רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת וישלח

פרשת וישלח

פרק לב (2)

(ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים – מַלְאָכִים מַמָּשׁ (בראשית רבה עה,ד).
אַרְצָה שֵׂעִיר – לְאֶרֶץ שֵׂעִיר. כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לַמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הַכָּתוּב הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות י"ג ע"ב).

(ה) גַּרְתִּי – לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב אֶלָּא גֵר. אֵינְךָ כְּדַאי לִשְׂנוֹא אוֹתִי עַל בִּרְכַּת אָבִיךָ שֶׁבֵּרְכַנִי "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" (לעיל כז,כט), שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַיְּמָה בִי. דָּבָר אַחֵר: "גַּרְתִּי" בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁש מֵאוֹת וּשְׁלוֹש עֶשְׂרֵה (תרי"ג). כְּלוֹמַר: עִם לָבָן הָרָשָׁע גַּרְתִּי, וְשֵׁש מֵאוֹת וּשְׁלוֹש עֶשְׂרֵה מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים.

(ו) וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר – אַבָּא אָמַר לִי (לעיל כז,כח): "מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", זוֹ אֵינָהּ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ.
שׁוֹר וַחֲמוֹר – דֶּרֶךְ אֶרֶץ לוֹמַר עַל שְׁוָרִים הַרְבֵּה "שׁוֹר". אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: "בַּלַּיְלָה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל", וְאֵינוֹ אוֹמֵר "קָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים".
וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָא אֵלֶיךָ.
לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ – שֶׁאֲנִי שָׁלֵם עִמְּךָ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתְךָ.

(ז) בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו – שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר "אָחִי הוּא", אֲבָל הוּא נוֹהֵג עִמְּךָ כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, עוֹדֶנּוּ בְּשִׂנְאָתוֹ.

(ח) וַיִּירָא, וַיֵּצֶר – "וַיִּירָא" שֶׁמָּא יֵהָרֵג, "וַיֵּצֶר לוֹ" אִם יַהֲרוֹג הוּא אֶת אֲחֵרִים (בראשית רבה עו,ב).

(ט) הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ – "מַחֲנֶה" מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה" (תהלים כז,ג) הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה, "הַמַּחֲנֶה הַזֶּה" (להלן לג,ח) לְשׁוֹן זָכָר. וְכֵן יֵש שְׁאָר דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה: "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ" (לעיל יט,כג), "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ" (תהלים יט,ז) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר. "וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם" (מל"ב ג,כב) – הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן רוּחַ: "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה" (איוב א,יט) – הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. "וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת" (שם) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר. "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים" (מל"א יט,יא) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן אֵשׁ: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה'" (במדבר טז,לה) לְשׁוֹן נְקֵבָה, "אֵשׁ לוֹהֵט" (תהלים קד,ד) לְשׁוֹן זָכָר.
וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה – עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלוֹשָׁה דְבָרִים: לְדוֹרוֹן, לִתְפִלָּה, וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן: "וַתַּעֲבוֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו" (להלן פסוק כב). לִתְפִלָּה: "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם" (להלן פסוק י). לַמִּלְחָמָה: "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" (תנחומא ישן, וישלח, ו).

(י) וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וּפַחַד יִצְחָק" (לעיל לא,מב)? וְעוֹד: מַהוּ שֶׁחָזַר וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְּיוּחָד, הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "הָאוֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ..."! אֶלָּא כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת הִבְטַחְתַּנִי, אַחַת בְּצֵאתִי מִבֵּית אָבִי מִבְּאֵר שֶׁבַע, שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק" (לעיל כח,יג). וְשָׁם אָמַרְתָּ לִי: "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כח,טו). וּבְבֵית לָבָן אָמַרְתָּ לִי: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (לעיל לא,ג). וְשָׁם נִגְלֵיתָ אֵלַי בְּשֵׁם הַמְּיוּחָד לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ...". בִּשְׁתֵּי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ אֲנִי בָא לְפָנֶיךָ.

(יא) קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים – נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי הַחֲסָדִים וְהָאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְחֵטְא, וְיִגְרוֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו (שבת ל"ב ע"א).
וּמִכָּל הָאֱמֶת – אֲמִתַּת דְּבָרֶיךָ, שֶׁשָּׁמַרְתָּ לִי כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנִי.
כִּי בְמַקְלִי – לֹא הָיָה עִמִּי לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא מִקְנֶה אֶלָּא מַקְלִי לְבַדּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נָתַן מַקְלוֹ בַּיַּרְדֵּן וְנִבְקַע הַיַּרְדֵּן.

(יב) מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו – מִיַּד אָחִי שֶׁאֵין נוֹהֵג עִמִּי כְאָח אֶלָּא כְעֵשָׂו הָרָשָׁע.

(יג) הֵיטֵב אֵיטִיב – "הֵיטֵב" בִּזְכוּתְךָ, "אֵיטִיב" בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ (בראשית רבה עו,ז).
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם – וְהֵיכָן אָמַר לוֹ כֵּן, וַהֲלֹא לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (לעיל כח,יד)? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כח,טו), וּלְאַבְרָהָם אָמַר (לעיל בראשית כב,יז): "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".

(יד) הַבָּא בְיָדוֹ – בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן (במדבר כא,כו): "וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "מִן הַבָּא בְיָדוֹ" – אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁאָדָם צָר בִּצְרוֹר וְנוֹשְׂאָם בְּיָדוֹ. [דָּבָר אַחֵר: "מִן הַבָּא בְיָדוֹ" – מִן הַחֻלִּין, שֶׁנָּטַל מַעֲשֵׂר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (לעיל כח,כב): "עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ". וַהֲדַר לָקַח מִנְחָה.]

(טו) עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים – מָאתַיִם עִזִּים צְרִיכוֹת עֶשְׂרִים תְּיָשִׁים, וְכֵן כֻּלָּם: הַזְּכָרִים כְּדֵי צוֹרֶךְ הַנְּקֵבוֹת. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה דּוֹרֵשׁ מִכַּאן לָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (עו,ז): הַטַּיָּלִים בְּכָל יוֹם, הַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בְּשַׁבָּת, הַחַמָּרִים אַחַת בְּשַׁבָּת, הַגַּמָּלִים אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם, הַסַּפָּנִים אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים (כתובות ס"א ע"ב). וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה בְּכִוּוּן. אַךְ נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁלָּמַדְנוּ מִכַּאן, שֶׁאֵין הָעוֹנָה שָׁוָה בְּכָל אָדָם אֶלָּא לְפִי טוֹרַח הַמֻּטָּל עָלָיו, שֶׁמָּצִינוּ כַּאן שֶׁמָּסַר לְכָל תַּיִשׁ עֶשֶׂר עִזִּים וְכֵן לְכָל אַיִל, לְפִי שֶׁהֵם פְּנוּיִים מִמְּלָאכָה דַּרְכָּן לְהַרְבּוֹת תַּשְׁמִישׁ וּלְעַבֵּר עֶשֶׂר נְקֵבוֹת, וּבְהֵמָה מִשֶּׁנִּתְעַבְּרָה אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת זָכָר. וּפָרִים שֶׁעוֹסְקִין בַּמְּלָאכָה, לֹא מָסַר לְזָכָר אֶלָּא אַרְבַּע נְקֵבוֹת. וְלַחֲמוֹר שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת לְזָכָר, וְלַגְּמַלִּים שֶׁהוֹלְכִים דֶּרֶךְ יוֹתֵר רְחוֹקָה נְקֵבָה אַחַת לְזָכָר.

