קטגוריה:בראשית לב כז
ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔/נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַ/שָּׁ֑חַר וַ/יֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲ/ךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽ/נִי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר שַׁלְּחַנִי אֲרֵי סְלֵיק צַפְרָא וַאֲמַר לָא אֲשַׁלְּחִנָּךְ אֱלָהֵין בָּרֵיכְתָּנִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר שַׁדְרַנִי אֲרוּם סַלִיק עַמוּד קְרִיצְתָּא וּמָטָא שַׁעְתָּא דְמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא מְשַׁבְּחִין לְמָרֵי עַלְמָא וַאֲנָא חַד מִן מַלְאָכַיָא מְשַׁבְּחַיָיא וּמִיוֹמָא דְאִיתְבְּרִי עַלְמָא לָא מָטָא זִמְנִי לִמְשַׁבְּחָא אֱלָהֵן הָדָא זִמְנָא וַאֲמַר לֵית אֲנָא מְשַׁדֵר יָתָךְ אֱלָהֵן בֵּירַכְתְּ יָתִי: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר שְׁלַח יָתִי אֲרוּם סַלִיק עַמוּד שַׁחְרָא וְהָא מָטָא שַׁעַתְהוֹן דְמַלְאָכַיָא לְמִשְׁבְּחָא וַאֲמַר לָא אֲשַׁלֵחַ יָתָךְ אֶלָא הֵן בָּרִיכַת יָתִי: |
רש"י (כל הפרק)
"כי עלה השחר" - וצריך אני לומר שירה ביום (ב"ר חולין צא)
"ברכתני" - הודה לי על הברכות שברכני אבי שעשו מערער עליהם (וכאן קשה לרש"י תברכני הל"ל אלא הודה וכו' וכן איתא בהדיא בזוהר פרשת תזריע עמוד מ"ה ודוק)מלבי"ם (כל הפרק)
(כז - כט) "ויאמר שלחני". ספר לפי המראה, שלא נתן לו רשות לנסותו וללחום אתו רק עד עלות השחר וסוף הלילה, ואז ביקש מיעקב שישלחו לדרכו, ויעקב שאל ממנו שיברך אותו, היינו שיסכים על ברכת יעקב שעשו יהיה לו עבד, אחר שלא שלט בו להחטיאו והקול קול יעקב ממילא י"ל ידי עשו, והיתה ברכתו "שלא יקרא שמו יעקב רק ישראל", כי גבר בכח הצוריי והנפשי שבו. וז"ש "כי שרית עם אלהים ועם אנשים", שיש בך כח אלהות מצד הנפש שהיא חלק אלוה ממעל וכח אנושי מצד החומר, קול יעקב וידי עשו, ובזה נצחת המלחמה, ורמז ג"כ במה שנוגע ליעקב הפרטי, שמלחמה הזאת נמשך באדם כל הלילה היינו כ"ז שהוא בעה"ז שבו שולט חשכת החומר ועלטה היה, אבל עת יאיר השחר שהוא בעת שישוב האדם אל עולם האורה והרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה, שאז חדלה המלחמה, כי אז תפרד נפשו מגופו, ואז יקח ברכה גם מן החומר אשר עמד לשטן לו כל ימי חייו, שע"י שהיתה נפשו מורכבת בחומר ונצחה אותו גדלה מעלתה על הנפשות השוכנות בסתר עליון אשר עדן לא היו מלובשות בחומר ובגוף, שהם היו רק אלהיים, אבל אתה "שרית עם אלהים ועם אנשים", שהיית מורכב מכח אלהי ואנושי ותוכל. ובנמשל על יעקב הכללי שהוא האומה הכללית הראו לו ששרו של עשו לא יכול לו, אבל נגע בכף ירכו ולא גבר עליו רק על זרעו, וזה יהיה באחרית הימים, אבל אז יאיר השחר ויכלה הלילה כי אז יבא עת הגאולה והאורה ואז יבקש שרו של עשו שישלחהו כי עלה השחר, כי אז רוח הטומאה יעבור מן הארץ וכלם ישובו אל האמונה האמיתיית, אבל יעקב רצה להשיג הברכה שיהיה לו מן הגאולה הזאת, כי אחר שאז יבטל היצה"ר לא יהיה להם עוד ברכה ועבודה, והשיב לו כי אז א"צ אתה לזאת, כי אז יהיה כח ישראל גדול מכח מה"ש שהם לא נצחו בבחירתם והיו מוכרחים במעשיהם, ואתה נצחת בבחירתך, ועז"א כי שרית עם אלהים ועם אנשים, שהגם שהיית עם אנשים נצחת בכח אלהים וזה ברכתך:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי
שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר
מה הבעיה? מה המלאך מיהר?
- המלאך לא רצה שיעקב יראה את פניו ויתאר את פני המלאך או יזהה אותו, הן בהמשך, אלוהים אסר לעשות לו פסל או תמונה.
- המלאך רצה לשחרר את יעקב, הן יעקב היה צריך למהר להתכונן לפגישה עם עשו הבא עם 400 חילים.
- המלאך היה צריך להודיע ליעקב ששמו שונה, עכשו שהוא נכנס לכנען.
- המלאך לא רצה לגרום נזק גדול יותר לרגלו של יעקב.
בכל אופן הגיע הזמן לגמור את ההאבקות. המלאך לא רוצה לנצח ולפגוע ביעקב, ויעקב עמד במאבק בלי להכנע, יעקב נשאר ער כל הלילה וראה שעשו לא בא למחנה להתקיף אותו.
לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי
מעניין באיזה שלב יעקב החליט שהאיש הזה יכול לתת לו ברכה? לפחות ברגע זה הוא ידע שהאיש מדבר.
- האם כל אדם שרבים איתו והמצב נגמר בחוסר החלטה מי ניצח, מיד אומר שהאדם הזה הוא מלאך אלוהים?
- בכל אופן יעקב הרגיש שהאיש הוא חשוב, שידע למצוא אותו בהר בחושך, ושמגיעה לו ברכה בעלת ערך מהאיש הזה.
- ליעקב כאבה הרגל וייתכן שגם לאיש כבר כאבה הרגל. בטוח שהוא לא רצה לשחרר את האיש ולשמוע קללה.
- בדבריו יעקב מודיע שהוא ישחרר את האיש תמורת ברכה. כל מה שהאיש היה צריך לעשות זה לברך והוא יהיה חופשי.
- יעקב נתן כבוד לאיש שלברכתו יש ערך, אולם בכל זאת, בהמשך, יעקב רצה לדעת את שמו של האיש, כדי שהוא ידבר בשמו של המברך.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לב כז"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.