קטגוריה:בראשית לא מב

ראה: יעקב מהלל את עצמו ומאשים את לבן

יעקב משתמש בדברי לבן להכות בו, כאילו שהוא מדבר בשם אלוהים, ושהוא יודע למה אלוהים הגן עליו.

לבטח שאלוהים לא הזהיר את לבן בגלל שיעקב היה עובד חרוץ ("יְגִיעַ כַּפַּי") או רצה להתעשר מהר ("עָנְיִי"). אלוהים הזהיר את לבן לא להחזיר את יעקב לחרן בטוב או ברע (רמב"ן)

יעקב הצהיר לאוזני בניו ובני לבן - שלבן הוא גזלן והיה לוקח את כל רכושו, שהוא עבד ביושר ולפי ההסכם במשך 20 שנים: "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ" (ביאור:בראשית לא מא).

יעקב אומר "רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי". יעקב מדבר בגוף יחיד על הנשלח. לא ברור עם יעקב מתכוון שלבן היה שולח אותו ללא המשפחה, או ללא הרכוש. בכל הנאום של יעקב, הוא רק מדבר על רכוש, לכן סביר שהמילה "רֵיקָם" פונה רק לרכוש, ויעקב נלחם לשמור על רכושו. יעקב לא מעלה בדעתו שלבן היה מונע ממשפחתו או ממנו, ללכת לכנען. ליעקב היה חשוב לשוב עם הרכוש כי זה היה הנסיון שיצחק הטיל עליו: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים" (ביאור:בראשית כח ג), לחזור עשיר עם משפחה גדולה. ובנוסף יעקב פחד לחזור לכנען ולפגוש את עשו ויושבי כנען בלי הצבא שלו.

לא ברור למה יעקב טוען שלבן היה לוקח לו את כל הרכוש? יעקב כבר עבד 20 שנים עם לבן, ונהנה להתעשר בביתו ולגדל משפחה גדולה. ייתכן שלבן שינה את משכורתו, אבל יעקב התעשר מאוד בשש שנות עבודה. ייתכן שיעקב הבין שבני לבן מתנכלים לו ורוצים לקחת את הרכוש, וכך יעקב האשים אותם ביחד עם לבן.

בהשוואה למה שיעקב עשה לפני הפגישה עם עשו, ניתן לראות שיעקב לא חשש מלבן. יעקב לא פיצל את העם לשתי מחנות, לא הזיז את המחנה במשך הלילה, לא ניסה לברוח מלבן, לא התפלל לאלוהים, לא שלח מתנות ללבן, לא הציג את המשפחה לפני לבן, ולא השתחווה לפני לבן כאשר לבן בא למחנה.

מכאן ניתן להבין שיעקב לא חשב שלבן רוצה לעשות לו רע, ואולי אפילו יעקב הבין שלבן בא כדי לשמור עליו מפני בניו, ובמשך המרדף שמר עליו משודדים.

בדחילו ורחימו ויסלחו לי מצוקי ארץ על פרשנותי השונה. בהיותי הדיוט וכנראה גם קצת "עם הארץ" בתורת ישראל. "פחד יצחק" להבנתי היא לשון שבועה. "שבועתו של יצחק". בתקופת המקרא, נהוג היה להישבע ע"י קירבה לחלציים. ובלשון הכתוב, "שים נא ידך תחת ירכי". המונח פאח'ד (פחד) פירושו בשפות השמיות ובערבית הוא "ירך". לכן הדברים ע"פ הקשרם הם "ירכו של יצחק", כמו רוצה לומר "הציווי שציוונו (בדרך של שבועה) יצחק". (אלי קטן)

• "ויַּוֹכַח" - רש"י מסביר - לשון תוכחה הוא ולא לשון הוכחה הוא.
• "ויַּוֹכַח" - רמב"ן טוען - לשון הוכחה, כי אמר למעלה "שִׂים כֹּה, נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ; וְיוֹכִיחוּ, בֵּין שְׁנֵינו"ּ (ביאור:בראשית לא לז) ואמר עתה כי האלהים היודע הנסתרות הוא הוכיח בין שניהם ולכך לא אמר 'ויוכח אותך אמש'.

שניהם צודקים, למילה יש משמעות כפולה:

ההוכחה שלבן רצה להרע לו ו"רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" היא שאדוני דיבר איתו קשות, והוכיח אותו, והזהיר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד), ולבן מספר את זה ליעקב "יֶשׁ לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע; ואֵלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כט). כלומר: יעקב טען שתוכחת אלוהים מאמש היא ההוכחה שלבן רצה להרע.