קטגוריה:בראשית לג יח
ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּ/אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּ/בֹא֖/וֹ מִ/פַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַ/יִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָ/עִֽיר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲתָא יַעֲקֹב שְׁלִים לְקַרְתָּא דִּשְׁכֶם דִּבְאַרְעָא דִּכְנַעַן בְּמֵיתוֹהִי מִפַּדַּן אֲרָם וּשְׁרָא לָקֳבֵיל קַרְתָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתָא יַעֲקב שָׁלֵם בְּכָל דִילֵיהּ לְקַרְתָּא דִשְׁכֶם דִי בְאַרְעָא דִכְנָעַן בְּמֵיתֵיהּ מִפַּדַן אֲרָם וּשְׁרָא לְקָבֵיל קַרְתָּא: |
רש"י (כל הפרק)
"שלם" - שלם בגופו שנתרפא מצלעתו (שבת לג) שלם בממונו שלא חסר כלום מכל אותו דורון שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן
"עיר שכם" - כמו לעיר וכמוהו (רות א) עד בואנה בית לחם
"בבואו מפדן ארם" - כאדם האומר לחבירו יצא פלוני מבין שיני אריות ובא שלם אף כאן ויבא שלם מפדן ארם מלבן ומעשו שנזדווגו לו בדרך
"ויחן את פני העיר" - ערב שבת היה בשאלתות דרב אחאי בר"ירש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
עִיר שְׁכֶם – כְּמוֹ "לָעִיר" (תרגום יונתן). וְכָמוֹהוּ: "עַד בֹּאָנָה בֵּית לָחֶם" (רות א,יט).
בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם – כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: יָצָא פְּלוֹנִי מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת וּבָא שָׁלֵם. אַף כָּאן: וַיָּבֹא שָׁלֵם מִפַּדַּן אֲרָם, מִלָּבָן וּמֵעֵשָׂו שֶׁנִּזְדַוְּגוּ לוֹ בַּדֶּרֶךְ.
וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר – עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. בִּשְׁאִלְתּוֹת דְּרַב אֲחָאי (ב"ר עט,ו).
רשב"ם (כל הפרק)
ויבא יעקב שלם: אל עיר ששמה שלם כמו ותבאנה בית לחם:
עיר שכם: עירו של שכם כמו כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא כדכתיב וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ והמפרש שכם שם העיר טועה הוא,שלא מצינו בכל מקום עיר ציון עיר ירושלים אלא העיר נזכרת אחרי השם, ואפילו אם זאת היא שכם שמא לזכרון גבורת בני יעקב שמו את שמה שכם כדכתיב בלוז שנקרא ביתאל וכדכתיב ויקראו ללשם דן על שם דן אביהם לזכרון גבורתם שהרגו אנשי העיר, וכדכתיב ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך וגם מי שמפרש שלם שלם בתורתו שלם בממונו טועה הוא לפי הפשט, שאין דרך המקרא לדבר כך, וגם מה צורך וכי בשביל מיעוט דורון שנתן לעשו הוצרכך לכתוב כן:
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"ויבא יעקב שלם מפדן ארם" - כאומר לחברו יצא פלוני מבין שני אריות ובא שלם אף כאן ויבא יעקב שלם מלבן ומעשו זה לשון רש"י אבל רבי אברהם פירש שבא בשלום ולא אירע לו שום מאורע כי עתה יחל לספר מאורע דינה ולפי דעתי אמר הכתוב כן כי בסוכות היה מתפחד מעשו כי סכות בעבר הירדן מזרח במלכות סיחון אם הוא המוזכר בספר יהושע (יג כז) ואם הוא אחר הנה הוא יותר קרוב לשעיר ועד היותו בארץ כנען לא שקט לבו כי אז ידע שלא יגע בו כי אביו קרוב משם או שיעזרוהו אנשי הארץ כי אביו נשיא אלהים בתוכם או שזכות הארץ תצילהו ולכן אמר עתה שבא שלם אל ארץ מגורי אביו כי הצילו אלהים בדרך מכף כל אויביו ואמרו בבראשית רבה (עח טז) כל אותן החדשים שעשה יעקב אבינו בסוכות היה מכבד את עשו באותו הדורון כי היה מתירא ממנו שם ומשלח לו כאותו הדורון בכל חדש וחדש או פעם אחת בשנה
"ויחן את פני העיר" - לא רצה להיות אכסנאי בעיר אבל רצה שתהיה תחילת ביאתו בארץ בתוך שלו ולכן חנה בשדה וקנה המקום וזה להחזיק בארץ והמעשה הזה היה רמז כי המקום ההוא יכבש לפניו תחילה טרם הורישו יושבי הארץ מפני זרעו כאשר פרשתי באברהם (לעיל יב ו) ורבותינו אמרו (ב"ר עט ו) נכנס עם דמדומי חמה וקבע לו תחומין ועל דעתם לא היה בכוונה ממנו אבל על כל פנים היה המאורע לרמוז על העתיד שאמרנו אבל רבי אברהם אמר כי הזכיר הכתוב זה להודיע כי מעלה גדולה לארץ ישראל ומי שיש לו חלק בה חשוב הוא כחלק העולם הבארבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ויבא יעקב שלם. יאמר כי בא יעקב מפדן לגבול ארץ ישראל. אבל רז"ל דרשו שבא לשכם, ויהיה שלם לשון שלמות לא לשון מקום. וזה שאמרו שלם בגופו שלם בתורתו שלם בממונו, ודינה משם יצאה ושם אירע לה כל הענין, וכן אמרו ז"ל בשכם ענו את דינה. ומה שאמר ויקן את חלקת השדה. כי לא רצה להיות אכסנאי, אבל רצה להחזיק בה, ולא עשה כן בכונה אבל היה מאורע לרמוז על העתיד כי המקום ההוא יורישו בניו טרם הורישם את יושבי הארץ.