(טז) גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת שְׁלֹשִׁים, וּבְנֵיהֶם – עִמָּהֶם. וּמִדְרַש אַגָּדָה: וּבְנֵיהֶם "בַּנָּאֵיהֶם" – זָכָר כְּנֶגֶד נְקֵבָה. וּלְפִי שֶׁצָּנוּעַ בְּתַשְׁמִישׁ, לֹא פִרְסְמוֹ הַכָּתוּב (בראשית רבה עו,ז).
וַעְיָרִם – חֲמוֹרִים זְכָרִים.

(יז) עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ – כָּל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ.
עִבְרוּ לְפָנַי – דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָחוֹת, וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ – עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוּוֹהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן (בראשית רבה עו,ח).

(יח) לְמִי אַתָּה – שֶׁל מִי אַתָּה, מִי שׁוֹלֵּחֲךָ? וְתַרְגּוּם: "דְּמַאן אַתְּ?".
וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ – וְאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיךָ שֶׁל מִי הֵם, לְמִי הַמִּנְחָה הַזֹּאת שְׁלוּחָה? לַמֶ"ד מְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ הַתֵּיבָה בִּמְקוֹם "שֶׁל", כְּמוֹ (לעיל לא,מג): "וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה לִי הוּא", שֶׁלִּי הוּא. "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (תהלים כד,א), שֶׁל ה'.

(יט) וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב – עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. שֶׁשָּׁאַלְתָּ "לְמִי אַתָּה?" – "לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב" אֲנִי. וְתַרְגּוּמוֹ: "דְּעַבְדָּךְ דְּיַעֲקֹב". וְשֶׁשָּׁאַלְתָּ "וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ?" – "מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה...".
וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ – יַעֲקֹב.

(כא) אֲכַפְּרָה פָנָיו – אֲבַטֵּל רָגְזוֹ. וְכֵן: "וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת" (ישעיהו כח,יח), "לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ" (ישעיהו מז,יא). וְנִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁכָּל כַּפָּרָה שֶׁאֵצֶל עָוֹן וָחֵטְא וְאֵצֶל פָּנִים, כֻּלָּן לְשׁוֹן קִנּוּחַ וְהַעֲבָרָה הֵן. וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, וְהַרְבֵּה בַּגְּמָרָא: "וְכַפַּר יְדֵיהּ" (בבא מציעא כ"ד ע"א), "בָּעִי לְכַפּוּרֵי יְדֵיהּ בְּהַהוּא גַבְרָא" (גיטין נו ע"א). וְגַם בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא נִקְרָאִים הַמִּזְרָקִים שֶׁל קֹדֶשׁ "כְּפוֹרֵי זָהָב" (עזרא א,י), עַל שֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מְקַנֵּחַ יָדָיו בָּהֶן בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק (זבחים צ"ג ע"ב).

(כב) עַל פָּנָיו – כְּמוֹ "לְפָנָיו". וְכֵן (ירמיהו ו,ז): "חָמָס וָשׁוֹד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד". וְכֵן (ישעיהו סה,ג): "הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "עַל פָּנָיו" – אַף הוּא שָׁרוּי בְּכַעַס שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְכָל זֶה (בראשית רבה עו,ח).

(כג) וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו – וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו עֵינָיו. וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמְּנָעָהּ מֵאָחִיו, שֶׁמָּא תַחֲזִירֶנּוּ לַמּוּטָב, וְנָפְלָה בְּיַד שְׁכֶם (בראשית רבה עו,ט).
יַבֹּק – שֵׁם הַנָּהָר.

(כד) אֶת אֲשֶׁר לוֹ – הַבְּהֵמָה וְהַמִּטַּלְטְּלִים. עָשָׂה עַצְמוֹ כְּגַשָּׁר, נוֹטֵל מִכַּאן וּמַנִּיחַ כַּאן.

(כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב – שָׁכַח פַּכִּים קְטַנִּים וְחָזַר עֲלֵיהֶם [מִכַּאן שֶׁצַּדִּיקִים חָסִים עַל מָמוֹנָם, שֶׁלֹּא יִשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל] (חולין צ"א ע"א).
וַיֵּאָבֵק אִישׁ – מְנַחֵם פֵּרַשׁ "וַיִּתְעַפֵּר אִישׁ", לְשׁוֹן אָבָק, שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עָפָר בְּרַגְלֵיהֶם עַל יְדֵי נִעֲנוּעָם. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וַיִּתְקַשֵּׁר" (מל"ב ט,יד). וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא: "בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵיהּ" (סנהדרין מ"ב ע"א), "וַאֲבֵיק לֵיהּ מֵיבַק" (מנחות מ"ב ע"א) – לְשׁוֹן עֲנִיבָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁנַיִם שֶׁמִּתְעַצְּמִים לְהַפִּיל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שֶׁחוֹבְקוֹ וְאוֹבְקוֹ בִזְרֹעוֹתָיו. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו (בראשית רבה עז,ג).

(כו) וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ – קוּלִית הַיָּרֵךְ הַתָּקוּעַ בַּקִּלְבּוֹסִית קָרוּי "כַּף", עַל שֵׁם שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁעָלֶיהָ כְּמִין כַּף שֶׁל קְדֵרָה.
וַתֵּקַע – נִתְקַעְקְעָה מִמָּקוֹם מַחְבַּרְתָּהּ. וְדוֹמֶה לוֹ: "פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ" (ירמיהו ו,ח), לְשׁוֹן הֲסָרָה. וּבַמִּשְׁנָה:^[1] "לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן", לְשָׁרֵשׁ שָׁרָשֵׁיהֶן.

(כז) כִּי עָלָה הַשָּׁחַר – וְצָרִיךְ אֲנִי לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם (חולין צ"א ע"ב; בראשית רבה עח,א).
בֵּרַכְתָּנִי – הוֹדֵה לִי עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי אָבִי, שֶׁעֵשָׂו מְעַרְעֵר עֲלֵיהֶן.

