קטגוריה:בראשית לב טז
גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּ/בְנֵי/הֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּ/פָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַ/עְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | גַּמְלֵי מֵינְקָתָא וּבְנֵיהוֹן תְּלָתִין תּוֹרָתָא אַרְבְּעִין וְתוֹרֵי עַסְרָא אֲתָנֵי עַסְרִין וְעִלֵּי עַסְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | גַמְלַיָא נוּקְבָן עִם בְּנֵיהוֹן הֲווֹ תְּלָתִין תּוֹרַיְתָא אַרְבְּעִין וְתוֹרֵי עֲשָרָה אַתְנַיי עֶשְרִין וִילָדִין דַקִין עֲשָרָה: |
| ירושלמי (קטעים): | וַולְדִי דַקִין עַשְרָא: |
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב טז.
ראה: מתנות פיוס מרשימות, טובות בעיקר לרביה.
גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים
למה יעקב לא נתן גמלים זכרים בוגרים, ורק גמלים צעירים?
ניתן להבין שיעקב ידע שהוא מתכוון להשתמש בגמלים שלו ככלי רכיבה לחייליו. ייתכן שיעקב חשש לספק לעשו גמלים לשימוש צבאי במלחמה הקרבה. כך לא יהיו לעשו גמלים זכרים, הנקבות המניקות לא תהינה מוכנות לעזוב את בניהן, והגמלים הצעירים לא יהיו מתאימים לרכיבה.
אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה
מה ש"פָּרוֹת" הן ל"פָרִים", כך זה "אֲתֹנֹת" ל"עְיָרִם". כלומר "אֲתֹנֹת" הן הנקבה של החמור, ו"עְיָרִם" הם הזכר של החמור – צעיר או מבוגר, כפי שכתוב על בני יעקב: "ויַַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ" (ביאור:בראשית מד יג) ואחר כך אומר פרעה: "טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם, ולְּכו בֹּאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (ביאור:בראשית מה יז). (עיר הוא כל זכר של חמור, ולא רק חמור צעיר, כי אחרת איך יסחבו העירים הצעירים את מטען התבואה לכנען)
נקבות וזכרים
יעקב שלח פחות זכרים מאשר נקבות. יעקב היה מנוסה ברביה של צאן, וידע שמספר קטן של זכרים מאכות מעולה מספיקים לרביית כל הנקבות. לרוב, זכרים מאיכות נמוכה נשחטים לבשר, או עוברים עיקור ומשתמשים בהם לעבודה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria