רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לו

(ב) עָדָה בַּת אֵילוֹן – הִיא "בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן" (בראשית כו,לד), וְנִקְרֵאת "בָּשְׂמַת" עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת בְּשָׂמִים לַעֲבוֹדָה זָרָה.
אָהֳלִיבָמָה – הִיא "יְהוּדִית" (בראשית כו,לד), וְהוּא כִּנָּה שְׁמָהּ "יְהוּדִית" לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה (ראו מגילה י"ג ע"א) כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו.
בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן – אִם בַּת עֲנָה, לֹא בַּת צִבְעוֹן? עֲנָה בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה" (להלן פסוק כד). מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם; וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁכֻּלָּן בְּנֵי מַמְזְרוּת הָיוּ (ב"ר פב,טו; מדרש תנחומא וישב א).

(ג) בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל – וּלְהַלָּן קוֹרֵא לָהּ "מָחֲלַת" (בראשית כח,ט)? מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל (פרק יז), שְׁלֹשָׁה מוֹחֲלִים לָהֶן עֲווֹנוֹתֵיהֶן: גֵּר שֶׁנִּתְגַיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְלָמַד הַטַּעַם מִכָּאן: לְכָךְ נִקְרֵאת "מָחֲלַת", שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲווֹנוֹתָיו.
אֲחוֹת נְבָיוֹת – עַל שֵׁם שֶׁהוּא הִשִּׂיאָהּ לוֹ מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ (מגילה יז ע"א).

(ה) וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה וְגוֹמֵר – קֹרַח זֶה מַמְזֵר הָיָה, וּבֶן אֱלִיפַז הָיָה שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו [אֶל אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו], שֶׁהֲרֵי הוּא מָנוּי עִם אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּסוֹף הָעִנְיָן (ב"ר פב,יב).

(ו) וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ – לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא.

(ז) וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם – לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, "מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו", מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו,יג) הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק; אָמַר: אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר. וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה, שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ (ב"ר פב,יג).

(ט) וְאֵלֶּה – הַתּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹלִידוּ בָּנָיו עַכְשָׁו, מִשֶּׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר.

(יב) וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ – לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְּאֵבִים לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (להלן פסוק כב), וְלוֹטָן – מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה, מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ לְפָנִים. אָמְרָה: אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ? הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ (ב"ר פב,יד; וראו סנהדרין צ"ט ע"ב). וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א' א,לו) מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז; מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר, וְיָצְאָה תִּמְנַע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ. וְזֶהוּ "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר, שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב (מדרש תנחומא וישב א).

(טו) אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו – רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת.

(כ) יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ קוֹדֶם שֶׁבָּא עֵשָׂו לְשָׁם (תרגום יונתן). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ: מְלֹא קָנֶה זֶה לְזֵיתִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים; שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין הֶעָפָר, וְיוֹדְעִין אֵיזוֹ נְטִיעָה רְאוּיָה לוֹ (שבת פ"ה ע"א).

(כד) וְאַיָּה וַעֲנָה – וָי"ו יְתֵרָה, וְהוּא כְּמוֹ "אַיָּה וַעֲנָה". וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, "תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס" (דניאל ח,יג), "נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס" (תהלים עו,ז).
הוּא עֲנָה – הָאָמוּר לְמַעְלָה, שֶׁהוּא אָחִיו שֶׁל צִבְעוֹן; וְכָאן הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּנוֹ? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד אֶת עֲנָה (מדרש תנחומא וישב א; ב"ר פב,טו; פסחים נ"ד ע"א).
אֶת הַיֵּמִם – פְּרָדִים; הִרְבִּיעַ חֲמוֹר עַל סוּס נְקֵבָה וְיָלְדָה פֶּרֶד (ראו ב"ר שם), וְהוּא הָיָה מַמְזֵר וְהֵבִיא פְּסוּלִין לָעוֹלָם (פסחים שם). וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "יֵמִים"? שֶׁאֵימָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת; דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִיָּמַי לֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל מַכַּת פִּרְדָּה לְבָנָה וְחָיָה. [וַהֲלֹא קָא חֲזִינָן דְּחָיָה? אַל תִּקְרֵי "וְחָיָה" אֶלָּא "וְחָיְתָה", כִּי הַמַּכָּה לֹא תִּתְרַפֵּא לְעוֹלָם (חולין ז' ע"ב).] לֹא הֻזְקַק לִכְתֹּב לָנוּ מִשְׁפְּחוֹת הַחוֹרִי אֶלָּא מִפְּנֵי תִּמְנַע, וּלְהוֹדִיעַ גְּדֻלַּת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (לעיל פסוק יב).

(לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וְגוֹמֵר – שְׁמוֹנָה הָיוּ; וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב (ב"ר פג,ב) וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן: שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט. וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב: "בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ" (מל"ב ח,כ). וּבִימֵי (שָׁאוּל) [יְהוֹשָׁפָט] כָּתוּב: "וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ" (מל"א כב,מח).

(לג) יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה – בָּצְרָה מֵעָרֵי מוֹאָב הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה" וְגוֹמֵר (ירמיהו מח,כד); וּלְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם – עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר :"כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה" (ישעיהו לד,ו; ב"ר פג,ג).

(לה) הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב – שֶׁבָּא מִדְיָן עַל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה, וְהָלַךְ מֶלֶךְ אֱדוֹם לַעֲזֹר אֶת מוֹאָב. וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁהָיוּ מִדְיָן וּמוֹאָב מְרִיבִים זֶה עִם זֶה, וּבִימֵי בִּלְעָם עָשׂוּ שָׁלוֹם לְהִתְקַשֵּׁר עַל יִשְׂרָאֵל (ספרי על במדבר לא ב; מדרש תנחומא בלק ג; סנהדרין ק"ה ע"א).

(לט) בַּת מֵי זָהָב – מַהוּ זָהָב? עָשִׁיר הָיָה, וְאֵין זָהָב חָשׁוּב בְּעֵינָיו לִכְלוּם (ב"ר פג,ד).

(מ) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו – שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם מְדִינוֹתֵיהֶם, לְאַחַר שֶׁמֵּת הֲדַר וּפָסְקָה מֵהֶם מַלְכוּת. וְהָרִאשׁוֹנִים הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה הֵם שְׁמוֹת תּוֹלְדוֹתָם. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: "וַיָּמָת הֲדָד וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אַלּוּף תִּמְנָע" וְגוֹמֵר (דה"א א,נא).

(מג) מַגְדִּיאֵל – הִיא רוֹמִי.