(כט) לֹא יַעֲקֹב – לֹא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁהַבְּרָכוֹת בָּאוּ לְךָ בְּעָקְבָה וּרְמִיָּה, כִּי אִם בִּשְׂרָרָה וְגִלּוּי פָּנִים. וְסוֹפְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלֶה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּמַחֲלִיף שִׁמְךָ, וְשָׁם הוּא מְבָרֶכְךָ. וַאֲנִי שָׁם אֶהְיֶה, וְאוֹדֶה לְךָ עֲלֵיהֶן. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (הושע יב,ה): "וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ" – בָּכָה הַמַּלְאָךְ וַיִּתְחַנֵּן לוֹ (חולין צ"ב ע"א). וּמַה נִּתְחַנֵּן לוֹ? "בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (הושע יב,ה): הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּנוּ שָׁם. וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה לוֹ עֲלֵיהֶן. וְזֶהוּ "וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם" – שֶׁהָיָה מִתְחַנֵּן לְהַמְתִּין לוֹ וְלֹא רָצָה (בראשית רבה עח,ב).
וְעִם אֲנָשִׁים – עֵשָׂו וְלָבָן.
וַתּוּכָל – לָהֶם (בראשית רבה עח,ג).

(ל) לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל – אֵין לָנוּ שֵׁם קָבוּעַ, מִשְׁתַּנִּין שְׁמוֹתֵנוּ, הַכֹּל לְפִי מִצְוַת עֲבוֹדַת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּלְּחִים (בראשית רבה עח,ד).

(לב) וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ – לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם הוּא: כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵאִיר לָנוּ הַשַּׁחַר. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "וַיִּזְרַח לוֹ" – לְצָרְכּוֹ, לְרַפֹּאת אֶת צִלְעָתוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא (מלאכי ג,כ): "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (בראשית רבה עח,ה). וְאוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁמִּהֲרָה לִשְׁקוֹעַ בִּשְׁבִילוֹ כְּשֶׁיָּצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע, מִהֲרָה לִזְרוֹחַ בִּשְׁבִילוֹ (בראשית רבה סח,י).
וְהוּא צוֹלֵעַ – הָיָה צוֹלֵעַ כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ.

(לג) גִּיד הַנָּשֶׁה – לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "גִּיד הַנָּשֶׁה"? לְפִי שֶׁנָּשָׁה מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה, וְהוּא לְשׁוֹן קְפִיצָה. וְכֵן (ירמיהו נא,ל): "נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם"; וְכֵן (להלן מא,נא): "כִּי נַשַּׁנִּי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי" (חולין צ"א ע"א).
[עַל כַּף הַיָּרֵךְ – פולפ"א [polpe = הבשר המכסה את זיז הקולית^[2]] בְּלַעַ"ז. כָּל בָּשָׂר גָּבוֹהַּ וְתָלוּל וְעָגוֹל קָרוּי "כַּף", כְּמוֹ (נידה מ"ז ע"ב): "עַד שֶׁתִּתְמָרֵךְ הַכַּף" בְּסִימָנֵי בַּגְרוּת.]

פרק לג

(ב) וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים – אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב (ב"ר עח,ח).

(ג) עָבַר לִפְנֵיהֶם – אָמַר: אִם יָבֹא אוֹתוֹ רָשָׁע לְהִלָּחֵם, יִלָּחֵם בִּי תְּחִלָּה (שם).

(ד) וַיְחַבְּקֵהוּ – נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו כְּשֶׁרָאָהוּ מִשְׁתַּחֲוֶה כָּל הִשְׁתַּחֲוָאוֹת הַלָּלוּ (שם).
וַיִּשָּׁקֵהוּ – נָקוּד עָלָיו. וְיֵשׁ חוֹלְקִין בַּדָּבָר הַזֶּה בְּבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי (בהעלתך, סט): יֵשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ נְקֻדָּה זוֹ, לוֹמַר שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: הֲלָכָה הִיא, בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב; אֶלָּא שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ.

(ה) מִי אֵלֶּה לָּךְ – מִי אֵלֶּה לִהְיוֹת שֶׁלָּךְ.

(ז) נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל – בְּכֻלָּן, הָאִמָּהוֹת נִגָּשׁוֹת לִפְנֵי הַבָּנִים; אֲבָל בְּרָחֵל, יוֹסֵף נִגַּשׁ לְפָנֶיהָ. אָמַר: אִמִּי יְפַת תּוֹאַר, שֶׁמָּא יִתְלֶה בָּהּ עֵינָיו אוֹתוֹ רָשָׁע; אֶעֱמֹד כְּנֶגְדָהּ וַאֲעַכְּבֶנּוּ מִלְּהִסְתַּכֵּל בָּהּ. מִכָּאן זָכָה יוֹסֵף לְבִרְכַּת "עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט,כב; ב"ר עח,י; פס"ר, יב).

(ח) מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה – מִי כָּל הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר פָּגַשְׁתִּי שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ? כְּלוֹמַר: לָמָּה הוּא לְךָ? פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא עַל מוֹלִיכֵי הַמִּנְחָה. וּמִדְרָשׁוֹ, כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאָכִים פָּגַע, שֶׁהָיוּ דּוֹחֲפִין אוֹתוֹ וְאֶת אֲנָשָׁיו וְאוֹמְרִים לָהֶם: שֶׁל מִי אַתֶּם? וְהֵם אוֹמְרִים לָהֶם: שֶׁל עֵשָׂו, וְהֵן אוֹמְרִים: הַכּוּ, הַכּוּ! וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַנִּיחוּ, בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק הוּא; וְלֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עָלָיו. בֶּן בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא; וְלֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים. אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב הוּא! אוֹמְרִים לָהֶם: אִם כֵּן, מִשֶּׁלָּנוּ אַתֶּם (ב"ר עח,יא).

(ט) יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ – כָּאן הוֹדָה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת (שם).

(י) אַל נָא – אַל נָא תֹּאמַר לִי כֵּן (תרגום יונתן).
אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כֵּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ וְגוֹמֵר – כִּי כְּדַאי וְהָגוּן לְךָ שֶׁתְּקַבֵּל מִנְחָתִי, עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי פָנֶיךָ, וְהֵן חֲשׁוּבִין לִי כִּרְאִיַּת פְּנֵי הַמַּלְאָךְ; שֶׁרָאִיתִי שַֹר שֶׁלְּךָ. וְעוֹד, עַל שֶׁנִּתְרַצֵּיתָ לִי לִמְחֹל עַל סוּרְחָנִי. וְלָמָה הִזְכִּיר לוֹ רְאִיַּת הַמַּלְאָךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְיָרֵא הֵימֶנּוּ וְיֹאמַר: רָאָה מַלְאָכִי[ם] וְנִצּוֹל, אֵינִי יָכוֹל לוֹ מֵעַתָּה (סוטה מ"א ע"ב; ב"ר עז,ג).
וַתִּרְצֵנִי – נִתְפַּיַּסְתָּ לִי. וְכֵן כָּל רָצוֹן שֶׁבַּמִּקְרָא – לְשׁוֹן פִּיּוּס, אפיימינ"ט [apeiement = פיוס] בְּלַעַז. וְכֵן: "כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא כב,כ), הַקָּרְבָּנוֹת בָּאוֹת לְפַיֵּס וּלְרַצּוֹת; וְכֵן: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן" (משלי י,לב), יוֹדְעִים לְפַיֵּס וּלְרַצּוֹת.

