קטגוריה:משלי י לב
שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּן רָצ֑וֹן
וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּ/ן רָצ֑וֹן וּ/פִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"שפתי צדיק ידעון". להשיג רצון מהאנשי' כי דבריה' נאותים וערבים להם ואמנם פי הרשעי' הוא בהפך כי הוא לא ישיג רצון אך תהפוכות וכעס כי דבריו הם קשי' ורעי' או ירצה בזה כי שפתי צדיק בדעות ידעון להשיג מה שהיה הרצון בנמצאו' הטבעיות אשר יחקר בהם בחקרם בסבותיהם למה היו בזה האופן ואולם פי הרשעים בדעו' אשר יטעו בהתחלות לא ידעון הרצון בדברים אבל יאמרו תהפוכות וכזבים:
מלבי"ם (כל הפרק)
"שפתי צדיק ידעון רצון", כבר בארתי בפ' כ"א על שפתי צדיק ירעו רבים שהצדיק הגיע בפרטי דרכי החכמה לכלל דעת, שידע מהם ידיעה ברורה, וזה גדר שפה שמוציאם מן השפה ולחוץ כדבר ברור, והנה הרצון יבא על דבר הנרצה אצל ה' וגם בא על התרצות הכעס, ור"ל הצדיק יודע להגיד מה שהוא רצון ה' ואדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, וזאת ידעו בידיעה ברורה שעז"א ידעון, ואמר שפתי, אבל "פי רשעים תהפוכות", פיהם שבו ידברו הנהגה הפך החכמה (שהחכמה מרומזת במלת פה) הוא תהפוכות, כאלו קבלו חקים שהם הפוכים מדרכי החכמה:
תרגום מצודות: שפתי צדיק יודעים לרצות לה'; ופי רשעים ידעון תהפוכות להפך דבר ה', כי כל עסקם בזה והורגלו בדבר.
תרגום ויקיטקסט: שפתיו של צדיק (הצד הצודק בדין) תמיד יודעות מה הוא רוצה להגיד, ואינן מתבלבלות בחקירה; אולם פיהם של רשעים (הצד האשם בדין) מדבר דבר והיפוכו, וחושף את רשעתם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י לב.
דקויות
איזה רצון יודע הצדיק?
ניתן לפרש לפי משמעויות שונות של המילה רצון:
1. רצון = חפץ-לב: הצדיק יודע לדבר דברים המעוררים בזולת רצונות טובים, או לדבר דברים המתאימים לרצון ה'.
2. רצון = חיבה ואהבה: הצדיק יודע להגיד דברים המעוררים אהבה בין אדם לחברו ובין אדם לה'.
3. רצון = פיוס והשלמה: הצדיק יודע לפייס ולהשלים בין בני אדם, ו"לשכנע" את ה' (בתפילה) שיתפייס וישלים עם החוטאים.
לפי כל הפירושים הללו, פי רשעים תהפוכות = דברי הרשעים הפוכים מדברי הצדיקים, הם יודעים רק לגרום למהפכות, שנאה ומריבות בין אדם לחברו ובין הבורא לבריאה, (משלי טז כח): "אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף"*.
4. ולדעתי אפשר לפרש: רצון = רצונו של הצדיק עצמו: שפתיו של הצדיק (= הצד הצודק והזכאי במשפט) יודעות תמיד מה הצדיק רוצה להגיד, ולכן אינן מתבלבלות בחקירה; אולם, פיו של הרשע (= הצד האשם במשפט) מדבר תהפוכות ( = גירסאות מתחלפות ומתהפכות); הוא לא מצליח לשמור על גירסה אחידה, והשופט החכם ירבה לחקור אותו ויצליח לזהות את רשעתו ולפסול את עדותו: "מצות עשה לדרוש העדים, ולחקור אותן, ולהרבות בשאילתן; ומדקדקין עליהן, ומסיעין אותן מעניין לעניין בעת השאילה, כדי שישתוקו או יחזרו בהן, אם יש בעדותן דופי: שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו)." (רמב"ם הלכות עדות א ד).
הקבלות
פסוק דומה מלמד, שגם כאשר יש לצדיק "פליטת פה" הגורמת לו צרה גדולה, הוא מצליח להיחלץ ממנה בצדקתו ובנועם אמריו, (משלי יב יג): "בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק"*.
משני הפסוקים ניתן ללמוד, שכדאי לאדם לאמן את שפתיו לדבר דיבורים טובים ורצויים; כך יינצל מצרות הנובעות מפליטות פה.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי י לב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.