ^[30]'; אי אמרת בשלמא 'מוסיף על דבריו הוי' - משום הכי בעל הבית מעל, אלא אי אמרת 'מעביר על דבריו הוי' - בעל הבית אמאי מעל? והתנן [שם]: השליח שעשה שליחותו - בעל הבית מעל; לא עשה שליחותו - שליח מעל'!?

הכא במאי עסקינן?: - דאמר להו "טלו אחת מדעתו של בעל הבית ^[31] ואחת מדעתי", ושקלו אינהו תלת.

תא שמע [ממשנתנו]: היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה - מכרה בטל מאי? לאו דזבין שוה מנה ודינר במנה ודינר ^[32], ומאי במנה ^[33] - מנה שלה ^[34], ומאי אפילו [במשנה: אפילו היא אומרת "אחזיר דינר ליורשין" - מכרה בטל] ^[35] - אפילו היא אומרת "אחזיר את הדינר ליורשים בדינר מקרקעי ^[36]" וקתני מכרה בטל!

אמר רב הונא בריה דרב נתן: לא, בדאוזיל ^[37].

הערות עריכה

^ לענין בעילה
^ שלא נבעלה אפילו שלא כדרכה
^ ולא היה בו שיעור כתובתה
^ שלא גבתה יותר
^ לקחה שדה היתומים לעצמה בשומת כתובתה
^ ואם רצו היתומים להגבותה מעות לאחר זמן חוזרין ונוטלין אותה
^ ממי קבלת מכירה זו? לא מבית דין ולא מיתומין!
^ לפיכך לא יצא הקרקע מרשות היתומין; אבל היכא דשמת לאחריני - נפק מרשות היורשין, שהרי נתנו לה חכמים רשות למכור!
^ מספוא; לשון אחר כסיתא: גרס עצי אלמוגים שקורין קורא"ל
^ דאמרינן לה: את אפסדת
^ שאותו דינר אין לה רשות למכור; נמצא שכל המכר טעות, שהרי בבת אחת היה
^ והיא תחזיר את הדינר ליורשין, דמה הפסידתן?
^ באונאה
^ כדי שאילו לא היתה האונאה - היה משתייר בשדה בת תשעה קבין; או האונאה עצמה תשעה קבין, והוא הדין אם נשאר ליתומים שם לבד האונאה תשעה קבין; דכיון דיש ליתומים קרקע שם כשיעור שדה - יאמרו לה "אין רצוננו למכור קרקע הראוי לנו"; אבל אם אין האונאה ראויה להצטרף לכדי שדה - לא הפסידתן כלום
^ שזה שיעור גנה
^ ששמענו ממנו במקום אחר
^ הוא שיעור גנה
^ במשנתינו למדנו
^ השולח שלוחו לשוק לסחורה ולקח בזול - הכל לבעל המעות, ולא מצי למימר "אנא ארווחי"
^ דאיכא פלוגתא דתנאי בהא מילתא ומסקנא שמעינן דבדבר שאין לו קצבה - אית ליה לרבי יוסי 'הכל לבעל המעות', וסתם לן רבי במתניתין דהכא כרבי יוסי, דמתניתין נמי דבר שאין לו קצבה הוא, דכל קרקע נמכר באומד זה בפחות וזה ביוקר
^ בתוספתא דמסכת דמאי היא [פרק ח הלכה ג (ליברמן)]
^ כגון קטנית הנמכר בחנות במדה: מלֹא כלי בפרוטה; אם הוסיפו אחת יתירה – חולקין, דמתנה הואי - יש לומר לשליח נתנה, ויש לומר לבעל מעות נתנה
^ כגון טלית וחלוק וירק הנמכרים באומד; פעמים מוותר למכור בזול ופעמים בצמצום - הכל לבעל מעות, שאין כאן מתנה אלא מכר
^ לשלוחו
^ מכור משדותי בית חצי כור
^ לוקח, ואם בא בעל הבית לחזור אינו חוזר
^ מבשר שיש לי בכלי
^ שתים כל אחד מכם
^ ולבסוף נמצא בשר של הקדש
^ בעל הבית מעל: שהאחת היתה מדעתו; והשליח מעל בשניה, והאורחין בשלישית
^ והרי עשה בה שליחותו
^ שלא היה במנה ודינר שום טעות
^ דקתני
^ כלומר: בשביל מנה שהיה לה להתקבל מכרה שוה מנה ודינר ובשויו
^ פשיטא דעל כרחך של יתומים הוא
^ אחזיר ואקנה מן הלוקח שוה הדינר ואחזירנו להם
^ ומשום הכי מכרה בָּטֵל: דטעתה שמכרה שוה מנה ודינר במנה