(יא) בִּרְכָתִי – מִנְחָתִי. מִנְחָה זוֹ הַבָּאָה עַל רְאִיַּת פָּנִים וְלִפְרָקִים, אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא לִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם. וְכָל בְּרָכָה שֶׁהִיא לִרְאִיַּת פָּנִים, כְּגוֹן: "וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה" (בראשית מז,י); "עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה" (מל"א יח,לא) דְּסַנְחֵרִיב; וְכֵן "לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרְכוֹ" (שמ"ב ח,י) דְּתוֹעִי מֶלֶךְ חֲמָת, כֻּלָּם לְשׁוֹן בִּרְכַּת שָׁלוֹם הֵן, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז שלודא"ר [saluder = לשאול בשלום]. אַף זוֹ, "בִּרְכָתִי" – מו"ן שלו"ד [mon salud = שאילת שלומי^[3]].
אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ – לֹא טָרַחְתָּ בָּהּ; וַאֲנִי יָגַעְתִּי לְהַגִּיעָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְיָדְךָ (ב"ר עח,יב).
חַנַּנִי – נוּ"ן רִאשׁוֹנָה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר: 'חֲנָנַנִי', שֶׁאֵין חָנַן בְּלֹא שְׁנֵי נוּנִי"ן, וְהַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמּוּשׁ; כְּמוֹ: "עָשַׂנִי" (ישעיהו כט,טז; "זְבָדַנִי" (בראשית ל,כ).
יֶשׁ לִי כֹל – כָּל סִפּוּקִי. וְעֵשָׂו דִּבֶּר בִּלְשׁוֹן גַּאֲוָה, "יֶשׁ לִי רָב" (לעיל פסוק ט), יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכִּי (תנחומא, ג).

(יב) נִסְעָה – כְּמוֹ: "שְׁמָעָה, סְלָחָה" (דניאל ט,יט) שֶׁהוּא כְּמוֹ "שְׁמַע, סְלַח". אַף כָּאן: "נִסְעָה" כְּמוֹ "נְסַע", וְהַנּוּ"ן יְסוֹד בַּתֵּבָה. וְתַרְגּוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס: "טוֹל וּנְהָךְ" [לפנינו: "נִטּוֹל וּנְהָךְ", "נִסַּע וְנֵלֵךְ"]; עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב: נְסַע מִכָּאן וְנֵלֵךְ.
וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ – בְּשָׁוֶה לְךָ; טוֹבָה זוֹ אֶעֱשֶׂה לְךָ, שֶׁאַאֲרִיךְ יְמֵי מַהֲלַכְתִּי לָלֶכֶת לְאַט, כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָרִיךְ. וְזֶהוּ לְנֶגְדֶּךָ, בְּשָׁוֶה לְךָ.

(יג) עָלוֹת עָלָי – הַצֹּאן וְהַבָּקָר, שֶׁהֵן עָלוֹת – מֻטָּלוֹת עָלָי, לְנַהֲלָן לְאַט.
עָלוֹת – מְגַדְּלוֹת עוֹלְלֵיהֶן, לְשׁוֹן "עוֹלֵל וְיוֹנֵק" (ירמיהו מד,ז; איכה ב,יא); "עוּל יָמִים" (ישעיהו סה,כ); "וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת" (שמ"א ו,ז), וּבְלַעַז אינפנטיי"ש [enfanteis = שיש להן ולדות^[4]].
וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד – וְאִם יִדְפְּקוּם יוֹם אֶחָד לְיַגְּעָם בַּדֶּרֶךְ בִּמְרוּצָה, וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.
וּדְפָקוּם – כְּמוֹ: "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שה"ש ה,ב), נוֹקֵשׁ בַּדֶּלֶת.

(יד) יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי – אַל נָא תַּאֲרִיךְ יְמֵי הֲלִיכָתְךָ; עֲבֹר כְּפִי דַּרְכְּךָ, וְאַף אִם תִּתְרַחֵק.
אֶתְנַהֲלָה – אֶתְנַהֵל, הֵ"א יְתֵרָה, כְּמוֹ "אֵרְדָה" (בראשית יח,כא); "אֶשְׁמְעָה" (תהלים פה,ט).
לְאִטִּי – לְאַט שֶׁלִּי. לְשׁוֹן נַחַת, כְּמוֹ: "הַהֹלְכִים לְאַט" (ישעיהו ח,ו); "לְאַט לִי לַנַּעַר" (שמ"ב יח,ה). "לְאִטִּי", הַלָּמֶ"ד מִן הַיְּסוֹד וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת: אֶתְנַהֵל נַחַת שֶׁלִּי.
לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה – לְפִי צֹרֶךְ הֲלִיכַת רַגְלֵי הַמְּלָאכָה הַמֻּטֶּלֶת עָלַי לְהוֹלִיךְ.
וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים – לְפִי רַגְלֵיהֶם שֶׁהֵם יְכוֹלִים לֵילֵךְ.
עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה – הִרְחִיב לוֹ הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הָיָה דַּעְתּוֹ לָלֶכֶת אֶלָּא עַד סֻכּוֹת. אָמַר: אִם דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה, יַמְתִּין עַד בּוֹאִי אֶצְלוֹ (ע"ז כ"ה ע"ב). וְהוּא לֹא הָלַךְ; וְאֵימָתַי יֵלֵךְ? בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו" (עובדיה א,כא; ב"ר עח,יד). וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ לְפָרָשָׁה זוֹ רַבִּים.

(טו) וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה – תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה זוֹ? שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לָהּ.
אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי – וְלֹא תְּשַׁלֵּם לִי עַתָּה שׁוּם גְּמוּל.

(טז) וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ – עֵשָׂו לְבַדּוֹ; וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁהָלְכוּ עִמּוֹ נִשְׁמְטוּ מֵאֶצְלוֹ אֶחָד אֶחָד. וְהֵיכָן פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נַעַר אֲשֶׁר רָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים" (שמ"א ל,יז).

(יז) וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת – שָׁהָה שָׁם שְׁמוֹנָה עָשָֹר חֹדֶשׁ, קַיִץ וְחֹרֶף וְקַיִץ. "סֻכּוֹת" – קַיִץ, "בַּיִת" – חֹרֶף, "סֻכּוֹת" – קַיִץ (ב"ר עח,טז; מגילה י"ז ע"א).

