קטגוריה:בראשית לב כג

יעקב ישב בהר גלעד במקום אסטרטגי מוגן בצוקים גבוהים על ידי הירדן והיבוק. עשו התקדם וידע את מיקום המחנה כי המלאכים אמרו לו איפה לפגוש את יעקב. כדי להמנע מהתקפת פתע, בלילה, בחסות החושך, יעקב ירד מהגלעד והעביר את משפחתו וצבאו לצד השני של היבוק לכיוון דרום והר שעיר בארץ אדום. יעקב ומשפחתו עדיין לא נכנסו לארץ כנען וכך יעקב הרגיש שאלוהים עדיין חייב להגן עליו.

עשו לא הופיע בלילה, אם בגלל שהוא לא רצה לעשות התקפת לילה, או בגלל שהוא לא הספיק להגיע לאזור, או שהוא בכלל לא רצה לפגוע ביעקב, הן אלוהים הבטיח לו את הר שעיר לירושה והוא היה מרוצה מנחלתו (דברים ב ה).

היבוק (ולא נהר הירמוך) נמצא במאמצע הדרך בין ים כנרת לים המלח ליד העיר פנואל, שזה גם אמצע הדרך בין הגלעד והר שעיר בדרום.
יעקב התחיל לרדת מהגלעד, ראה מלאכים, וקרא למקום "מַחֲנָיִם" (ביאור:בראשית לב ג), שזאת עיר מפורסמת וחזקה, ולשם ברח דוד מפני אבשלום, ככתוב: "בַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד, בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְהוּא כִלְכַּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם, כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד" (שמואל ב יט לג).
משם יעקב המשיך, חצה את הירמוך, ומהר להגיע ליבוק לפני רדת הלילה. בלילה הוא העביר את המחנה לדרום היבוק, והוא שב למחנה לפני החציה וישב לבדו, לחכות לעשו, או לרוצח שכיר של עשו.

בבוקר, כאשר עשו התקדם צפונה, הוא הופתע לראות שני מחנות לפניו, הן הוא ציפה לפגוש את יעקב בגלעד. לא בטוח שעשו בכלל הבין שזה יעקב, עד שיעקב רץ לקראתו.
עשו ראה שני מחנות, בצידי הדרך, והבין שאם הוא ירצה להתקדם הוא יצטרך לעבור ביניהם ויהיה בסכנה שהם יתקיפו אותו משני הצדדים.
כאשר עשו הבין שזה המחנות של יעקב, הוא הבין שמצבו עגום, כי לפניו עמדו שני מחנות, ובעורפו נמצאים כחמישים רועי צאן שהביאו את המנחות, וגם הם חיילים של יעקב.

לבן פגש את יעקב בהר הגלעד (ביאור:בראשית לא כג) באיזור העיר מחניים. אחרי שלבן עזב וחזר לחרן יעקב ירד מהגלעד וחצה את היבוק דרומה על מעבר בנחל כדי לפגוש את עשו שעלה מאדום בצד המזרחי של הירדן.

"מַעֲבַר יַבֹּק" רומז שהיה שם גשר, או מקום ידוע שהמים רדודים ואנשים חצו שם את הנהר. אפשרי להבין שיעקב חזר אחרי גז הצאן בתחילת הקיץ וביבוק זרימת המים היתה חלשה יותר.

יעקב העביר את משפחתו לצד הדרומי של היבוק, ואחר כך העביר "אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית לב כד).
יעקב נשאר ערום מכל רכוש, והוא שב לצד הצפוני של מעבר היבוק, לשבת לבדו.

יעקב למעשה העביר את האחריות לשמור על משפחתו לידי אלוהים, בתקוה שהבטחת אלוהים תתקיים בהם, כדברי אלוהים: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (ביאור:בראשית כח יד).

יעקב התכוון להקריב את עצמו לעשו, במידה ועשו יתקיף את המחנה או ישלח רוצח שכיר לפגוע בו. יעקב קיווה שעשו יכלה את כעסו בו, וכך הוא יציל את משפחתו.
יעקב היה מוכן לעלות לעולה, ולכפר בחייו על עוונותיו, אם כך ירצה אלוהים, וזאת תהיה עקדת יעקב.

• עשו שמע שיעקב רימה אותו – אבל עשו לא התפרץ ולא התקיף, אלא "ויִַּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ ויֵַּבְךְּ" (ביאור:בראשית כז לח)
• רבקה אומרת ליעקב "הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ" (ביאור:בראשית כז מב). יעקב לא התרגש מדברי רבקה ולא עשה מאמץ לברוח מהמחנה. אין הוכחה שעשו אמר את זה, ואין הוכחה שרבקה ידעה מה בליבו של עשו. הן רבקה היא זו שאמרה ליעקב לשקר לאביו "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כז יג). סביר שיעקב לא חשב שעשו רוצה להרוג אותו.
• כאשר עשו שמע את יצחק פוקד על יעקב לשאת את בתו של לבן, עשו שנשותיו רעות בעיניי אביו (ביאור:בראשית כח ח), ותוך זמן קצר הוא נשא את בת ישמעאל מעל נשותיו. עשו הראה שהוא ילד ממשומע לאביו.
• עשו עבר להר שעיר עוד לפני שיעקב חזר כי הוא נכנע והסכים שיעקב קיבל את ברכת אביו, וכלוט, הוא יצא מארץ כנען, ככתוב: "ויִַּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו, וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת מִקְנֵהו וְּאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; ויֵַּלֶךְ אֶל אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו" (בראשית לו ו).
• אין הוכחה בכתוב שלבן היה איש מלחמות, או הרג מישהו.
• בשלב זה עשו כבר אינו ציד אלא בעל מקנה ובהמות, והקים מחנה גדול ועשיר.
• עשו פתר את הסכסוכים עם השכנים על ידי נישואים

עָדָה, בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי

אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה, בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי

בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל

• למרות ריבוי חותנים, עשו לא נכנס למלחמות בכנען.
• עשו לא פגע במלאכים שיעקב שלח.
• עשו לא פגע במתנות שיעקב שלח, והיה מוכן, בכבוד המזרחי, להחזיר אותם בשלמות.

לסיכום, לא נראה שחששותיו של יעקב מפני עשו היו מוצדקות, אבל זהירות נדרשה.