בראשית רבה עה ד
<< · בראשית רבה · עה · ד · >>
ד. [ עריכה ]
"מַלְאָכִים" אלו שלוחי בשר ודם רבנן אמרי מלאכים ממש.
א"ר חמא בר חנינא הגר שפחת שרי היתה ונזדמנו לה חמשה מלאכים זה שהוא אוהבו של בית עאכו"כ.
ומה אליעזר שהיה עבד ושל בית נזדווגו לו כמה מלאכים זה שהוא אוהבו של בית עאכ"ו.
א"ר יוסי יוסף קטנן של שבטים היה ונזדווגו לו שלשה מלאכים הדא הוא דכתיב (בראשית לז, טו): "וימצאהו איש וישאלהו האיש ויאמר האיש" זה שהוא אביהן של כולן אעכ"ו.
"לְפָנָיו" לזה שבא שעתו ליטול המלכות לפניו ר' יהושע אמר שלח פורפירא וטלקיה קודמוהי א"ל אין שני זרזירים ישנים על דף אחד.
"אֶל עֵשָׂו אָחִיו" אע"פ שהוא עשו הוא אחיו.
"אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם" הוא אדום ותבשילו אדום וארצו אדומה גבוריו אדומים לבושו אדומים ופורע ממנו אדום בלבוש אדום.
- הוא אדום (בראשית כה, כה): "ויצא הראשון אדמוני".
- תבשילו אדום (שם, ל) "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה".
- ארצו אדומה "ארצה שעיר שדה אדום".
- גבוריו אדומים (נחום ב, ד): "אנשי חיל מתולעים וגו'".
- ופורע ממנו אדום (שיר ה, י): "דודי צח ואדום".
- בלבוש אדום (ישעיה סג, ב): "מדוע אדום ללבושך":
.