קטגוריה:בראשית כה כו
ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗י/ו וְ/יָד֤/וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּ/עֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַ/יִּקְרָ֥א שְׁמ֖/וֹ יַעֲקֹ֑ב וְ/יִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּ/לֶ֥דֶת אֹתָֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּבָתַר כֵּן נְפַק אֲחוּהִי וִידֵיהּ אֲחִידָא בְּעִקְבָא דְּעֵשָׂו וּקְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בַּר שִׁתִּין שְׁנִין כַּד יְלֵידַת יָתְהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבָתַר כְּדֵין נְפַק אָחוֹי וִידֵיהּ אֲחִידָא בַּעֲקֵיבָא דְעֵשָו וּקְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקב וְיִצְחָק בַּר שִׁתִּין שְׁנִין כַּד יְלֵידַת יַתְהוֹם: |
רש"י (כל הפרק)
"ואחרי כן יצא אחיו וגו'" - שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו בדין היה אוחז בו לעכבו יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה צא ולמד משפופרת שפיה קצרה תן בה שתי אבנים זו תחת זו הנכנסת ראשונה תצא אחרונה והנכנסת אחרונה תצא ראשונה נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה ויפטור את רחמה ויטול את הבכורה מן הדין
"בעקב עשו" - סי' שאין זה מספיק לגמור מלכותו עד שזה עומד ונוטלה הימנו
"ויקרא שמו יעקב" - הקב"ה (אמר אתם קריתון לבכורכם שם אף אני אקרא לבני בכורי שם הה"ד ויקרא שמו יעקב) ד"א אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב
"בן ששים שנה" - י' שנים משנשאה עד שנעשית בת י"ג שנה וראויה להריון וי' שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה כיון שלא נתעבר' ידע שהיא עקרה והתפלל עליה ושפחה לא רצה לישא לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה (יבמות סד)אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כו)" ואחרי כן" וכו'" וידו אחזת בעקב". כתב הרי"א שבא להורות ה' דברים. א] שיעקב הוא הבכור ליצירה ולכן אחז בו ומנעו לצאת קודם שע"כ לקח ממנו אח"כ את הבכורה. ב] שיהיו תמיד קשורים זה בזה כשזה קם זה נופל. ג] שיעקב אוחז דברים שהם לאושר הנפש שעשו דש בעקביו. ד] שזרע יעקב יהיו משועבדים ימים רבים תחת עקבות זרע עשו. ה] שממשלת יעקב האמתית תהיה בכלות ממשלת עשו, ומ"ש " ויצחק בן ששים שנה" פי' שבא להוציא בל יאמרו שהיה עשו אדומי ושחורי מצד מזג אביו, ע"כ יודיע שאביו כבר עברו ימי רתיחת דמו, כי היה בן ששים:
כלי יקר (כל הפרק)
ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. כי יד ממשלתו לא יהיה לו מיד ביום הולדו כי אם בסוף בבואו בימים, כהוראת שם עקב המורה על הסוף כך השלימות הנפשי נקנה ביותר בסוף ימי חלדו של האדם, כי סוף כל דבר הכל נשמע וזקני ת"ח מוסיפין חכמה אבל ביום הולדו אין בו רושם כלל מן אותו שלימות הנפשי, וא"כ מוכרח הדבר לומר שאין שכר לצדיקים בעה"ז, שהרי עיקר זמן קניית השלימות הוא בימי הזקנה בהיותו קרוב לשערי מות כי אז שכלו הולך ומתגבר ואימתי יקבל שכרו כי ימי הזקנה אינן מוכנים לקבלת השכר כי כבר בטלו אצלו כל החמדות ותופר האביונה (קהלת יב.ה), א"כ על כרחך אתה צריך לומר שיד השלימים אוחזת בעקב עשו דהיינו סוף ממשלתו של עשו.
