קטגוריה:בראשית כז מה
עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜י/ךָ מִמְּ/ךָ֗ וְ/שָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔/וֹ וְ/שָׁלַחְתִּ֖י וּ/לְקַחְתִּ֣י/ךָ מִ/שָּׁ֑ם לָ/מָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵי/כֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | עַד דִּיתוּב רוּגְזָא דַּאֲחוּךְ מִנָּךְ וְיִתְנְשֵׁי יָת דַּעֲבַדְתְּ לֵיהּ וְאֶשְׁלַח וְאֶדְבְּרִנָּךְ מִתַּמָּן לְמָא אֶתְכּוּל אַף תַּרְוֵיכוֹן יוֹמָא חַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַד דְנוּחַ רוּגְזָא דְאָחוּךְ מִינָךְ וְיִתְנְשֵׁי יַת מַה דְעָבַדְתָּ לֵיהּ וַאֲשַׁדֵר וְאִידְבְּרִינָךְ מִתַּמָן לָמָה אֶתְכַּל אוּף תַּרְוֵיכוֹן יוֹמָא חָד דְאַנְתְּ מִתְקְטֵיל וְהוּא מִטְרַד הֵיכְמָא דְאִתְכְּלַת חַוָה מִן הֶבֶל דְקַטְלֵיהּ קַיִן וְאִטְרִדָן תַּרְוֵיהוֹן מִן אַפֵּי אָדָם וְחַוָה כָּל יוֹמֵי חַיֵיהוֹם דְאָדָם וְחַוָה: |
רש"י (כל הפרק)
"למה אשכל" - אהיה שכולה משניכם למד על הקובר את בניו קרוי שכול וכן ביעקב אמר כאשר שכלתי שכלתי
"גם שניכם" - אם יקום עליך ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו כמו שמפורש בפרק המקנא לאשתו (סוטה יב)רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
גַּם שְׁנֵיכֶם – אִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַהַרְגֶנּוּ, יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ, וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק "הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ" (סוטה י"ג ע"א).[2]
רשב"ם (כל הפרק)
גם שניכם: אם יהרוג אותך גם הוא יהרג על ידי גואלי הדם:
אבן עזרא (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(מה) "עד שוב אף אחיך." שהאף הוא נגד יעקב, שעז"א "ממך", ע"י שישכח את אשר עשית לו, ואז "ושלחתי ולקחתיך משם," כי אם תאמר שתשאר פה ותלחם עמו "למה אשכל גם שניכם:"
אור החיים (כל הפרק)
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
למה אשכל גם שניכם. אמר רבי לוי: אוי להם לרשעים, שהן מתעמקין עצות רעות על ישראל; כל אחד ואחד אומר: עצתי יפה מעצתם. עשו אמר: שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו, ולא היה יודע שאביו פרה ורבה; אני איני עושה כן, אלא "יקרבו ימי אבל אבי". פרעה אמר: שוטה היה עשו, שאמר "יקרבו ימי אבל אבי", ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה; אני איני עושה כן, אלא עד דאינון דקיקין, תחת כורסי אנא מחנק להון. הדא הוא דכתיב: "כל הבן הילוד היארה תשליכוהו" וגו'. אמר המן: שוטה היה פרעה, ולא היה יודע שהבנות נשאות לאנשים ופרות ורבות; אני איני עושה כן, אלא "להשמיד להרוג ולאבד". אמר ר' לוי, אף גוג לעתיד לבא אומר כן: שוטה היה המן, ולא היה יודע שיש להן פטרון בשמים; אני איני עושה כן, אלא בתחילה אני מזדווג לפטרונן ואחר כך להם. הדא הוא דכתיב: "יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו". אמר הקב"ה: רשע! לי באת להזדווג? חייך שאני עושה מלחמה עמך, שנאמר: "ה' כגבור יצא וגו' ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז מה.
ראו חזרתו של יעקב
וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם
וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ
רבקה הסירה את האחריות מעצמה על ידי כך שאמרה: "אֲשֶׁר עָשִׂיתָ", ולא 'אשר עשינו'. אבל יותר טוב כך. עדיף שיחשבו שיעקב עשה הכל לבדו, וכך רבקה נשארה אשת אמונים של יצחק.
שָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ
עוד מילות הרגעה.
במשך עשרים שנה יעקב שהה אצל לבן, ובכל הזמן הזה רבקה לא שלחה לקרוא לו.
ייתכן שרבקה ידעה שכך טוב יותר: יעקב נשוי, יש לו 11 ילדים ובת, הוא עובד קשה ומתעשר, הוא מקים צבא חזק. אלוהים העניק ברכה לו וללבן. רבקה לא היתה צריכה להתערב.
אלוהים זכר את יעקב, וכשהגיע הזמן אלוהים הודיע ליעקב לחזור לכנען.
יש שאומרים שרבקה שלחה את "דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית לה ח) לקרוא ליעקב לשוב לכנען, אבל המינקת נפטרה אחרי הזבח בבית-אל ולפני שרחל ילדה את בנימין, ויעקב לא מיהר להגיע לאמו. לא ברור מתי רבקה מתה, אבל לא נאמר שיעקב היה נוכח בקבורתה.
לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד
לפי החוק: הרוצח איש, יומת. לכן אם יעקב יימצא מת, מכל סיבה שהיא, יחשדו בעשו וגם הוא יומת או יברח. הפתרון היחיד היה להפריד ביניהם עד שהם ישלימו או ירגעו.
תגובת יעקב?
יעקב לא מגיב לדברי רבקה, ולא בורח ללבן. יעקב לא הגיב כשם שהוא לא הגיב לברכת יצחק. הוא לא הודה לרבקה ולא התווכח. הוא פשוט שמע ולא עשה כלום.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ לשון הגמרא במסכת סוטה: חושים בריה דדן תמן הוה, ויקירן ליה אודניה. אמר להו: מאי האי? ואמרו ליה: קא מעכב האי, עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים. אמר להו: ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים, יהא אבי אבא מוטל בבזיון? שקל קולפא, מחייה ארישיה. נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב. פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך. והיינו דכתיב (תהלים נח, יא): ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע". באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב (בראשית כז, מה): "למה אשכל גם שניכם יום אחד?" ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי.
- ^ לשון הגמרא במסכת סוטה: חושים בריה דדן תמן הוה, ויקירן ליה אודניה. אמר להו: מאי האי? ואמרו ליה: קא מעכב האי, עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים. אמר להו: ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים, יהא אבי אבא מוטל בבזיון? שקל קולפא, מחייה ארישיה. נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב. פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך. והיינו דכתיב (תהלים נח, יא): ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע". באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב (בראשית כז, מה): "למה אשכל גם שניכם יום אחד?" ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי.
דפים בקטגוריה "בראשית כז מה"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.