בראשית רבה פ י
<< · בראשית רבה · פ · י · >>
וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי ממשמע שנאמר (בראשית מט) שמעון ולוי ידענו שבני יעקב הם אלא בני יעקב שלא נטלו עצה מיעקב שמעון ולוי שלא נטלו עצה זה מזה אחי דינה וכי אחות שניהם היתה והלא אחות כל השבטים היתה אלא לפי שנתנו אלו נפשם עליה נקראת על שמם ודכוותה (שמות טו) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן וכי אחות אהרן היתה והלא אחות שניהם היתה אלא לפי שנתן אהרן נפשו עליה לפיכך נקראת על שמו ודכוותה (במדבר כה) ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם וכי אחותם היתה והלא בת אומתן היתה אלא לפי שנתנה נפשה על אומתה נקראת אומתה לשמה איש חרבו ר"א אומר בן שלש עשרה שנה היו שמואל שאל ללוי בר סיסי א"ל מהו דין דכתיב ויבואו על העיר בטח א"ל בטוחים היו על כחו של זקן ולא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו המעשה וכיון שעשו בניו אותו מעשה אמר מה אני מניח את בני ליפול ביד אוה"ע מה עשה נטל חרבו וקשתו ועמד לו על פתחה של שכם ואמר אם יבואו האוה"ע להזדווג להם לבני אני נלחם כנגדן הוא דהוא א"ל ליוסף (בראשית מח) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וגו' והיכן מצינו שנטל אבינו יעקב חרבו וקשתו בשכם שנאמר (שם) אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ואת חמור ואת שכם בנו: