קטגוריה:בראשית לג יא
נוסח המקרא
קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח
קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח.
קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃
קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִ/י֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔/ךְ כִּֽי־חַנַּ֥/נִי אֱלֹהִ֖ים וְ/כִ֣י יֶשׁ־לִ/י־כֹ֑ל וַ/יִּפְצַר־בּ֖/וֹ וַ/יִּקָּֽח׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | קַבֵּיל כְּעַן יָת תִּקְרֻבְתִּי דְּאִתֵּיתִיאַת לָךְ אֲרֵי רָחֵים עֲלַי יְיָ וַאֲרֵי אִית לִי כוֹלָא וְאַתְקֵיף בֵּיהּ וְקַבֵּיל׃ |
ירושלמי (יונתן): | קַבֵּיל כְּדוֹן יַת דוֹרוֹן דְאִתַּתְיָא לָךְ אֲרוּם אִתְיְהֵב לִי בְּמֵיחוּס מִן קֳדָם יְיָ וַאֲרוּם אִית לִי נִכְסִין סַגִיאִין וּדְחַק בֵּיהּ וְקַבֵּיל: |
רש"י
"אשר הובאת לך" - לא טרחת בה ואני יגעתי להגיעה עד שבאה לידך (ב"ר)
"חנני" - נו"ן ראשונה מודגשת לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני"ן שהי' לו לומר חננני שאין חנן בלא שתי נונין והשלישית לשימוש כמו עשני זבדני
"יש לי כל" - כל ספוקי ועשו דבר בל' גאוה יש לי רב יותר ויותר מכדי צרכי
[ט] לא טרחת וכו'. דאם לא כן הוי למכתב 'אשר הבאתי לך', אלא הכי קאמר "אשר הובאת לך" על ידי אחר, שאתה לא טרחת ואני טרחתי, וכיון שטרחתי בה ראוי לך לקבל אותם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ – לֹא טָרַחְתָּ בָּהּ; וַאֲנִי יָגַעְתִּי לְהַגִּיעָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְיָדְךָ (ב"ר עח,יב).
חַנַּנִי – נוּ"ן רִאשׁוֹנָה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר: 'חֲנָנַנִי', שֶׁאֵין חָנַן בְּלֹא שְׁנֵי נוּנִי"ן, וְהַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמּוּשׁ; כְּמוֹ: "עָשַׂנִי" (ישעיהו כט,טז; "זְבָדַנִי" (בראשית ל,כ).
יֶשׁ לִי כֹל – כָּל סִפּוּקִי. וְעֵשָׂו דִּבֶּר בִּלְשׁוֹן גַּאֲוָה, "יֶשׁ לִי רָב" (לעיל פסוק ט), יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכִּי (תנחומא, ג).
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
קח נא את ברכתי אשר הובאת לך. אמר לו: אני כמה יגע כמה צער היה לי עד שלא תבוא אצלי, עתה מאליה היא באה אצלך, שנאמר: אשר הובאת; "אשר הבאתי" אין כתיב כאן, אלא אשר הובאת לך.
ויפצר בו ויקח. מתחמי חזר וידיה פשוטה.
ריש לקיש אזל למשאל בשלמיה דרבינו, אמר ליה: צלי עלי, דהדין מלכותא בישא סגין. אמר ליה: לא תיסב מן בר נש כלום ולית את יהיב כלום. מן דיתיב, אתא חדא איתתא טעינא ליה דיסקרא חד וחדא סכינא בגווה. קם, נסיב סכינא, ואהדר לה דיסקרא. אתא בלדר ממלכותא, חמיתיה, חמדה ונסבה. בפתי רמשא סליק ריש לקיש למשאל בשלמיה, וחמיתא יתיב ושחיק. אמר ליה: ההוא סכינא דחמידית, אתא חד בלדר וחמדה ונסבה. אמר ליה, ולא כן אמרית לך: לא תיסב מבר נש כלום, ולא את יהיב כלום?
כל שנים עשר חודש שהיה אצלו, מכבדו בכל יום. אמר יעקב: "כי השחד יעור פקחים", קל וחומר לרשעים. דבר אחר: נכסי חוץ לארץ אין בהן ברכה, לכך היה מבזבז שם.
חד עם דארעא אמר ליה לר' אושעיא: אי אמרין לך חדא מילא טבא, את אמרת לה משמי בציבורא? אמר ליה: מה היא? אמר ליה: כל אותן הדורונות שנתן יעקב לעשו, עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח; מאי טעמא? "מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו"; "יביאו" אין כתיב כאן אלא ישיבו. אמר ליה: חייך, מילא טבא אמרת, ומשמך אנא אמרה בציבורא:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג יא.
דחיה או סליחה
יעקב לא רצה מתנות מעשו
יעקב שלח מלאכים ללא מתנות לעשו. כך עשו לא היה צריך, ולא חשב להביא מתנות ליעקב בצאתו לקראתו. ואנו לא יודעים אם עשו יצא לקבל את האורח או להענישו.
