קטגוריה:בראשית לב כז
נוסח המקרא
ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃
וַ/יֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔/נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַ/שָּׁ֑חַר וַ/יֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲ/ךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽ/נִי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר שַׁלְּחַנִי אֲרֵי סְלֵיק צַפְרָא וַאֲמַר לָא אֲשַׁלְּחִנָּךְ אֱלָהֵין בָּרֵיכְתָּנִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר שַׁדְרַנִי אֲרוּם סַלִיק עַמוּד קְרִיצְתָּא וּמָטָא שַׁעְתָּא דְמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא מְשַׁבְּחִין לְמָרֵי עַלְמָא וַאֲנָא חַד מִן מַלְאָכַיָא מְשַׁבְּחַיָיא וּמִיוֹמָא דְאִיתְבְּרִי עַלְמָא לָא מָטָא זִמְנִי לִמְשַׁבְּחָא אֱלָהֵן הָדָא זִמְנָא וַאֲמַר לֵית אֲנָא מְשַׁדֵר יָתָךְ אֱלָהֵן בֵּירַכְתְּ יָתִי: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר שְׁלַח יָתִי אֲרוּם סַלִיק עַמוּד שַׁחְרָא וְהָא מָטָא שַׁעַתְהוֹן דְמַלְאָכַיָא לְמִשְׁבְּחָא וַאֲמַר לָא אֲשַׁלֵחַ יָתָךְ אֶלָא הֵן בָּרִיכַת יָתִי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בֵּרַכְתָּנִי – הוֹדֵה לִי עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי אָבִי, שֶׁעֵשָׂו מְעַרְעֵר עֲלֵיהֶן.
רשב"ם
כי אם ברכתני: שתשלחני מאתך בשלום שלא אהיה נזוק במה שנתאבקתי עמך כי עתה עלה השחר אז ידע יעקב שהוא מלאך:
(כט) כי שרית: מגזרת באונו שרה את אלהים כמו קנה קנית עשה עשית אבל וישר אל מלאך ויוכל מגזרת שב קם רץ שיאמר ויקם וישב וירץ, ומה שלקה יעקב ונצלע לפי שהקב"ה הבטיחו והיה בורח וכן מצינו בכל ההולכים בדרך שלא ברצון הקב"ה או ממאנים ללכת שנענשו במשה כתב שלח נא ביד תשלח ויחר אף ה' במשה, לפי הפשט אע"פ שאמרו חכמים בכל מקום חרון אף עושה רושם וכאן מה רושם יש הלא אהרן אחיך הלוי עתיד היה להיות לוי ואתה כהן ועכשיו הוא יהיה כהן ואתה לוי, אך לפי הפשט לפי שהיה מתעצל ללכת כתב ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו וכן ביונה שנבלע במעי הדגה וכן בבלעם ויחר אף אלקים כי הולך הוא ונעשה חיגר כדכתיב ותלחץ את רגל בלעם וילך שפי חיגר כמו ושופו עצמותיו:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
...
"כי אם ישראל כי שרית" אבל יקראו לך בשם ישראל בלבד להורות שאז כבר שרית עם אלהים כו' כענין יפקוד ה' על צבא המרום במרום:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כח-כט) והיתה ברכתו "שלא יקרא שמו יעקב רק ישראל", כי גבר בכח הצוריי והנפשי שבו. וזהו שאמר "כי שרית עם אלהים ועם אנשים", שיש בך כח אלהות מצד הנפש שהיא חלק אלוה ממעל וכח אנושי מצד החומר, קול יעקב וידי עשו, ובזה נצחת המלחמה.
ורמז גם-כן במה שנוגע ליעקב הפרטי, שמלחמה הזאת נמשך באדם כל הלילה, היינו כל זמן שהוא בעולם הזה, שבו שולט חשכת החומר ועלטה היה. אבל עת יאיר השחר, שהוא בעת שישוב האדם אל עולם האורה והרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה, שאז חדלה המלחמה, כי אז תפרד נפשו מגופו, ואז יקח ברכה גם מן החומר אשר עמד לשטן לו כל ימי חייו, שעל-ידי שהיתה נפשו מורכבת בחומר ונצחה אותו, גדלה מעלתה על הנפשות השוכנות בסתר עליון, אשר עדן לא היו מלובשות בחומר ובגוף, שהם היו רק אלהיים, אבל אתה "שרית עם אלהים ועם אנשים", שהיית מורכב מכח אלהי ואנושי ותוכל.
