קטגוריה:בראשית לג יד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה
המהדורה המנוקדת: יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יִעְבַּר כְּעַן רִבּוֹנִי קֳדָם עַבְדֵּיהּ וַאֲנָא אֲדַבַּר בִּנְיָח לְרֶגֶל עֲבִידְתָא דִּקְדָמַי וּלְרֶגֶל יָנְקַיָּא עַד דְּאֵיתֵי לְוָת רִבּוֹנִי לְשֵׂעִיר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְעִיבַּר בְּבָעוּ רִבּוֹנִי וִיטַיֵיל קֳדָם עַבְדֵיהּ וַאֲנָא אִידְבַּר בִּנְיָיחָא לְבִלְחוֹדוֹי לְרֶגֶל עִיבִדְתָּא דְאִית קֳדָמָי וּלְרֶגֶל אוּלְפַן טַלְיָא עַד זְמַן דְאֵיתֵי לְוַת רִיבּוֹנִי לְגַבְלָא: |
רש"י
"אתנהלה" - אתנהל ה"א יתירה כמו ארדה אשמעה
"לאטי" - לאט שלי לשון נחת (ישעיהו ח) ההולכים לאט (ש"ב יח) לאט לי לנער לאטי הלמ"ד מן היסוד ואינה משמשת אתנהל נחת שלי
"לרגל המלאכה" - לפי צורך הליכת רגלי המלאכה המוטלת עלי להוליך
"ולרגל הילדים" - לפי רגליהם שהם יכולים לילך
"עד אשר אבא אל אדני שעירה" - הרחיב לו הדרך שלא היה דעתו ללכת אלא עד סוכות אמר אם דעתו לעשות לי רעה ימתין עד בואי אצלו והוא לא הלך (ב"ר) ואימתי ילך בימי המשיח שנאמר (עובדיה א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו ומ"א יש לפ' זו רביםרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶתְנַהֲלָה – אֶתְנַהֵל, הֵ"א יְתֵרָה, כְּמוֹ "אֵרְדָה" (בראשית יח,כא); "אֶשְׁמְעָה" (תהלים פה,ט).
לְאִטִּי – לְאַט שֶׁלִּי. לְשׁוֹן נַחַת, כְּמוֹ: "הַהֹלְכִים לְאַט" (ישעיהו ח,ו); "לְאַט לִי לַנַּעַר" (שמ"ב יח,ה). "לְאִטִּי", הַלָּמֶ"ד מִן הַיְּסוֹד וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת: אֶתְנַהֵל נַחַת שֶׁלִּי.
לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה – לְפִי צֹרֶךְ הֲלִיכַת רַגְלֵי הַמְּלָאכָה הַמֻּטֶּלֶת עָלַי לְהוֹלִיךְ.
וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים – לְפִי רַגְלֵיהֶם שֶׁהֵם יְכוֹלִים לֵילֵךְ.
עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה – הִרְחִיב לוֹ הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הָיָה דַּעְתּוֹ לָלֶכֶת אֶלָּא עַד סֻכּוֹת. אָמַר: אִם דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה, יַמְתִּין עַד בּוֹאִי אֶצְלוֹ (ע"ז כ"ה ע"ב). וְהוּא לֹא הָלַךְ; וְאֵימָתַי יֵלֵךְ? בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו" (עובדיה א,כא; ב"ר עח,יד). וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ לְפָרָשָׁה זוֹ רַבִּים.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
לאטי — היו"ד נוסף; או יהי לשון יחיד מדבר.
