קטגוריה:בראשית לב טז
נוסח המקרא
גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה
גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה.
גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּ/בְנֵי/הֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּ/פָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַ/עְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | גַּמְלֵי מֵינְקָתָא וּבְנֵיהוֹן תְּלָתִין תּוֹרָתָא אַרְבְּעִין וְתוֹרֵי עַסְרָא אֲתָנֵי עַסְרִין וְעִלֵּי עַסְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | גַמְלַיָא נוּקְבָן עִם בְּנֵיהוֹן הֲווֹ תְּלָתִין תּוֹרַיְתָא אַרְבְּעִין וְתוֹרֵי עֲשָרָה אַתְנַיי עֶשְרִין וִילָדִין דַקִין עֲשָרָה: |
| ירושלמי (קטעים): | וַולְדִי דַקִין עַשְרָא: |
רש"י
"ועירים" - חמורים זכרים
[כד] דרך יום או פחות. דאין לומר "עברו לפני" ממש בסמוך לו לגמרי, שהרי כתוב (פסוק כא) "ותעבור המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא", דמשמע שלא היתה הולכת ממש לפניו. ומיהא יותר מדרך יום ליכא למימר, דלא יתכן לומר "עברו לפני", דלא נקרא 'לפני אדם' אלא שהאדם יכול לבא אליו באותו יום, ואין הפסק לינה בנתים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַעְיָרִם – חֲמוֹרִים זְכָרִים.
רשב"ם
(יז).וריוח תשימו: דרך כבוד הוא מחנות הרבה זה אחר זה:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ולמה הוא נותן גמלים באמצע? אלא אמר לו: הוי רואה עצמך כאילו אתה יושב על הבימה ודן אותי ואני נדון מלפניך, ואתה מתמלא עלי רחמים.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב טז.
ראה: מתנות פיוס מרשימות, טובות בעיקר לרביה.
גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים
למה יעקב לא נתן גמלים זכרים בוגרים, ורק גמלים צעירים?
ניתן להבין שיעקב ידע שהוא מתכוון להשתמש בגמלים שלו ככלי רכיבה לחייליו. ייתכן שיעקב חשש לספק לעשו גמלים לשימוש צבאי במלחמה הקרבה. כך לא יהיו לעשו גמלים זכרים, הנקבות המניקות לא תהינה מוכנות לעזוב את בניהן, והגמלים הצעירים לא יהיו מתאימים לרכיבה.
אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה
מה ש"פָּרוֹת" הן ל"פָרִים", כך זה "אֲתֹנֹת" ל"עְיָרִם". כלומר "אֲתֹנֹת" הן הנקבה של החמור, ו"עְיָרִם" הם הזכר של החמור – צעיר או מבוגר, כפי שכתוב על בני יעקב: "ויַַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ" (ביאור:בראשית מד יג) ואחר כך אומר פרעה: "טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם, ולְּכו בֹּאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (ביאור:בראשית מה יז). (עיר הוא כל זכר של חמור, ולא רק חמור צעיר, כי אחרת איך יסחבו העירים הצעירים את מטען התבואה לכנען)
נקבות וזכרים
יעקב שלח פחות זכרים מאשר נקבות. יעקב היה מנוסה ברביה של צאן, וידע שמספר קטן של זכרים מאכות מעולה מספיקים לרביית כל הנקבות. לרוב, זכרים מאיכות נמוכה נשחטים לבשר, או עוברים עיקור ומשתמשים בהם לעבודה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לב טז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.