ובנמשל על יעקב הכללי, שהוא האומה הכללית, הראו לו ששרו של עשו לא יכול לו, אבל נגע בכף ירכו ולא גבר עליו רק על זרעו, וזה יהיה באחרית הימים, אבל אז יאיר השחר ויכלה הלילה, כי אז יבא עת הגאולה והאורה, ואז יבקש שרו של עשו שישלחהו כי עלה השחר, כי אז רוח הטומאה יעבור מן הארץ וכלם ישובו אל האמונה האמיתיית. אבל יעקב רצה להשיג הברכה שיהיה לו מן הגאולה הזאת, כי אחר שאז יבטל היצר הרע - לא יהיה להם עוד ברכה ועבודה, והשיב לו כי אז אין צריך אתה לזאת, כי אז יהיה כח ישראל גדול מכח מלאכי השרת, שהם לא נצחו בבחירתם והיו מוכרחים במעשיהם, ואתה נצחת בבחירתך, ועל-זה אמר "כי שרית עם אלהים ועם אנשים", שהגם שהיית עם אנשים - נצחת בכח אלהים, וזה ברכתך:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר שלחני כי עלה השחר. "חדשים לבקרים רבה אמונתך". אמר ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן: בכל יום ויום הקב"ה בורא כת מלאכים חדשים, והן אומרות שירה חדשה והולכים להם. אמר ר' ברכיה, [השבתי] לרבי חלבו: והכתיב, ויאמר שלחני כי עלה השחר? אמר לו: חנוקא, מה סברת למחנקני? מיכאל וגבריאל הן הן שרים של מעלה, וכולהון מתחלפין ואינון אינן מתחלפין.
אדריינוס שחיק טמיא שאליה לר' יהושע בן חנניא, אמר לו: אתון אמרין, אין כת למעלה מקלסת ושונה, אלא בכל יום הקב"ה בורא מלאכים חדשים והן אומרים שירה והולכין להן. אמר ליה: ולאן אינון אזלין? אמר ליה: לאן דאיתברון. אמר ליה: מן הן איתברון? אמר ליה: מן נהר דינור. אמר ליה: מה עסקיה דהדין נהר דינור? אמר ליה: כהדין ירדנא דלא פסיק לא ביממא ולא בליליא. אמר ליה: מן הן הוא אתא? אמר ליה: מן זיעתא דחייתא דאינון מזיעין מן דטענין כורסייא דקב"ה. אמר ליה סנקתדרין דידיה: והא הדין ירדנא מהלך ביממא ולית הוא מהלך בליליא? אמר ליה: נטר הוינא בבית פעור, כמה דהוא מהלך ביממא הוא מהלך בליליא.
ר' מאיר אומר: מי גדול? השומר או הנשמר? מן מה דכתיב: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך", הוי אומר, הנשמר גדול מן השומר. ר' יהודה אומר: מי גדול? הנושא או הנישא? מן מה דכתיב: "על כפים ישאונך", הוי הנישא גדול. ר' שמעון אומר: מי גדול? המשלח או המשתלח? מן מה דכתיב: ויאמר שלחני, הוי המשלח גדול מן המשתלח.
ויאמר שלחני, שהגיע זמן קלוסי לקלס. אמר לו: יקלסו חבריך. אמר לו: איני יכול; למחר אני בא לקלס, ויאמרו לי חבירי: כשם שלא קלסת אתמול כך לא תקלס היום. אמר לו: שייצת סייפת? לא אשלחך כי אם ברכתני. אמר לו: אותן המלאכים שבאו אצל אברהם לא פרשו ממנו אלא בברכה. אמר לו: אותן נשתלחו על מנת כן, אני לא נשתלחתי לכך. אמר לו: שייצת סייפת וכו'. אמר לו: מלאכי השרת, על ידי שגלו מסתורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ושלושים ושמונה שנים; אשמע לך ואדחה ממחיצתי? אמר לו: שייצת סייפת וכו'. בסוף אמר: אני מגלה; ואם הקב"ה אומר לי: למה גלית? אני אומר לו: בניך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן, ואני הייתי יכול לבטל? אמר לו: עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך, ואני עומד שם; הדא הוא דכתיב: "בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו", "עמך" אין כתיב כאן אלא "עמנו".
ויאמר שלחני כי עלה השחר. אמר לו: וכי גנב אתה או קוביוסטוס אתה, שאתה מתיירא מן השחר? אמר לו: מלאך אני, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו. מסייע ליה לרבי חננאל, דאמר רבי חננאל אמר רב: שלש כתות של מלאכי השרת אומרים שירה בכל יום, אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו.