וידו אוחזת בעקב עשו. זה היה סימן שלעתיד יבזה עשו את הבכורה כדבר שאדם דש בעקביו ומבזה אותו, ובאותו עקב יאחז יעקב ר"ל מה שעשו דש בעקביו יאחז בו יעקב. וכן כל המצות קלות שבני אדם דשים בעקביהם והשטן מונה עליהם יאחז בהם יעקב ויקיימם. ולשון עקב משמש גם לשון עקבה ומרמה לומר לך שיעקב תפס עליו מצד היות עשו רמאי וצייד וכל מעשיו בעקבה ומרמה ע"כ אינו ראוי להיות בכור כי עבודת הש"י היתה בבכורות, על כן אחזו יעקב בעקביו לעכב על ידו שלא יצא ראשונה, כמו שפרש"י שיעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כו' ומטעם זה אחזו דווקא בעקביו כי ארור עושה מלאכת ה' ברמיה ועקבה וזה רמז נכון.
ויקרא שמו יעקב. ובעשו נאמר ויקראו שמו עשו כי רבים קראו לו עשו, לפי שהדרכים הרעים הם רבים והדרך הטוב אינו כ"א אחד, ע"כ היו רבים אשר הסכימו על שמו של עשו, אמנם על יעקב לא יסכימו כי אם יחידי הדור ואנשי סגולה, ובני עליה מועטים הם. וכבר ידעת כי שם עשו מורה על קניני העוה"ז שנעשו ונגמרו מיד בלידתו כמבואר למעלה. ושם יעקב מורה על השלימות הרוחני הנקנה בסוף על כן נאמר בעשו ויקראו וביעקב ויקרא וק"ל.ילקוט שמעוני (כל הפרק)
הגמון אחד שאל את רבן גמליאל, אמר לו: מי תופס מלכות אחרינו? הביא נייר חלק, נטל קולמוס וכתב עליו: ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. אמרו: ראו דברים ישנים מפי זקן חדש; להודיעך כמה צער היה אותו צדיק מצטער:
מכאן אתה למד שאין בני עשו נופלין עד שיבא שריד מיעקב ויקצץ רגלי בני עשו מהר שעיר, שנאמר: "וירד מיעקב והאביד שריד מעיר":
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה כו.
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו
עשו ויעקב היו תאומים, אבל לא זהים, ככתוב: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (ביאור:בראשית כז יא).
יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו
יעקב יצא עם יד מושטת קדימה, כלומר הוא נולד במצג כתף (| ראה: סיבוכים בלידה – מצג כתף). לידה במצג כתף היא לידה מסוכנת מכיוון שראש התינוק יכול לנטות הצידה ולא לעבור בתעלת הלידה או שקוטר הראש בתוספת עובי היד ידרושו מעבר גדול יותר. גם תינוקה של תמר הוציא יד ולכן נולד במצג כתף, ולכן ייתכן שהוא נתקע, החזיר את ידו, ואחיו התאום יצא ראשון (ביאור:בראשית לח כח) וזכה בבכורה. למזלה של רבקה ויעקב, יעקב עבר בשלום ולא היה צריך לדחוף אותו חזרה.
לפי זה ניתן להניח שראשו של יעקב היה קטן ועבר עם היד ללא סיבוכים בתעלת הלידה שעשו הרחיב לפניו. בהמשך ניתן לראות שכשיעקב היה מעל לגיל 40 הוא עדיין היה כה קטן כך שיכל ללבוש את בגדי הילדות של עשו, ככתוב: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת, וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן" (ביאור:בראשית כז טו). ניתן להבין שיעקב נולד קטן וחלש והיה זקוק לעזרת אימו כדי לשרוד. ייתכן שיעקב תואר כשוכן אוהלים כי הוא בילה הרבה שנים צמוד לאימו באוהל, וכך גם ונוצרו קשרים הדוקים בינו לאימו. בזה האופן, רבקה אף קיבלה יותר זמן לחנך את יעקב ולעצב את אופיו, ולכן בעתיד יהיה ליעקב קל להתחבר למשפחת רבקה בחרן.
כל חייו יעקב היה קטן ולכן הוא נמנע ממלחמות. יעקב ברח מעשו ולא עמד מולו, הוא ברח מלבן. הוא פחד להילחם בעשו ולמזלו הכין תוכנית נפלאה שמנעה מעשו להילחם בו. הוא גם פחד להעניש את שכם, ופחד לשאול את בניו מה קרה ליוסף.
http://www.med-law.co.il/%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-1937/
- רש"י מסביר: "שיעקב הופרה ראשון ועשו שני מתחתיו, ולכן עשו יצא ראשון."
- בכל אופן, היתה חפיפה: לפני שעשו יצא כולו, חלק מיעקב כבר היה בחוץ.
- ייתכן שבגלל שיעקב נולד קטן, רבקה טיפלה בו יותר זמן, וכך התפתחה אהבתה אליו. מאידך, יצחק הסתייג מהילד הקטן והחלש שנולד לו, שממדיו הקטנים הם ההוכחה לכך שאלוהים לא בחר בו.
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב
פרוש שמו של יעקב - הפועל 'עקב' פירושו: ללכת אחרי, לשמור, לרגל, לעקוב, לשים עין.
מקור שמו של יעקב -
- כפי שמסביר הכתוב: בגלל שהתינוק השני החזיק בעקבו של עשו, נקרא שמו יעקב.
- יה-עקב – נשמע: יעקב, במשמעות: 'יה ישמור' או 'אלוהים ישמור' או 'יה יעקוב אחריך' או 'לך בעקבות אדוני'. כאשר מקצרים את שמו של אלוהים מתקבל: "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז טז), "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָה" (תהלים קיח ה), ונשמע שהאות היוד היא הדומיננטית בשמו של אלוהים, ונשמעת כמו בשמו של יעקב. כך גם משה הוסיף י' לשמו של הושע והפך אותו ליהושע, ככתוב: "ויִַּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוןּ, יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג טז) כדי שאלוהים יושיע את הושע. יעקב נולד קטן מאוד, כתאום שני בלידת 'מצג כתף' בלי סבוכים, ולכן הוריו ביקשו שאלוהים ישמור עליו, ואלוהים אישר ואמר: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כח טו). יעקב אהב את שמו ולא רצה לשנות את שמו לישראל אפילו לאחר שאלוהים פקד עליו פעמיים. כאשר יעקב ירד למצרים אלוהים ויתר והחזיר לו את שמו וקרא לו: "יַעֲקֹב יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית מו ב).
- המילה "עֵקֶב", במשמעות: 'בא בעקבות', 'בעבור', היא מילה חשובה ביותר בחייו של יצחק וזרעו שזכו לברכת אלוהים:
- המילה מופיעה בברכת אלוהים בעקדת יצחק, ככתוב: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כב יח).
- המילה מופיעה פעם שנייה כאשר אלוהים משכנע את יצחק לא לרדת למצרים, ככתוב: "הִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי: וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).[1]
- המילה הזאת הופיעה בשלישית כמילה נרדפת ל'עקב', ככתוב: "וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).[2]
יצחק או רבקה העניקו את המילה הזאת לשמו של התינוק השני – יעקב, כרמז לברכת אלוהים, ואכן יעקב הוא זה שהלך בעקבות אברהם ויצחק וזכה להיות אחד מהאבות. בהמשך עשו ישתמש בפועל 'עקב' - "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" (ביאור:בראשית כז לו) - במשמעות:
- שמו י'-עקב - ואלוהים שמר עליו פעמיים.
- כשמו כן הוא: הערים עלי, השיג במרמה, פעל מאחורי הגב. הפירוש הזה הוא שלילי, ואין ספק שיצחק ורבקה לא נתנו שם שלילי כזה לבנם.
וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם
חייו של יצחק:
"ויְַהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית כה כ).
"וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם" (בראשית כה כו).
כאשר יצחק היה בן מאה עשו התחתן, ככתוב: "ויְַהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ויִַּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהודִּית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי" (ביאור:בראשית כו לד).
לאחר גיל מאה, יצחק חשב שהוא הולך למות, ככתוב: "ויְַהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק ... ועֲַשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה: בַּעֲבורּ תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמותּ" (ביאור:בראשית כז ד).
יצחק היה בערך בגיל 160 כאשר יעקב סיים לעבוד אצל לבן וחזר מחרן לכנען.
יצחק נפטר בגיל 180, ככתוב: "ויִַּהְיו יְּמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה, ושְּׁמֹנִים שָׁנָה" בראשית לה כח), "ויִַּקְבְּרו אֹּתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לה כט).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כה כו"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.