בדרך עשו קיבל מתנות מיעקב, אבל היה מאוחר למצוא מתנות ליעקב.
יעקב הערים על עשו כדי לא לקבל מתנות, וכמו אברהם שאמר למלך סדום וללוט, כדי שעשו לא יגיד "אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת" יעקב.
עשו והמתנות
- כאשר העדרים הגיעו לעשו, עשו לא ממש קיבל אותם. עשו פקד על העדרים ללכת מאחוריו. בהמשך עשו הבין את הסכנה שנוצרה כאשר כחמישים רועים, נושאי קלע, נמצאים בעורפו.
- כאשר יעקב הסביר שעדרים הם מנחה לעשו, עשו דחה את המתנות ואמר ליעקב "יֶשׁ לִי רָב, אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית לג ט). אפשרי לראות בהצהרה הזו דחיה מכובדת ומכבדת.
- עשו נפגע שיעקב גנב ממנו את ברכת יצחק. עשו וויתר על כנען לטובת יעקב ויצא להר שעיר. עשו לא רצה שיעקב ישלם לו עבור כנען, ובגלל קבלת התשלום הוא יאבד את זכויותיו.
יעקב המשיך ללחוץ על עשו.
- "אַל נָא" - בבקשה, אל תסרב, קח. עשו לא הסכים.
- "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" - אם אתה מכבד ואוהב אותי. עשו לא מסכים, כלומר עשו ענה אני לא אוהב אותך כל כך.
- " וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי" - כך את זה לא כמתנה אלא כמנחה או מס לשליט. עשו לא לקח כאילו שהוא אומר אני לא אךדון לך.
- "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" - זאת תודה שנשארנו בחיים, בהצלחה, וזכינו להפגש. עשו לא מתרשם.
- "כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים" - זכיתי לראותך ופניך כפני אלוהים, מוחל וסולח. עשו לא קיבל, הוא לא סולח ומוחל ליעקב שגנב את ברכת יצחק. למרות שבנתיים אלוהים כבר בחר את יעקב.
- "וַתִּרְצֵנִי" - חיבקת ונישקת אותי, אתה מקבל אותי, לא כן? עשו מסכים שהוא קיבל את יעקב אבל לא מוכן להשלים ולסלוח על העבר.
- "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ" – לא ברור אם יעקב מדבר על ברכת יצחק, או ברכת אלוהים, או המנחה היא ברכה שיעקב הביא לעשו. עשו לא היה מוכן לקבל, אין לו צורך בברכותיו של יעקב.
- "כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל" - אתה רואה שברכת יצחק ואלוהים התקימה בי, אין לך מה לכעוס עלי, יש לי יותר מדי, ועוד יהיה לי יותר, קח ותהנה מחלקי. עשו לבטח אמר: יש לי את שלי ואני לא צריך את ברכתך.
בשלב זה נגמרו טענותיו של יעקב. עשו הבין שיעקב מבקש ברכה וסליחה. עשו כבר יצא מארץ כנען להר שעיר כדי לפנות את כנען ליעקב, כפי שעשו לוט וישמעאל לאברהם וליצחק. אולם הוא לא מוכן לקבל תשלום עבור מעשהו, ואז הוא לא יוכל לטעון שהוא נתן מתנה, את כנען, ליעקב.
יעקב מתעקש לשלם כדי שתהיה לו זכות בלעדית לכנען. והוא לא מוותר וממשיך :"וַיִּפְצַר בּוֹ". אחרי מספיק זמן נשבר לעשו מהנדנודים של יעקב. הוא רצה לחזור הביתה. כל הענין הזה לא יגמר. עשו לקח את המתנות, ולא הודה ולא ברך. כאילו שהעיסקה נגמרה, ודי.
וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח
ליעקב נשאר רק מאמר אחד אחרון: קח ותן לאנשיך. עשו לא רצה להגיע לנקודה הזו -
- שיעקב נותן ישירות לאנשיו. ולא הוא בעצמו.
- שאנשיו של עשו באו למלחמה וקיוו לקבל שלל.
- אנשיו יכעסו עליו שהוא מנע מהם מתנות
לכן עשו היה חייב לקחת לפני שיעקב יעלה אפשרות זו.
הַלְעִיטֵנִי
יעקב זכר שהוא קנה את הבכורה בזה שהוא שרת אוכל לעשו. הוא ידע שהוא הכריז בזאת שהוא לא ישרת אותו יותר ולא יכין לו אוכל. לכן יעקב לא מכין משתה או ארוחה מכובדת לכבוד הפגישה עם אחיו. ואפילו שעשו מזמין אותו: "נִסְעָה וְנֵלֵכָה" (ביאור:בראשית לג יב) וברור שזה יכלול משתה, גם עשו נזהר לא להגיד שהוא ישרת ויאכיל את יעקב ואנשיו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לג יא"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.