(יח) שָׁלֵם – שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שֶׁנִּתְרַפֵּא מִצִּלְעָתוֹ. שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שֶׁלֹּא חָסַר כְּלוּם מִכָּל אוֹתוֹ דּוֹרוֹן. שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁלֹּא שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ בְּבֵית לָבָן (שבת לג ע"ב; ב"ר עט,ה).
עִיר שְׁכֶם – כְּמוֹ "לָעִיר" (תרגום יונתן). וְכָמוֹהוּ: "עַד בֹּאָנָה בֵּית לָחֶם" (רות א,יט).
בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם – כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: יָצָא פְּלוֹנִי מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת וּבָא שָׁלֵם. אַף כָּאן: וַיָּבֹא שָׁלֵם מִפַּדַּן אֲרָם, מִלָּבָן וּמֵעֵשָׂו שֶׁנִּזְדַוְּגוּ לוֹ בַּדֶּרֶךְ.
וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר – עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. בִּשְׁאִלְתּוֹת דְּרַב אֲחָאי (ב"ר עט,ו).

(יט) קְשִׂיטָה – מָעָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִכְרַכֵּי הַיָּם, הָיוּ קוֹרִין לְמָעָה "קְשִׂיטָה" (ר"ה כ"ו ע"א) (וְתַרְגּוּמוֹ "חוּרְפָן", טוֹבִים, חֲרִיפִים בְּכָל מָקוֹם, כְּגוֹן "עֹבֵר לַסֹּחֵר") (בראשית כג,טז).

(כ) וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי "אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", אֶלָּא עַל שֵׁם שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ וְהִצִּילוֹ, קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ עַל שֵׁם הַנֵּס, לִהְיוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם נִזְכָּר בִּקְרִיאַת הַשֵּׁם; כְּלוֹמַר: מִי שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – הוּא לֵאלֹהִים לִי, שֶׁשְּׁמִי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי" (שמות יז,טו); לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי ה', אֶלָּא עַל שֵׁם הַנֵּס – קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ, לְהַזְכִּיר שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ה' הוּא נִסִּי. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב "אֵל" (מגילה יח ע"א). וְדִבְרֵי תּוֹרָה "כְּפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (ירמיהו כג,כט), מִתְחַלְּקִים לְכַמָּה טְעָמִים (שבת פ"ח ע"ב); וַאֲנִי לְיַשֵּׁב פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בָּאתִי.

פרק לד

(א) בַּת לֵאָה – וְלֹא בַּת יַעֲקֹב? אֶלָּא עַל שֵׁם יְצִיאָתָהּ נִקְרֵאת "בַּת לֵאָה", שֶׁאַף הִיא – יַצְאָנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּצֶא לֵאָה לִקְרָאתוֹ" (בראשית ל,טז) [וְעָלֶיהָ מָשְׁלוּ הַמָּשָׁל: כְּאִמָּהּ – כְּבִתָּהּ (ב"ר פ,א).

(ב) וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ – כְּדַרְכָּהּ.
וַיְעַנֶּהָ – שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ (ב"ר פ,ה).

(ג) עַל לֵב הַנַּעֲרָה – דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלֵּב: רְאִי, אָבִיךְ בְּחֶלְקַת שָׂדֶה קְטַנָּה, כַּמָּה מָמוֹן בִּזְבֵּז! אֲנִי אֶשָּׂאֵךְ, וְתִקְנִי הָעִיר וְכָל שְׂדוֹתֶיהָ (ב"ר פ,ז).

(ז) וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה – לְעַנּוֹת אֶת הַבְּתוּלוֹת; שֶׁהָאֻמּוֹת גָּדְרוּ עַצְמָן מִן הָעֲרָיוֹת עַל יְדֵי הַמַּבּוּל (ב"ר פ,ו).

(ח) חָשְׁקָה – חָפְצָה.

(יב) מֹהַר – כְּתֻבָּה (ב"ר פ,ז; מכילתא משפטים נזיקין, ז).

(יג) בְּמִרְמָה – בְּחָכְמָה.
אֲשֶׁר טִמֵּא – הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיְתָה רְמִיָּה, שֶׁהֲרֵי "טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחוֹתָם" (ב"ר פ,ח).

(יד) חֶרְפָּה הִוא [לָנוּ] – שֶׁמֶץ פְּסוּל הוּא אֶצְלֵנוּ. הַבָּא לְחָרֵף חֲבֵרוֹ – הוּא אוֹמֵר לוֹ: עָרֵל אַתָּה, אוֹ בֶּן עָרֵל. "חֶרְפָּה" בְּכָל מָקוֹם – גִּדּוּף.

(טו) נֵאוֹת לָכֶם – נִתְרַצֶּה לָכֶם; לְשׁוֹן "וַיֵּאֹתוּ הַכֹּהֲנִים" (מל"ב יב,ט).
לְהִמֹּל – לִהְיוֹת נִמּוֹל. אֵינוֹ לְשׁוֹן "לִפְעֹל", אֶלָּא לְשׁוֹן "לְהִפָּעֵל".

(טז) וְנָתַנּוּ – נוּ"ן שְׁנִיָּה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, 'וְנָתַנְנוּ'.
וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ – אַתָּה מוֹצֵא בַּתְּנַאי שֶׁאָמַר חֲמוֹר לְיַעֲקֹב וּבִתְשׁוּבַת בְּנֵי יַעֲקֹב לַחֲמוֹר, שֶׁתָּלוּ הַחֲשִׁיבוּת בִּבְנֵי יַעֲקֹב, לִקַּח בְּנוֹת שְׁכֶם אֶת שֶׁיִּבְחֲרוּ לָהֶם, וּבְנוֹתֵיהֶם יִתְּנוּ לָהֶם לְפִי דַּעְתָּם; דִּכְתִיב: "וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ", לְפִי דַּעְתֵּנוּ, "וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ", כְּכָל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ. וּכְשֶׁדִּבְּרוּ חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ אֶל יוֹשְׁבֵי עִירָם, הָפְכוּ הַדְּבָרִים: "אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם" (להלן פסוק כא), כְּדֵי לְרַצּוֹתָם שֶׁיֵּאוֹתוּ לְהִמּוֹל.

(כא) שְׁלֵמִים – בְּשָׁלוֹם וּבְלֵב שָׁלֵם.
וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם – כְּאָדָם שֶׁיָּדוֹ רְחָבָה וּוַתְּרָנִית. כְּלוֹמַר: אַל תַּפְסִידוּ כְּלוּם; פְּרַקְמַטְיָא הַרְבֵּה בָּאָה לְכָאן, וְאֵין לָהּ קוֹנִים.

(כב) בְּהִמּוֹל – בִּהְיוֹת נִמּוֹל.

(כג) אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם – לְדָבָר זֶה, וְעַל יְדֵי כֵן יֵשְׁבוּ אִתָּנוּ.

(כה) שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב – בָּנָיו הָיוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ עַצְמָן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, כִּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בָּנָיו, שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה הֵימֶנּוּ (ב"ר פ,י).
אֲחֵי דִינָה – לְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן עָלֶיהָ, נִקְרְאוּ אַחֶיהָ (שם).
בֶּטַח – שֶׁהָיוּ כּוֹאֲבִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, בְּטוּחִים הָיוּ עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן (שם).

(כז) עַל הַחֲלָלִים – לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים. [וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "לְחַלָּצָא קְטִילַיָּא"].

