קטגוריה:משלי ל כ
נוסח המקרא
כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און
כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן.
כֵּ֤ן ׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת
אָ֭כְלָה וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ
וְ֝אָמְרָ֗ה לֹא־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃
כֵּ֤ן׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת אָ֭כְלָה וּ/מָ֣חֲתָה פִ֑י/הָ וְ֝/אָמְרָ֗ה לֹֽא־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ומחתה" - מלשון מחיה וקנוח, כמו (מלכים ב כא): "מחה והפך על פניה".
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יח - כ) "שלשה המה", מראה להם טעותם, כי מי שם טבע ההולדה בכל הבע"ח, שע"י זווגם יולידו כצלמם וכתבניתם וע"י טבע זו נשמרים המינים בכל הבריאה, והלא אין השכל משיג זאת איך יתהוה זה ע"י הזווג, שכפי הנראה היה ראוי שלא ישאר ממנו רושם כלל, ובאר שכמו שבכל היסודות ימצאו פעולות שלא ישאר אחריהם שום רושם, כמו עפיפת הנשר ביסוד האויר, והליכת הנחש על צור העפר, והאניה במים, כן ראוי שיהיה דרך גבר בעלמה, שהוא ע"י חמימות יסוד האש, שלא יתהוה על ידו שום רושם, והלא ראינו שכן דרך אשה מנאפת שאכלה ומחתה פיה ולא ישאר ממנו זיוג ותולדה עד שתוכל להכחיש גוף המעשה ולומר לא פעלתי און, מזה מבואר שהוא דבר אלהים שיסד כן בכלל הבריאה כי זה אינו בטבע החומר ההיולי והתמזגות היסודות, רק ע"י בורא כל בחפצו שצוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם, שעי"ז ישמרו המינים במציאות:}}
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - כי כן הוא הדרך של האשה המנאפת, מסתרת זנותה ומוחה (מקנחת) פיה של מטה אחר הזנות ותכחש לומר "לא פעלתי און" הואיל ואין מי מכיר. ואחז במשל כאילו אכלה דבר מה ומקנחת פיה לבל יהיה נראה אם אכלה. וכאילו יגנה אותם לומר: הלא על כי ידמו בדבר ההסתר אל שלשת האלה, מלאה לבם לעשות מעשיהם, והנה מה' לא ייראו, עם כי אין כל דבר נעלם ממנו.
תרגום ויקיטקסט: - וכן אני לא יודע לזהות את דרך האישה המנאפת - אצל כמה גברים היא עברה, שהרי בכל פעם היא אוכלת (נהנית) ואז מוחה את פיה (מתנקה) ואומרת: "לא פעלתי אוון (רע)!".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל כ.
דקויות
מה משמעות האכילה?
1. לפי רוב המפרשים, אכילה היא משל ליחסי מין. כך פירשו גם את (משלי ט יז): "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם"*, וכך דרשו גם את תלונת בני ישראל, (במדבר יא ה): "אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם" (בבלי יומא עה.), וכן את המשנה (כתובות יג., כתובות סה:). הביטוי מחתה פיה ממשיך את המשל - כמו אישה האוכלת ומנקה את פיה מהשאריות, כך הנואפת מנקה את עצמה כדי שלא יישארו עקבות מהמעשה (רלב"ג).
2. לענ"ד, בכל התנ"ך הפועל אכל משמעו השתמש ונהנה באופן כלשהו. משמעות זו היא היסוד למדרשי הלכה רבים, כגון: האיסור להשתמש בפרי בשלוש השנים הראשונות של העץ, (ויקרא יט כג): "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, לֹא יֵאָכֵל"; האיסור להשתמש בבשרו של שור שהרג אדם, (שמות כא כח): "וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"*; ואולי גם האיסור להשחית עצים שיש בהם תועלת כלשהי, (דברים כ כ): "רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא, אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ל כ"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.