"בכה ויתחנן לו", איני יודע מי בכה למי; כשהוא אומר: שלחני כי עלה השחר, הוי אומר מלאך בכה ליעקב.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
ברכתני הודה לי על הברכות שברכני אבא שעשו וכו'. קשה מנא לו תאמר שהיה מבקש שיתן לו ברכה אחרת. י"ל מדכתי' ברכתני משמע לשון עבר דהל"ל תברכני לכך פי' הודה לי על הברכות שנתברכתי כבר:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב כז.
יעקב נשאר לבדו ליד נחל יבוק, ואיש אחד נאבק עמו כל הלילה, אבל יעקב החזיק מעמד על עלות השחר. כשעלה השחר, האיש ביקש מיעקב שישחרר אותו, אבל יעקב לא הסכים - הוא דרש ממנו לברך אותו לפני-כן. כמה שאלות עולות כאן:
א. מדוע האיש מבקש להשתחרר כי עלה השחר - מה הקשר?
לפי רוב המפרשים, אותו איש היה בעצם מלאך:
1. מלאך "טוב", מהמלאכים האומרים שירה ברקיע בכל בוקר. הוא ביקש שיעקב ישחרר אותו כדי שיגיע בזמן למשמרתו ( רש"י ע"פ בראשית רבה וחולין צא, וכן תרגום ירושלמי) .
2. מלאך "רע", שאינו יכול לסבול את אור היום (כמו ערפד בסיפורי העמים). הוא ביקש שיעקב ישחרר אותו כדי שלא יישרף באור (ראו באתר ישיבת שיח יצחק ) .
3. המלאך לא רצה שיעקב יראה את פניו ויתאר את פני המלאך או יזהה אותו. הן בהמשך, אלוהים אסר לעשות לו פסל או תמונה (אילן סנדובסקי) .
4. אמנם, בפסוקים הקודמים כלל לא נאמר שמדובר במלאך - הוא נקרא רק איש. וע"פ ההקשר, מדובר באיש ממחנה עשיו - אולי מרגל או רוצח שכיר. וכשראה שלא הצליח לפגוע ביעקב, הוא איים עליו ואמר לו עלה השחר! - עוד מעט יהיה אור, כולם יראו אותך, ואתה תהיה חשוף לפגיעה (ע"י מחנה עשיו, או ע"י עמים אחרים הנמצאים באזור).
ב. מדוע יעקב דרש כי אם ברכתני - מה הוא צריך את הברכה?
אם מדובר במלאך, לכאורה מיותר ואף אסור לבקש ממנו ברכה - הרי הברכה באה רק מה' (ראו דיון על עובדי אלהים אחרים ) !
1. לפי חז"ל זה לא היה סתם מלאך אלא "שר של עשיו" - מלאך המייצג את עשיו, ויעקב ביקש " הודה לי על הברכות שברכני אבי, שעשיו מערער עליהם " ( רש"י , וכן זוהר פרשת תזריע עמ' מ"ה) .
אמנם, גם אם זה היה מלאך, בשום מקום לא נאמר שיעקב ידע שזה מלאך. האם כל אדם שרבים איתו והמצב נגמר בחוסר החלטה מי ניצח, מיד אומר שהאדם הזה הוא מלאך אלוהים?! (אילן סנדובסקי) .
2. ולפי הפשט, מדובר באיש ממחנה עשיו. וליעקב היה חשוב לזכות בהכרה מאותו איש. היה חשוב לו, שהאיש המייצג את האויב העיקרי שלו יכיר בו ויודה בשני דברים:
- הוא לא רמאי ולא גנב: "לא יעקב יאמר עוד שמך" - " לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה " (רש"י) .
- הוא ניצח בקרב: "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל ".
ובימינו
עם ישראל נמצא במאבק עם בני ישמעאל כבר מעל 100 שנה. המלחמה היא גם פיסית אבל גם תודעתית - ניסיון לבצע דה-לגיטימציה לעם ישראל ולזכותו על ארץ ישראל, לטעון שעם ישראל רימה וגנב.
מדי פעם, מנהיגים ערביים הרואים שאינם יכולים לנו מבקשים מאיתנו ש"נשלח" אותם לשלום. בעבר, תנאי מקדים לכל משא ומתן לשלום היה הכרה במדינת ישראל - היא המקבילה של הברכה בימינו - לא אשלחך כי אם ברכתני.
מקורות
שילוב בין מאמר של אילן סנדובסקי שפורסם באתר ויקיטקסט, למאמר של אראל סגל-הלוי שפורסם באתר הניווט בתנך בתאריך 2020-03-02.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לב כז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.