(כט) חֵילָם – מָמוֹנָם, וְכֵן "עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח,יז); "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל" (במדבר כד,יח); "וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם" (תהלים מט,יא).
שָׁבוּ – לְשׁוֹן שְׁבִיָּה; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ מִלְּרָע.

(ל) עֲכַרְתֶּם – לְשׁוֹן מַיִם עֲכוּרִים (ברכות כ"ה ע"ב): אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַכְשָׁו. וְאַגָּדָה: צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ; מָסוֹרֶת הָיְתָה בְּיַד כְּנַעֲנִים שֶׁיִּפְּלוּ בְּיַד בְּנֵי יַעֲקֹב, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: "עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ" (שמות כג,ל), לְפִיכָךְ הָיוּ שׁוֹתְקִין (ב"ר פ,יב).
מְתֵי מִסְפָּר – אֲנָשִׁים מוּעָטִים.

(לא) הַכְזוֹנָה – הֶפְקֵר (שם).
אֶת אֲחוֹתֵנוּ – "יָת אֲחָתָנָא"^[5].

פרק לה

(א) קוּם עֲלֵה – לְפִי שֶׁאֵחַרְתָּ בַּדֶּרֶךְ – נֶעֱנַשְׁתָּ, וּבָא לְךָ זֹאת מִבִּתְּךָ (תנחומא, ח; ב"ר פא,ב).

(ב) [אֶת אֱלֹהֵי] הַנֵּכָר – שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם מִשָּׁלָל שֶׁל שְׁכֶם.
וְהִטַּהֲרוּ – מֵעֲבוֹדָה זָרָה.
וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם – שֶׁמָּא יֵשׁ בְּיֶדְכֶם כְּסוּת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה (ב"ר פא,ג).

(ד) הָאֵלָה – מִין אִילַן סְרָק (אונקלוס).
עִם שְׁכֶם – אֵצֶל שְׁכֶם (תרגום יונתן).

(ה) חִתַּת – פַּחַד (אונקלוס).

(ז) אֵל בֵּית אֵל – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית אֵל; גִּלּוּי שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית אֵל. יֵשׁ תֵּבָה חֲסֵרָה בֵּי"ת הַמְּשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשָׁהּ, כְּמוֹ: "הִנֵּה הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל" (שמ"ב ט,ד), כְּמוֹ 'בְּבֵית מָכִיר'; "בֵּית אָבִיךְ" (בראשית לח,יא), כְּמוֹ 'בְּבֵית אָבִיךְ'.
נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים – בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ שֵׁם אֱלֹהוּת וְאַדְנוּת בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ: "אֲדֹנֵי יוֹסֵף" (בראשית לט,כ); "אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ" (שמות כב,יד), וְלֹא נֶאֱמַר "בַּעֲלוֹ". וְכֵן אֱלֹהוּת שֶׁהוּא לְשׁוֹן שׁוֹפֵט וּמָרוּת (שמות כב,ז-ח) נִזְכָּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים. אֲבָל אֶחָד מִכָּל שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת לֹא תִּמְצָא בִּלְשׁוֹן רַבִּים (עיינו סנהדרין ל"ח ע"ב).

(ח) וַתָּמָת דְּבֹרָה – מָה עִנְיָן דְּבוֹרָה בְּבֵית יַעֲקֹב? אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב: "וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם" (בראשית כז,מה), שָׁלְחָה דְּבוֹרָה אֶצְלוֹ לְפַדַּן אֲרָם לָצֵאת מִשָּׁם, וּמֵתָה בַּדֶּרֶךְ. מִדִּבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְמַדְתִּיהָ (בראשית רבתי).
מִתַּחַת לְבֵית אֵל – הָעִיר יוֹשֶׁבֶת בָּהָר, וְנִקְבְּרָה בְּרַגְלֵי הָהָר.
תַּחַת הָאַלּוֹן – "בְּשִׁפּוֹלֵי מֵישְׁרָא" (אונקלוס); שֶׁהָיָה מִישׁוֹר מִלְמַעְלָה בְּשִׁפּוּעַ הָהָר, וְהַקְּבוּרָה מִלְּמַטָּה. וּמִישׁוֹר שֶׁל בֵּית אֵל הָיוּ קוֹרִין לוֹ "אַלּוֹן". וְאַגָּדָה (ב"ר פא,ה), נִתְבַּשֵּׂר שָׁם בְּאֵבֶל שֵׁנִי, שֶׁהֻגַּד לוֹ עַל אִמּוֹ שֶׁמֵּתָה, וְ"אַלּוֹן" בְּלָשוֹן יְוָנִי "אַחֵר". וּלְפִי שֶׁהֶעֱלִימוּ [ס"א: וּלְפִיכָךְ הֶעֱלִימוּ] אֶת יוֹם מוֹתָהּ, שֶׁלֹּא יְקַלְלוּ הַבְּרִיּוֹת כָּרֵס שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אַף הַכָּתוּב לֹא פִּרְסְמָהּ (מדרש תנחומא כי תצא ד).

(ט) עוֹד – פַּעַם שֵׁנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה; אֶחָד בְּלֶכְתּוֹ, וְאֶחָד בְּשׁוּבוֹ (תנחומא ישן כז; ב"ר פב,ג).
וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ – בִּרְכַּת אֲבֵלִים (ב"ר פא,ה).

(י) לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב – לְשׁוֹן אָדָם הַבָּא בַּמַאֲרָב וְעָקְבָּה; אֶלָּא לְשׁוֹן שַֹר וְנָגִיד (חולין צ"ב ע"א).

(יא) אֲנִי אֵל שַׁדַּי – שֶׁאֲנִי כְּדַאי לְבָרֵךְ, שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי [דַּי לַמִּתְבָּרְכִין].
פְּרֵה וּרְבֵה – עַל שֵׁם שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ (ב"ר פב,ד).
גּוֹי – בִּנְיָמִין.
גּוֹיִם – מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִיּוֹסֵף, וְהֵם בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים.
וּמְלָכִים – שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד (שם). [וּפָסוּק זֶה דְּרָשׁוֹ אַבְנֵר כְּשֶׁהִמְלִיךְ אִישׁ בֹּשֶׁת. וְאַף הַשְּׁבָטִים דְּרָשׁוּהוּ וְקֵרְבוּ בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב: "אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן אֶת בִּתּוֹ לְבִנְיָמִין לְאִשָּׁה" (שופטים כא,א), וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ: אִלְמָלֵא הָיָה עוֹלֶה מִן הַשְּׁבָטִים, לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְיַעֲקֹב: "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (ב"ר שם; תנחומא ישן כט).
גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם – שֶׁגּוֹיִם עֲתִידִים בָּנָיו לְהֵעָשׂוֹת, כְּמִנְיַן הַגּוֹיִם, שֶׁהֵם שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְכֵן כָּל הַסַּנְהֶדְרִין שִׁבְעִים (תנחומא ישן ל). דָּבָר אַחֵר: שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לְהַקְרִיב בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת כַּגּוֹיִם, בִּימֵי אֵלִיָּהוּ (תנחומא ישן שם; ב"ר שם,ה).

