קטגוריה:בראשית לב יז
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּתֵּן֙ בְּ/יַד־עֲבָדָ֔י/ו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְ/בַדּ֑/וֹ וַ֤/יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָי/ו֙ עִבְר֣וּ לְ/פָנַ֔/י וְ/רֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּ/בֵ֥ין עֵֽדֶר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וִיהַב בְּיַד עַבְדּוֹהִי עֶדְרָא עֶדְרָא בִּלְחוֹדוֹהִי וַאֲמַר לְעַבְדּוֹהִי עֵיבַרוּ קֳדָמַי וְרַוְחָא תְּשַׁוּוֹן בֵּין עֶדְרָא וּבֵין עֶדְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְזַמִין בְּיַד עַבְדוֹי עֶדְרָא עֶדְרָא בִּלְחוֹדוֹי וְאָמַר לְעַבְדוֹי עִבְרוּ קֳדָמַי וְנִיפַשׁ תְּשַׁווּן בֵּינֵי עֶדְרָא וּבֵינֵי עֶדְרָא: |
רש"י (כל הפרק)
"עדר עדר לבדו" - כל מין ומין לעצמו
"עברו לפני" - דרך יום או פחות ואני אבא אחריכם
"ורוח תשימו" - עדר לפני חבירו מלא עין כדי להשביע עינו של אותו רשע ולתווהו על רבוי הדורוןרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
עִבְרוּ לְפָנַי – דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָחוֹת, וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ – עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוּוֹהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן (בראשית רבה עו,ח).
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ורוח תשימו בין עדר ובין עדר. כדי להשביע עינו של אותו רשע ולתווהו על רבוי הדורון.
ספורנו (כל הפרק)
"עדר עדר לבדו" כדי שיראה שיש בכל מין מנין זכרים ונקבות כפי הראוי למלאכת המקנה שיוכל לפרות ולרבות כאמרו קח נא את ברכתי שהיתה מנחה מוכנת לברכה שהיא תוספת טובה:
" ורוח תשימו בין עדר ובין עדר" שלא יקפצו הבהמות מעדר לעדר ויתערבו ולא יבין הרואה חכמת המנחה וברכתה:מלבי"ם (כל הפרק)
(יז) "ויתן ביד עבדיו". א] ששם "כל עדר לבדו", שיהיו המינים נכרים ב] שצוה "שיעברו לפניו", היינו שיגיעו שם לפני בואו. ג] שיהיה "רוח ביניהם" להשביע עינו:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. מהו ורוח תשימו בין עדר ובין עדר? אמר לפניו: רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בני, לא תביא אותן זו אחר זו, אלא הרויח להן מצרותיהן. באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שבא מרחוק, ונשא עיניו למרום ובכה; ושמע הקב"ה תפילתו והבטיחו שהוא מושיעו, שנאמר: "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב":
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. למה לא הכניסן בערבוביא? כדי לתמהו על דורון שלו; ולמה לא הכניסן כולן כאחד? כדי לשבוע עיניו של אותו רשע. אתי למחסל והוא אמר קבל, אתי למחסל והוא אמר קבל.| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
|
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. |
| -- בראשית לב, יז |
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו
בהתאם לתוכניתו, העדרים יתנהלו לפניו ויתקדמו לקראת עשו, אולם חובה עליהם להגיע בנפרד, עם רווח בין עדר לעדר. וזאת מתוך ידיעת נפש האדם:
- שמספר רב של מתנות קטנות עדיף על מתנה אחת גדולה כאשר קשה לאמוד את גודלה. הרווח איפשר לקבל כל מתנה לחוד ובכבוד.
- יעקב הורה לעבדים מה לענות לעשו, אבל לא כמה מתנות יגיעו, וכך נשאר עשו בסקרנות ומתח מה ומתי וכמה מתנות הוא יקבל.
עֲבָדָיו
"עֲבָדָיו" מופיע ברבים, אולם היו גם מספר עדרים. השאלה היא האם לכל עדר היו מספר "עבדים". הכתוב מדגיש שאלו היו "עֲבָדָיו", עושי דברו, ולא רק רועים פשוטים, נערים, ובפרוש לא נערות.
במשך ששת שנות העבודה אצל לבן, רכש יעקב מספר רב של עבדים.
- יעקב ידע שיהיה עליו לצאת מלבן, לחזור לכנען ולפגוש את עשו שאולי נוטר לו שנאה, להתנחל לארץ זרה שאולי אנשיה יכעסו שהוא נדחף להם ולוקח את אדמתם.
- " וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם" (בראשית יד טו).
- שמעון ולוי לבטח לא היכו את שכם לבדם, אלא לקחו מספר עבדים/חיילים איתם.
ניתן להסיק שהעבדים הללו גדלו ולמדו אצל יעקב, והיו רועים מעולים בנוסף להיותם חיילים חזקים המוכנים למלחמה, כילידי ביתו של אברהם.
וביחד עם כל עדר, היו מספר עבדים שנהלו את העדר כמנחה לעשו, ונשארו בעורפו של עשו, כדי לשמור על הצאן, ובזמן המתאים, אם צריך, יתקיפו את עשו מעורפו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לב יז"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.