קטגוריה:בראשית לה טז
נוסח המקרא
ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה
וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ.
וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃
וַ/יִּסְעוּ֙ מִ/בֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽ/יְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָ/אָ֖רֶץ לָ/ב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַ/תֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַ/תְּקַ֥שׁ בְּ/לִדְתָּֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּנְטַלוּ מִבֵּית אֵל וַהֲוָה עוֹד כְּרוֹב אַרְעָא לְמֵיעַל לְאֶפְרָת וִילֵידַת רָחֵל וְקַשִּׁיאַת בְּמֵילְדַהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּנְטָלוּ מִבֵּית אֵל וַהֲוָה תּוּב סוֹגְעֵי אַשְׁווֹן עֲלַלְתָּא דְאַרְעָא בְּמֵיתֵיהּ לְאֶפְרָת וִילֵידַת רָחֵל וְקַשְׁיַית בְּמֵילְדָהּ: |
ירושלמי (קטעים): | וַהֲוָה אִישׁוֹן כְּרוּב אַרְעָא לְמֵיעַל לְאֶפְרָת וִילֵידַת רָחֵל וְאִתְקְשִׁיאַת בְּמֵילְדָה: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ותקש: כמו ותקשה, כמו ותצו ותצוה, ותכס ותכסה:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
והנכון מה שחשב בו ר' דוד קמחי, כי הכ"ף לדמיון, ואיננה שרשית, ומוצא המלה (איכה ד י): "היו לברות למו", (שמואל ב יג ה): "ותברני לחם", ענין אכילה מועטת בבקר, ופירושה: שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד לעת האוכל, כי כן ישערו כל הולכי דרך.
זה כתבתי תחילה; ועכשיו, שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה וגם דברי מנחם, אבל הוא שם מדת הארץ, כדברי רש"י; ואין בו תאר, רק הסכמה, כרוב השמות. והכ"ף לשמוש, שלא נמדד בכוון.
ואם יהיה השם הזה מתואר, יתכן שיהיה ברת כמו בת מלשון מה ברי ומה בר בטני (משלי לא ב) והוא שם למדה הקטנה שימדדו הולכי ארחות כמו למיל היום ויאמר לה "בת ארץ" כי המדה כמו בת לפרסה או למדה אחרת ידועה בימים ההם וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה אבל הרמה אשר לבנימן רחוק ממנה כארבע פרסאות והרמה אשר בהר אפרים (שמואל א א א) רחוק ממנה יותר משני ימים על כן אני אומר שהכתוב שאומר קול ברמה נשמע (ירמיהו לא יד) מליצה כדרך משל לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר עד שנשמע הקול למרחוק ברמה שהיא בראש ההר לבנה בנימן כי איננו שם והיא חרבה מהם לא נאמר בכתוב "ברמה רחל מבכה על בניה" אבל אמר כי שם נשמע הקול ונראה בעיני כי קברה יעקב בדרך ולא הכניסה לעיר בית לחם יהודה הקרובה שם לפי שצפה ברוח הקודש שבית לחם אפרתה יהיה ליהודה ולא רצה לקברה רק בגבול בנה בנימן והדרך אשר המצבה בה קרובה לבית אל בגבול בנימין וכך אמרו בספרי (זאת הברכה לג יא) בחלקו של בנימין מתה כדאיתא בפרשת וזאת הברכה וראיתי ליונתן בן עוזיאל שהוא מרגיש בזה ואמר קל ברום עלמא אשתמע ותרגם כל הכתוב על כנסת ישראלרבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ. בשעה שארץ חלולה ככברה והבר מצוי. רבנן אמרי, כבר הבר מצוי ועונת גשמים עברה ועדיין השרב לא בא.
ותלד רחל ותקש בלדתה. שלוש הן שנתקשו בשעת לידתן ומתו. רחל, ותקש בלדתה. אשת פינחס, "וכלתו אשת פינחס הרה ללדת"[1] וגו'. ומיכל בת שאול, דכתיב: "ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה"; עד יום מותה לא היה לה, ביום מותה היה לה; הדא הוא דכתיב: "והששי יתרעם לעגלה". למה נקרא שמה עגלה? שפעת כעגלה ומתה.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה טז.
וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ
וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה
סביר שרחל היתה כבר בהריון מתקדם כאשר אלוהים ציוה על יעקב "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ" (ביאור:בראשית לה א). אלוהים ידע שרחל תמות והצרות ליעקב יתחילו, לכן אלוהים האיץ ביעקב להקים מזבח בבית-אל וכך חובתו של אלוהים לשמור על יעקב תגמר. אבל כיוון שבנימין היה כבר עובר ברחם, גם הוא השתתף בטקס בבית-אל ובורך.
יעקב המשיך "כִּבְרַת הָאָרֶץ" קטנה מבית-אל דרומה, ועוד נשאר בנחלת אפרים לעתיד.
וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ
ייתכן שהתינוק התאחר וגדל יותר מדי. ייתכן שהוא היה תינוק גדול במיוחד. ייתכן שהוא לא נמצא במצב הנכון ללידה. בכל אופן התחילו סיבוכים והלידה נעשתה קשה וארוכה.
אנו רואים הרבה לידות בסיפורי האבות:
- שרה ילדה בגיל מבוגר מאוד.
- רבקה ילדה תאומים - אחד גדול ואחד קטן. לרבקה היתה מינקת שעזרה לה בלידותיה.
- לרחל היתה לידה קשה בתינוק השני, למרות שלידה שניה צריכה להיות קלה יותר. והיתה לה מילדת מקצועית (ביאור:בראשית לה יז).
- גם לתמר היו תאומים, וגם שם היתה מילדת, ככתוב: "וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת, וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר, זֶה, יָצָא רִאשֹׁנָה" (ביאור:בראשית לח כח).
ניתן להניח שלכל האמהות היו מילדות מקצועיות לעזור להן בלידתן, ורחל קיבלה את הטיפול הטוב ביותר בתקופתה. לא ברור אם ניתוח קיסרי היה עוזר, או שזיהום פגע ביולדת. לא נאמר על אובדן דם הן רחל חיה בהכרה לאחר הלידה מספיק זמן כדי לתת שם לבנימין, ככתוב: "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי" (ביאור:בראשית לה יח).
לא ברור אם אפשר היה להציל את רחל ולוותר על בנימין. רחל מתה מיד לאחר הלידה, מהמאמץ או מאובדן דם. בגלל מהירות המוות סביר שרחל לא מתה מזיהום בזמן הלידה. בכל אופן מדברי המילדת "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן" (ביאור:בראשית לה יז) ניתן להבין שרחל היתה מוכנה להקריב את נפשה למען בנה, ולכן רחל קראה לו, על שם המאמץ שלה, "בֶּן אוֹנִי". יעקב לא נשאל, כך שלא ידועה דעתו בענין, אבל בהמשך יעקב שינה את שמו אל בן-אוני לבנימין (ביאור:בראשית לה יח).
לא מוסבר מה היה הקושי בלידתו של בנימין, והאם גם בנימין סבל בזמן הלידה ונפגע במוחו מחוסר אספקת חמצן.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ בכתוב: ללת
דפים בקטגוריה "בראשית לה טז"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.