(יד) בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ – אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ.

(טז) כִּבְרַת הָאָרֶץ – מְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב. וְאַגָּדָה, בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה, שֶׁהַנִּיר מָצוּי, הַסְּתָו עָבַר וְהַשָּׁרָב עֲדַיִן לֹא בָּא (שם,ז). וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּנַעֲמָן מָצִינוּ: "וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ" (מל"ב ה,יט). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, כְּמוֹ מַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר :"צֶמֶד כֶּרֶם" (ישעיהו ה,י), "חֶלְקַת הַשָּׂדֶה" (לעיל לג,יט); כָּךְ בְּמַהֲלַךְ אָדָם נוֹתֵן שֵׁם מִדָּה, "כִּבְרַת אֶרֶץ".

(יז) כִּי גַם זֶה – נוֹסָף לָךְ עַל יוֹסֵף. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: עִם כָּל שֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָה, וְעִם בִּנְיָמִין נוֹלְדָה תְּאוֹמָה יְתֵרָה (ב"ר פב,ח).

(יח) בֶּן אוֹנִי – בֶּן צַעֲרִי (שם,ט).
בִנְיָמִין – נִרְאֶה בְּעֵינַי, לְפִי שֶׁהוּא לְבַדּוֹ נוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁהִיא בַּנֶּגֶב כְּשֶׁאָדָם בָּא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (במדבר לג,מ); "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (בראשית יב,ט).
בִּנְיָמִין – בֶּן יָמִין, לְשׁוֹן "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם" (תהלים פט,יג), לְפִיכָךְ הוּא מָלֵא. [דָּבָר אַחֵר: "בִּנְיָמִין", בֶּן יָמִים, שֶׁנּוֹלַד לְעֵת זִקְנָתוֹ; וְנִכְתַּב בְּנוּ"ן, כְּמוֹ: "לְקֵץ הַיָּמִין" (דניאל יב,יג)].

(כב) בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא – עַד שֶׁלֹּא בָּא לְחֶבְרוֹן אֵצֶל יִצְחָק, אֵרְעוּהוּ כָּל אֵלֶּה.
וַיִּשְׁכַּב – מִתּוֹךְ שֶׁבִּלְבֵּל מִשְׁכָּבוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ. וְלָמָּה בִּלְבֵּל וְחִלֵּל יְצוּעָיו? שֶׁכְּשֶׁמֵּתָה רָחֵל, נָטַל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תָּדִיר בְּאֹהֶל רָחֵל וְלֹא בִּשְׁאָר אֹהָלִים, וּנְתָנָהּ בְּאֹהֶל בִּלְהָה. בָּא רְאוּבֵן וְתָבַע עֶלְבּוֹן אִמּוֹ; אָמַר: אִם אֲחוֹת אִמִּי הָיְתָה צָרָה לְאִמִּי, שִׁפְחַת אֲחוֹת אִמִּי תְּהֵא צָרָה לְאִמִּי? לְכָךְ בִּלְבֵּל (שבת נ"ה ע"ב).
וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְנֵים עָשָׂר – מַתְחִיל לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: מִשֶּׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין, נִשְׁלְמָה הַמִּטָּה, וּמֵעַתָּה רְאוּיִים לְהִמָּנוֹת, וּמְנָאָן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, לְלַמְּדֵנוּ בָּא שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים וְכֻלָּם צַדִּיקִים, שֶׁלֹּא חָטָא רְאוּבֵן (שם).

(כג) בְּכוֹר יַעֲקֹב – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה קְרָאוֹ בְּכוֹר (ב"ר פב,יא).
בְּכוֹר יַעֲקֹב – בְּכוֹר לְנַחֲלָה, בְּכוֹר לַעֲבוֹדָה, בְּכוֹר לְמִנְיָן. וְלֹא נִתְּנָה בְּכוֹרָה לְיוֹסֵף (דה"א ה,א) אֶלָּא לְעִנְיַן הַשְּׁבָטִים, שֶׁנַּעֲשָֹה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים (ב"ב קכ"ג ע"א).

(כז) מַמְרֵא – שֵׁם הַמִּישׁוֹר.
קִרְיַת הָאַרְבַּע – שֵׁם הָעִיר.
מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע – אֶל מִישׁוֹר שֶׁל קִרְיַת אַרְבַּע. וְאִם תֹּאמַר, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב: 'מַמְרֵא הַקִּרְיַת אַרְבַּע'? כֵּן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא בְּכָל דָּבָר שֶׁשְּׁמוֹ כָּפוּל, כְּגוֹן זֶה, וּכְגוֹן "בֵּית לֶחֶם", "אֲבִי עֶזֶר", "בֵּית אֵל", אִם הֻצְרַךְ לְהַטִּיל בּוֹ הֵ"א, נוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה: "בֵּית הַלַּחְמִי" (שמ"א טז,א); "בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי" (שופטים ו,כד); "בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי" (מל"א טז,לד).

(כט) וַיִּגְוַע יִצְחָק – אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה (פסחים ו' ע"ב). מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף קָדְמָה לְמִיתָתוֹ שֶׁל יִצְחָק שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב הָיָה יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה" וְגוֹמֵר (בראשית כה,כו), וְיִצְחָק מֵת בִּשְׁנַת מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְיַעֲקֹב; אִם תּוֹצִיא שִׁשִּׁים מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, נִשְׁאֲרוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְיוֹסֵף נִמְכַּר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאוֹתָהּ שָׁנָה שְׁנַת מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה לְיַעֲקֹב. כֵּיצַד? בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ נִתְבָּרֵךְ; אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר, הֲרֵי שִׁבְעִים וְשֶׁבַע. וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה עָבַד בְּאִשָּׁה, וּבְסוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה נוֹלַד יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף" וְגוֹמֵר (בראשית ל,כה), הֲרֵי תִּשְׁעִים וְאַחַת. וּשְׁבַע עֶשְֹרֵה עַד שֶׁלֹּא נִמְכַּר יוֹסֵף, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה. [עוֹד מְפוֹרָשׁ הוּא מִן הַמִּקְרָא. מִשֶּׁנִּמְכַּר יוֹסֵף עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" וְגוֹמֵר (בראשית מא,מו); וְשֶׁבַע שָׁנִים שֹׂבַע וּשְׁנָתַיִם רָעָב, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. וּכְתִיב: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" (בראשית מז,ט), נִמְצָא יַעֲקֹב בִּמְכִירָתוֹ מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה].

פרק לו

(ב) עָדָה בַּת אֵילוֹן – הִיא "בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן" (בראשית כו,לד), וְנִקְרֵאת "בָּשְׂמַת" עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת בְּשָׂמִים לַעֲבוֹדָה זָרָה.
אָהֳלִיבָמָה – הִיא "יְהוּדִית" (בראשית כו,לד), וְהוּא כִּנָּה שְׁמָהּ "יְהוּדִית" לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה (ראו מגילה י"ג ע"א) כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו.
בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן – אִם בַּת עֲנָה, לֹא בַּת צִבְעוֹן? עֲנָה בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה" (להלן פסוק כד). מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם; וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁכֻּלָּן בְּנֵי מַמְזְרוּת הָיוּ (ב"ר פב,טו; מדרש תנחומא וישב א).