לרגל המלאכה — בעבור המקנה, שהוא מלאכתי. והקרוב אלי, כי פירוש המלאכה, מה שיוכל אדם לעשות בכחו וברשותו. גם הממון יקרא כך, כמו: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" (שמות כב, ז). ומזאת הגזרה – מלת "מלאך", בעבור שהוא תחת רשות השולח. ויהיה לרגל כמו: "ויברך ה' אותך לרגלי" (בראשית ל, ל). ויתכן להיות לרגל כמשמעו, שהוליכם על רגליהם:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
יעבר נא אדוני לפני עבדו. אמר לו: מבקש את שנהא שותף עמך בעולמך? אמר לו: יעבר נא אדוני לפני עבדו. אמר לו: ואת מתירא מאפרכי ומאסטרטליטין; אמר לו: ואני אתנהלה לאטי, להוני להוני אנא מהלך, כמה דאת אמר: "מי השלוח ההולכים לאט". דבר אחר: בפנים כרוכות אנא מהלך, כמה דאת אמר: "הנה היא לוטה בשמלה". דבר אחר: יעבר נא אדוני, אמר לו: עד עכשיו יש לפני לעשות מלאכת המשכן ומלאכת המקדש. לרגל הילדים. אמר לו: עד עכשיו יש לי להעמיד חנניה מישאל ועזריה, שנאמר בהן: "ילדים אשר אין בהם כל מום". דבר אחר: עד עכשיו יש לי להעמיד מלך המשיח, שכתוב בו "כי ילד יולד לנו":
עד אשר אבוא אל אדוני שעירה. אמר ר' אבהו: חזרנו על כל המקרא, ולא מצינו שהלך יעקב אצל עשו להר שעיר מימיו. אפשר יעקב אמתי היה מרמה ביה? אלא אימתי הוא בא אצלו? לעתיד לבוא; הדא הוא דכתיב: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו":
תנו רבנן: ישראל שנזדמן לו כותי בדרך, טופלו לימינו. ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: בסייף, טופלו לימינו; במקל, טופלו לשמאלו. עולין במעלה או יורדין בירידה, לא יהא ישראל למטה וכותי למעלה, אלא ישראל למעלה וכותי למטה. ואל ישוח לפניו, שמא ירוץ גלגלתו. שאלו לאן אתה הולך, ירחיב לו את הדרך כדרך שהרחיב יעקב לעשו, דכתיב: עד אשר אבוא אל אדוני שעירה, וכתיב: "ויעקב נסע סכותה". ומעשה בתלמידי ר' עקיבא שהיו הולכין לכזיב. פגעו בהן לסטים, אמרו להם: לאן אתון הולכין? אמרו להון: לעכו. כיון שהגיעו לכזיב, פרשו. אמרו להן: תלמידי מי אתם? אמרו: תלמידי רבי עקיבא. אמרו: אשריך רבי עקיבא ותלמידיך, שלא פגע בהן אדם רע מעולם. ר' מנשיא הוה אזיל לבי תורתא, פגעו ביה גנבי. אמרו ליה: היכן קאזלית? אמר להו: לפומבדיתא. כי מטא לבי תורתא פירש. אמרו ליה: תלמידי דיהודה רמאה את! אמר להו: ידעיתו ליה? ניהוו הנך אינשי בשמתא. אזלו עבדו גניבותא עשרין ותרתי שנין ולא אצלחו. כולהו שרו שמתייהו. חד גרדנא דלא אתא שרא שמתיה, אכליה אריא. והיינו דאמרי אינשי: גרדנא דלא טייזן שמתא בצרא משניה. תא חזי מה בין גנבי דבבל ללסטין דארץ ישראל:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
אבא עולה ד'. רמז לאחר ד' גליות יבא אליה לפני בא יום ה' הגדול והנורא ואז ועלו מושיעים לשפוט את הר עשו:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג יד.
אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי ... עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה
יעקב הבטיח:
- אני אבוא אליך לשעירה - תשאר שם ותחכה לי באדום. אל תבוא לכנען. אל תחפש אותי. אני בדרך.
- אני אתקדם לאט. לאט מאוד. אפילו יותר לאט בכיון שלך. ייתכן שאני אגיע בעתיד.
הדגמה יפה איך אפשר לדבר יפה ובכבוד. דיפלומטיה זה דרך טובה מאוד לניהול עסקים, והמבין יבין.
עד כמה אהבו בני-יעקב את בני-עשו, בתקופת האבות, אפשר לראות ממספר הנשואים ביניהם או יחסי המסחר - אפס.[1]
לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה
איזה מלאכה מעקבת את יעקב לפני שהוא יגיע לעשו?
האם יעקב ילך לאט כדבריו בגלל הצאן "וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן" (ביאור:בראשית לג יג), אבל הרי גם לעשו יש עכשו צאן שקיבל כמנחה, וגם הוא לא ילך מהר.
לכן יעקב לא פרט "לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה", וזה היה סימן לחוסר רצונו ללכת לאדום, לפני שהוא גומר את המלאכה שהוא החליט לעשות. ייתכן שיעקב רומז שהוא רוצה לבקר את יצחק אביו, ולזה עשו לא יכול להתנגד. אבל כפי שרואים, יעקב המשיך להיות בשכם שנים רבות עד שהוא הלך ליצחק בחברון.
[1] אמנם קשה לדעת, כי כותב התורה לא גילה לנו את שמות נשותיהם של בני-יעקב. אולם אם אחד היה מתחתן עם בת-עשו לבטח היו אומרים לנו.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לג יד"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.