[1] לענין בעילה

[2] שלא נבעלה אפילו שלא כדרכה

[3] ולא היה בו שיעור כתובתה

[4] שלא גבתה יותר

[5] לקחה שדה היתומים לעצמה בשומת כתובתה

[6] ואם רצו היתומים להגבותה מעות לאחר זמן חוזרין ונוטלין אותה

[7] ממי קבלת מכירה זו? לא מבית דין ולא מיתומין!

[8] לפיכך לא יצא הקרקע מרשות היתומין; אבל היכא דשמת לאחריני - נפק מרשות היורשין, שהרי נתנו לה חכמים רשות למכור!

[9] מספוא; לשון אחר כסיתא: גרס עצי אלמוגים שקורין קורא"ל

[10] דאמרינן לה: את אפסדת

[11] שאותו דינר אין לה רשות למכור; נמצא שכל המכר טעות, שהרי בבת אחת היה

[12] והיא תחזיר את הדינר ליורשין, דמה הפסידתן?

[13] באונאה

[14] כדי שאילו לא היתה האונאה - היה משתייר בשדה בת תשעה קבין; או האונאה עצמה תשעה קבין, והוא הדין אם נשאר ליתומים שם לבד האונאה תשעה קבין; דכיון דיש ליתומים קרקע שם כשיעור שדה - יאמרו לה "אין רצוננו למכור קרקע הראוי לנו"; אבל אם אין האונאה ראויה להצטרף לכדי שדה - לא הפסידתן כלום

[15] שזה שיעור גנה

[16] ששמענו ממנו במקום אחר

[17] הוא שיעור גנה

[18] במשנתינו למדנו

[19] השולח שלוחו לשוק לסחורה ולקח בזול - הכל לבעל המעות, ולא מצי למימר "אנא ארווחי"

[20] דאיכא פלוגתא דתנאי בהא מילתא ומסקנא שמעינן דבדבר שאין לו קצבה - אית ליה לרבי יוסי 'הכל לבעל המעות', וסתם לן רבי במתניתין דהכא כרבי יוסי, דמתניתין נמי דבר שאין לו קצבה הוא, דכל קרקע נמכר באומד זה בפחות וזה ביוקר

[21] בתוספתא דמסכת דמאי היא [פרק ח הלכה ג (ליברמן)]

[22] כגון קטנית הנמכר בחנות במדה: מלֹא כלי בפרוטה; אם הוסיפו אחת יתירה – חולקין, דמתנה הואי - יש לומר לשליח נתנה, ויש לומר לבעל מעות נתנה

[23] כגון טלית וחלוק וירק הנמכרים באומד; פעמים מוותר למכור בזול ופעמים בצמצום - הכל לבעל מעות, שאין כאן מתנה אלא מכר

[24] לשלוחו

[25] מכור משדותי בית חצי כור

[26] לוקח, ואם בא בעל הבית לחזור אינו חוזר

[27] מבשר שיש לי בכלי

[28] שתים כל אחד מכם

[29] ולבסוף נמצא בשר של הקדש

[30] בעל הבית מעל: שהאחת היתה מדעתו; והשליח מעל בשניה, והאורחין בשלישית

[31] והרי עשה בה שליחותו

[32] שלא היה במנה ודינר שום טעות

[33] דקתני

[34] כלומר: בשביל מנה שהיה לה להתקבל מכרה שוה מנה ודינר ובשויו

[35] פשיטא דעל כרחך של יתומים הוא

[36] אחזיר ואקנה מן הלוקח שוה הדינר ואחזירנו להם

[37] ומשום הכי מכרה בָּטֵל: דטעתה שמכרה שוה מנה ודינר במנה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]