(ג) בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל – וּלְהַלָּן קוֹרֵא לָהּ "מָחֲלַת" (בראשית כח,ט)? מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל (פרק יז), שְׁלֹשָׁה מוֹחֲלִים לָהֶן עֲווֹנוֹתֵיהֶן: גֵּר שֶׁנִּתְגַיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְלָמַד הַטַּעַם מִכָּאן: לְכָךְ נִקְרֵאת "מָחֲלַת", שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲווֹנוֹתָיו.
אֲחוֹת נְבָיוֹת – עַל שֵׁם שֶׁהוּא הִשִּׂיאָהּ לוֹ מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ (מגילה יז ע"א).

(ה) וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה וְגוֹמֵר – קֹרַח זֶה מַמְזֵר הָיָה, וּבֶן אֱלִיפַז הָיָה שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו [אֶל אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו], שֶׁהֲרֵי הוּא מָנוּי עִם אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּסוֹף הָעִנְיָן (ב"ר פב,יב).

(ו) וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ – לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא.

(ז) וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם – לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, "מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו", מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו,יג) הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק; אָמַר: אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר. וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה, שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ (ב"ר פב,יג).

(ט) וְאֵלֶּה – הַתּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹלִידוּ בָּנָיו עַכְשָׁו, מִשֶּׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר.

(יב) וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ – לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְּאֵבִים לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (להלן פסוק כב), וְלוֹטָן – מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה, מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ לְפָנִים. אָמְרָה: אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ? הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ (ב"ר פב,יד; וראו סנהדרין צ"ט ע"ב). וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א' א,לו) מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז; מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר, וְיָצְאָה תִּמְנַע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ. וְזֶהוּ "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר, שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב (מדרש תנחומא וישב א).

(טו) אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו – רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת.

(כ) יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ קוֹדֶם שֶׁבָּא עֵשָׂו לְשָׁם (תרגום יונתן). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ: מְלֹא קָנֶה זֶה לְזֵיתִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים; שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין הֶעָפָר, וְיוֹדְעִין אֵיזוֹ נְטִיעָה רְאוּיָה לוֹ (שבת פ"ה ע"א).

(כד) וְאַיָּה וַעֲנָה – וָי"ו יְתֵרָה, וְהוּא כְּמוֹ "אַיָּה וַעֲנָה". וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, "תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס" (דניאל ח,יג), "נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס" (תהלים עו,ז).
הוּא עֲנָה – הָאָמוּר לְמַעְלָה, שֶׁהוּא אָחִיו שֶׁל צִבְעוֹן; וְכָאן הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּנוֹ? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד אֶת עֲנָה (מדרש תנחומא וישב א; ב"ר פב,טו; פסחים נ"ד ע"א).
אֶת הַיֵּמִם – פְּרָדִים; הִרְבִּיעַ חֲמוֹר עַל סוּס נְקֵבָה וְיָלְדָה פֶּרֶד (ראו ב"ר שם), וְהוּא הָיָה מַמְזֵר וְהֵבִיא פְּסוּלִין לָעוֹלָם (פסחים שם). וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "יֵמִים"? שֶׁאֵימָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת; דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִיָּמַי לֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל מַכַּת פִּרְדָּה לְבָנָה וְחָיָה. [וַהֲלֹא קָא חֲזִינָן דְּחָיָה? אַל תִּקְרֵי "וְחָיָה" אֶלָּא "וְחָיְתָה", כִּי הַמַּכָּה לֹא תִּתְרַפֵּא לְעוֹלָם (חולין ז' ע"ב).] לֹא הֻזְקַק לִכְתֹּב לָנוּ מִשְׁפְּחוֹת הַחוֹרִי אֶלָּא מִפְּנֵי תִּמְנַע, וּלְהוֹדִיעַ גְּדֻלַּת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (לעיל פסוק יב).

(לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וְגוֹמֵר – שְׁמוֹנָה הָיוּ; וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב (ב"ר פג,ב) וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן: שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט. וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב: "בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ" (מל"ב ח,כ). וּבִימֵי (שָׁאוּל) [יְהוֹשָׁפָט] כָּתוּב: "וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ" (מל"א כב,מח).

(לג) יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה – בָּצְרָה מֵעָרֵי מוֹאָב הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה" וְגוֹמֵר (ירמיהו מח,כד); וּלְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם – עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר :"כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה" (ישעיהו לד,ו; ב"ר פג,ג).

(לה) הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב – שֶׁבָּא מִדְיָן עַל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה, וְהָלַךְ מֶלֶךְ אֱדוֹם לַעֲזֹר אֶת מוֹאָב. וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁהָיוּ מִדְיָן וּמוֹאָב מְרִיבִים זֶה עִם זֶה, וּבִימֵי בִּלְעָם עָשׂוּ שָׁלוֹם לְהִתְקַשֵּׁר עַל יִשְׂרָאֵל (ספרי על במדבר לא ב; מדרש תנחומא בלק ג; סנהדרין ק"ה ע"א).

(לט) בַּת מֵי זָהָב – מַהוּ זָהָב? עָשִׁיר הָיָה, וְאֵין זָהָב חָשׁוּב בְּעֵינָיו לִכְלוּם (ב"ר פג,ד).

(מ) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו – שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם מְדִינוֹתֵיהֶם, לְאַחַר שֶׁמֵּת הֲדַר וּפָסְקָה מֵהֶם מַלְכוּת. וְהָרִאשׁוֹנִים הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה הֵם שְׁמוֹת תּוֹלְדוֹתָם. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: "וַיָּמָת הֲדָד וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אַלּוּף תִּמְנָע" וְגוֹמֵר (דה"א א,נא).

(מג) מַגְדִּיאֵל – הִיא רוֹמִי.

הערות

1. ביטוי זה לא מופיע במשנה, ולא ברורה לאן כוונתו של רש"י. אמנם ראו ויקרא רבה יא,ז. ואולי צ"ל "לקעקע הבירה", וכוונתו לגיטין נה א. וצ"ע.
2. מתוך יוסף אלחנן גרינברג, ספר לעזי רש"י בתנ"ך, עמ' 30.
3. רש"י רואה ב"מנחה" הזאת רק אות לברכת שלום. והוא מתרגם קודם את המושג ואחר כך את המלה שבפסוק.
4. כפי הנראה תואר (מלטינית infantix* או כדומה), המציין את החיה, היולדת ולדות.
5. לפנינו באונקלוס: "לַאֲחָתַנָא", לאחותנו.