ספורנו (כל הפרק)
"ויבא יעקב שלם עיר שכם" תיכף שהגיע בשלום כארץ כנען כמו שאמר ושבתי בשלום לא המתין שיהיה בבית אמו:
" בבאו מפדן ארם" בעוד שהיה בדרך ללכת לבית אביו אף על פי שעדין לא הגיע שם התחיל לקיים נדרו ובנה מזבח כאמרו והיה ה' לי לאלהים:מלבי"ם (כל הפרק)
(יח) "ויבא יעקב שלם". טרם יבא לספר ענין דינה יגיד מדוע קרה לו זה, שזה היה על שיעקב לא קיים נדרו שנדר אם יהיה אלהים עמדי וכו' והאבן הזאת וגו' יהיה בית אלהים, ואחר את נדרו וכמ"ש חז"ל. וע"ז הקדים שהתנאים שהתנה בעת הנדר כלם נתקיימו, שמה שהתנה שישמרהו ה' בגופו ובממונו ובתורתו, כמ"ש ושמרני בדרך הזה שהוא שמירת הגוף, ונתן לי לחם לאכל וכו' הוא שמירת הממון, והיה ה' לי לאלהים הוא שמירת תורתו, וכ"ז נתקיים כי בא יעקב שלם בכל דבר, וכמ"ש חז"ל שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו, ר"ל שהגם שהיה צולע על ירכו נתרפא, והגם שנתן מתנות לעשו, נתמלא החסרון תיכף בסכות, והגם ששרו של עשו רצה להחטיאו, עמד באמונתו, וגם אשר התנה ושבתי בשלום אל בית אבי נתקיים ג"כ כי בא "עיר שכם אשר בארץ כנען", ולפ"ז כבר נתחייב יעקב למלאות נדרו ללכת לבית אל ולהקים שם מזבח, והוא לא כן עשה, רק א] "ויחן את פני העיר", שלא חנה שם כמו בסכות, ששכן במקום בפ"ע נבדל מן העיר ואנשיה, כי פה חנה לפני העיר מתערב עם אנשי העיר, כי קבע דירתו שם:
כלי יקר (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
ויבא יעקב שלם. צריך לדעת מה כוונתו באומרו שלם ורבותינו ז"ל (שבת לג ב) אמרו דרשות. עוד צריך לדעת כוונת הכתוב באומרו בבואו מפדן ארם אין ידוע המכוון בזה. ורש"י ז"ל פי' כאדם האומר וכו' יעויין דבריו, ודבר זה ידוע הוא מסיפורים הקודמים:
אכן נראה כי יודיע הכתוב כי מה שחסר מנכסיו יעקב אבינו במנחה אשר נתן לעשו השלים ה' חסרונו שחסר מנכסיו שהביא מפדן ארם, והוא אומרו ויבא יעקב שלם וגו' בבואו מפדן וגו' פי' שלם בנכסים כשיעור בואו מפדן ארם, והגם שניכה מהם במנחה גדולה אף על פי כן ה' שלם לו, והיא ברכת כל שנתן לו ה' כמו שפירשתי למעלה:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג יח.
וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר
ניתן להבין שיעקב התישב ליד העיר, והקים מחנה.
אולם המשפט "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" נשמע מאוד מצור על העיר, כהכנה למלחמה וכיבוש העיר, ככתוב: "וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה" (שמואל א יז א). העיר היתה בלחץ לדעת מה כוונת הזרים לעשות. ואכן בסוף זה מה שקרה לעיר.
שָׁלֵם
המילה "שָׁלֵם" ייתכן שמראה שפניו של יעקב היו לשלום.
אולם יתכן גם להפך, שיעקב בא "שָׁלֵם" מהמאבק עם לבן ועם עשו. צבאו של יעקב היה שלם, והוא לא סבל אבדות או פצועים.
בהמשך חמור יגיד לנכבדי העיר: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ" (ביאור:בראשית לד כא), כאילו שבני ישראל הם אנשי שלום, מוכנים לגור איתנו בשלום, הם לא פגועים וכואבים, ואנחנו נקריב אותם כקרובן שלמים ונקח אותם כעבדים לנו.
פרוש המילה אינו משנה את המצב. צבא גדול, שהביס ללא קרב את עשו ו400 חייליו, הופיע ליד העיר וחונה לפני העיר. העם הזה משתמש במים ואדמה של העיר ללא התחשבות. ברגע אחד יעקב יכול לכעוס, או להמציא סיבה לכעוס, והעיר תהיה במצור.
תגובת שכם היתה:
- למכור לזרים את האדמה עליה הם התישבו. (ביאור:בראשית לג יט)
- לבדוק את הבנות של הזרים ולנסות להתחתן איתם בשלום ואהבה (ביאור:בראשית לד ב), (ביאור:בראשית לד ט).
- לנסות להתאחד לעם אחד (ביאור:בראשית לד כב).
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם
מתי?
יעקב פגש את עשו בכניסתו לכנען, ושמעון היה כבן 11 ודינה כבת 7. לא ברור כמה זמן הם היו בסוכות, וכמה זמן הם היו ליד שכם עד שדינה גדלה להיות נערה בת 14 או 16 ושמעון ולוי גדלו להיות לוחמים אמיצים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לג יח"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.